אני לא יודעת מספיק הסטוריה כדי להשוות את המצב הנוכחי למצב לפני מלחמת העולם הראשונה. הפעם פריסת הכוחות ובכלל הבאת כל כך הרבה כלי צבא מארה"ב למזרח התיכון נראה לי שכן יש רצון לתקיפה. והדלומטיה היא רק כדי לומר "ניסינו".

יש יותר מידי גורמים בנקודות מפתח שהמצב המתואר, משרת את חייהם ולכן לא עוזרים למצב להשתנות. וכיום כשאני בת 66 אני דואגת ומוטרדת מהעתיד שלנו ולמה שאנחנו משאירים לילדנו. תודה לפרופ' שמעוני שכתמיד נותן תמונת מראה הוגנת.

הלוואי ותהיה צודק, לצערי יש לי הרגשה שאתה מייחס לחבר מרעיו יכולת חשיבה עצמאית, ואני חושבת שהם איבדו אותה הם מדקלמים שנים אותו הדבר. קשה להתפכח משטיפת מוח (אפשר לראות דוגמאות בכתות) גם כשהמנהיג הלך.

אני לא מאמינה שמישהו בממשלה זוכר לקחת בחשבון את הפקת הלקחים של מלחמת לבנון הראשונה, שלא לדבר על כך שלא רוצים ללמוד מה קרה באמת ב 7 באוקטובר. אני עוקבת אחרי המאמרים שלך והפעם יוצאת פשוט עצובה ולא רואה אופק. תודה

עצוב כל כל, מסכימה עם כל מילה. אבקש לסיים בנימה אישית: לא פעם אני חושבת בליבי, מאז פרוץ המלחמה מה היה אבי ז"ל אומר לו היה בחיים. הגעגוע לגדולים: פרופ' ליישובים, אבא…. תודה לפרופ שמעוני