הכתבה הבולשיביקית, היא תמצית של כל השמאל בישראל
מצד אחד צווחים "דמוקרטיה" כמו זומבים, בטענה שביהמ"ש חייב להיות גוף חזק, עצמאי ובלתי תלוי.
מצד שני, שאותו ביהמ"ש פוסק משהו שאינו מסתדר עם אג'נדת הזומבים ששרפו כבישים, אז קוראים לו להתפטר

הדרך שלכם היא מסלול ישיר, תלול ומהיר לשלטון של הרייך הרביעי
תרגעו, תביטו במראה, ותחליפו פסיכיאטר דחוף- לפני שהפסיכוזה שלכם תחריב כאן את המדינה, כמו שעשתה לנו ב-7/10

הכתב, עוכר ישראל והיהודים, מנסה לעשות הבחנה מלאכותית בין מחבלי נוחבה לשאר המחבלים הערבים.
אבל השאלה שכל קורא צריך לשאול את עצמו היא – האם יתר האסירים הביטחוניים הם פחות שפלים? פחות צמאי דם? האם הם לא רוצחים, לא מפלצות, לא תתי־אדם?
רוצחי משפחת פוגל – האם הם "טובים יותר" מרוצחי משפחת ביבס? האם לדעתו הם בני אנוש שווי זכויות? ואם רק יכלו, האם לא היו מצטרפים גם הם לחגיגת הדמים של הנוחבות?

אם בעיני הכותב רוצחי משפחת פוגל "נעלים" ומגיעות להם זכויות – אז מקומו של הכותב הוא יחד איתם, בין כותלי הכלא של האסירים הביטחוניים. כי הוא לא שונה מהם, ובוודאי לא מוסרי מהם.
אוי לנו אם נתחיל לקבל הטפות מוסר מתומכי מחבלים נאצים.