הוירוס שמשנה באופן גורף את אורח החיים ה"רגיל" שלנו ידוע בציבור בשם "קוביד 19". השם נשמע כמו המילה בעברית "כבוד". חשבתי לעצמי בהומור, שמוזר לקרוא לנגיף קטלני בשם המזכיר כבוד. אמנם כשהתחלתי לחשוב קצת עלתה המחשבה שהשורש של כבוד הוא "כבד", המופיע בתורה 3 פעמים כפועל בלשון צווי. פעמיים ב-10 הדברות "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ" (שמות כ, יב; דברים ה, טז) ופעם בפסוק "כַּבֵּד אֶת ה' מֵהוֹנֶךָ" (משלי ג, ט).

הוירוס שמשנה באופן גורף את אורח החיים ה"רגיל" שלנו ידוע בציבור בשם "קוביד 19". השם נשמע כמו המילה בעברית "כבוד". חשבתי לעצמי בהומור, שמוזר לקרוא לנגיף קטלני בשם המזכיר כבוד

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הפועל "לכבד" פירושו להתייחס בכבוד, ברצינות, ביושר, בחמלה ובתמיכה. לעומת זאת ההיפך מ"כבד" הוא "קל", להקל זה ההיפך מלכבד. להתייחס בקלות, בזילות, בערמה, בזלזול ובהתעלמות.

הנביא יחזקאל מוכיח את העם על היחסים הלא תקינים שלהם בתוך החברה:

"אָב וָאֵם הֵקַלּוּ בָךְ לַגֵּר עָשׂוּ בַעֹשֶׁק בְּתוֹכֵךְ יָתוֹם וְאַלְמָנָה הוֹנוּ בָךְ" (יחזקאל כב, ז). והנביא ממשיך למסקנה מהתנהגות זאת: "קָדָשַׁי בָּזִית וְאֶת שַׁבְּתֹתַי חִלָּלְתְּ"

כל עבודת ה' בהקרבת קרבנות ובשמירת שבת היתה חסרת משמעות בגלל הקלת הראש ביחסים ביניכם. אי אפשר לטעון ליחס רציני ואמיתי לה' בזמן שאין יחס כזה לבני אדם במשפחה ובסביבה הקרובה.

מעניין ביותר גם המעבר מן הכבד אל הקל. אחת הטענות נגד "תרבות ההמון" של מדינות מערביות היא "הקלות הבלתי נסבלת". הנטייה לספק תאוות של האדם כאמצעי הבטוח ביותר להרוויח כסף או כח פוליטי, ויחד עם זה להתייחס בקלות ראש גדולה לכל עניין רציני כמו יחסים תקינים בתוך המשפחה, שמירת על כבודם וזכויות האדם של כל בני האנוש שאינם פושעים או מושחתים ויחס של כבוד והדדיות בין הדתות. אפשר להוסיף פה שורה ארוכה מאוד של דברים, ואני מזמין כל אחד לחשוב על כמה נושאים ולהוסיף אותם לפי סדר עדיפות אישי של כל אחת ואחד.

הנביא ישעיהו מרחיב את הנושא בדבריו:

"קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח: כִּי הִנֵּה הַחֹשֶׁךְ יְכַסֶּה אֶרֶץ וַעֲרָפֶל לְאֻמִּים וְעָלַיִךְ יִזְרַח ה' וּכְבוֹדוֹ עָלַיִךְ יֵרָאֶה" (ס, א).

כאן הדימויים של אור וחושך קשורים לכבוד. כמובן אור מסמל את הטוב, את החסד ואת הנאור, וחושך מסמל את הרשע, הזלזול, והבורות. אבל, ברור פה שכמות האור והחושך שיכסו את הארץ, וכמות החסד או הזלזול שיורגשו בחברה – תלויים אך ורק במעשי בני אדם. כמו שהלבנה מאירה רק מקרני השמש, כך האור של צדקה ומשפט יֵרָאֶה רק בתנאי שאנו בתוך החברה שלנו נתנהג בהתאם, כדי להעצים ולהגדיל את החסד, התמיכה בזולת ואת הכבוד האמיתי לאחר.

הפועל "לכבד" פירושו להתייחס בכבוד, ברצינות, ביושר, בחמלה ובתמיכה. לעומת זאת ההיפך מ"כבד" הוא "קל", להקל זה ההיפך מלכבד. להתייחס בקלות, בזילות, בערמה, בזלזול ובהתעלמות

אולי החוויות של הזמן האחרון, הבידוד, הריחוק החברתי והזמן הפנוי לחשוב ישמשו לנו כדי להגיע למסקנות לגבי התנהגותנו בהמשך, כדי לחזק וליצור קשרים חיוביים ולהעריך באופן ראוי כל אדם בסביבתי.

הרב מיכאל גרץ שימש כעוזר לעורך הראשי של אנציקלופדיה יודאיקה, וכתב מאמרים לאנציקלופדיה על מחשבת ישראל בעת המודרנית. הוא היה בין המקימים של התנועה המסורתית בישראל ושימש כמנכ"ל הראשון של התנועה בזמן הקמתה. הוא היה הרב של קהילת מגן אברהם בעומר 32 שנים. היה בין המקימים של בית המדרש לרבנים במכון שכטר בירושלים, ושימש כמרצה שם בתחילתה. היה במשך כ-20 שנה מרצה בכיר למחשבת ישראל ומקרא במכללת קיי בבאר שבע, ופרסם מאמרים רבים. הוא גם היה רץ מרתונים וגמר כ-16 מהם בארץ ובחו"ל. רוב העבודה הציבורית שלו מוקדשת לקשר בין ערכים במסורת היהודית ובין הציבור בישראל.