בשנת 2000, לאחר קריסת שיחות קמפ דייוויד ופרוץ האינתיפאדה השנייה בחודשי כהונתו האחרונים של אהוד ברק כראש ממשלה, לא רק תהליך השלום קרס.

מחנה השלום הישראלי איבד את המנוע שהניע אותו במשך שני עשורים: האמונה שאפשר לשנות את המציאות הקשה ביחסים עם שכנינו, ושמאמץ פוליטי יכול להוליד מציאות אחרת, כזאת שתאפשר חיים שלווים יותר במזרח התיכון.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

מאז יום שבת ה-28 בפברואר אנחנו במלחמה, שישראל יזמה ללא מטרות ברורות, ובהתאם, גם אין צפי לסיומה.

מדינה שלמה יושבת במקלטים, המשק משותק, הורים במילואים, ילדים לא לומדים או משחקים בכאילו בשיעורי זום (שאף אחד כבר לא באמת מאמין ביעילותם). בחלק מהבתים מצליחים איכשהו להחזיק את כל זה. בבתים אחרים הכול מתפרק. בחלקם ההתפרקות תגיע מאוחר יותר.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

האנטישמיות הגואה בעולם איננה רק תופעה מדאיגה בזירה הבינלאומית; היא כבר משפיעה על התפיסות ועל ההתנהגות של הישראלים.

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה משמעותית באירועי אנטישמיות בעולם. בארה"ב, שבה מתקיים מעקב שיטתי אחר אירועים אנטישמיים, נרשמה עלייה דרמטית במספר התקריות.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

במדינת ישראל מתרחשים תכופות אירועים מעצבים (ביטחוניים, פוליטיים או מוסדיים) שמאפשרים לאנשי ציבור להטביע חותם ולהפוך משבר להזדמנות. לא כל מי שנמצא בעמדת מפתח מסוגל לזהות את הרגע הזה, לנצל אותו, או לעמוד בו. מי שעושה זאת, משנה מציאות.

נשיא המדינה, יצחק הרצוג, קיבל ב-2023 הזדמנות נדירה להגן על יסודות הדמוקרטיה כאשר אלו הותקפו על ידי הממשלה עצמה בנסותה לקדם "רפורמה משפטית". זו הייתה יכולה להיות שעתו היפה של הרצוג כמי שאמור לייצג את העם, המדינה, הדמוקרטיה; אך היא פוספסה.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

בחירתו של זוהרן ממדאני לראשות עיריית ניו יורק אינה רק סיפור אישי – היא ביטוי לתהליך רחב של שינוי במפלגה הדמוקרטית וביחסה לישראל.

בתקופה האחרונה גבר העניין בישראל ובעולם בהתמודדותו של המועמד הדמוקרטי זוהרן ממדאני על ראשות עיריית ניו יורק – התמודדות בה אכן ניצח ביום שלישי. ממדאני הוא יליד אוגנדה, בן לאב מוסלמי מהודו, ונשוי לאשה ממוצא מוסלמי-סורי. בהרבה מובנים, ממדאני אמור להיות נערץ על ידי קהלים גדולים בישראל – צעיר כריזמטי המבטא עמדות מובהקות בנושאים חברתיים וכלכליים, אנרגיה ירוקה והגירה. כאשר ארה"ב מתמודדת עם מדיניות מפלה, דתית, ולאומנית, ממדאני מייצג קול רענן, אמיץ ובוטה.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

בערב יום הכיפורים, חלק גדול מעם ישראל מתכנס בבתי הכנסת לומר יחד את תפילת כל נדרי, אחת התפילות העתיקות והמיוחדות בספר התפילה היהודי.

בתפילה, מכריז הקהל שכל הנדרים והאיסורים והשבועות והחרמות שהטלנו על עצמנו מיום הכיפורים שעבר ועד יום הכיפורים הבא, בטלים ומבוטלים. התפילה הזו מאפשרת לנו לפתוח דף חדש.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

עבור ישראלים רבים, הבחירות בארה"ב הן ניצחון הנותן תקווה. במהלך מערכת הבחירות, ישראלים רבים תמכו בטראמפ, האמינו שהוא אוהד יותר את ישראל מאשר קמלה האריס, וחשבו שבחירתו תשפר את מעמדה וביטחונה של ישראל. כל זה חרף התמיכה חסרת התקדים של ממשל ביידן בישראל בשנה האחרונה, ולמרות המחויבות הברורה של הנשיא ביידן לביטחונה של ישראל.

סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן לאחר הבחירות בארה"ב מראה שהישראלים מאמינים שטראמפ יגן על ישראל וירסן את אויביה. הניצחון של טראמפ לא רק שעשוי להתברר כרע לישראל בטווח המיידי, הוא עלול להתברר כניצחון פירוס שיפגע בטווח הארוך בתמיכה האמריקאית בישראל כפועל יוצא מהמאבק הפוליטי הפנים-אמריקאי.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

מאז 7 באוקטובר חוזרת ועולה הדרישה להקמת ועדת חקירה לנסיבות שהובילו למתקפת הפתע ולאירועים שהתרחשו במהלכה ובעקבותיה. הממשלה מצידה סירבה עד כה להקים ועדת חקירה. בימים אלה מקדם ראש הממשלה חוק חריג באופיו, שמקים מנגנון של ועדת חקירה פוליטית ונועד לאסור על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

ההצדקה להקמת ועדת חקירה בעקבות כשל של הרשות המבצעת נובעת מהחשיבות של למידה והפקת לקחים על מנת להקטין סיכונים דומים בעתיד. מתכונת ועדת החקירה נועדה לאפשר חקירה יסודית ועצמאית, תוך שמירה על אמון ציבורי בגוף החוקר. עקב תפקידה הציבורי החשוב של ועדת חקירה במצבי משבר לאומי, לתמיכת הציבור בהקמת ועדת החקירה ולאמון שלו במתכונתה יש חשיבות מרכזית.

פרופ' רענן סוליציאנו-קינן, חוקר ומרצה בביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית. חוקר התנהגות פוליטית, מנהל ציבורי התנהגותי ומחקר אמפירי במשפט. שימש כראש ביה"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בין השנים 2017-2021, ומכהן מאז 2023 כסגן-דיקנית להוראה בפקולטה למדעי החברה.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מספטמבר מראה, כי למעלה מ-60% מהציבור בישראל סבור שאם הם או בני משפחתם הקרובה ייחטפו על ידי ארגון טרור, המדינה תעשה מעט להחזירם.

פיטורי שר הביטחון יואב גלנט בזמן המלחמה, החשש שראש הממשלה ידיח גם את הרמטכ"ל וראש המוסד, וכן החשד שהתגלה לאחרונה בדבר השימוש הפסול לכאורה של לשכת ראש הממשלה במידע מסווג על מנת להשפיע על דעת הקהל נגד עסקת חטופים – מחדדים ביתר שאת את התחושה בציבור הישראלי שהמחויבות לחיי החטופים והחזרתם אינה בראש סדר היום של הממשלה הנוכחית.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

ישראל נמצאת במלחמה כבר שנה, והציבור איבד אמון בממשלה ככלל ובטיפול שלה באתגרים הביטחוניים של ישראל בפרט.

101 חטופים מוחזקים עדיין בעזה, ואין בעתיד הנראה לעין הסדר שמחזיר אותם הביתה. צה"ל עדיין נלחם בלוחמי חמאס חמושים, והירי מעזה ממשיך להשפיע על החיים בעוטף ואפילו מגיע לאזור תל אביב.

פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.