אין בית המשפט העליון סנהדרין ולא קצה קצהו של סנהדרין. סנהדרין משולה במונחים של היום גם לבית המשפט העליון וגם לכנסת. כלומן, סנהדרין גם קובע הילכות נשפט וגם שופט.
ההשמצה "נתניהו מושחת" היא הוצאת דבר דיבה לשווא. הוא מעולם לא הורשע בשחיתות, וגם במשפט הנוכחי הוא לא מואשם בשחיתות. כבר יותר מרמז בית המשפט שאין בסיס לאשמת שוחד.
האכיפה בישראל היא בררנית ומוטה. את נתניהו אפשר להאשים באשמות שווא מופרכות, אבל חבורת הפוליטיקאים השמאלנים שחותרים תחתיו מוגנת ע"י שומרי הסף, יעני (מה זה ההיטוי המופרך הזה?), והם אפילו לא נחקרים על שחיתותם המובהקת והידועה (אפילו שהפוליטיקאים עצמם הודו במעשיהם ישירות או בעקיפין).
יש לנו מערכות אכיפת חוק מושחתות שמובלות ע"י אנשים בינוניים שמכרו את נפשם לאליטת-ברק (ואני מתכוון לשני הברק), והן מוכוונות פוליטית נגד הימין. אנחנו רואים זאת בבג"ץ שמזמין עתירות מארגוני שמאל ולא מחייב אותם בתשלום, מינוי בכירים, כמו הרצי הלוי, בגניבה ציבורית ומשפטית, 3 ימים לפני הקמת ממשלת ימין. התערבות שערורייתית של בג"ץ בפיטורי רונן בר ע"פ חוק, בעילה לא רלוונטית של "פרוצדורה". התערבות בג"ץ בנוהלי לחימה כמו הפרימטר לפתיחה באש על טרוריסטים מול הגדר.
ההפיכה המשפטית – משטרית שהוביל אהרון ברק הרסה לנו את המדינה, פגעה במשילות,שברה את האיזונים והבלמים. העליונים נכסו לעצמם סמכויות שמעולם המחוקק לא נתן להם תוך שהם מבטלים סמכויות שניתנו בדין לדרג המבצע.
לכן דרושה רפורמה משפטית שתגדיר מחדש את גבולות הסמכויות, האיזונים, בלמים, באופן שרק הכנסת תחוקק, הממשלה תמשול ובית המשפט ישפוט. ישפוט אבל לא יסלף, לא יטשטש ולא ירחיב את גבולות הפרשנות מכתוב בחוק, בכל מיני עילות מופרכות של "אמת לשעתה"
