הבחירות הנוספות מעכבות שורה של מינויים בחברות ממשלתיות, בתאגידים ציבוריים ובגופי הביטחון. ממשלת המעבר פועלת תחת מגבלות במינויי בכירים ולשרים בעצם אסור לעסוק במינוי בכירים בתקופה הזו.

כך למשל, תיאלץ המדינה להישאר ללא מפכ"ל קבוע ונציב שב"ס עד לאחר השבעת הממשלה החדשה, אי שם לקראת סוף השנה. גם חברות כמו נת"ע, החברה לשירותי איכות הסביבה ונמל אשדוד פועלות ללא מנכ"ל, והדירקטוריונים של חברות רבות לא מאוישים עד הסוף, ולעתים הן פועלות ללא יו"ר.

המחסור בדירקטוריונים והימשכות תקופת הבחירות הביא הבוקר את היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפרסם שורת הנחיות לגבי שורת המינויים בשירות הציבורי, והחלק שמתייחס לדירקטוריונים עשוי לתת לממשלה מרווח גדול יותר למילוי המחסור.

באופן עקרוני, לשרים אסור למנות דירקטורים בתקופת בחירות. עם זאת היועץ המשפטי לממשלה מאפשר לבצע את המינויים לדירקטוריונים במצב שבו הם פועלים במחסור. יתרה מכך, השרים יכלו למנות שני דירקטורים נוספים מעבר למינימום הדרוש לכל חברה, שנקרא קוורום, ומספרו משתנה מחברה לחברה.

כל זה נאמר בצירוף כוכבית ההסתייגות, שאומרת שאפשר לאייש את המשרות ובלבד שהמינוי "נחוץ" ואין זיקה אישית, עסקית או פוליטית בין המועמד לבין השר (על כך אפשר להוסיף, אשרי המאמין).

ד"ר אסף שפירא (צילום: יח"צ)

בנוסף, ההקלות מרחיבות את הפרשנות של מי מוגדר כ"נחוץ" לחברה. כלומר, אם צריך רופא, משפטן או רואה חשבון לחברה, הוא ימונה גם בתקופת בחירות, והיועץ המשפטי לממשלה מרחיב את הגמישות בעניין הזה.

השר אמור לבחור את המועמדים מתוך נבחרת הדירקטורים, שכוללת כ-300 מועמדים מאושרים. במקרה שהמועמד לא מהנבחרת, עליו לעמוד בתנאי הסף או להיות בעל מומחיות מיוחדת שנדרשת לחברה.

בנוסף, היועץ המשפטי לממשלה נותן הקלה נוספת, ומאפשר להטיל תפקיד נוסף על אנשים מתוך השירות הציבורי, כך שהדבר לא ייחשב כמינוי.

משיחה עם גורם ברשות החברות הממשלתיות, עולה כי הרשות תנסה להשתמש בהנחיות כדי לשחרר את ההקפאה על מינוי מנכ"לים לחברות שצוינו בתחילת הכתבה.

"אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל", אומר ד"ר אסף שפירא מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לדבריו, נבחרת הדירקטורים שיפרה את איכות המינויים בחברות הממשלתיות: "חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות.

"בשנות ה-90 כבר הוחלט שהם יהיו צריכים להיות בעלי כישורים מיוחדים ולפני כמה שנים הוקמה נבחרת הדירקטורים. ועדיין, אני לא נופל מהכיסא כאשר אני רואה את המועמדים שנבחרים. אחת הבעיות היא שאין תמריץ גדול מספיק שימשוך את האנשים הכי איכותיים. עדיין, רוב האנשים שמגיעים לשם זה כאלה שרוצים להתקמבן ויש להם קשרים". 

ד"ר אסף שפירא: "אני חושב שזה בסדר גמור, המדינה צריכה להמשיך להתנהל. חל שיפור גדול לעומת שנות ה-80, שאז הדירקטורים היו חברי מרכז במפלגות הגדולות"

מעבר לשאלת הדירקטורים והמנהלים, ממשלת המעבר הנוכחית חריגה בכך שחלו בה שינויים גם בשרים עצמם. ראש הממשלה פיטר לאחרונה את נפתלי בנט ואיילת שקד ממשרדי החינוך והמשפטים, והביא במקומם את רפי פרץ (איחוד הימין) ואת אמיר אוחנה (הליכוד). לדברי שפירא, היה עדיף להימנע מכך:

"הנזק העיקרי הוא לעניין המשילות. בנט ושקד כיהנו תקופה ארוכה ורצו להמשיך, אז אתה ממנה שר שבהחלט ייתכן שבעוד 3 חודשים תצטרך להחליף, וכל זה בגלל שיקולים פוליטיים? שרים אמורים להיכנס ולקדם מדיניות וממילא בישראל מכהנים תקופה קצרה יחסית. הממשלה האחרונה אמנם כיהנה כארבע שנים, אך זו שלפניה הייתה רק שנתיים. בנט כיהן 4 שנים וקידם מדיניות, לשיטתו, למה לקטוע את המשילות?".