נבחרות - פרדיגמה חדשנית לבחירות פנימיות במפלגות

בחירות מתוך רשימות, אילוסטרציה (צילום: iStock / sabelskaya)
iStock / sabelskaya
בחירות מתוך רשימות, אילוסטרציה

נכתב בשיתוף עם ד"ר אריאל רוזנפלד, אוניברסיטת בר אילן וד"ר נמרוד טלמון, אוניברסיטת בן גוריון בנגב.

ברשומה "ועדה מסדרת או בחירות דמוקרטיות? על אתגר השימוש בחוכמת ההמונים", הראנו כיצד שיקולי ייצוג בבחירות פנימיות במפלגות לא מקבלים מענה ראוי בשיטות המקובלות ומצאנו כיוון לפתרון על ידי בחירות בין רשימות שלמות ("נבחרות").

לפני שנתאר בפירוט את השיטה המוצעת לבחירת הרשימה וכיצד היא משתלבת עם בחירות ליו"ר, נרצה להכיר יותר לעומק סוג מיוחד של ייצוג, הקשור למבנה המפלגתי וכרוך באמוציות רבות. אחד המאפיינים המשפיעים ביותר במפלגות ועל תדמיתן הוא מחנאות. בריתות על בסיס אידיאולוגי ועל בסיס אינטרסים משותפים מהוות חלק לגיטימי ואף רצוי בחיים הפוליטיים. אבל כשמדובר ב"מחנאות", הכוונה היא למנגנון הרסני הקשור לאופני הבחירה של היו"ר ושל הרשימה לכנסת.

בריתות על בסיס אידיאולוגי ועל בסיס אינטרסים משותפים מהוות חלק לגיטימי ואף רצוי בחיים הפוליטיים. אבל כשמדובר ב"מחנאות", הכוונה היא למנגנון הרסני הקשור לאופני הבחירה של היו"ר ושל הרשימה לכנסת

כיצד בריתות פוליטיות במפלגה עלולות להידרדר למחנאות הרסנית? תהליך אפשרי לכך מתואר באיור הבא.

מנגנון הקיבוע של המחנאות המפלגתית:

מעגל המשוב של המחנאות המפלגתית
מעגל המשוב של המחנאות המפלגתית

להסבר האיור ניעזר במפלגת "נופים" הדמיונית, שיש בה 1000 בעלות זכות בחירה, מתוכן 600 תומכות במחנה "ההר" ו-400 תומכות במחנה "העמק". מתקיימות בה בחירות לרשימה בת 10 מקומות ריאליים, כשכל מצביעה יכולה להצביע ל-10 מועמדות שונות. לכן, אם כל תומכות ההר יצביעו לאותן 10 מועמדות ההר, כל אחת ממועמדות ההר תקבל 600 קולות, הרשימה תורכב ממחנה ההר בלבד ולמחנה העמק לא יהיה כלל ייצוג.

לדחיקה כזו של המיעוט על ידי הרוב באופן לא פרופורציונלי נהוג לקרוא בקצרה מיוריזציה. בדוגמה לעיל, מחנה העמק, שנשאר ללא ייצוג ברשימה, עלול לפרוש ובכך כוחה של המפלגה בבחירות לכנסת ייפגע. בדרך כלל קיים במפלגות רצון לגיוון והסכמה רחבה למניעת מיוריזציה, שבא לידי ביטוי מעשי בתקנון הבחירות.

לדחיקה כזו של המיעוט על ידי הרוב באופן לא פרופורציונלי נהוג לקרוא בקצרה מיוריזציה. בדוגמה לעיל, מחנה העמק, שנשאר ללא ייצוג ברשימה, עלול לפרוש ובכך כוחה של המפלגה בבחירות לכנסת ייפגע

אחת הדרכים הנפוצות לכך היא הגבלת "מספר הפתקים" לכל בוחרת, כך שיהיה קטן משמעותית ממספר המקומות ברשימה. נניח שכל בוחרת יכולה להצביע ל-4 מועמדות בלבד במקום ל-10. כלומר, לתומכות של ההר יש סה"כ 2400 פתקים, לעומת 1600 פתקים לתומכות העמק. אם כל תומכות העמק יתארגנו ויצביעו לאותן 4 מועמדות, אז כל מועמדת כזו תזכה ב- 400 קולות. פעולה מתואמת כזו תבטיח את מקומן של 4 מועמדות העמק.

השיטות הנפוצות להגבלת המיורזציה עובדות היטב בהנחה של הצבעה מחנאית. אבל, אליה וקוץ בה – הצלחתן מובטחת רק בהצבעה מחנאית. בנוסף, השיטות של הגבלת מספר הפתקים גם נותנות תמריץ להצבעה טקטית.

ככלל, הגבלת מספר הפתקים הופכת כל פתק ליקר ערך ויוצרת חשש ל"בזבוז" הפתק (בין אם על מועמדת שמקומה כבר מובטח ובין אם על מועמדת חסרת סיכוי). מנגנון זה למניעת מיוריזציה יוצר מצב בו לצורך ניצול יעיל של זכות ההצבעה נדרשים מידע ותיאום.

שני גורמים אלה הם "הלחם והחמאה" של מטות ארגוניים, מה שהופך את הדילים הפוליטיים ואת הפעילות המחנאית ליעילה ומתגמלת מאוד מבחינה אלקטורלית.

הנזק הגדול ביותר ממעגל המשוב של המחנאות הוא לבסיס הבחירות הדמוקרטיות, שבמקום לבטא את עמדות הציבור משקפות לא פחות את המאפיינים הטכניים של מנגנון מניעת המיוריזציה, את השאיפה לניצול יעיל של הקול ואת היכולות של המטות הארגוניים.

בנוסף, מועמדוֹת עצמאיות שלא מעוניינות להשתתף בדילים המחנאיים צפויות להפגע מכך אלקטורלית – מה שמחזק עוד יותר את המחנאות. לקינוח (מריר) – הדילים ורשימות ההצבעה מעכירים את האוירה בזמן הקמפיין, גורמים לרגשות שליליים בציבור כלפי תופעת המחנאות ופוגעים בתדמית המפלגה.

השיטות הנפוצות להגבלת המיורזציה עובדות היטב בהנחה של הצבעה מחנאית. אבל הצלחתן מובטחת רק בהצבעה מחנאית. בנוסף, שיטות הגבלת מספר הפתקים גם נותנות תמריץ להצבעה טקטית

אז מה ניתן לעשות? נראה בהמשך ששיטת ההצבעה המוצעת יכולה למנוע מיוריזציה מבלי ליצור תמריץ חזק להצבעה טקטית. כתוצאה מכך הכוח של המטות הארגוניים בניצול מידע ותיאום יחלש ומעגל המשוב של המחנאות יתמתן או ינותק. בריתות פוליטיות עדיין צפויות אך תוצאות הבחירות יתאימו יותר להעדפות הציבור.

תהליך הבחירות המוצע לרשימה בשילוב עם בחירות ליו"ר מתואר בקצרה בטבלה 1:

שלב כותרת שיטה הערות
1 הגשת מועמדוּת הגשת בקשות אישיות, שיאושרו בהתאם למקובל עיקרון הזכות להיבחר בתנאים מקובלים של נקיון כפיים וזיקה למפלגה.
2 בחירת יו"ר הצבעה באחת השיטות: ניקוד, אישור או דירוג הכרעה בסיבוב אחד.
3 הערכת מועמדות/ים לכל מצביעה אפשרות לתת ניקוד לכל מועמדת לרשימה לכנסת קבלת נתוני תמיכה במועמדוֹת לעזרה לשלב 4. כמו כן מתקבלות מספר "נבחרות בסיס".
4 גיבוש נבחרות הצעת נבחרות לרשימה לכנסת על ידי מספר גורמים כל "נבחרת" היא רשימה שלמה (ממקום 2 ואילך) של מועמדות. חפיפה חלקית בין נבחרות שונות מותרת ואף צפויה.
5 בחירת רשימה הצבעת ניקוד לנבחרות הרשימה לכנסת: יו"ר + הנבחרת המנצחת.

טבלה 1 – הצעה לתהליך בחירות ליו"ר מפלגה ולרשימתה לכנסת

בשלב 1 אין כל חידוש. שלב 2 דומה למקובל כיום אך מבוצע בשיטה שונה מהצבעה רובית. שלב 3 מיועד לספק עזרה בגיבוש הנבחרות בשלב 4. בין תוצאותיו גם כמה "נבחרות בסיס" שישתתפו בשלב 5, המתקבלות על ידי עיבוד תוצאות הניקוד במספר שיטות (למשל שילוב של הצבעת ניקוד עם הדמיות של הצבעת אישור). בנוסף, רצוי להוסיף לנבחרות הבסיס את הרשימה לכנסת הקודמת (בהתאמות נדרשות).

בשלב 4 מוצעות מספר נבחרות, על ידי מספר גורמים (רצוי בין 3 ל- 15 נבחרות). חיוני שלפחות חלק מהגורמים לא יהיו תלויים זה בזה, כך שיהיה תמריץ חזק למציאת "הנבחרת הטובה ביותר". גורמים אפשריים להגשת נבחרות: המקומות הראשונים בהתמודדות ליו"ר, נשיאות והנהלת המפלגה, נבחרות שקיבלו מספר גדול של חתימות במרכז המפלגה וכד'. בנוסף, רצוי מאוד שמספר נבחרות ייקבעו על ידי חברות המפלגה (באמצעות תהליך וכלים מקוונים).

לבחירת הרשימה בשלב 5 נדרשת מערכת שתציג באופן יעיל ונוח את הנבחרות השונות ואת ההבדלים ביניהן. אתגר טכני זה מורכב יותר ככל שמספר המקומות הריאליים ברשימה גדול יותר.

כעת נוכל לבחון את שיטת הבחירות בין נבחרות מול הפרדיגמה הקיימת להרכבת רשימה בהצבעה אישית. ניעזר בטבלה 2:

היבט פרדיגמה ישנה –
הצבעה אישית
שיטה חדשה –
בחירה בין נבחרות
ביטוי לשיקולי ייצוג כללים קשיחים למספר קטן של ייצוגים, שעלולים לבוא על חשבון המשקל לכישורים האישיים גמישות מלאה למגוון פתרונות לאיזון בין שיקולי ייצוג שונים והכישורים האישיים של המועמדות
מיוריזציה מניעת מיוריזציה לא מובטחת ובמחיר גבוה של הצבעות טקטיות, מחנאות ודילים מיוריזציה לא אפשרית אם יש הסכמה להימנע ממנה. לא נדרש מנגנון ייעודי אם רוב הציבור מעוניין במפלגה מגוונת.
עידוד הצבעה כנה קיימות שיטות מתאימות, אך לא בשימוש נפוץ ניתן להצביע לפי ההעדפה האישית ללא חשש להפתעות או לביזבוז קולות –
"what you see is what you get"
תלות בהון ובבוֹלטוּת תקשורתית גבוהה מאוד מטבעה של ההתמודדות האישית, שמצריכה גם גיוס הון והוצאות משמעותיות לקמפיין אם יש הערכה ותמיכה במעגלי היכרות בתוך המפלגה  ניתן להשתבץ בנבחרת גם ללא השקעת הון או בולטות תקשורתית. ניתן לשתף פעולה בקמפיין הבחירות להוזלת עלויות
רגישות למפקדי ארגזים וקבלנות קולות גבוהה, במיוחד במקומות במורד הרשימה נמוכה מאוד. ההצבעה היא לנבחרת שלמה, כל מועמדת יכולה להופיע במספר רשימות וכל הציבור יכול להצביע לכל הנבחרות, לכן מאמץ חיצוני לקידום ספציפי של מועמדת לא יהיה יעיל ואף עלול להביא לתוצאה הפוכה
נאמנות המתמודדות הנאמנות נתונה בעיקר ל"בייס" במקרה של תמיכה מהציבור, לקבלני הקולות במקרה שהתמיכה מגיעה משם, או לראשי המחנות אם המיקום ברשימה נקבע תוך הסתייעות בדילים הבחירה בנבחרת שלמה מקשה על זיהוי בסיס תמיכה מובהק. לכן הנאמנות תינתן, בנוסף ל"בייס", גם לשותפות לנבחרת וגם לכלל ציבור המצביעות
רגישות להשפעה זרה כתוצאת לוואי של מנגנון מניעת המיוריזציה, גוף זר מאורגן וגדול מספיק (כדוגמת פייגלין בליכוד) יכול לרכז מאמץ ולהיכנס לרשימה, אלא אם ההתמודדות נפסלה בדרך משפטית חסמי כניסה גבוהים לגורמים זרים. כדי להכלל באחת הנבחרות צריך תמיכה מגורמים במפלגה. בנוסף, גורם זר למפלגה יפגע בציון שיקבלו נבחרות שהוא כלול בהן וכך ימנע את נצחונן ואת השתלבותו בכנסת, ללא צורך בהפעלת כלים משפטיים בעייתיים
אופי הקמפיין התמודדות אישית מעודדת קמפיין שלילי בין מתמודדות על מקומות דומים השתייכות למספר נבחרות תעודד קמפיין חיובי ומיקוד בתכונות החיוביות בגלל התלות ההדדית בין המתמודדות
מוטיבציה לחברוּת במפלגה חלק משמעותי מחברות המפלגה עלול להגיע ממניע של תמיכה אישית בלבד וללא הזדהות עם המפלגה וערכיה היעילות הנמוכה לתמיכה אישית תוביל לחיזוק מרכיב התמיכה האידיאולוגית במפלגה
מורכבות ועלות למפלגה שיטות מוכרות גם אם לעיתים די מורכבות מבחינת כללי ההצבעה שיטה חדשה המצריכה כלים להשוואה בין הנבחרות. ללא היערכות מתאימה זמן ההצבעה בקלפי עלול לגדול וההוצאות ללוגיסטיקה עלולות לגדול בהתאם

טבלה 2 – השוואה בין שיטות בחירה עבור הרשימה לכנסת

לאחר כשלושה עשורים בהם חלק מהמפלגות בישראל בחרו את הנציגוּת שלהן לכנסת בבחירות דמוקרטיות, ניתן ורצוי להביט על המגבלות והחסרונות של שיטות ההצבעה הנהוגות ולשדרג את הדמוקרטיה המפלגתית.

לאחר כשלושה עשורים בהם חלק מהמפלגות בישראל בחרו את הנציגוּת שלהן לכנסת בבחירות דמוקרטיות, ניתן ורצוי להביט על המגבלות והחסרונות של שיטות ההצבעה הנהוגות ולשדרג את הדמוקרטיה המפלגתית

פרדיגמה חדשנית המשלבת בין היתרונות של הוַעדה המסדרת היעילה אך סגורה להכרעת ציבור לבין היתרונות של שיתוף הציבור בקביעת הנציגוּת לכנסת עשויה לפרוץ את הדרך למפלגות אהודות יותר על הציבור ובעלות הרכב שמחויב יותר למטרה, לציבור ולשותפוּת במפלגה מאשר לקידום האישי ולגורמים אינטרסנטיים.

הצלחת השיטה עשויה להוביל גם מפלגות שחששו עד כה לאמץ בחירות פנימיות דמוקרטיות להשתנות בהתאם.

אורי כנרות הוא פיסיקאי, יזם וארכיטקט מערכות בתעשיית ההיי-טק. בשנים האחרונות נציג מטעם הוד השרון בוְעידת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,340 מילים
כל הזמן // יום שני, 17 בינואר 2022
מה שחשוב ומעניין עכשיו

דיווח: נתניהו הסכים להסדר טיעון עם קלון

ח"כית ממרצ התנגדה – חוק הגיוס נפל בקריאה ראשונה; בנט גנץ ולפיד: הצעת חוק הגיוס תעלה מחדש בשבועות הקרובים ● המחקר על החיסון הרביעי: לא מספיק להגן מהדבקה באומיקרון ● רה"מ החליט: הבידוד יקוצר לחמישה ימים כפוף לבדיקות אנטיגן; כל אזרח שיהיה מעוניין בכך יקבל ערכות בדיקה בחינם ● לפיד: "הממשלה תחזיק מעמד גם אם נתניהו יחתום על הסדר"

עוד 68 עדכונים

מה בוער למנדלבליט?

החתירה לעסקת הטיעון המתגבשת לאחרונה כדי לחלץ את נתניהו מקלון וכלא ואולי אף לאפשר את שובו למערכת הפוליטית באמצעות קומבינת חנינה מהנשיא – ברורה מצידו של הנאשם.

החתירה לעסקת הטיעון המתגבשת לחילוץ נתניהו מקלון וכלא ואולי אף לאפשר את שובו למערכת הפוליטית באמצעות קומבינת חנינה מהנשיא – ברורה מצידו של הנאשם

כל יום של עדויות נוספות מצד התביעה משקיע את ראשו עמוק עוד יותר בבוץ הפלילי, בעבירות השוחד, מרמה והפרת האמונים. עכוזו בוער. תמונות אולמרט וקצב בכלא לנגד עיניו והוא מבין שבקרוב יעלו עדי המדינה הבאים ארי הרו בתיק 2000 ושלמה פילבר בתיק 4000. גם עדותה של הדס קליין בתיק 1000 טרם נשמעה. כל עד כזה הוא יתד חזקה בקיבוע כתבי האישום.

לנתניהו בוער להגיע לעסקה ולהפסיק את העדויות. להפסיק את שמיעת האמת קבל עם ועולם בבית המשפט.

אבל מה בוער למנדלבליט?

היועמ"ש שטרח למסמס ולמרוח ולמזמז ולהשהות את הבדיקות והחקירות, פטר את נתניהו מתיק הצוללות עוד בטרם נפתחה חקירה, שינמך את תיק 1000 ו-2000 מעבירת השוחד, לא חקר את תיק המניות, ועד היום מונע את חקירת פרשיות הצוללות לסוגיהן וחומרתן האדירה.

מה בוער לו, לראש התביעה להגיע לעסקת טיעון עם נאשם כל כך בכיר וכבד?
מנדלבליט חייב תשובה לציבור בעניין הזה.

הוא לא יכול לנהוג כמו בסגירת תיקי שרה נתניהו ופשוט לסגור עסקה בלי נימוקים פומביים.

לנתניהו בוער להגיע לעסקה ולהפסיק את העדויות. להפסיק את שמיעת האמת קבל עם ועולם בבית המשפט. אבל מה בוער למנדלבליט?

נראה שמעבר לסיבה הפשוטה לפיה מנדלבליט משרת את מי שמינה אותו בדיוק לזמנים האלה, יתכן שישנן סיבות נוספות למהירות שבה נזעק היועמ"ש לסיים את המשפט לפני העדויות העיקריות ולפני שהתביעה סיימה את טיעוניה. לפני שתמונת השחיתות עומדת כולה מול בית המשפט.

תומכי נתניהו מפרשים זאת כמובן ב"קריסת התיקים התפורים" וגם "מניעת בושה מהפרקליטות". אלא שקשה להאמין שאנשים רציניים כמו ליאת בן ארי, שי ניצן ועמית איסמן לקחו הימור בתיקים שאינם בטוחים ביכולתם להרשיע בהם.

התובעים בפרקליטות היו מודעים במשך שנים, יחד עם היועמ"ש, לעובדה שמדובר בראש ממשלה מכהן וכי העמדתו לדין עלולה להשפיע על יכולתו להיבחר ולתפקד. ובכל זאת גובשו כתבי האישום לאחר לבטים קשים, צוותי איפכא מסתברא ובחינות של עשרות עורכי דין.

מה, אם כן, בוער למנדלבליט, מלבד אותו אינטרס של נתניהו לסגור עסקה לפני סיום תפקידו בעוד שבועיים?
מדוע מנדלבליט רוצה את העסקה לפני סיום תפקידו?
גם על כך צריך היועמ"ש ש לתת הסבר לציבור.

אפשר רק להעריך, מה עומד מאחורי זה. נתניהו הרי ישב באולפן 12 ואמר שאת הסוד בעניין הצוללות יודעים שניים וכי מנדלבליט הוא אחד מהם. היועמ"ש הכחיש, אבל הדברים נותרו תלויים באוויר לבדיקת התקופה ותפקידו אז כמזכיר הממשלה. מנדלבליט הרי פטר את משפחת נתניהו משורה של אישומים כאמור ללא הסבר.

אי אפשר להשתחרר מהתחושה שהבהילות של גיוס שופט העליון אהרן ברק להתערבות מכסאו בדימוס בהליך פלילי הנמצא בדיון חי בביהמ"ש המחוזי. זוהי לא סתם בהילות בין חברים. מישהו כאן עלול לשלם מחיר אישי לכאורה, אם משפט נתניהו יימשך ויגיע למיצוי לפני השופטים.

נתניהו הרי ישב באולפן 12 ואמר שאת הסוד בעניין הצוללות יודעים שניים וכי מנדלבליט אחד מהם. היועמ"ש הכחיש, אך הדברים נותרו תלויים באוויר

לפחות היה ראוי שכל עדי התביעה יישמעו בטרם ידון היועמ"ש בהצעה לעסקת טיעון. אלא שאז זה כבר לא יהיה מנדלבליט בתפקיד היועמ"ש.

מה, אם כן, בוער למנדלבליט?

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 495 מילים ו-1 תגובות

מורה נבוכים לחוקת הליכוד

עדיין לא ברור אם נתניהו יחתום בכלל על הסדר טיעון שיחייב אותו, בין השאר, לפרוש מהחיים הפוליטיים - אבל בליכוד כבר בוחנים את האפשרויות העומדות בפני בכירי המפלגה בהחלפתו של היו"ר הוותיק וניצול המצב לחזור לשלטון ● הליכוד, המפלגה הוותיקה ביותר ואחת הבודדות שמקיימת פריימריז, מתנהלת על פי חוקת המפלגה ● ובמקום שבו יש חוקה - יש גם פרשנויות סותרות לכל צד

עוד 1,163 מילים

יותר ישראלים רוצים להשתייך לקהילה דתית עם שוויון מגדרי ומבלי לחשוש מאיום על עולם הערכים שלהם, אך מעט מדי בתי כנסת מאפשרים את זה ● הומו מוצהר ושתי נשים שהוסמכו לרבנות בבית מדרש קונסרבטיבי מספרים לזמן ישראל על הקהילות שהקימו בהתאם לחזון האישי שלהם ● הרב אבי נוביס דויטש: "הם סטארטאפיסטים של קהילות שלא למטרות רווח"

עוד 3,099 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

בחוץ הם קוראים לו לסרב לעסקה. בפנים, הם מתכננים לרשת אותו

עדיין לא ברור שנתניהו יחתום על הסדר טיעון, אבל בליכוד כבר החל המאבק המר על הירושה ● ובינתיים, כולם תוהים מה נתניהו עצמו יעשה אם אכן יחתום על עסקה ויפרוש לפחות זמנית מהחיים הפוליטיים ● "נתניהו יצא למסעות שלו וימלא את הקופה המשפחתית מחדש", אומר מקורב למשפחה ● "הוא לא יתעסק בשטויות של הפריימריז והמחליף שלו", מעריך אחד מבכירי הליכוד ● פרשנות

עוד 645 מילים ו-1 תגובות

השקיפות חשובה – גם ובעיקר בדיני משפחה

בשבוע שעבר הודיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי פסקי דין והחלטות של בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים שמעוררות עניין ציבור ישודרו בשידור ישיר. על שידור פסקי הדין וההחלטות הוחלט לאחר שצוות שבחן את נושא פומביות הדיון בעידן הטכנולוגי המליץ על כך.

בשבוע שעבר הודיעה נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות כי פסקי דין והחלטות של בתי משפט השלום ובתי המשפט המחוזיים שמעוררות עניין ציבור ישודרו בשידור ישיר

השקיפות הנוצרת כתוצאה משידור פסקי הדין וההחלטות היא התפתחות חיובית, וראוי כי גם החלטות בערכאות נמוכות יותר, העוסקות בנושאים רלוונטיים יותר לאזרח הקטן, יזכו להיחשף לעין המצלמה (אולי בדוגמה של שידורי ערוץ הכנסת, המעביר באופן קבוע את דיוני המליאה והוועדות במשכן). עבור האזרח הקטן גם החלטות בדיוני מעצרים – אינם פחות חשובים.

בהקשר הזה, של שקיפות במערכת המשפט, דומה כי הגיע הזמן לדון בחשאיות האופפת תחום אשר לא רק שאיננו צפוי להיות חשוף לעיני הציבור הרחב דרך מצלמות הטלוויזיה בעתיד הקרוב, אלא שהוא אף איננו נגיש אף לציבור המטריח את עצמו לאולמות בתי המשפט ואיננו מסתפק בצפייה מהבית. הכוונה היא לדיונים בבית המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים, המתנהלים  בדלתיים סגורות ותחת איסור פרסום באופן קבוע.

הסיבות לכך שדיוני בית המשפט לענייני משפחה סגורים לציבור ברורות: הליכים הקשורים לדיני משפחה, גירושים וילדים הם רגישים, והמחוקק ביקש לשמור על צנעת חייהם של המתדיינים. אולם הטיעונים בעד צמצום היקף החסיון של דיוני בית המשפט לענייני משפחה הינם כבדי משקל. אור השמש ושקיפות הם הדבר המזכך ביותר גם בתחום העדין של דיני משפחה.

החיסיון החל בערכאות בתחום המשפחה חל על הציבור כולו, ובתוך כך גם כלפי אקדמאים אשר חוקרים את התחום וגם כלפי עיתונאים. מדובר בעוול שחייב להפסק. ישנם אמצעים שפגיעתם פחותה שהינם עדיפים על מנת לשמור על פרטיות המתדיינים מחד, וטיוב המערכת והביקורת עליה – מאידך. לדוגמה, החתמה של העיתונאים והחוקרים על התחייבות וסודיות שלא לחשוף פרטים על המתדיינים.

הסיבות לכך שדיוני ביהמ"ש לענייני משפחה סגורים לציבור ברורות, אולם הטיעונים בעד צמצום היקף החיסיון שלהם כבדי משקל. אור השמש ושקיפות הם הדבר המזכך ביותר גם בתחום העדין של דיני משפחה

סגירת הדיונים לחוקרים ועיתונאים מייצרת תמריץ למערכת "לסגור תיקים" בהעדר כל ביקורת ציבורית או אחרת, אך לאו דווקא לסגור אותם באופן צודק וראוי. שקיפות בדיונים, גם אם מועטה עבור חוקרים ועיתונאים, תעודד את השופטים להגיע מוכנים לדיונים, לנהוג פחות על "אוטומט" ולהקפיד שלא להציג משוא פנים כלפי אחד הצדדים.

בנוסף, פתיחת הדיונים תסייע באופן משמעותי למחקרים אקדמיים העוסקים בדיני משפחה. כך, לדוגמה, קשה מאוד לחקור את תחום ההורות, שעה שבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים דנים בדלתיים סגורות ואינם מפרסמים את החלטותיהם ופסקי הדין.

עוד תחום שקשה מאוד לחקור הוא אלימות במשפחה, שכן הדיונים חסויים. כמה צוי הרחקה מתקבלים? בכמה מקרים מעורבים ילדים? בכמה מקרים מחייבים צד בהוצאות משום שפנה פנייה לצורך טקטי או אסטרטגי? מתי אנשים מגיעים מיוצגים ומתי לבדם? המון שאלות – אפס תשובות.

בדרגה הנמוכה ביותר של שקיפות נמצא עולם שלם של פסקי דין שנתנו תוקף להסכמות בין צדדים, כך שגם אם אלו מתפרסמים אין כל דרך לדעת באיזה הסכמות מדובר. במקרים הללו, מדובר במשימה בלתי אפשרית לחקור את המערכת. אפילו החוקר המיומן ביותר, לא יצליח להוציא נתונים מפסקי דין המאשרים הסכמים הטמונים בקלסרים חסויים אי שם במרתפי בתי המשפט.

לבסוף, סיבה נוספת היא איכות השפיטה והשופטים. כל אדם תחת תיעוד משתדל, ללפחות למראית עין, קצת יותר. כולנו זוכרים שופטים ושופטות שעמדו לבירור משמעתי בשל אמירות לא ראויות, על סמך ראיות ממשיות שהוצגו כנגדם – פרוטוקולים והקלטות מתוך הדיונים. בדיני המשפחה לרוב לא ניתן לבסס תלונות כאלה בהיעדר תיעוד.

עוד תחום שקשה מאוד לחקור הוא אלימות במשפחה, שכן הדיונים חסויים. כמה צווי הרחקה מתקבלים? בכמה מקרים מעורבים ילדים? המון שאלות – אפס תשובות

לסיכום: שידור פסקי דין והחלטות מבית המשפט העליון ובתי המשפט המחוזיים מהווה סנונית ראשונה לקראת שקיפות בכלל מערכת השפיטה, שתגביר את אמון הציבור, ותאפשר ביקורת מדויקת יותר ומחקר מעמיק של המגמות בפסיקה, בחינה של התנהלות השופטים כלפי הצדדים המתדיינים, עורכי הדין, המדינה ועוד. כל הדברים הללו נכונים, ואף ביתר שאת, בנוגע לבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים. ובשורה התחתונה: תנו לשמש השקיפות לעלות מעל ערכאות השיפוט לענייני משפחה – למען כולנו.

עו"ד שני הוא שותף במשרד א. זיסמן שני, המתמחה בדיני משפחה וירושה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 628 מילים
עודכן לפני 6 דקות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נחוץ בדחיפות חוזה חברתי חדש

ביסוד המשבר הנוכחי תהליך איטי ושיטתי של פרימת האמון בין האזרחים והמדינה, שהגיע לשיאו עם החלטת הממשלת לזנוח את חובתה הציבורית לנהל את המגפה ● רק החלטה אמיצה על ביסוסו של חוזה חדש בין אזרחי המדינה לבין הממשל יאפשר התמודדות יעילה יותר עם המגפה ויניח את הקרקע לעצירת המערבולת המהותית שאליה נשאבת המדינה ● דעה

עוד 1,257 מילים

שייח' ג'ראח, גרסת הנגב

הפלסטינים מנצלים את המהומות בנגב כדי לתקוע טריז בין ההנהגה הישראלית לערביי ישראל ● הרשות הפלסטינית משתמשת בהם כדי להחליש את ישראל, ואילו חמאס דוחף אותם להתקוממות ומרחיב את המאבק הפלסטיני לציר שייח' ג'ראח-עזה-הנגב ● פרשנות

עוד 755 מילים ו-1 תגובות

"לא רוצה לחיות במדינה שאין בה דרך לעקוב אחר מחבלים ופושעים"

פרופ' יצחק בן ישראל, מי שהוביל את הקמת מטה הסייבר הלאומי, אומר ש־NSO לא אחראית על השימוש הפסול שנעשה בתוכנת הריגול שלה, ושתחום הסייבר ההתקפי הכרחי בכל מדינה דמוקרטית: "כשמחבל דוקר מישהו לא מאשימים את יצרן הסכינים" ● גורו הסייבר חושב גם שהדבר הבא הוא תחום ה-AI, ושעל ישראל להוביל גם שם

עוד 1,061 מילים ו-1 תגובות

הורוביץ פועל לקצר את משך הבידוד משבעה ימים לחמישה

מקורבים למנדלבליט: הסיכוי לחתימה על הסדר טיעון עם נתניהו בזמן שנותר לכהונת היועץ - קלוש ● אהרן ברק: מרגע שהוגש נגדו כתב האישום הפך נתניהו למנתץ של המערכת ● סקרים: 46%-52% מהציבור מתנגדים להסדר הטיעון המתגבש, 26%-31% תומכים בו ● למעלה משני מיליון שקלים גויסו למימון הגנתו המשפטית של נתניהו ● בג"ץ דחה את העתירה נגד הסדר הטיעון עם דרעי

עוד 51 עדכונים

עסקה שיש עמה קלון

לראש התביעה הכללית אסור לעשות שימוש בכוחו כדי להשפיע על המגרש הפוליטי ● בעצם העובדה שמנדלבליט שם בראש מעייניו את סוגיית הרחקתו של נתניהו מהזירה הציבורית, הוא הופך במו-ידיו את התביעה לזרוע רדיפה פוליטית נגד נתניהו ● ואילו נשיא העליון בדימוס אהרן ברק הפר את הכללים הלא-כתובים כשפנה ליועמ"ש בעניין תיק נתניהו ● פרשנות

עוד 929 מילים ו-3 תגובות

על רקע מגעים לרכישת צוללת מגרמניה, נדחתה ההצבעה על הקמת ועדת חקירה

נתניהו פנה באמצעות מקורביו אל אהרן ברק כדי שישכנע את מנדלבליט לחתום על הסדר טיעון; הנשיא לשעבר של בית המשפט העליון: המשפט גורם לקרע בעם, ועד למשפטו היה נתניהו מגדולי המגנים על מערכת המשפט ● פרקליט המדינה לשעבר לדור: "לא מעלה על דעתי שבתיק הזה מוצע להגיע להסדר" ● לפיד: אנו עוקבים אחר מצב בני הערובה בבית הכנסת בטקסס

עוד 24 עדכונים

שוב לא שקט בדרום ובגדה, וגם לתקשורת - שבשגרה מתעלמת מקיומם של הבדואים וממצוקתם - יש תפקיד חשוב במה שהתרחש השבוע ● הכאוס בפרלמנט העיראקי: תכריכים, התעלפויות ובגדים מסורתיים ● "נתיבי הקבורה" של אל-עולא נחשפים ● והשבוע לפני 11 שנים, הנשיא בן עלי עזב את תוניסיה ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,247 מילים

מוזיאון ראשון בסינגפור מספר את קורות הקהילה היהודית

כ־200 יהודים, רובם יוצאי עיראק, הם כל מה שנשאר מהקהילה היהודית של סינגפור ● מוזיאון חדש וראשון מסוגו מספר לראשונה את סיפור הקהילה בת ה־200 שנה בעיר־מדינה האסיאתית: "רצינו לספר לא רק על היהודים בסינגפור, אלא גם כיצד היהודים הם סינגפורים"

עוד 798 מילים

בצל העלייה במספר פשעי השנאה בניו יורק, ארגון "הלגיון" שם לעצמו מטרה להכשיר כמה שיותר יהודים בקרב מגע, עזרה ראשונה והתמודדות עם אירועי ירי המוני: "אנחנו צריכים להיות מוכנים להגן על עצמנו"

עוד 825 מילים ו-1 תגובות
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

עולם שלישי, 20 דקות מירושלים

הרע: קשה לתפוס ולהכיל את הפער בין התפאורה הנהדרת של הרי השומרון והגאיות המוריקים לבין ההתעללות שחבל הארץ הזה סופג ● הטוב: עדיין מוקדם לחלוץ בקבוק שמפניה, אבל ההשקה של הרכבות החשמליות מתחילה להשליך על רמת זיהום האוויר ● וטיפ לט"ו בשבט: הצבע הטבעי של פפאיה אינו אדום בוהק, למשמשים אין גוון כתום זרחני וקיווי לא אמור להיראות כמו פנס ירוק

עוד 561 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה