בעוד הממשלה מסירה בהדרגה את ההגבלות מעל החיים הציבוריים, יותר ויותר אנשים בשכונה שלי בבית שמש החלו לצאת מבתיהם ולשוב למשהו שמתחיל להידמות לחיים נורמליים. ברמת בית שמש א' החנויות נפתחות מחדש, ילדים (במסכות) משחקים במגרשי החניה של הבניינים שלהם, והתפילות הציבוריות חודשו, אם כי רק בחוץ, ותוך שמירה על ריחוק חברתי.
אבל גם כאשר רוב תושבי העיר נושמים לרווחה לקראת סיומו של סיוט הבידוד הביתי, בחלקים מסוימים של העיר הדברים נעים בכיוון ההפוך. הנתונים שפרסם משרד הבריאות גילו כי בית שמש, שאוכלוסייתה מונה מעט יותר מ-120,000 תושבים, היא אחת משלוש ערים בעלות רוב חרדי שעברו את תל אביב – העיר בעלת האוכלוסייה השנייה בגודלה במדינה – במספר מקרי הקורונה הפעילים.
למעשה, על פי משרד הבריאות, מספר המקרים זינק בכ-50% בתוך ימים ספורים, והגיע ליותר מ-300. דיווחים בתקשורת תולים את הגידול הזה בגרעין הקשה של החרדים הקיצוניים בעיר, שרבים מהם אינם מקבלים את סמכות הממשלה ומסרבים לשמור על ריחוק חברתי.
בתגובה, הממשלה הטילה בשבוע שעבר סגר זמני על השכונות קריה חרדית ורמת בית שמש ב'. הסגרים האלה אטמו את השכונות, באופן דומה להגבלות התנועה שהוטלו קודם לכן על בני ברק, כדי למנוע את התפשטות המגפה.
רבים בחברה החרדית בישראל הגיבו באיחור לתקנות הריחוק החברתי, וסירבו בתחילה לסגור את בתי הספר ואת בתי הכנסת שלהם, דבר שהוביל לשיעורי הדבקה לא פרופורציונליים באוכלוסייה החרדית.
This is the next neighborhood over from mine. 100s of Hasidim gathering for the pe-Passover distribution of eggs. Most don't appear to be wearing masks. This is contrary to the guidelines of most ultra-orthodox rabbis and the Ministry of Health. Police were called to the scene https://t.co/gREVtZpuUZ
— Sam Sokol (@SamuelSokol) April 7, 2020
כמה מחברי הפלגים הקיצוניים המשיכו להתעלם מהוראות משרד הבריאות והתעמתו עם כוחות הביטחון שניסו לאכוף את התקנות. ב-14 באפריל, בקריה חרדית, לדוגמה, המשטרה נאלצה לחלץ אדם (עיתונאי) מידי המון זועם, שתקף אותו משום שהודיע לרשויות על הפעלת מקווה בניגוד לתקנות הממשלה.
מעשה בשתי שכונות
לא כך היה בשכונה שלי, רמת בית שמש א', שכונה מעורבת של חרדים ודתיים מודרניים, רבים מהם עולים דוברי אנגלית.
רבים מהשכנים שלי אכן איחרו להבין במלואו את הצורך בריחוק חברתי, אבל זה נבע פחות מהתנגדות לסמכות ויותר ממחסור במידע בסיסי.
כפי שאמר לי בחודש שעבר ראש כולל מקומי, פרט לכמה כרזות הסברה שתלה משרד הבריאות, הוא לא הרגיש שנעשה מאמץ של ממש להגיע לקהילה החרדית.
אולם בסופו של דבר זה התחיל להשתנות, וכשהממשלה שיפרה את התקשורת שלה עם הציבור החרדי, אנשים החלו להקפיד יותר ויותר על כללי הריחוק החברתי, בעידודם של רבנים מקומיים רבים.
לאחר שבתי הכנסת נסגרו בסוף מרץ, השכנים שלי החלו לקיים תפילות במגרשי החניה שלהם, כשהם עוטים מסכות ושומרים על מרחק. כשנאסר לחלוטין לקיים תפילות ציבוריות, אחד השכנים שלי הגה פתרון מקורי וארגן "מניין מרפסות", שבו הוא הנחה את התפילה ממרפסת ביתו וכולנו הצטרפנו אליו מדירותינו שלנו.
כך איש מאתנו לא היה צריך לצאת מהמרחב הבטוח של ביתו, ויכולנו לציית לכל ההגבלות על תפילה בציבור, ועדיין לשמר תחושה של קהילתיות.
לשכן שלי יש מגילת תורה, והוא הקריא לנו את פרשת השבוע בקול רם מספיק כדי שאפילו אנשים מעבר לכביש יוכלו לשמוע אותו.
Maariv (evening service), mirpeset-style pic.twitter.com/i81VJVX894
— Sam Sokol (@SamuelSokol) April 4, 2020
אחרי פסח, כשהותר שוב לקיים תפילות ציבוריות בשטח פתוח, אותו שכן החל לערוך תפילות במגרש החניה, בהתאם לתקנות משרד הבריאות.
מעבר למחסום
בשבוע שעבר, הלכתי לרמת בית שמש ב' כדי לראות איך תושבי השכונה הסתדרו עם הגבלות התנועה הזמניות. אף על פי שהיא ממוקמת כמה מאות מטרים מהשכונה שלי, רמת בית שמש א', ההליכה ל-ב' הייתה כמו כניסה לעולם אחר.
כשהלכתי בשדרה שבין שתי השכונות, הבנתי שהסגר היה רופף הרבה יותר מכפי שציפיתי. גבם של בניינים רבים פונה אל העמק שמפריד בין השכונות, ויכולתי לראות אנשים הולכים בשבילי העפר שביניהם.
אבל בכניסה ל-ב' עמד מחסום מאויש בשני חיילים ובשני שוטרים, שבדקו את המכוניות ווידאו שאיש לא נכנס או יוצא ללא היתר. לאחר שהמתנתי כמה דקות בשמש, הם בדקו את תעודת העיתונאי שלי, ובהתייעצות עם הממונים עליהם התירו לי לעבור ולהמשיך ללכת בשדרות נהר הירדן, הרחוב הראשי של השכונה.
רוב התושבים שחלפתי על פניהם, אם כי במרחק מכולם, עטו מסכות. רבים נראו כמי שמקפידים על ריחוק חברתי, אם כי זוג אחד שחלפתי על פניו הצמיד את המסכות לפנים רק כשהתחלתי לצלם.
חסיד אחד, שהלך ברחוב עם אשתו וילדיו, אמר לי שהוא מתוסכל מכך שאינו יכול לעבוד לפרנסתו בגלל ההגבלות, אבל הוא עושה כמיטב יכולתו כדי להסתדר.
רבקה מור יוסף, תושבת בית שמש שעלתה מארצות הברית, אמרה לי מאוחר יותר בשיחת טלפון: "אתמול בלילה יצאתי להליכה, והייתי אומרת ש-80% מהאנשים לבשו מסכות ושמרו על ריחוק. עכשיו אני במרפסת, וכולם עם מסכות".
אף על פי שהממשלה הודיעה שתשלח חיילים לחלק חבילות מזון לאוכלוסיות בסיכון באזורים הנתונים בסגר, מור יוסף, אם לבת בעלת צרכים מיוחדים, אמרה שהיא לא ראתה שוטרים או חיילים ברחוב שלה.
אף על פי שהממשלה הודיעה שתשלח חיילים לחלק חבילות מזון לאוכלוסיות בסיכון באזורים הנתונים בסגר, רבקה מור יוסף, אם לבת בעלת צרכים מיוחדים, אמרה שהיא לא ראתה שוטרים או חיילים ברחוב שלה
לדבריה, לבד מהקיצוניים, היא לא מאשימה את השכנים שלה על הפיגור באימוץ כללי הריחוק החברתי: בשונה ממנה, לרבים מהם אין חיבור לאינטרנט, והמידע זורם לאט אל חברי הפלגים המבודדים יותר.
"הם לא כל כך מודעים כאן למתרחש", היא אמרה. "אי אפשר להאשים את האנשים בשכונה הזאת. באמת שאין להם מספיק מידע כדי להתמודד עם המצב".
בהתחשב בתדירות העימותים בין תושביה הקיצוניים של השכונה לבין כוחות המשטרה, הופתעתי לגלות בעת ביקורי בה עד כמה הרחובות נראו רגועים. מלבד כרזות על כמה תחנות אוטובוס שטענו כי הקמתו של "גטו" על ידי "הממשל הצבאי" של ישראל גרמה ל"מגפה רוחנית", לא היה כל סימן למתיחות.
אבל הרושם שלי לא היה לגמרי מדויק. כששוחחתי עם סגנית ראש העיר רינה הולנדר, שלקחה חלק במאמצי העירייה לספק מזון ומצרכים נדרשים לתושבי השכונות שהיו נתונות בסגר, סיפרתי לה כמה השכונה הייתה שקטה בעת שביקרתי בה, והיא מיד שלחה לי סרטון וידיאו שבו נראה עימות בין כמה מתושבי השכונה לבין המשטרה, שפרץ לדבריה זמן קצר לאחר שעזבתי את האזור.
As I left to go back to my own neighborhood, which is the next neighborhood over, I went up to the soldiers manning the checkpoint to beg some alcogel
— Sam Sokol (@SamuelSokol) April 27, 2020
בסרטון נראה קהל של חסידים מתעמת עם כוחות המשטרה, וצועק לעברם "נאצים, נאצים".
אבל הקיצונים הם לא כל הסיפור; הולנדר סיפרה לי כיצד תושבים בשכונות הסגורות עבדו יחד עם הרשויות המקומיות כדי "למפות" את הצרכים של אנשים.
"המטרה של הסגר היא לנסות להתמקד בשכונות האלה ולנסות לשכנע אנשים לציית יותר לכללים ולגרום למשפחות שחלו ללכת למלונית הקורונה", היא אמרה. עד לזמן שיחתנו נשלחו 128 מתושבי העיר למתקני ההחלמה שמפעילה הממשלה.
אבל למרות נוכחותם של קיצוניים בבית שמש, גישתם רחוקה מלהיות השלטת בעיר. סטיוארט שנה, עולה מארה"ב מרמת בית שמש א', סיפר כי בשבוע שעבר, כאשר הלך לרמת בית שמש ב' לצורך סידורים, הוא היה עד לסצנה מרגשת.
"לא הייתי מאמין אם לא הייתי רואה את זה", הוא אמר. "אב חסידי התקרב לחייל עם שלושת הבנים שלו, הצביע לעברו ואמר, 'אתם רואים? הרובה הזה לא יפגע באף אחד', ואז הוא אמר ביידיש, 'תגידו תודה'. וכל שלושת הבנים הסתכלו על החייל ואמרו תודה. החייל חייך מתחת למסכה".
It reminds me of when I was in the army and due to a bureaucratic snafu I temporarily had two rifles. I came home on leave carrying two assault rifles and a little Haredi boy came up to me and asked if I was a terrorist. I smiled and said I wasn't.
— Sam Sokol (@SamuelSokol) April 27, 2020
בינתיים, בסרטון וידיאו ששותף בקבוצות ווטסאפ מקומיות, כמה גברים חסידים נראים מעמידים גריל גז באחת הכניסות לבית שמש כדי להאכיל את החיילים שאיישו את המחסום הסמוך.
ככל שאני יכול לומר, רוב התושבים אינם רואים את הטלת הסגר כהכרזת מלחמה. נראה שרובם רק רוצים לצלוח את המגפה בצורה הטובה ביותר.
"אני לא מרגיש את הסגר", אמר לי צעיר חסידי שישב במרפסת ביתו ברמת בית שמש ב'. הוא הסביר לי שהיות שאחותו אובחנה כחולת קורונה, הוא חויב בבידוד ביתי גם לפני שגבולות השכונה נאטמו. "אני גם ככה בבידוד", הוא התאונן.
"אני לא מרגיש את הסגר", אמר לי צעיר חסידי שישב במרפסת ביתו ברמת בית שמש ב'. הוא הסביר לי שהיות שאחותו אובחנה כחולת קורונה, הוא חויב בבידוד ביתי גם לפני שגבולות השכונה נאטמו. "אני גם ככה בבידוד"
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו