בס"ד
יש משהו ממכר בהצהרות דיפלומטיות חגיגיות. הן תמיד מגיעות עטופות במילים נוצצות: "הזדמנות", "ריבונות", "שגשוג משותף". השבוע שוב מצאנו את עצמנו שם.
נשיא סוריה אבו מוחמד אל-ג'ולאני (אני אמשיך לקרוא לו כמו שקרא לעצמו על שם הגולן אליו הוא רוצה לחזור, למרות המירוק הנוצץ שערך גם הוא לשמו לצד החליפה המערבית) אמר השבוע, כי בימים הקרובים עשוי להיחתם הסכם ביטחוני עם ישראל נוכח השיחות שמתקיימות. מדובר, לטענתו, בהסכם ביטחוני ש"עשוי להביא בעתיד גם להסכמות נוספות". לא שלום ונורמליזציה, הוא סייג, אבל כן הסכמות שיאפשרו שקט זה לצד זה. וגם נתניהו הודיע – יש מגעים עם סוריה אבל עוד חזון למועד".
לפי אל-ג'ולאני, בימים הקרובים עשוי להיחתם הסכם ביטחוני עם ישראל נוכח השיחות – הסכם ש"עשוי להביא בעתיד גם להסכמות נוספות". לא שלום ונורמליזציה, סייג, אך כאלה שיאפשרו שקט זה לצד זה
יפה, אני אומרת לעצמי, מונח חדש. הסכם ביטחוני. אל-ג'ולאני דיבר תוך כדי תדרוך לעיתונאים לקראת הנסיעה שלו לעצרת האו"ם בניו יורק לצד מנהיגי העולם שמתכנסים שם בשבוע הקרוב.
חזון אחרית הימים מבחינתו. רק ב-2013, מחלקת המדינה של ארצות הברית הגדירה אותו טרוריסט עולמי, ולפני 8 שנים בסך-הכל גם הטילה פרס 10 מליון דולר תמורת מידע שיביא ללכידתו. והנה הטרוריסט העולמי זוכה לקבלת פנים מפוארת בניו יורק לצד המנהיגים בעולם.
השקט המהולל שהמערב רודף אחריו כמו סומא מכור בלי להבין את התוצאות. המערב ואנחנו. גם אנחנו. כי צריך רק להקשיב להמשך הדברים שלו. לפיהם, ההסכם הביטחוני הוא "הכרחי" כדי שישראל "תכבד את המרחב האווירי והטריטוריאלי של סוריה". כמובן. כדי שאנחנו נכבד את המרחב שלהם. שלא נוכל להפציץ בסיסים שהם מתכננים להקים שם, גרעיניים או אחרים. או שיירות נשק, למשל, שיזרימו נשק דרך לבנון כמו בעבר.
ומי יפקח על כל הטוב הזה? אל-ג'ולאני שמח לשתף. האו"ם. האו"ם, אותו או"ם שהצליח כל-כך בשמירה על חזבאללה שלא יתקרב לגבול ישראל, שלא לומר יקים מוצבים מטר מאיתנו, האו"ם יצטרך לפקח על הסכם שכזה. כמה נפלא. עבור אל-ג'ולאני.
ולפי רויטרס, שמדווח על לחצי נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להגיע להסדר עוד לפני הכינוס באו"ם כדי להכריז עליו בחגיגיות – נפלא גם עבור טראמפ. טראמפ שרוצה, כמתווך, לסגור את כל הקצוות בדרך לשקט עולמי. שקט שקרי ובדוי, מכסה של שקט שמניחים מעל סיר לחץ מטורף שיחזיק רגע עד שטראמפ יסיים את הכהונה ואז יתפוצץ עלינו בסערה.
ומי יפקח על כל הטוב שמבטיח אל-ג'ולאני? האו"ם, לדבריו. אותו או"ם שכה הצליח בשמירה על חזבאללה שלא יתקרב לגבול ישראל או יקים מוצבים מטר מאיתנו – יצטרך לפקח. כמה נפלא. עבור אל-ג'ולאני
למה זה נשמע מוכר?
"הסכמים ביטחוניים" שמשרתים צד אחד בדיוק. לא הצד שלנו. וזה לא רק סוריה, גם עם לבנון אנחנו נופלים. שוב.
ממשלת לבנון התחייבה לפרק את חזבאללה מנשקו עד סוף 2025, צעד שהאמריקאים עודדו וגם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מיהר לברך, באומרו שישראל מכירה בצעד המשמעותי אשר ננקט על ידי ממשלת לבנון בהובלת הנשיא מישל עאון וראש הממשלה נוואף סלאם. אין ספק שזו החלטה גורלית והזדמנות עבור לבנון להחזיר לעצמה ריבונות.
אבל הצעד הבא שנתניהו דיבר עליו הוא הבעייתי – "אם צבא לבנון ינקוט צעדים נדרשים ליישום פירוק חזבאללה מנשקו, ישראל תבצע צעדים הדדיים, כולל צמצום הדרגתי של נוכחות צה"ל בתיאום עם מנגנון הביטחון בהובלת ארצות הברית".
באמת? שוב? צבא לבנון לא נכנס לטריטוריה של חזבאללה בעבר וגם לא ייכנס הפעם. מרכז עלמא למחקרים אסרטגיים בצפון מתריע כבר חודשים על חדירות צבא לבנון לגורמי חזבאללה. החוקרים טל בארי ושרית זהבי פרסמו, שחזבאללה מפעיל במנהלת המודיעין של צבא לבנון במשך שנים קצינים שיעים ומשפיע על הפעילות האופרטיבית של צבא לבנון והחלטותיו.
ב-22 באוגוסט חשף דובר צה"ל, שסוהיל ח'רב, תא"ל, ראש המודיעין הצבאי בדרום לבנון, שיעי שמוכר היטב כמשתף פעולה עם חזבאללה, שיבש ראיות לגבי ירי חזבאללה על חייל יוניפיל והריגתו. ח'רב נמצא בקשר הדוק עם וופיק צפא, אחראי התיאום והקישור בחזבאללה, ומתברר שח'רב גם העביר מידע לידי חיזבאללה מהחמ"ל המשותף של וועדת המעקב להפסקת האש.
למה זה נשמע מוכר? "הסכמים ביטחוניים" שמשרתים צד אחד בדיוק. לא הצד שלנו. וזה לא רק סוריה, גם עם לבנון אנחנו נופלים. שוב. "ישראל תבצע צעדים הדדיים, כולל צמצום הדרגתי של נוכחות צה"ל"?
צבא לבנון מעורב היום בפריקת חזבאללה מהנשק. יש מידע שחזבאללה יודע מראש לאן ומתי אמורים להגיע אליו "במפתיע" מצבא לבנון לפרוק את נשקו. אפשר להניח שמה שהם לא רוצים לא נשאר שם יותר. נחשף שח'רב גם עדכן על כוונות צבא לבנון לבצע פשיטות וסיורים שיכולים לפגוע בפעילות ובנכסי חזבאללה. ב-2017 הכחיש שגריר לבנון באו"ם על קשרים כאלה בין צבא לבנון לחזבאללה. שמו של השגריר הוא נוואף סלאם, כן, מצלצל לכם מוכר. כיום ראש ממשלת לבנון.
אז איך נתניהו, ראש ממשלת ישראל, יכול להצהיר שאם אכן יפורק חזבאללה מנשקו ישראל תצמצם נוכחות? באמת? נפסיק את הלחץ הצבאי וניתן לחזבאללה להתאושש בנחת הרחק מהעין שלנו, תחת הלחץ הלא באמת קיים של צבא לבנון? ומה יקרה בעוד כמה שנים? עוד פעם נזדזע שהם צמחו לממדים מפלצתים? והרי הבטיחו לנו שהם מורתעים ונלקח מהם הנשק!
נשמע כל כך מוכר שזה בלתי נסבל. וממשלת לבנון עצמה, מהססת וחוששת ממלחמת אזרחים, זקוקה ללחץ חיצוני כדי לפעול. אז מיוזמתנו נוותר על המנוף היחיד שיש לנו להפעיל לחץ צבאי ולהחליש את חזבאללה? כמו שהם התאוששו אחרי מלחמת לבנון השנייה ב-2006 כשהנחנו להם, והפכו צבא טרור יעיל, מאורגן וקטלני. למה בשם אלוהים לעשות את זה שוב?
הבטחות לא מפרקות טילים, והצהרות לא עוצרות התחמשות אימתנית. אם שוב לא נעמוד בפיתוי של השקט המדומה, נמצא את עצמנו שוב מופתעים, שוב שואלים איך זה קרה לנו.
גם לפני השבעה באוקטובר היו הצהרות, היו אזהרות, והייתה תחושה שהכול בשליטה. לעשות שוב ושוב את אותו הדבר ולצפות שמשהו ישתנה, אמר אלברט איינשטיין, זו איוולת איומה. רק לפני שנתיים זה קרה. רק לפני שנתיים.
נשמע כל כך מוכר שזה בלתי נסבל. הבטחות לא מפרקות טילים, והצהרות לא עוצרות התחמשות אימתנית. אם שוב לא נעמוד בפיתוי של השקט המדומה, נמצא את עצמנו שוב מופתעים, שוב שואלים איך זה קרה לנו
אסור לנו שוב להתפתות למקסם השווא הזה. לא בלבנון ולא בסוריה ולא להוריד את דופק המעקב ולא להישען אחורה ולסמן לעצמנו וי שחזבאללה חוסל ובסוריה יושב אוהב. לא. התוצאה חייבת להיחקק בזיכרון הלאומי והמנהיגותי שלנו. אסור לנו להרשות לזה לקרות שוב.
אסור.
עו"ד סא"ל במיל' אורי אגוז, לשעבר בפרקליטות הצבאית, שופטת בעבירות טרור. חברת פורום דבורה.









































































































תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנואם התוצאה של ה- 7 באוקטובר היא פניקה אז החאמס ניצח. "השקט" המדומה שירת את השלטון בישראל. במזרח התיכון מתחוללים תהליכים שאף אחד לא יודע לאן יובילו ולכן יש כאן הזדמנות להיות "אבו עלי" והזדמנות אחרת לנסות להשתלב. השתלבות אינה בהכרח שניפול על צוואר אויבנו, אלא להגיע להסדרים של חיה ותן לחיות. זה קשה אבל אפשרי.