מה פירוש "יום העצמאות"? מה זה עצמאות בכלל? בעברית מילים רבות ומגוונות נוצרות מאותו שורש שבמקרה הזה הוא "עצם". במקרא השורש מופיע במובן של עצמות הגוף:

"וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי" (בראשית ב, כג);

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

זמן מדויק:

"בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה" (בראשית יז, כג);

כוח מתגבר:

"כִּי עָצַמְתָּ מִמֶּנּוּ מְאֹד" (בראשית כו, טז);

וכסמל של גוף העם כולו:

"הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה" (יחזקאל לז, ג).

איך השורש הזה מגיע למובן של Independence – חופש פוליטי או מדיני?

אולי יש כאן משוואה בין כוח ועצמאות? היום אנו נוהגים לחשוב על עצמאי כאדם לא תלוי באף דבר אחר, אבל כולנו יודעים שאין דבר כזה! אדם אינו יכול להיות עצמאי במובן הזה.

אולי יש כאן משוואה בין כוח ועצמאות? היום אנו נוהגים לחשוב על עצמאי כאדם לא תלוי באף דבר אחר, אבל כולנו יודעים שאין דבר כזה! אדם אינו יכול להיות עצמאי במובן הזה

המובן המודרני נוגע לאבחנה בין עצמאי ושכיר. כאילו העצמאי עובד על פי דרישותיו הוא, והוא לא שכיר של אף אחד אחר. אבל גם תיאור זה לא לגמרי מדויק, כי גם העצמאי זקוק לאנשים אחרים שישכרו אותו כדי להתקיים.

לי נראה כי המילה עצמאות דורשת הבנה הרבה יותר עמוקה ומורכבת מאשר אדם לא תלוי. האם העצמאות שמדינה מעניקה לתושבים בה נטולה ממחויבות כלשהי? בעיני התשובה היא הפוכה לגמרי באופן מוחלט. עצמאות היא המצב שדורש הכי הרבה מחויבות מן האדם, יותר מאשר כל מצב אחר בחיים.

הרי העצמאות במהותה מורכבת משני מרכיבים הפוכים: העצמאות האישית של כל אדם ואדם, הייחודיות שלו, ובאותה עת התלות של כל אדם באדם אחר, שבלעדיו אין לו קיום. כל אדם הוא עולם מלא, כי הוא יחידי. ואכן האחריות שלי לנהוג בו בצדק ומשפט – נובעת מן ההכרה שלי בייחודיות שלו. זה הבסיס שעליו מושתת כל יחסי אנוש תקינים. כפי שהמשנה בסנהדרין ד, ה קובעת:

"וכל המקיים נפש אחת מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא … שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו!  לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם …"

האדם, נפש אחת, שווה לעולם מלא. זו אחריות של כל אדם לשמור על כל אדם כמו שהיה שומר על כל העולם. אין זה אומר שאדם שעשה מעשים רשעים לא ראוי לעונש. להיפך, עלינו להעניש את הרשעים. הם מוותרים על הטענה לזכותם כי הם עולם מלא, ומבטלים את זכויותיהם כאדם כי בגדו באחריות שלהם לקיים את האדם כיצור שאמור להמחיש בעולם את הרצונות הטובים וגמילות החסד.

אנו חייבים, לפי דעתי, להשקיע מחשבה עמוקה ומתמדת ביצירת פרק זמן דווקא ביום העצמאות, כשכל האזרחים של המדינה יכולים להשתתף בשיח רחב ומפורט לגבי האחריות של כל אחד לטיב החברה שלנו.

אנו חייבים, לפי דעתי, להשקיע מחשבה עמוקה ומתמדת ביצירת פרק זמן דווקא ביום העצמאות, כשכל האזרחים של המדינה יכולים להשתתף בשיח רחב ומפורט לגבי האחריות של כל אחד לטיב החברה שלנו

האם העצמאות שמדינה מעניקה לתושביה נטולת מחויבות? בעיני התשובה הפוכה לגמרי. עצמאות היא המצב שדורש מן האדם הכי הרבה מחויבות, יותר מכל מצב אחר בחיים

האזרחות והעצמאות נשענות על זה. אין חשיבות לדת, גזע, עם או כל דבר אחר שמודבק אל אדם בגלל מקורו וסביבתו. כאדם שהוא אזרח, הוא חייב להבין שקיים מימד מעבר לזהותו הפרטיקולרית, והיא זהותו כאדם שנברא בצלם.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.