מאז שהעיתונאי בן כספית חשף את קיומו של מו"מ להסדר טיעון עם בנימין נתניהו, הופיעו אין-ספור מאמרי דעה והבעות עמדה בתקשורת על כל ערוציה, כולל, כמובן, באתרים במרשתת וברשתות חברתיות המשתמשות בה.
עסקאות טיעון הן שיטת פעולה מבישה של מערכת המשפט, כי הן מצביעות על עצלות מחשבה ו/או רפיסות פעולה אצל התביעה. אולם מרגע שזוהי הנורמה (המפוקפקת) בישראל, ברצוני להתייחס לנאמר לגבי אפשרות החתימה על הסדר כזה בין המדינה לנתניהו.
עסקאות טיעון הן שיטת פעולה מבישה של מערכת המשפט, אולם מרגע שזו הנורמה (המפוקפקת) בישראל, ברצוני להתייחס לנאמר לגבי אפשרות החתימה על הסדר כזה עם נתניהו
בולטת העובדה, שרוב עצום מבין המתנגדים לנתניהו, או לפחות לשיבתו בקול תרועה אל מרכז הבמה הפוליטית-ציבורית, טוענים לחוסר אמון באיש זה. לדבריהם, אין להסתפק בעסקת טיעון גרידא, אלא לרפדה בשכבות המבטיחות הגנה מפני נסיונות של נתניהו לקעקע אותה. הדוגלים בכך טוענים, שאין להאמין ולו למלה היוצאת מפיו או הנכתבת/מוקלדת בידיו, כולל חתימת שמו.
כותבים ודוברים אלה גורסים, כי מייד לאחר אשרור ההסכם בפסק-דין, נתניהו ימהר להתנכר לחלקו ולחתימתו, יגייס את תומכיו, וישוב במלוא פיו ומרצו אל הזירה הפוליטית ואל המאבק על ראשות הממשלה.
נראה לי, שזהו חשש שווא, ואפילו חשש מדומה. המביעים אי-אמון בנתניהו ובעמידתו בהסכם חתום אם יושג עמו בעתיד, למעשה מביעים אי-אמון באזרחי המדינה, כאילו הם יתפתו בקלות ללהטוטיו של "המחלל מרחביה".
שהרי מה משתמע מהצהרות אי-האמון? "ההצגות של נתניהו לא עובדות עליי, אני לא אפול בפח ואמשיך שלא להאמין למלה מדבריו", אולם לעומת זאת "הוא יצליח 'לעבוד' על ההמונים, הם יוקסמו מדבריו וינהרו לקלפיות כדי להחזירו לשלטון".
כלומר, כותבים ודוברים אלה אינם סומכים על שיקול-דעתו של האדם מן השורה, ועל כך יש להצטער ואפילו להתקומם. וזאת במיוחד לנוכח הראיות החד-משמעיות והמסקנות העולות מארבעת סבבי הבחירות האחרונים.
ארבע פעמים נערכו בחירות לכנסת במהלך השנים 2021-2019. בבחירות אלה קיבלה רשימת הליכוד את שיעורי התמיכה הבאים בקרב כלל המצביעים (26.5% בבחירות לכנסת ה-21, 25.1% – לכנסת ה-22, 29.5% – לכנסת ה-23, 24.2% לכנסת הנוכחית, הכנסת ה-24).
ממוצע השיעורים הללו הוא 26.3% מן המצביעים. תוצאות הבחירות וחלוקת המושבים בכנסת, בכל אחד מארבעת הסבבים, לא אפשרו לליכוד להקים ממשלה יציבה לאורך זמן, אם בכלל. מדוע יכול אדם מחושב כמו נתניהו, לסבור שלאחר סדרת כשלונותיו האלקטורליים (ואלה היו כשלונות), דווקא הסדר טיעון יביא לגידול בתמיכה בו, עד כדי ניצחון בסיבוב הבחירות הבא, יהא מתי שיהיה?
כותבים אלה אינם סומכים על שיקול-דעתו של האדם מן השורה, ועל כך יש להצטער ואפילו להתקומם. במיוחד לנוכח המסקנות החד-משמעיות העולות מארבעת סבבי הבחירות האחרונים
לדעתי, אם המו"מ על הסכם טיעון אכן ימומש בעתיד, ונתניהו יתחייב במסגרתו לפרוש מן הזירה הפוליטית, הוא עצמו לא יעז להפר הסכם חתום המופץ בראש חוצות, יבין שאין מקום לבחון את שיקול-הדעת של אזרחי המדינה, ויותיר את הזירה הפוליטית נקייה מנוכחותו בה. אם הוא יטעה לחשוב אחרת, התגובות בציבור, כולל בקרב התומכים בליכוד והחברים במפלגה זו, יטפחו על פניו במהרה.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
חטופים כן או לא, רפיח או נורמליזציה, במשרד למורשת יהודית עסקים כרגיל – בימים אלה מונה שם מנכ"ל חדש, איתי גרנק, והוא כל מה שדמיינתם: הוביל קמפיינים נגד שמאלנים, תומך בהדתה ומו"ל של כלי תקשורת משיחי. כל אלה מתאימים לשר המורשת כמו כפפה ליד, אבל בינם למורשת אין דבר או חצי דבר.
הוועדה לבדיקת מינוי בכירים בנציבות שירות המדינה בדקה את מועמדותו של גרנק ואת כישוריו "בהקפדה יתרה, במטרה להבטיח שהמניע הפוליטי אינו המניע המכריע בבחירת המועמד".
אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים "עמק שווה".
בנימין נתניהו ממשיך לסרב להעניק עדיפות עליונה לשחרור החטופים. הם בינתיים נמקים בשבי חמאס ומשפחותיהם ממשיכות להיאבק ברחובות מבלי שמאבקן יישא פרי. המצב נמשך ונגרר מאז שחרור הגל הראשון של חלק מהחטופים לפני כחמישה חודשים.
גדי איזנקוט נחשב עד כה כתקוות המשפחות, מי שמגן בקבינט המלחמה על מטרת החזרת החטופים תחילה. בהצטרפותו לדחיית ההצעה המצרית, הנתמכת על ידי ארה''ב, הוא אכזב. האם נדבק גם הוא בחישובים אלקטורליים? הפקרת החטופים, כשהוא ובני גנץ שותפים לממשלת המחדל לא תשכח לעולם.
דר׳ מיכאל פריאנטה הוא מו׳׳ל, סופר ופובליציסט שחי בפריז. כותב ומפרסם פרוזה ומאמרי דעות בעברית ובצרפתית. בין ספריו האחרונים: ׳׳פרנסוס האחר׳׳, רומן העוסק בבעיות זהות, ׳׳בצל החומות׳׳, זכרונות ילדות המלח של מקנס, מרוקו, ׳׳מבן גוריון ועד נתניהו׳׳, ספר פוליטי חברתי. הוא חבר אגודת העיתונאים של תל-אביב ומפרסם מאמרי דעה ב-הארץ, מעריב, Ynet Times of Israel ,Libération ,Le Mond.
בין פגישות עבודה וההתעסקות היומיומית כפסיכולוג, העבודה הטיפולית בקליניקה בתקופה הזאת מחזירה אותי במחשבותיי עשור אחורה, לעזה. זיכרונות חזקים שמלווים אותי מאותה התקופה שבה לחמתי יחד עם חבריי לצוות בשג'עייה ובמידה רבה גם הובילו אותי לימים להיות פסיכולוג.
* * *
בתקופה האחרונה אני פוגש בקליניקה יותר ויותר חיילי מילואים. חלקם פונים בגלל משבר שהתפתח בעקבות אירועי המלחמה עצמה. אך באופן שאותי הפתיע, רבים אחרים פונים בשל משברים המלווים אותם כבר במשך שנים. הם פונים כעת בזכות המגמה החיובית שמובילה יותר ויותר אנשים לפנות לטיפול.
נתנאל זינגבוים היה לוחם ששרת בצוק איתן בעזה כצלף, כשבחר ללמוד פסיכולוגיה והמציא את אפליקציית "זינגמונד" המחברת בין פסיכולוגים למטופלים, שתעזור לאחרים בקרב הנפשי בעקבות חוויות הלחימה האישיות שלו.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
שלום ירושלמי, אתה כתב ופרשן עתיר זכויות, אבל כתיבתך הנוכחית לא עומדת בסטנדרטים מינימליים. באופן קבוע אתה מדברר את התדרוכים והמסרים של נתניהו, דרעי ואחרים בלי לאתגר אותם ולשים בתוך הקשר.
בכתבה זאת, לדומה – מי מינה את סמוטריץ' הכושל לשר בשני משרדים חשובים?? הוא האחראי על הכשלונות אף יותר מהשר עצמו. גם ההשתלחות בפקידות הבכירה שמתפקדת כמובגרת האחראית בכלכלה הישראלית היא חצופה ושקופה, ונועדה להסיט את כל האש מנתניהו.
@בירנית גורן
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
צוקרברג: "אני לא יכול ליותר, הוא משחק לי ברגשות, אני כל הזמן בוכה, בגלל אובמה"
טוויטר: "אנחנו, כל צוות טוויטר, מתכנסים ומבצעין תפילת רבים שיחזורט כבר – אנחנו משוגעים בלעדיו"
אמת: "אאמממ, נחמד, התחלתם להבין ת'קטע, אה?"
או בקיצור: אין על 'זמן ישראל' – איכות בגובה העיניים!
חבל שהפוסט מתייחס להיבט הפוליטי בלבד (יסתלק או לא מהמעורבות הציבורית) ולא מתייחס כלל לשאלות של שיוויון בפני החוק, כניעה לבריונות, המסר למושחתים הבאים, חשיפת האמת על התשתית שאפשרה את השחיתות בפני הציבור והעובדה שהסדר הטיעון המדובר היה נגוע בחשש לניגוד עניינים כשהוא נחתם בסיום כהונתו של היועמ"ש, שגם ככה נחשב בעיניי רבים כמי שנתן הנחות מפליגות ולא מוצדקות לנאשם מס' 1 ולמשפחתו.