המלחמה שפרצה טלטלה את חייהם של כלל אזרחי המדינה. חרדה, אי־ודאות ודאגה לביטחון האישי והלאומי הפכו בן רגע לחלק מהשגרה.
אך עבור החברה הערבית, המציאות מורכבת אף יותר: לצד אימי המלחמה, נמשכת ללא הפסקה מגפת האלימות והפשיעה, מלחמה פנימית, יומיומית, לא פחות כואבת. כך נוצר מצב בלתי נתפס שבו קהילה שלמה מתמודדת עם שתי חזיתות בו־זמנית: חיצונית ופנימית.
חוסאם אבו בכר הוא ד"ר למנהל חינוכי, מנכ"ל ארגון אלפנאר לפיתוח כלכלי חברתי וקידום תעסוקה, פעיל ויזם חברתי. מילא תפקידים בכירים במגזר הציבורי, במערכת החינוך ובחברה האזרחית. עמית בארגון צעד - תקשורת בונה אמון.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנומסכים עם התגובות הקודמות
רוצים להיות חלק מהמדינה אז גם בחובות וגם בנאמנות,
מתי תבינו שלמעשה מדינת ישראל נותנת רמת חיים שלא תקבלו כמעט בשום מדינה מוסלמית (תבדוק לבד איזו מדינה מוסלמית דמוקרטית באמת יש? והאם ויש שם רמת חיים נורמאלית?)
לגבי הבעיה של הפשיעה בחברה הערבית:
שמגיע המשטרה לעצור מישהו כל הכפר יוצא על השוטרים, או שאם השוטרים הרביצו למישהו שאיים על השוטרים וכל החברה ערבית יוצאת נגד השוטרים ולא נגד העבריין אז מה אתה מצפה?
אתהמשריש את הבעיה לדור ההמשך
בקיצור דבר ראשון תסתכלו במראה ותראו איך אתם משפרים את החינוך!!! לאזרחות טובה דוגמה אישית לא לסיסמאות!! משם הכל מתחיל
אנו תמיד מקבלים את כולם כל עוד לא רוצים להרוג אותנו