מפרסם:
לי זה נראה פשוט גזענות נגד דתיים. כלומר – כמה הורים חילונים-להכעיס/חילונים קיצונים לא רוצים לראות אף חובש כיפה אמוני מול הפרצוף שלהם / בעולמם – ומרגע שמצאו שעיר לעזאזעל (מפלגת נעם) הם עכשיו מחפשים קשר כלשהו של מי שמגיע לבית ספר לנעם. זה יכול היה קודם להיות לסמוטריץ' או לשר החינוך לשעבר הרב פרץ מהסיבה שהדתיים הלאומיים קוראים לה "חוק הדתיים השלובים", כמעט כל דתי מבית ימצא בקלות קשר כלשהו לדתי מבית אחר – למדו ביחד / אחים למדו ביחד / ההורים למדו ביחד / בני עקיבא / משפחה / צבא / חברים וכו'.
הורים יקרים, מדינת ישראל היא מדינה יהודית, רוב הציבור היהודי במדינה בחר פעם אחר פעם במפלגות המחנה ה"אמוני" – חרדים/דתיים/מסורתיים-ימין, ואלו גם הקבוצות הצומחות ביותר במדינה (ב"ה) – אז אין לילדים שלכם באמת אפשרות להמנע לחלוטין ממגע עם דתיים, וגם לכם אין (אגב כמו שלדתיים אין אפשרות להמנע ממגע עם חילונים). אתם מובילים פה שיח של שנאה, ממשת שנאת חינם ושינאת אחים.
הילדים שלכם יגיעו לתחנות הבאות בחיים אחרי החטיבה ויפגשו שם מנהל דתי, קולגה דתי, לקוח דתי – הם לא ידעו בכלל כיצד לדבר איתו!
מי שהציף את הבעיה בתמונה המרושעת הזאת היה אביהוא בן משה. זה גרר את ראש העיר להגיב כמדומני .
כל הדיון בגבולות האומנות פה הוא פטפוט – יש חוק העונשין ובו סעיף 170 ושם מצוין עונש של שנה למי שפוגע בדת . אף אחד לא מזכיר את זה …. לפי החוק הציור הזה בכלל לא חוקי כביכול.
אם משהו לא חוקי אז חוק זה חוק ואם המוזיאון שומר חוק הוא יסיר אותו שיבהירו לו שזה לא חוקי וזהו.
זה פשוט היה הזדמנות להשיג מלא תקשורת.
סמולנים, בוגדים, חמוצים, אנרכיסטים: לאורך השנים התרגל הציבור הליברלי בישראל להתעלם מהטבעת תוויות שליליות ומהטלת-דופי שיטתית ומסלימה נגדו. הציבור הזה התרגל לסגת לבועת חייו הפרטיים, תוך שימוש במנגנוני-הגנה נפשיים של פיצול, הכחשה והדחקה, במקביל ובדומה להשלמה עם שגרת הטפטופים בעוטף.
ככל שהמרחב הציבורי הלך והתכער, הלך ונעכר, הלך ונהיה מסואב, מושחת, פנאטי ודהוי, פָּנִינוּ להתרווח בקפסולת חיי היום-יום שאליה הוסללנו כביכול מתוך בחירה, ובתוכה חשנו חופשיים ומשפיעים, רגילים ונורמליים, עוצמים-עין ברפלקסיביות להידלדלותה לכדי מרחב שולי ומצומק, מרוּקן וחלול.
יעלה ורטהיים היא פסיכולוגית קלינית וחינוכית, עובדת בקליניקה פרטית בתל-אביב. בזמנה הפנוי כותבת, קוראת וטווה מחשבות מול נופים בריצה.
בציבור הישראלי יש הסכמה רחבה על הצורך בהחזרת החטופים: החיים לשיקום ולחיים בינינו, והמתים לקבורה ולהתרת ספק בקרב בני המשפחה (בנאומים ובתקשורת אומרים: "שלא יהיו לנו עוד רון ארדים").
החזרת חלק מהחטופים כנראה תסוכם בימים אלה ממש. כולם רוצים בהחזרת החטופים. האמנם?
יאיר טל הוא מהנדס מכונות שעבד במספר חברות. היום הוא גמלאי. חקר את ניהול המלחמה במלחמת יום הכיפורים והשלים את כתיבת הספר ישראל טל: פרקים למלחמת יום הכיפורים אשר יצא לאור ב-2019 בהוצאת "ידיעות ספרים". ספרים נוספים שלו יצאו לאור בהוצאת "טפר – הוצאה לאור": אכזבה וגאווה – מלחמת יום הכיפורים ב-2023; ו-טליק: פרקי חיים ב-2024.
ויהי בימים בהם חזר האריה הזקן והמושחת לשלטון ביער, קם התן, שר בתי המטבח, והכריז שהגיעה העת לרפורמה בבית המטבח העליון. "הגיע הזמן להכניס לבית המטבח העליון טבחים התומכים בבישול בשר פיגולים", אמר.
"אני עוסק בנושא הזה למעלה מעשרים שנה, במהלכן התרעתי על נזקי המטבחיזציה וגיבשתי הצעות לרפורמה. לצערי, הסיכונים שמפניהם התרעתי התממשו, ולכן הגיע הזמן לפעול. אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת הטבחים שתכליתה חיזוק מערכת העיכול של כל חיות היער, שיקום הלסתות, השבת האמון במערכת המטבח והחזרת האיזון בין הטורף לנטרף. אנו נדון ברפורמה כאן בקרחת היער ובבית החיות. נדון בהרחבה ובאופן מעמיק".
פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם