פרופ' אמנון כוורי
הזמן של
פרופ' אמנון כוורי

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

עבור ישראל, בחירתו של טראמפ היא ניצחון פירוס

עבור ישראלים רבים, הבחירות בארה"ב הן ניצחון הנותן תקווה. במהלך מערכת הבחירות, ישראלים רבים תמכו בטראמפ, האמינו שהוא אוהד יותר את ישראל מאשר קמלה האריס, וחשבו שבחירתו תשפר את מעמדה וביטחונה של ישראל. כל זה חרף התמיכה חסרת התקדים של ממשל ביידן בישראל בשנה האחרונה, ולמרות המחויבות הברורה של הנשיא ביידן לביטחונה של ישראל.

סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן לאחר הבחירות בארה"ב מראה שהישראלים מאמינים שטראמפ יגן על ישראל וירסן את אויביה. הניצחון של טראמפ לא רק שעשוי להתברר כרע לישראל בטווח המיידי, הוא עלול להתברר כניצחון פירוס שיפגע בטווח הארוך בתמיכה האמריקאית בישראל כפועל יוצא מהמאבק הפוליטי הפנים-אמריקאי.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
פרופסור כוורי, אתה לא קולט נכון נקודה מרכזית. ראש ארגון המחבלים הדיקטטור ביבים שקרניהו מלמד את תומכיו כמה שיעורים. המרכזי שבהם, פועלים מאיום לאיום, נטרול איום, ואז נטרול איום חדש שצץ במ... המשך קריאה

פרופסור כוורי, אתה לא קולט נכון נקודה מרכזית. ראש ארגון המחבלים הדיקטטור ביבים שקרניהו מלמד את תומכיו כמה שיעורים. המרכזי שבהם, פועלים מאיום לאיום, נטרול איום, ואז נטרול איום חדש שצץ במקומו. כלומר, פעולה פוליטית לטווח קצר. לבקש מתומכי וחברי ארגון המחבלים של ביבים שקרניהו לחשוב לטווח ארוך, מה שקראת "עלייה עתידית של הדמוקרטים לשלטון" היא סוגייה שסותרת במהותה את שיטת הפעולה של ארגון המחבלים שקרניהו.

עוד 1,025 מילים ו-3 תגובות

עמדות הציבור ביחס להקמת ועדת חקירה למלחמה

מאז 7 באוקטובר חוזרת ועולה הדרישה להקמת ועדת חקירה לנסיבות שהובילו למתקפת הפתע ולאירועים שהתרחשו במהלכה ובעקבותיה. הממשלה מצידה סירבה עד כה להקים ועדת חקירה. בימים אלה מקדם ראש הממשלה חוק חריג באופיו, שמקים מנגנון של ועדת חקירה פוליטית ונועד לאסור על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

ההצדקה להקמת ועדת חקירה בעקבות כשל של הרשות המבצעת נובעת מהחשיבות של למידה והפקת לקחים על מנת להקטין סיכונים דומים בעתיד. מתכונת ועדת החקירה נועדה לאפשר חקירה יסודית ועצמאית, תוך שמירה על אמון ציבורי בגוף החוקר. עקב תפקידה הציבורי החשוב של ועדת חקירה במצבי משבר לאומי, לתמיכת הציבור בהקמת ועדת החקירה ולאמון שלו במתכונתה יש חשיבות מרכזית.

פרופ' רענן סוליציאנו-קינן, חוקר ומרצה בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. חוקר התנהגות פוליטית, מנהל ציבורי התנהגותי ומחקר אמפירי במשפט. שימש כראש ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בין השנים 2017-2021, ומכהן מאז 2023 כסגן-דיקנית להוראה בפקולטה למדעי החברה.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אוקיי - פרופסור כוורי ופרופסור סולציאנו-קינן, לא חשבתי אחרת. רוב הציבור תומך בעיסקת חטופים עם החמאס כולל המחירים הכואבים מאוד שתשלם ישראל, רוב הציבור תומך בגיוס נרחב של בני הציבור החרדי... המשך קריאה

אוקיי – פרופסור כוורי ופרופסור סולציאנו-קינן, לא חשבתי אחרת. רוב הציבור תומך בעיסקת חטופים עם החמאס כולל המחירים הכואבים מאוד שתשלם ישראל, רוב הציבור תומך בגיוס נרחב של בני הציבור החרדי, רוב הציבור תומך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר שואת ה-7 באוקטובר, רוב הציבור תומך בירידת יוקר המחיה ובתוכו יוקר הדיור, רוב הציבור תומך שהפעלת תחבורה ציבורית ממוסדת החל מכניסת שבת ועד צאת השבת. אז מה? הדיקטטורה של ראש ארגון המחבלים הצורר ורוצח החטופים ביבים שקרניהו ושותפיו האמוניים-דיקטטורים (כולל פלוגות הסער) עושה מה שהיא רוצה, והיא חסינה מכל זעזוע פוליטי לשנים קדימה. עוד סקר לא יעלה ולא יוריד, כי לא יהיו בחירות (כזכור מדובר בדיקטטורה) .

עוד 696 מילים ו-2 תגובות

ערבות הדדית? רוב הישראלים חוששים שהמדינה תפקיר אותם אם ייחטפו

סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מספטמבר מראה, כי למעלה מ-60% מהציבור בישראל סבור שאם הם או בני משפחתם הקרובה ייחטפו על ידי ארגון טרור, המדינה תעשה מעט להחזירם.

פיטורי שר הביטחון יואב גלנט בזמן המלחמה, החשש שראש הממשלה ידיח גם את הרמטכ"ל וראש המוסד, וכן החשד שהתגלה לאחרונה בדבר השימוש הפסול לכאורה של לשכת ראש הממשלה במידע מסווג על מנת להשפיע על דעת הקהל נגד עסקת חטופים – מחדדים ביתר שאת את התחושה בציבור הישראלי שהמחויבות לחיי החטופים והחזרתם אינה בראש סדר היום של הממשלה הנוכחית.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 893 מילים ו-2 תגובות

האם פיקוח על הממשלה פוגע ביכולתה להתמודד עם אתגרים ביטחוניים?

ישראל נמצאת במלחמה כבר שנה, והציבור איבד אמון בממשלה ככלל ובטיפול שלה באתגרים הביטחוניים של ישראל בפרט.

101 חטופים מוחזקים עדיין בעזה, ואין בעתיד הנראה לעין הסדר שמחזיר אותם הביתה. צה"ל עדיין נלחם בלוחמי חמאס חמושים, והירי מעזה ממשיך להשפיע על החיים בעוטף ואפילו מגיע לאזור תל אביב.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,000 מילים

ביבי (לא) כגולדה

בהתנהגותו, בנימין נתניהו מזכיר את התנהגותה של גולדה מאיר ערב מלחמת יום הכיפורים לפני כמעט חמישים שנים. רק שלהבדיל מגולדה, בנימין נתניהו לא יוכל לטעון שלא ידע. להבדיל מגולדה, נתניהו לא יוכל לטעון שטובת המדינה עמדה לנגד עיניו.

בהתנהגותו, נתניהו מזכיר את התנהגותה של גולדה מאיר ערב מלחמת יום הכיפורים לפני כמעט 50 שנה. רק שלהבדיל מגולדה, נתניהו לא יוכל לטעון שלא ידע או שטובת המדינה עמדה לנגד עיניו

ד"ר חיים וייצמן הוא מנהל התחום הפוליטי ועמית מחקר במכון לחירות ואחריות, ומרצה לממשל, מנהל ומדיניות ציבורית בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. הוא בעל ניסיון ארוך שנים במגזר הציבורי; בין שאר התפקידים אותם מילא: עוזר לח"כ שמעון פרס, יועץ מדיני לשר וח"כ לשעבר ד"ר יוסי ביילין ויועץ בכיר לשר הדתות.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 821 מילים ו-2 תגובות

חורבן הבית או חורבן הדמוקרטיה?

ראש הממשלה נפתלי בנט נוהג להזכיר לנו שבית המקדש השני חרב ועם ישראל יצא לגלות בשל מחלוקות פנימיות. לטענתו, אנחנו עכשיו במבחן. אם נדע להתגבר על המחלוקות, נאריך את ימינו כאן. אם לא, הדבר המופלא שיצרנו כאן ירד לטמיון. אלו דברים קשים. מה ירד לטמיון? נצא לגלות? המדינה תחרב? לא על כך מדובר. אז על מה כן?

בנט נוהג להזכיר שבית המקדש השני חרב ועם ישראל יצא לגלות בשל מחלוקות פנימיות. לטענתו, אם לא נדע להתגבר עליהן, הדבר המופלא שיצרנו כאן ירד לטמיון. מה ירד לטמיון? נצא לגלות? המדינה תחרב?

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
אין מדינה שרואים בה חדשות ומדברים על פוליטיקה כמו ישראל. אין מדינה שמדברים בה על פוליטיקה רבע מבישראל. אם זה הנסיון שלך של החיים בארהב, זה עלייך, לא עליהם. הבאת איתך מישרארל את הרגלי הר... המשך קריאה

אין מדינה שרואים בה חדשות ומדברים על פוליטיקה כמו ישראל. אין מדינה שמדברים בה על פוליטיקה רבע מבישראל. אם זה הנסיון שלך של החיים בארהב, זה עלייך, לא עליהם. הבאת איתך מישרארל את הרגלי הריב הפוליטי המטורלל הבלתי נפסק. חייתי בארהב 25 שנה, ויש לי שם המון חברים. המציאות ה'יומיומית' שאתה מתאר היא בראש שלך. אנשים מדברים על ספורט ועל הבורסה, על אומנות, ועל הליכות בטבע. פוליטיקה לא בעשירייה הראשונה

ההמון הזועם שעלה על הקפיטול – שיא הזעם – לא היה פרומיל מאוכלוסיית ארהב. בשיא המחאה ב 2011, בערב אחד יצאו לככר המדינה ומוקדים אחרים 10% מתושבי המדינה. בערבי הגשרים/בלפור היו יותר מפרומיל כל מוצאי שבת. כשמקמטים את העובדות ובונים עליהן תאוריות – זאת דמגוגיה

עוד 879 מילים ו-2 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה