מאז יום שבת ה-28 בפברואר אנחנו במלחמה, שישראל יזמה ללא מטרות ברורות, ובהתאם, גם אין צפי לסיומה.
מדינה שלמה יושבת במקלטים, המשק משותק, הורים במילואים, ילדים לא לומדים או משחקים בכאילו בשיעורי זום (שאף אחד כבר לא באמת מאמין ביעילותם). בחלק מהבתים מצליחים איכשהו להחזיק את כל זה. בבתים אחרים הכול מתפרק. בחלקם ההתפרקות תגיע מאוחר יותר.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
האנטישמיות הגואה בעולם איננה רק תופעה מדאיגה בזירה הבינלאומית; היא כבר משפיעה על התפיסות ועל ההתנהגות של הישראלים.
בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית באירועי אנטישמיות בעולם. בארה"ב, שבה מתקיים מעקב שיטתי אחר אירועים אנטישמיים, נרשמה עלייה דרמטית במספר התקריות.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
במדינת ישראל מתרחשים תכופות אירועים מעצבים (ביטחוניים, פוליטיים או מוסדיים) שמאפשרים לאנשי ציבור להטביע חותם ולהפוך משבר להזדמנות. לא כל מי שנמצא בעמדת מפתח מסוגל לזהות את הרגע הזה, לנצל אותו, או לעמוד בו. מי שעושה זאת, משנה מציאות.
נשיא המדינה, יצחק הרצוג, קיבל ב-2023 הזדמנות נדירה להגן על יסודות הדמוקרטיה כאשר אלו הותקפו על ידי הממשלה עצמה בנסותה לקדם "רפורמה משפטית". זו הייתה יכולה להיות שעתו היפה של הרצוג כמי שאמור לייצג את העם, המדינה, הדמוקרטיה; אך היא פוספסה.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק אינה רק סיפור אישי – היא ביטוי לתהליך רחב של שינוי במפלגה הדמוקרטית וביחסה לישראל.
בתקופה האחרונה גבר העניין בישראל ובעולם בהתמודדותו של המועמד הדמוקרטי זוהרן ממדאני על ראשות עיריית ניו יורק – התמודדות בה אכן ניצח ביום שלישי. ממדאני הוא יליד אוגנדה, בן לאב מוסלמי מהודו, ונשוי לאשה ממוצא מוסלמי-סורי. בהרבה מובנים, ממדאני אמור להיות נערץ על ידי קהלים גדולים בישראל – צעיר כריזמטי המבטא עמדות מובהקות בנושאים חברתיים וכלכליים, אנרגיה ירוקה והגירה. כאשר ארה"ב מתמודדת עם מדיניות מפלה, דתית, ולאומנית, ממדאני מייצג קול רענן, אמיץ ובוטה.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
בערב יום הכיפורים, חלק גדול מעם ישראל מתכנס בבתי הכנסת לומר יחד את תפילת כל נדרי, אחת התפילות העתיקות והמיוחדות בספר התפילה היהודי.
בתפילה, מכריז הקהל שכל הנדרים והאיסורים והשבועות והחרמות שהטלנו על עצמנו מיום הכיפורים שעבר ועד יום הכיפורים הבא, בטלים ומבוטלים. התפילה הזו מאפשרת לנו לפתוח דף חדש.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרופסור כדורי – ברגע שהחרדים החרימו את בנק לאומי עוד בשנות ה-80 של המאה הקודמת משום שבמהלך השיפוץ או הבנייה של מלון בטבריה שהיה שייך לזרוע ההשקעות דאז של הבנק "לאומי השקעות" הבנתי את מהותו של חרם עסקי. התחלתי לצדד ברעיון עם פרוץ הדיקטטורה, בינואר 2023 כשאויב לוין הציג בגיבוי מלא של הדיקטטור ראש ארגון המחבלים ביבים שקרניהו את הפיכת ישראל ממדינה דמוקרטית לדיקטטורה בשליטתו של שליט יחיד. מאז אני לא קונה ברשתות כמו רמי לוי השייכות לאיש עסקים ביביסט המצהיר את דעותיו הפוליטיות בכל מערכת בחירות כאשר הוא מארח בעסקיו את השליט. מאז שנודעו לי דעותיו הפרו-ביביסטיות-החולניות-קיצוניות של בעל אתר שבו נהגתי לפרסם פוסטים ותגובות בתחום שמאוד מעניין אותי ומעסיק אותי רבות, הפסקתי לכתוב כליל באותו אתר. כמובן שאינני מוכן להחליף מילה עם אותו אדם, שום דבר לא מחול לאותו טיפוס כשהוא קורא לי נוח'בה. וכמי שאיננו מאמין כלל בקיומו של אלוהים משום סוג, דת או עדה כלשהי הרי שהדרישה לנהוג על פי מנהג דתי ביום ציון דתי, איננה מקובלת עליו.
עבור ישראלים רבים, הבחירות בארה"ב הן ניצחון הנותן תקווה. במהלך מערכת הבחירות, ישראלים רבים תמכו בטראמפ, האמינו שהוא אוהד יותר את ישראל מאשר קמלה האריס, וחשבו שבחירתו תשפר את מעמדה וביטחונה של ישראל. כל זה חרף התמיכה חסרת התקדים של ממשל ביידן בישראל בשנה האחרונה, ולמרות המחויבות הברורה של הנשיא ביידן לביטחונה של ישראל.
סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן לאחר הבחירות בארה"ב מראה שהישראלים מאמינים שטראמפ יגן על ישראל וירסן את אויביה. הניצחון של טראמפ לא רק שעשוי להתברר כרע לישראל בטווח המיידי, הוא עלול להתברר כניצחון פירוס שיפגע בטווח הארוך בתמיכה האמריקאית בישראל כפועל יוצא מהמאבק הפוליטי הפנים-אמריקאי.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
פרופסור כוורי, אתה לא קולט נכון נקודה מרכזית. ראש ארגון המחבלים הדיקטטור ביבים שקרניהו מלמד את תומכיו כמה שיעורים. המרכזי שבהם, פועלים מאיום לאיום, נטרול איום, ואז נטרול איום חדש שצץ במקומו. כלומר, פעולה פוליטית לטווח קצר. לבקש מתומכי וחברי ארגון המחבלים של ביבים שקרניהו לחשוב לטווח ארוך, מה שקראת "עלייה עתידית של הדמוקרטים לשלטון" היא סוגייה שסותרת במהותה את שיטת הפעולה של ארגון המחבלים שקרניהו.
מאז 7 באוקטובר חוזרת ועולה הדרישה להקמת ועדת חקירה לנסיבות שהובילו למתקפת הפתע ולאירועים שהתרחשו במהלכה ובעקבותיה. הממשלה מצידה סירבה עד כה להקים ועדת חקירה. בימים אלה מקדם ראש הממשלה חוק חריג באופיו, שמקים מנגנון של ועדת חקירה פוליטית ונועד לאסור על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.
ההצדקה להקמת ועדת חקירה בעקבות כשל של הרשות המבצעת נובעת מהחשיבות של למידה והפקת לקחים על מנת להקטין סיכונים דומים בעתיד. מתכונת ועדת החקירה נועדה לאפשר חקירה יסודית ועצמאית, תוך שמירה על אמון ציבורי בגוף החוקר. עקב תפקידה הציבורי החשוב של ועדת חקירה במצבי משבר לאומי, לתמיכת הציבור בהקמת ועדת החקירה ולאמון שלו במתכונתה יש חשיבות מרכזית.
פרופ' רענן סוליציאנו-קינן, חוקר ומרצה בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. חוקר התנהגות פוליטית, מנהל ציבורי התנהגותי ומחקר אמפירי במשפט. שימש כראש ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בין השנים 2017-2021, ומכהן מאז 2023 כסגן-דיקנית להוראה בפקולטה למדעי החברה.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
על פי חוק ועדות חקירה (תשכ"ט-1969, נוסח עדכני נכון ליום: 18-09-2023), הממשלה לבדה קובעת את העניין שיהיה נושא החקירה, ורק היא רשאית, על פי פניית ועדת החקירה, להבהיר, להרחיב או לצמצם את נושא החקירה.
את יושב-ראש הועדה ואת שאר חבריה אמור למנות נשיא בית המשפט העליון. אמנם, תוצאות סקר זה, מדגימות את עומק משבר האמון:
רק 48% מהנשאלים תומכים במינוי חברי הועדה על ידי נשיא בית המשפט העליון,
ורק 33% סבורים ש"שופט/ת בכיר/ה" צריך לעמוד בראש ועדת החקירה.
חוסר אמון זה אינו מקרי. זוהי תוצאה ישירה של האקטיביזם המשפטי ארוך השנים של בית המשפט העליון: רצונו להחליף את הרשות המחוקקת והמבצעת, כפיית עקרונות אידיאולוגיים ומוסריים על החברה, תפקידו לפני "7 באוקטובר" ובמלחמה שלאחר מכן, והתנהגות נציגיו, כולל כבוד השופט א' עמית, בהקשר של (אי)חקירת הפרקליטות הצבאית.
בנסיבות אלה, מינוי חברי ועדת החקירה על ידי כבוד השופט א' עמית אינו לגיטימי ונראה כניגוד עניינים שהועלה לנורמה. רק מינוי חבריה על בסיס שוויוני – על ידי הקואליציה והאופוזיציה – הוא הפתרון הסביר והדמוקרטי היחיד להתגברות, לפחות באופן חלקי, על הקרע בחברה הישראלית.
אוקיי – פרופסור כוורי ופרופסור סולציאנו-קינן, לא חשבתי אחרת. רוב הציבור תומך בעיסקת חטופים עם החמאס כולל המחירים הכואבים מאוד שתשלם ישראל, רוב הציבור תומך בגיוס נרחב של בני הציבור החרדי, רוב הציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר שואת ה-7 באוקטובר, רוב הציבור תומך בירידת יוקר המחיה ובתוכו יוקר הדיור, רוב הציבור תומך שהפעלת תחבורה ציבורית ממוסדת החל מכניסת שבת ועד צאת השבת. אז מה? הדיקטטורה של ראש ארגון המחבלים הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו ושותפיו האמוניים-דיקטטורים (כולל פלוגות הסער) עושה מה שהיא רוצה, והיא חסינה מכל זעזוע פוליטי לשנים קדימה. עוד סקר לא יעלה ולא יוריד, כי לא יהיו בחירות (כזכור מדובר בדיקטטורה) .
סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מספטמבר מראה, כי למעלה מ-60% מהציבור בישראל סבור שאם הם או בני משפחתם הקרובה ייחטפו על ידי ארגון טרור, המדינה תעשה מעט להחזירם.
פיטורי שר הביטחון יואב גלנט בזמן המלחמה, החשש שראש הממשלה ידיח גם את הרמטכ"ל וראש המוסד, וכן החשד שהתגלה לאחרונה בדבר השימוש הפסול לכאורה של לשכת ראש הממשלה במידע מסווג על מנת להשפיע על דעת הקהל נגד עסקת חטופים – מחדדים ביתר שאת את התחושה בציבור הישראלי שהמחויבות לחיי החטופים והחזרתם אינה בראש סדר היום של הממשלה הנוכחית.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
ישראל נמצאת במלחמה כבר שנה, והציבור איבד אמון בממשלה ככלל ובטיפול שלה באתגרים הביטחוניים של ישראל בפרט.
101 חטופים מוחזקים עדיין בעזה, ואין בעתיד הנראה לעין הסדר שמחזיר אותם הביתה. צה"ל עדיין נלחם בלוחמי חמאס חמושים, והירי מעזה ממשיך להשפיע על החיים בעוטף ואפילו מגיע לאזור תל אביב.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
בהתנהגותו, בנימין נתניהו מזכיר את התנהגותה של גולדה מאיר ערב מלחמת יום הכיפורים לפני כמעט חמישים שנים. רק שלהבדיל מגולדה, בנימין נתניהו לא יוכל לטעון שלא ידע. להבדיל מגולדה, נתניהו לא יוכל לטעון שטובת המדינה עמדה לנגד עיניו.
בהתנהגותו, נתניהו מזכיר את התנהגותה של גולדה מאיר ערב מלחמת יום הכיפורים לפני כמעט 50 שנה. רק שלהבדיל מגולדה, נתניהו לא יוכל לטעון שלא ידע או שטובת המדינה עמדה לנגד עיניו
ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם