רק מי שחי בתיבת תהודה של האדרה עצמית יכולה היה להיות מופתע מההודעה של בן אנד ג׳ריס העולמית, על כך שיפסיקו למכור את המותג בגדה המערבית. אולי דווקא כי מדובר על מוצר שהוא פינוק נטו, ומותג שנבנה על ידי שני היפיז יהודים, שנעצרים בהפגנות פרוגרסיביות וקוראים לגלידה שלהם בהומור ובהשראת אג׳נדות מתקדמות – הרפלקס לכנות אותם אנטשימים כמגננה חושף יותר מכרגיל את המשבר הערכי אליו נקלענו כחברה.

רק מי שחי בתיבת תהודה של האדרה עצמית יכול להיות מופתע מההודעת בן אנד ג׳ריס העולמית, על הפסקת מכירת המותג בגדה המערבית. הרפלקס לכנותם אנטשימים חושף משבר הערכי

בציוץ שנדמה שנכתב לדמות של חנוך לוין, ומאפיין את משבר הרוח מימין ניר ברקת כתב:

״ההודעה של בן אנד ג׳ריס העולמית שלא ימכרו גלידות ליהודים – היא אנטישמית. ליהודים מותר לגור, לחיות וגם לאכול גלידה בכל מקום על פני הגלובוס ובטח בארץ אבותינו״.

ההודעה של בן אנד ג׳ריס העולמית שלא ימכרו גלידות ליהודים – היא אנטישמית. ליהודים מותר לגור, לחיות וגם לאכול גלידה בכל מקום על פני הגלובוס ובטח בארץ אבותינו.

— ניר ברקת (@NirBarkat) July 19, 2021

הציוץ הוא כמובן קשקוש מוחלט. מעבר לעובדה שגלידה עדיין לא אחת מזכויות האדם, בן אנד ג׳ריס כן מוכרים גלידה ליהודים. הם פשוט לא הולכים להמשיך למכור גלידה בגדה. מתנחלים יוכלו בכיף לנסוע 15 דקות לסופר בכפר סבא ולקנות טעמים עם שמות כמו ״צ׳רי גרסיה״ (מהגרייטפול דד), ״יס פי-קן״ (כמו הסלוגן של אובמה), ״האבי האבי״ (בעד נישואי להט״ב) ״סייב אר סווירלד״ (מודעות לשינוי אקלים) או ״ברניז ירנינג״ (על שם ברני סנדרס). אפילו לחצות עם האריזה את הקו הירוק ולאכול את הגלידה על מדרגות מערת המכפלה.

וזה יש להדגיש בניגוד לשכניהם הפלסטינים שלא יוכלו לעשות את זה כי הם משוללי זכויות וחיים תחת משטר צבאי ישראלי. כי גם מדינת ישראל עצמה מכירה בכך שהגדה המערבית אינה חלק ממדינת ישראל הריבונית.

הציוץ הוא כמובן קשקוש מוחלט. מעבר לכך שגלידה עדיין לא אחת מזכויות האדם, בן אנד ג׳ריס כן מוכרים גלידה ליהודים. הם פשוט לא הולכים להמשיך למכור גלידה בגדה. מתנחלים יוכלו בכיף לנסוע 15 דקות לסופר בכפר סבא

אנטישמיות זה נושא רציני. זה דבר אמיתי. גדלתי וחייתי בחו״ל וחוויתי אנטישמיות על בשרי. לכן כשעושים מנושא כל כך רציני ספין פוליטי פתטי, זה מסוכן ומצדיק להתעמק מעט בנושא.

נתחיל בעובדות:

בזמן הכהונה של טראמפ כנשיא, האנטישמיות בארה״ב זינקה לשיאים אלימים. ולמרות העובדה המתועדת הזו, ולמרות שטראמפ באופן גלוי נתן את חסותו לניאו-נאצים והאשים קרבנות שעברו פיגועים אנטישמים בתוך בתי כנסת, הימין הביביסטי ומתנחלי התעלמו מהעובדות והמשיכו לכנות את טראמפ ״ידידה הטוב של ישראל בכל הזמנים״ ואף ״כורש בן זמננו״. הם לא חזרו בהם גם כאשר תומכי טראמפ עלו על הקפיטול עם סווצ׳רט שכתוב עליו ״מחנה אושוויץ״.

אותם אנשים שעכשיו צווחים ״גוועלד! אנטישמיות״ מילאו פיהם מים נוכח האנטישמיות הגואה, שכללה פיגועים אלימים בבתי כנסת, ונדליזם של מוזיאונים לשואה, חילול של בתי קברות יהודים ועוד.

מספר התקריות האנטישמיות בארה"ב בעשור שעד 2019

למה?

כפי שמופע האימים האורתודוקסי החודשי מול נשות הכותל הרפורמיות מגלה, או המראות הקשים ב-9 באב ב״עזרת ישראל״, החלקה השיוויונית הקטנטנה ברחבת הכותל שאליה פלשו לאומנים ולאומניות דתיים והקימו באלימות מחיצה – אין הרבה מקומות בעולם בהם באופן רשמי, ממוסד ופומבי רודפים, משפילים ומפלים נגד יהודים בגלל אמונתם הדתית כמו אצלנו במדינת ישראל.

אם ההגדרה המילונית של אנטישמיות היא ״רדיפה גזענית של יהודים על רקע דתי, גזעני או אתני״, עסקנים פוליטיים צמצמו את ההגדרה לכל מתקפה על מדיניות ימין מתנחלי או מונופול האורתודוקסיה.

למרות שטראמפ נתן חסות לניאו-נאצים, והאנטישמיות בתקופתו זינקה לשיאים אלימים, כינו אותו "ידיד ישראל הטוב ביותר בכל הזמנים״ ו״כורש בן זמננו״ גם כשתומכיו עלו על הקפיטול עם סווצ׳רט ״מחנה אושוויץ״

קשה למנות את כל הפעמים ששלחו אותי למשרפות או הצרו על כך שהגרמנים לא ״סיימו את העבודה״ בגלל דעותי הפוליטיות.

תגובה שקיבלה ניצן ויסברג בטויטר

כשזן חדש של אנטישמיות משתולל נגד יהודים בתוך ישראל; כשהמקלט מפני אנטישמיות ליהדות התפוצות נאטם בפני גל אנטישמיות כדי להתחנף לנשיא על תומכיו האוונגליסטים הפרו-מתנחלים; כשמדינה שקמה כמזור לדיכוי ואפליה לא מסוגלת להכיל דיון ציבורי על הדיכוי והאפליה הברורה וידועה של אוכלוסיה אזרחית שחיה תחת המשטר הצבאי שלה כבר 54 שנה, ובמיוחד על ההשלכות של זה על דעת הקהל העולמית כולל יהדות התפוצות – היא מערערת את יסודות הצידוק לקיומה.

ההנהלה של בן אנד ג׳ריס העולמי בחרה ללקק לטרור ולארגונים אנטישמים, יש לנו שנה וחצי לשנות את ההחלטה הזו.
תמשיכו לקנות גלידת בן אנד ג׳ריס בישראל. pic.twitter.com/3ONLzNLuSC

— איילת שקד Ayelet Shaked (@Ayelet__Shaked) July 21, 2021

בתגובה ניתן לראות את החברה הישראלת מתפצלת בין מגמת רדיקאליזציה כהניסטית ששמה את מבטחה בתורה כאישור המוסרי לפשעי מלחמה לכאורה, ומנגד מגמת התמסרות להדוניזם קפיטליסטי. ההודעה של בן אנד ג׳ריס העולמית היא להערכתי סנונית שמבשרת שנגמרה החגיגה. ישראלים וישראליות יצטרכו גם עם גלידה מול הטלויזיה להתחיל לנקוט עמדה מוסרית כלפי מעשינו בגדה.

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם. Nitzan Waisberg is a design thinking specialist, lecturing and advising various organization. She is also a social and political activist in the field of education. She served as a Consulting Professor at the Stanford University d.school before returning to her homeland to find it almost unrecognizable. She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children.

כן, גם "חמוצים" שמאלנים יכולים לפעמים לנשום לרווחה ולהתענג על חזרת השפיות. עם זאת, אסור לנו לנוח על זרי הדפנה, שכן השיפור הדרמטי אינו פותר את סוגיית הליבה שמאיימת על עתיד מדינת ישראל, הסוגייה הפלסטינית.

אמריקאים רבים שואלים אותי איך אני יכול להיות כל כך שבע רצון מהממשלה החדשה שבראשה עומד אידיאולוג ימני ושמצהירה שלא צפוי שום מהלך משמעותי מול הפלסטינים. תשובתי היא שיתארו לעצמם מנהיג מזיק כמו טראמפ, אבל הרבה יותר מתוחכם, שנמצא בשלטון 12 שנים, ואשר נחוש לחסל את הדמוקרטיה בכדי לשמור על כסאו.

אמריקאים שואלים אותי איך אני יכול להיות שבע רצון מהממשלה, שבראשה אידיאולוג ימני, המצהירה שלא צפוי שום מהלך משמעותי מול הפלסטינים. תשובתי היא, שיתארו לעצמם מנהיג מזיק כטראמפ, רק הרבה יותר מתוחכם

אני מסביר להם שהתרחיש הזה נמנע בשל מאבק ציבורי נחוש, ושיתוף פעולה נדיר בין מספר רב של מפלגות עם עמדות שונות שנחלצו להציל את המדינה.

אני מוסיף שיש לנו הרבה בני ברית בממשלה הזאת אחרי שנים שלא היו לנו כלל. קמה בישראל ממשלה עם תשע שרות ועשר מנכ"ליות, שזה עדיין לא מספיק, אבל הכי הרבה שידענו מבחינת איזון מגדרי. זו ממשלה שיש בה בפעם הראשונה מפלגה ערבית, גם אם ערכיה אינם ליברליים כפי שהיינו רוצים. ממשלה שיש בה פתיחות לזרמים הליברליים ביהדות.

זו ממשלה שמנסה לחדש את הבריתות של ישראל עם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב ועם הממשלות הליברליות באירופה, וכמובן לתעדף את הקשר עם הקהילה היהודית האמריקאית על פני החיבור עם פופוליסטים לאומניים בארה"ב ובאירופה.

זו ממשלה, שלראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל יש בה שר חוץ שהוא הגורם החזק ביותר בממשלה ויכול לתת לדיפלומטיה, שעיקרה חתירה להסדרים שמאזנים בין האינטרסים השונים ודפוס פעולה שנותן עדיפות לפתרונות סביב שולחן הדיונים – את התפקיד שמגיע לה בבטחון הלאומי של ישראל. שר חוץ שמיד עם כניסתו לתפקיד החל לשקם את היחסים עם ירדן, בריסל ו-וושינגטון.

ממשלה של שרים שפשוט באים לעבוד ולא להסית ולעשות פוליטיקה של פולחן אישיות, שנועדה להציל מנהיג מושחת מהליך משפטי כפי שהיה בשנים האחרונות.

זו ממשלה, שלראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל יש בה שר חוץ שהוא הגורם החזק ביותר בממשלה ויכול לתת לדיפלומטיה את התפקיד שמגיע לה בבטחון הלאומי של ישראל

גם באשר לשינוי הממשל בארה"ב נשאלת השאלה מדוע אנחנו מרוצים, למרות שממשל ביידן מדגיש שהנושא הפלסטיני אינו בסדרי העדיפות הראשונים שלו. ובכן לאחר 4 שנים בהם טראמפ עשה כל מאמץ להפוך את ארה"ב למדינת עולם שלישי, שאינה מאמינה במדע ושאינה מאמינה בחובתה להנהיג את העולם החופשי, קשה שלא להתרשם מהמנהיגות של ביידן.

מנהיגות המשתקפת, למשל, במהלכיו של ביידן בסוגיות חשובות בזירה הפנימית, כמו המלחמה המתואמת במגיפת הקורונה והתכניות השאפתניות להציל את הכלכלה ולעשות אותה שוויונית יותר ובת קיימא מבחינה סביבתית. או בנחישות לחדש את הבריתות עם הדמוקרטיות הליברליות. או ההובלה בסוגיית שינוי האקלים, שכבר לא צריך להיות עתידן כדי להבין כי היא האתגר הגדול ביותר של האנושות. כן, גם שם החזרה לשפיות, מרעננת ומשמחת.

מצד שני אסור לנו לתת לשביעות הרצון הזאת לגרום לנו לזנוח את המשימה שלנו – להציל את הציונות מהסטטוס קוו הממאיר של המשך הכיבוש שמוביל לקטסטרופה דו לאומית ולחיסול מוסרי ואסטרטגי של החזון הציוני. יש מה לעשות גם בסיטואציה של ממשלה בישראל וממשל בארה"ב שיש הרבה מה לשבח אותם, אבל אינם חשים תחושת דחיפות לקדם פתרון לאיום הכי קיומי שלנו.

לצערי אין סיכוי ליוזמה מדינית פורצת דרך בערוץ הבילטרלי בין ישראל לפלסטינים ולא רק בשל האיזונים המנטרלים בממשלת בנט–לפיד, אלא גם בשל משבר המנהיגות הפלסטיני.

לאחר 4 שנים בהם טראמפ עשה כל מאמץ להפוך את ארה"ב למדינת עולם שלישי, שאינה מאמינה במדע או בחובתה להנהיג את העולם החופשי, קשה שלא להתרשם ממנהיגות ביידן

ישנן סיבות רבות לכך שאבו מאזן והרשות הפלסטינית בנקודת שפל חסרת תקדים. לשחיתות שפשתה בה ולפגיעה בכל ניסיון התמודדות דמוקרטית יש בהחלט חלק בכך. אבל החולשה קשורה לא פחות בעובדה שנכונותו של אבו מאזן להשיג מדינה באמצעים בלתי אלימים פגשה צד ישראלי שאינו מעוניין בהסדר ומעדיף דווקא לחזק את חמאס. מי שמתעלם מהכוחות הפרגמטיים מחזק בהכרח את הכוחות הפונדמנליסטיים.  כך נוהגת ישראל ברשות הפלסטינית מזה שנים רבות וזה פרי הבאושים שצמח כתוצאה מכך.

למרות האמור לעיל, הקהילה הבינלאומית יכולה לייצר חזון מוחשי וקונקרטי של פתרון שתי המדינות במקביל לפעולה בשטח שתחזק את הגורמים המתונים ותמנע צעדים חד צדדים שיקשו על פתרון לכשיבשילו התנאים הפוליטיים.

הקוורטט (ארה"ב, האיחוד האירופאי, האו"מ ורוסיה) בשילוב עם המדינות הערביות שיש להן יחסים עם ישראל, ובסיוע של מדינות חשובות אחרות בעולם ובאזור כמו סין וסעודיה, יכולים לקדם החלטה במועצת הבטחון שתקבע פרמטרים להסדר קבע שיהיה הבסיס למו"מ לכשיתאפשר.

פרמטרים אפשריים עשויים לכלול, בין היתר:

• את הקונצנזוס הבינלאומי על כך שהגבול בין ישראל לפלסטין יהיה קוי 67 וחילופי שטחים שיקבעו במו"מ.
• הבירה הפלסטינית תהיה במזרח ירושלים ויהיה הסדר מיוחד לאגן הקדוש בחסות בינלאומית.
• ההתנחלויות שאינן כלולות בחילופי השטחים תפוננה, או שתושביהן יחליטו להישאר תחת הריבונות הפלסטינית.
• בעיית הפליטים תיפתר בשילוב של חזרה למדינה הפלסטינית ושיקום ושוויון זכויות לפליטים בסוריה ולבנון שיחליטו להישאר.
• והכל בכפוף לקביעת הסדרי ביטחון שיבטיחו את ביטחונה של מדינת ישראל כמו פירוז, מערכות התראה ועוד.

חולשה הרש"פ קשורה גם בכך שנכונות אבו מאזן להשיג מדינה באמצעים בלתי אלימים פגשה צד ישראלי שאינו מעוניין בהסדר ומעדיף לחזק את חמאס. מי שמתעלם מהפרגמטים מחזק את הפונדמנליסטים

סביב הפרמטרים הללו הקהילה הבינלאומית תכיר במדינה פלסטינית ותכריז גם על קונצנזוס בינלאומי של הכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, שבה אזרחיה הלא יהודיים ייהנו משוויון מלא, להלכה ולמעשה.

מהלך בינלאומי שכזה ישפיע גם על הפוליטיקה הפנימית בישראל ובקרב הפלסטינים. אופק מדיני יחליש את הקיצוניים ויחזק את המתונים. הציבור בשני הצדדים שרובו תומך בפתרון שתי המדינות, אבל חושב שזהו פתרון לא אפשרי, יחזור להאמין בשלום ולהצביע בהתאם. לכשיבשילו התנאים הפוליטיים לחזור למו"מ לא נתחיל מאפס.

לתומכי השלום הישראלים והפלסטינים תפקיד חשוב בהשפעה על הקהילה הבינלאומית לקדם מהלך שכזה ולא לזנוח את חזון השלום בשל הקשיים הקיימים. אפשר להיות מרוצים מהשינוי החיובי בארה"ב ובישראל אבל לא להסתפק בו. יש לתרגם את האנרגיה שהובילה לשינוי המיוחל בארה"ב ובישראל למהלך שיציל אותנו מהייאוש. מנהיגות היא היכולת לשלב בין מוח ביקורתי, שמזהה מה צריך לשנות – ללב מלא תקווה, שניתן לשנות. בואו נהיה מנהיגות ומנהיגים בדרך לשלום.

הדיפלומט לשעבר נדב תמיר הוא מנכ"ל J Street בישראל וחבר ועד מנהל במיתווים - המכון הישראלי למדיניות-חוץ אזורית ויועץ לעניינים בינלאומיים במרכז פרס לשלום וחדשנות. נדב שימש כיועץ המדיני לנשיא פרס, שירת בשגרירות וושינגטון ושימש כקונסול כללי למדינות ניו אינגלנד ובוסטון. כמו כן, הוא חבר בוועדת ההיגוי של יוזמת ז'נבה.