נכתב בשיתוף עם ד"ר אריאל רוזנפלד, אוניברסיטת בר אילן וד"ר נמרוד טלמון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

ברשומה "ועדה מסדרת או בחירות דמוקרטיות? על אתגר השימוש בחוכמת ההמונים", הראנו כיצד שיקולי ייצוג בבחירות פנימיות במפלגות לא מקבלים מענה ראוי בשיטות המקובלות ומצאנו כיוון לפתרון על ידי בחירות בין רשימות שלמות ("נבחרות").

לפני שנתאר בפירוט את השיטה המוצעת לבחירת הרשימה וכיצד היא משתלבת עם בחירות ליו"ר, נרצה להכיר יותר לעומק סוג מיוחד של ייצוג, הקשור למבנה המפלגתי וכרוך באמוציות רבות. אחד המאפיינים המשפיעים ביותר במפלגות ועל תדמיתן הוא מחנאות. בריתות על בסיס אידיאולוגי ועל בסיס אינטרסים משותפים מהוות חלק לגיטימי ואף רצוי בחיים הפוליטיים. אבל כשמדובר ב"מחנאות", הכוונה היא למנגנון הרסני הקשור לאופני הבחירה של היו"ר ושל הרשימה לכנסת.

בריתות על בסיס אידיאולוגי ועל בסיס אינטרסים משותפים מהוות חלק לגיטימי ואף רצוי בחיים הפוליטיים. אבל כשמדובר ב"מחנאות", הכוונה היא למנגנון הרסני הקשור לאופני הבחירה של היו"ר ושל הרשימה לכנסת

כיצד בריתות פוליטיות במפלגה עלולות להידרדר למחנאות הרסנית? תהליך אפשרי לכך מתואר באיור הבא.

מנגנון הקיבוע של המחנאות המפלגתית:

מעגל המשוב של המחנאות המפלגתית

להסבר האיור ניעזר במפלגת "נופים" הדמיונית, שיש בה 1000 בעלות זכות בחירה, מתוכן 600 תומכות במחנה "ההר" ו-400 תומכות במחנה "העמק". מתקיימות בה בחירות לרשימה בת 10 מקומות ריאליים, כשכל מצביעה יכולה להצביע ל-10 מועמדות שונות. לכן, אם כל תומכות ההר יצביעו לאותן 10 מועמדות ההר, כל אחת ממועמדות ההר תקבל 600 קולות, הרשימה תורכב ממחנה ההר בלבד ולמחנה העמק לא יהיה כלל ייצוג.

לדחיקה כזו של המיעוט על ידי הרוב באופן לא פרופורציונלי נהוג לקרוא בקצרה מיוריזציה. בדוגמה לעיל, מחנה העמק, שנשאר ללא ייצוג ברשימה, עלול לפרוש ובכך כוחה של המפלגה בבחירות לכנסת ייפגע. בדרך כלל קיים במפלגות רצון לגיוון והסכמה רחבה למניעת מיוריזציה, שבא לידי ביטוי מעשי בתקנון הבחירות.

לדחיקה כזו של המיעוט על ידי הרוב באופן לא פרופורציונלי נהוג לקרוא בקצרה מיוריזציה. בדוגמה לעיל, מחנה העמק, שנשאר ללא ייצוג ברשימה, עלול לפרוש ובכך כוחה של המפלגה בבחירות לכנסת ייפגע

אחת הדרכים הנפוצות לכך היא הגבלת "מספר הפתקים" לכל בוחרת, כך שיהיה קטן משמעותית ממספר המקומות ברשימה. נניח שכל בוחרת יכולה להצביע ל-4 מועמדות בלבד במקום ל-10. כלומר, לתומכות של ההר יש סה"כ 2400 פתקים, לעומת 1600 פתקים לתומכות העמק. אם כל תומכות העמק יתארגנו ויצביעו לאותן 4 מועמדות, אז כל מועמדת כזו תזכה ב- 400 קולות. פעולה מתואמת כזו תבטיח את מקומן של 4 מועמדות העמק.

השיטות הנפוצות להגבלת המיורזציה עובדות היטב בהנחה של הצבעה מחנאית. אבל, אליה וקוץ בה – הצלחתן מובטחת רק בהצבעה מחנאית. בנוסף, השיטות של הגבלת מספר הפתקים גם נותנות תמריץ להצבעה טקטית.

ככלל, הגבלת מספר הפתקים הופכת כל פתק ליקר ערך ויוצרת חשש ל"בזבוז" הפתק (בין אם על מועמדת שמקומה כבר מובטח ובין אם על מועמדת חסרת סיכוי). מנגנון זה למניעת מיוריזציה יוצר מצב בו לצורך ניצול יעיל של זכות ההצבעה נדרשים מידע ותיאום.

שני גורמים אלה הם "הלחם והחמאה" של מטות ארגוניים, מה שהופך את הדילים הפוליטיים ואת הפעילות המחנאית ליעילה ומתגמלת מאוד מבחינה אלקטורלית.

הנזק הגדול ביותר ממעגל המשוב של המחנאות הוא לבסיס הבחירות הדמוקרטיות, שבמקום לבטא את עמדות הציבור משקפות לא פחות את המאפיינים הטכניים של מנגנון מניעת המיוריזציה, את השאיפה לניצול יעיל של הקול ואת היכולות של המטות הארגוניים.

בנוסף, מועמדוֹת עצמאיות שלא מעוניינות להשתתף בדילים המחנאיים צפויות להפגע מכך אלקטורלית – מה שמחזק עוד יותר את המחנאות. לקינוח (מריר) – הדילים ורשימות ההצבעה מעכירים את האוירה בזמן הקמפיין, גורמים לרגשות שליליים בציבור כלפי תופעת המחנאות ופוגעים בתדמית המפלגה.

השיטות הנפוצות להגבלת המיורזציה עובדות היטב בהנחה של הצבעה מחנאית. אבל הצלחתן מובטחת רק בהצבעה מחנאית. בנוסף, שיטות הגבלת מספר הפתקים גם נותנות תמריץ להצבעה טקטית

אז מה ניתן לעשות? נראה בהמשך ששיטת ההצבעה המוצעת יכולה למנוע מיוריזציה מבלי ליצור תמריץ חזק להצבעה טקטית. כתוצאה מכך הכוח של המטות הארגוניים בניצול מידע ותיאום יחלש ומעגל המשוב של המחנאות יתמתן או ינותק. בריתות פוליטיות עדיין צפויות אך תוצאות הבחירות יתאימו יותר להעדפות הציבור.

תהליך הבחירות המוצע לרשימה בשילוב עם בחירות ליו"ר מתואר בקצרה בטבלה 1:

טבלה 1 – הצעה לתהליך בחירות ליו"ר מפלגה ולרשימתה לכנסת

בשלב 1 אין כל חידוש. שלב 2 דומה למקובל כיום אך מבוצע בשיטה שונה מהצבעה רובית. שלב 3 מיועד לספק עזרה בגיבוש הנבחרות בשלב 4. בין תוצאותיו גם כמה "נבחרות בסיס" שישתתפו בשלב 5, המתקבלות על ידי עיבוד תוצאות הניקוד במספר שיטות (למשל שילוב של הצבעת ניקוד עם הדמיות של הצבעת אישור). בנוסף, רצוי להוסיף לנבחרות הבסיס את הרשימה לכנסת הקודמת (בהתאמות נדרשות).

בשלב 4 מוצעות מספר נבחרות, על ידי מספר גורמים (רצוי בין 3 ל- 15 נבחרות). חיוני שלפחות חלק מהגורמים לא יהיו תלויים זה בזה, כך שיהיה תמריץ חזק למציאת "הנבחרת הטובה ביותר". גורמים אפשריים להגשת נבחרות: המקומות הראשונים בהתמודדות ליו"ר, נשיאות והנהלת המפלגה, נבחרות שקיבלו מספר גדול של חתימות במרכז המפלגה וכד'. בנוסף, רצוי מאוד שמספר נבחרות ייקבעו על ידי חברות המפלגה (באמצעות תהליך וכלים מקוונים).

לבחירת הרשימה בשלב 5 נדרשת מערכת שתציג באופן יעיל ונוח את הנבחרות השונות ואת ההבדלים ביניהן. אתגר טכני זה מורכב יותר ככל שמספר המקומות הריאליים ברשימה גדול יותר.

כעת נוכל לבחון את שיטת הבחירות בין נבחרות מול הפרדיגמה הקיימת להרכבת רשימה בהצבעה אישית. ניעזר בטבלה 2:

טבלה 2 – השוואה בין שיטות בחירה עבור הרשימה לכנסת

לאחר כשלושה עשורים בהם חלק מהמפלגות בישראל בחרו את הנציגוּת שלהן לכנסת בבחירות דמוקרטיות, ניתן ורצוי להביט על המגבלות והחסרונות של שיטות ההצבעה הנהוגות ולשדרג את הדמוקרטיה המפלגתית.

לאחר כשלושה עשורים בהם חלק מהמפלגות בישראל בחרו את הנציגוּת שלהן לכנסת בבחירות דמוקרטיות, ניתן ורצוי להביט על המגבלות והחסרונות של שיטות ההצבעה הנהוגות ולשדרג את הדמוקרטיה המפלגתית

פרדיגמה חדשנית המשלבת בין היתרונות של הוַעדה המסדרת היעילה אך סגורה להכרעת ציבור לבין היתרונות של שיתוף הציבור בקביעת הנציגוּת לכנסת עשויה לפרוץ את הדרך למפלגות אהודות יותר על הציבור ובעלות הרכב שמחויב יותר למטרה, לציבור ולשותפוּת במפלגה מאשר לקידום האישי ולגורמים אינטרסנטיים.

הצלחת השיטה עשויה להוביל גם מפלגות שחששו עד כה לאמץ בחירות פנימיות דמוקרטיות להשתנות בהתאם.

אורי כנרות הוא פיזיקאי, יזם וארכיטקט מערכות בתעשיית ההיי-טק. חבר ועידה במפלגת הדמוקרטים.