אם ממשלת ישראל והעומד בראשה לא יחזרו בהם ברגע האחרון, מדינת ישראל עשויה להחיל בעוד שבועיים ריבונות על בקעת הירדן ועל חלק משטחי יהודה ושומרון, במהלך שטרם הובהר בדיוק מה היקפו. בעולם הדיפלומטי ובמערכת הביטחון כבר מזהירים מתוצאות קשות של סיפוח חד-צדדי.

בהקשר הכלכלי מצביעים מומחים על עלויות עצומות, בין השאר בעקבות ירידה צפויה בייצוא ובהשקעות, חיסול התיירות, והעברת האחריות לרווחת הפלסטינים לישראל. מנגד, יש מי שרואה במהלך דווקא בוננזה כלכלית לצד הישראלי.

"הסיפוח הוא קודם כל פרויקט כלכלי נדל"ני, והמחשבה שעומדת מאחוריו היא קודם כל על רווח", אומרת לזמן ישראל הסוציולוגית ד"ר יעל ברדה מהאוניברסיטה העברית, חוקרת של הביורוקרטיה של השלטון הישראלי ביו"ש.

ד"ר יעל ברדה, האוניברסיטה העברית (צילום: רמי יונס)

"האישים שדוחפים לסיפוח חושבים על ההתפתחות הכלכלית בהתנחלויות", מסבירה ברדה. "כיום, חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות, ישראלים שחושבים לקנות שם דירות, או משקיעים שמתלבטים אם להשקיע בתעשייה בהתנחלויות, משקיעים במשהו לא ודאי, שיש מעליו עננה. האם השטח שבו הם משקיעים יישאר ישראלי? הסיפוח נותן להם ודאות.

"אישורי הבנייה בהתנחלויות מנוהלים בידי המינהל האזרחי של צה"ל. אישים כמו בצלאל סמוטריץ', למשל, נמצאים בהתכתשות קבועה עם המינהל והמגבלות שהוא מציב להם. מבחינתם, זאת הזדמנות לאזרח את ההתנחלויות כדי שאפשר יהיה לבנות בחופשיות. זה בעצם מיזם ענק של הפשרת קרקעות".

מי האנשים שאמורים להרוויח, להבנתך? 

"מי שעשויים להרוויח הם קבוצה קטנה יחסית של אנשים, אבל משפיעה. חברות הבנייה, הקבלנים, מתווכים ועסקים נוספים מסביבם, תעשיינים ויזמים באזורי התעשייה בשטחים. הרבש"צים וההנהגה הפוליטית של ההתנחלויות, שכיום צריכים לעבור משוכות ביורוקרטיות כדי לקבל אישורי בנייה, אבל אחרי הסיפוח הם מקווים שתהיה להם יותר שליטה על התהליכים".

ומה באשר לשאר הציבור בישראל?

"אני לא חושבת שהציבור הישראלי כולו ירוויח. הגדלת היצע הדירות תורמת במידה מסוימת לבלימת התייקרות הנדל"ן, אבל כדי להשפיע על השוק כולו צריך לבנות עשרות אלפי יחידות דיור בשנה. כאן מדובר על הרבה-הרבה פחות.

"זה כן יעזור למשפרי דיור, שיהיו מוכנים לבוא לשטחים, אך אני בספק אם הציבור הרחב גם יבוא. זה מרוחק גאוגרפית ובעייתי פוליטית, ויש גם סינון של הרוכשים.

"תושבי הפריפריה שבתוך הקו הירוק יכולים דווקא להפסיד קצת מתנופת בנייה בשטחים, אם תהיה, כי זה ימשוך השקעות על חשבון השקעה בצפון ובדרום.

"זאת גם פגיעה סימבולית במעמד הפריפריה, כי עד עכשיו לקרית שמונה ואופקים היה יתרון מסוים על ההתנחלויות, כי הן לגמרי בישראל. עכשיו גם מעלה אדומים ומעלה אפרים יהיו לגמרי ישראל, לפחות על הנייר.

"תושבי הפריפריה יכולים דווקא להפסיד מתנופת בנייה בשטחים. עד עכשיו לקרית שמונה ולאופקים היה יתרון על ההתנחלויות, כי הן לגמרי בישראל. עכשיו גם מעלה אדומים ומעלה אפרים יהיו בישראל, לפחות על הנייר"

"זה יכול לשפר את המצב והתחושה של אנשים בירושלים, שימצאו את עצמם במטרופולין ישראלי גדול, ולא בשטח ספר שקרוב לשטחים. בצפון ודרום ירושלים זה יכול למשוך השקעות ומשפרי דיור. אבל ציבור המתנחלים בכללותו לא ירוויח הרבה. הם כבר גרים שם. אולי הם יקבלו תשתיות יותר טובות, כי למדינה יהיה אינטרס להשקיע בשטח שסיפחה, אבל גם זה בספק. המדינה יכלה להשקיע בבקעת הירדן גם בלי סיפוח, אבל היא הזניחה אותה, מה יגרום לה להשקיע?"

האם למתנחלים יהיה קל יותר לקבל קרקעות ואישורי בנייה מרשות מקרקעי ישראל ומועדות התכנון האזרחיות, מאשר מצה"ל?

"זה מה שאני חושבת שהם חושבים, אך לא שבטוח שזה מה שיקרה. הם לא מכירים את הביורוקרטיה האזרחית, ועלולים להתעורר ולגלות כמה היא קשה. אבל לפחות חלקם ירוויחו מהבאזז שהסיפוח ייצור. הרי יזם שמחפש משקיעים וקונים מרוויח מהציפיות שלהם, גם אם המציאות טופחת על פניהם בהמשך".

שיירת שרים עוזבת את הבקעה לאחר ישיבת ממשלה שם ב-15 בספטמבר 2019 (צילום: אמיר כהן/מאגר באמצעות AP)

"40 דקות מתל אביב"

דוד אלחייני, יו"ר המועצה האזורית בקעת הירדן, הוא אחד מאלה שמחכים לרווחים הגדולים שיביא הסיפוח. "יש כאן מרחבים גאוגרפיים עצומים שיכולה לצמוח מהם צמיחה אדירה", אומר לי אלחייני. "אפשר לבנות כאן שתי ערים ישראליות חדשות. אנחנו נמצאים 50 קילומטר ממרכז הארץ. יש כאן אפשרויות נדל"ניות בלתי נגמרות. האזור יכול לפרוח ולשנות את החיים של רבבות ישראלים. כמובן, הכול בעירבון מוגבל, כי אני אתייחס לסיפוח כעובדה אחרי שיהיה סיפוח".

מה הסטטוס התכנוני של הערים ושל שאר המיזמים שאתם מתכננים כאן?

"הסטטוס תלוי בסיפוח. המינהל האזרחי (של צה"ל, ת.ג) לא נותן לנו לבנות בכלל. יש כאן שטחי אש במקומות שהם עתודות לבנייה, אבל הצבא נכנס אליהם בלי אישור בשנות ה-80 ולא מוכן לצאת. למה? ככה, כי הוא בעל הבית. אחרי הסיפוח נעבוד מול הרשויות התכנוניות של ישראל. יש תכניות קיימות להקמת הערים, ויש אוזן קשבת בממשלה. אני מקווה שהאישור של התכניות יתבצע כמו שצריך".

אתה בטוח שמול הרשויות האזרחיות יהיה יותר קל לקבל אישורים? גם בנגב יש שטחי אש שצה"ל יושב בהם בלי לשאול איש, וגם שם יש עיכוב בתכניות בנייה. 

"ברור שהצבא צריך שטחי אימון, אבל חסר מקום? יש עתודות קרקע עצומות, רק צריך לתת לאנשים לבנות".

מי יבוא לגור בערים הללו?

"התכניות מדברות על עיר חרדית, שזה כמובן דבר גדול וחשוב, ועל עיר נוספת לכל אזרח ישראלי שירצה לבוא".

דוד אלחייני, יו"ר מועצת יש"ע (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

גם ערבים?

"בהחלט, גם ערבים מוזמנים. ערבים ישראלים, ומבחינתי גם ערבים מהבקעה אם תהיה להם אזרחות. אני מאוד מקווה שתינתן להם אזרחות במסגרת הסיפוח, זה מה שהייתי עושה אם הייתי קובע את המדיניות. יש בבקעה 800 בתים של ערבים, שזה כמה אלפי אנשים, אוכלוסייה ידידותית שרוצה להתפרנס. בעיניי, הדבר הנכון זה שהם יהיו אזרחי מדינת ישראל ויוכלו לגור כאן או איפה שירצו".

במה יעבדו כל האנשים הללו?

"קודם כל אנו יכולים להיות 40 דקות נסיעה מת"א. יש תכנית של משרד השיכון שנמצאת בשלבי תכנון סופיים, להרחיב את כביש 5 לכביש מהיר. התכנית אמורה לצאת לדרך תוך שנתיים, ואז לא תהיה בעיה לתושב הבקעה לעבוד בגוש דן.

"יש תכנית של משרד השיכון שנמצאת בשלבי תכנון סופיים, להרחיב את כביש 5 לארבעה מסלולים ולהפוך אותו לכביש מהיר. התכנית אמורה לצאת לדרך תוך שנתיים, ואז לא תהיה בעיה לתושב הבקעה לעבוד בגוש דן"

"שנית, יש ביקוש אדיר להשקעות במפעלים ומיזמי תיירות. קאסר אל-יהוד, למשל, הוא האתר השלישי בחשיבותו לנצרות בעולם, שבו יוחנן הטביל את ישוע. מגיעים לשם 750 אלף מטיילים וצליינים בשנה גם ככה, בלי מלון, חנות או מסעדה. ויש משקיעים יהודים מרוסיה ומקנדה שרוצים לבנות שם שני מלונות, תחשוב מה ילך שם וכמה תעסוקה זה יביא. במצב של היום, זה משמעותי מאוד.

"מגיעים אליי כל הזמן משקיעים עם רעיונות. בא יהודי אמריקאי וביקש 3,000 דונם, רצה לבנות פארק מים בירדן. באים משקיעים ישראלים שרוצים לפתוח כאן מפעלים ומיזמים חקלאיים. הכול יקרה אם יתנו לזה לקרות".

הפגנת נשים ברצועת עזה נגד הסיפוח, יוני 2020 (צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90)

יש לך שמות ומספרי טלפון של היזמים הללו, שאוכל לשוחח איתם ולשמוע פרטים? הם הגישו בקשות לאישור, נקבו במספרים, הביאו תכניות מפורטות?

"הם לא נקבו במספרים, הם באו עם רעיונות כלליים. אלה אנשים עם הרבה כסף ורצון, אבל כשהם רואים שהכול תקוע הם מתייאשים ונעלמים. ואני חלש בשמות, אז אני לא זוכר שמות שלהם".

גורמים ביטחוניים ופוליטיים חוששים שהסיפוח יבוא על חשבון הפלסטינים ויעורר מהומות. אם זה יקרה, זה לא יתקע את כל התכניות והחלומות הללו?

"זה לא יקרה. אין שום סיכוי למהומות או הסלמה. הערבים לא ייפגעו מהתכנית. כל התכניות שלנו מיועדות להיבנות על אדמות מדינה, כלום לא ייבנה על אדמה פרטית של ערבים, אנחנו לא מוכנים לגעת בה. זה שלהם.

"הערבים רוצים לעבוד ולהתפרנס. אתה מכיר את פירמידת הצרכים של מאסלו? הם בבסיס של הפירמידה, והצורך שלהם בפרנסה רק החמיר עכשיו בקורונה.

"בזמן ההסגר, כשהרשות אמרה להם לא לעבוד אצלנו, הם ברחו והגיעו בלילות כדי  להמשיך לעבוד בלי אישור. הרשות הציעה להם 400 שקל לחודש פיצוי על הפסקת העבודה אצלנו, והם צחקו לה בפרצוף. איימו עליהם שלא יבואו, והם באו ברגל. הרשות היא לא פונקציה בשבילם, הם רוצים לחיות בישראל".

"הפועלים הפלסטינים כבר מפסיקים להגיע"

לא ברור אם החלומות של אלחייני וחבריו יתגשמו וישפרו את המצב הכלכלי באזור, ואם הפלסטינים באמת יגיבו לסיפוח באדישות. אך בענף הבנייה טוענים כי כבר עכשיו התגובה הפלסטינית לסיפוח משפיעה על כלכלת ישראל, ולא לטובה.

"הרבה מהעובדים בענף הבנייה הם פלסטינים, וברור שהם רוצים לעבוד, אבל הסיפוח מקשה על ההגעה שלהם לעבודה בתוך הקו הירוק כבר עכשיו, עוד לפני שהסיפוח קרה", אומר ניר נווה, בעלים ומנכ"ל של חברת הבנייה נווה-בגדדי.

קבלן הבנייה ניר נווה (צילום: מיכל אביב)

לדבריו, "ברשות הפלסטינית הודיעו שהם מפסיקים את התיאום הביטחוני, ובכלל שוקלים לסגור את הבסטה, ולגלגל את כל האחריות על מה שקורה שם על ישראל. אני לא יודע כמה האיומים האלה רציניים, כי כרגע התיאום נמשך בתחומים כמו מאבק בטרור, אבל במה שנוגע אלינו, לאישורי בנייה, התיאום מקרטע.

"הגשנו בקשה לקבל 30 עובדים בחודש נובמבר, שלושה חודשים לפני הבלגן של הקורונה, ואישרו רק חמישה. אני לא זוכר תקופה שלקח כל כך הרבה זמן לקבל עובדים, ואני לא היחיד בענף שנתקל בכך. זה מצטרף להסגר הקורונה, שבמהלכו הרבה עובדים פלסטינים לא הגיעו, למרות שהיה מותר להם, בגלל החשש במשפחות שלהם שהם יידבקו.

"הבעיה הזו מעכבת את הבנייה, והתוצאה תהיה ירידה בהיצע הדירות ועלייה במחיר. אי אפשר לייצר עובדים במפעל, ויש כיום קושי גם בהבאת עובדים מחו"ל.

"אנחנו מנסים למצוא פתרונות. בהתאחדות בוני הארץ הוציאו איזשהו מסמך שאפשר להחתים עליו עובד שהרשות לא מאשרת לו להיכנס. אני מקווה שזה יעבוד, ושהעובדים ישתפו עם זה פעולה. אני לא רוצה שזה יפגע להם בפרנסה.

"אבל עצם זה שצריך טופס כזה מראה שיש בעיה. הם ואנחנו לא יודעים מה יהיה ביום שאחרי הסיפוח. ככה שאם אתה שואל אותי אם הסיפוח משפיע, התשובה היא כן: הוא מאיים עלינו, הוא עננה מעל הראש שלנו".

בשוק הנדל"ן מדווחים דווקא על ירידה במחירי הדירות, בגלל המצב הכלכלי הקשה שמוריד את כוח הקנייה של הרוכשים. איך זה מתיישב עם דבריך?

"אני לא נתקל בירידה במחירים ובביקושים. אני שומע על האנשים שאין להם כסף לקנות דירה רק מהתקשורת. ברור שיש אנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת ונמצאים במצוקה, אבל כנראה שיש מספיק אנשים שיש להם כסף לקנות.

"יכול להיות שהמחירים ירדו בזמן ההסגר ויעלו עכשיו. ויכול להיות שהמחירים לא יעלו, אבל לאנשים שקשה לקנות דירה יהיה עוד יותר קשה. מה שבטוח, שהסיפוח שיפגע בנו וייקר את הדירות, והוא לא יעזור לזוגות הצעירים שרוצים בית".

אתר בנייה בהתנחלות יקיר בגדה המערבית. יוני 2020

המצב הגרוע יהפוך גרוע עוד יותר

הדיווחים על קשיים בענף הבנייה לקראת הסיפוח מתגמדים ליד התחזיות הקודרות שמנפקים מכוני מחקר על ההשפעה הכלכלית-חברתית העתידית.

דוח שך מרכז אדווה מזהיר כי הסיפוח יגרום לנזק חברתי חסר תקדים. "עדיין לא ברור מה יהיה היקף הסיפוח, אבל כל מהלך חד-צדדי הוא מתכון להחרפת הסכסוך, שתביא לפגיעה כלכלית קשה בפלסטינים וגם בישראל", נכתב שם.

לפי הדוח, "האינתיפאדה השנייה ומשבר ההיי-טק העולמי בשנת 2000 גרמו לשפל הכלכלי הממושך בתולדות ישראל. השילוב בין משבר כלכלי עולמי לעימותים אלימים עם הפלסטינים עלול להתרחש שוב עכשיו, בשל התנגדות פלסטינית לסיפוח, כשישראל מתמודדת עם המשבר שגרמה מגפת הקורונה".

חיילים צופים במחאה פלסטינית נגד הסיפוח בגדה המערבית, מרץ 2020 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed, File)

הדוח מציין כי האבטלה כיום היא הגבוהה בתולדות המדינה, ומזהיר כי הכלכלה הישראלית תתכווץ בכ-5%, כך שמצב התעסוקה יחמיר עוד יותר בשל הסיפוח.

ההסלמה בסכסוך תמנע את התאוששות התיירות, תפגע בדירוג האשראי, תביא לסנקציות בינ"לותפגע בסחר החוץ, בעיקר עם מדינות ערב והאיחוד האירופי, וכן בשיתופי פעולה מדעיים לקידום ההיי-טק. "בסופו של דבר, כמו באינתיפאדה השנייה, הממשלה תקצץ בתקציבים, בקצבאות שמקבלים המוני המובטלים ובשירותים האזרחיים, שהם מהנמוכים בעולם המפותח בלאו הכי", מזהיר הדוח.

נוגה דגן (צילום: באדיבות המרואיינת)

"אצל נתניהו, כמו אצל נתניהו, גם בדקה ה-90 לא ברור מה רק הצגה תקשורתית ומה יקרה בפועל", אומרת לזמן ישראל מנכ"לית מרכז אדווה, עו"ד נוגה דגן. "לכן, אנחנו לא נוקבים במספרים ובקביעות ודאיות. אבל כבר די ברור שיהיה איזשהו אקט של סיפוח שיחמיר את מצב שוק העבודה, שהוא כבר עכשיו גרוע מאי פעם".

התרחיש שלכם מבוסס על ההנחה שיתרחשו מהומות ומשבר דיפלומטי, אבל בינתיים העולם עסוק בענייניו.

"לפלסטינים היה אינטרס מסוים לשמור על השקט, בעיקר בגלל העובדים הפלסטינים בישראל ובהתנחלויות, שמהווים 13% מכוח העבודה שלהם ומקור הכנסה חשוב, אבל עכשיו יש מצב חדש. כל סיפוח, גם סיפוח מוגבל וחלקי, מאיים על הלגיטימציה של הרשות הפלסטינית, על התרומות שהיא מקבלת ועל יציבותה.

"הרשות היא לרוב הגורם שיש לו אינטרס לשמור על השקט, אבל עכשיו יהיה לה אינטרס להגיב. קל יהיה להבעיר גם את האוכלוסייה הפלסטינית בירדן, ומדינות ערב יצטרכו ליצור מהלכים דיפלומטיים קשים מול ישראל כדי להרגיע את המצב.

"אל תשכח שהסגר הקורונה יצר מצוקה אדירה גם אצל הפלסטינים, וכאשר אנשים נמצאים על סף ייאוש הם מגיבים. תראה מה קורה באמריקה: למחאה שם יש סיבות עמוקות וארוכות טווח, אך היא מתפרצת עכשיו כאשר המצב הכלכלי-חברתי קשה מאוד. יכולות להיות מחאות של מהגרים ערבים באירופה. וזה הדבר האחרון שטראמפ, ג'ונסון ומרקל צריכים עכשיו. הממשלות יהיו חייבות לצאת נגד הסיפוח. ה-BDS יתחזק, האיחוד האירופי יקפיד על הגבלות המסחר עם השטחים. אני לא רואה איך נצא מזה בלי פגיעה כלכלית קשה".

תיירים מסתכלים על דוכן BDS בהולנד. תצלום ארכיון מכיכר דאם במרכז אמסטרדם (צילום: Hadas Parush/Flash90)

נתניהו בעל תואר שני בכלכלה ונחשב מנהל כלכלי מוכשר. הוא לא מבין את זה?

"הוא מבין מצוין, והוא מבין גם שהנושא שהכי מטריף כרגע את הציבור הישראלי הוא המצב הכלכלי. יכול להיות שבבייס של הימין סיפוח שטחים מהווה בשורה, אבל רוב הציבור לא מתעניין בסיפוח. לכן אני חושבת שנתניהו ינסה לרדת מהעץ, למסמס את הסיפוח ולמזער את הנזק. השאלה היא אם הוא עדיין יכול".

מחיר הסיפוח: "92 מיליארד לשנה ועוד 32 מיליארד"

בנובמבר 2019 פורסם מחקר של ארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל" (מלב"י) שקבע כי הסיפוח יעלה לממשלת ישראל לא פחות מ-92 מיליארד שקל בשנה.

לפי המחקר של מלב"י, 52 מיליארד שקל בשנה יידרשו לממן מיליון וחצי תושבים פלסטינים ביו"ש, לאחר שהסיפוח יגרום להתפרקות הרשות הפלסטינית.

"סיפוח ימחיש לפלסטינים שאין תוחלת לפתרון שתי המדינות ולבסיס הרעיוני עליו הוקמה הרשות", נכתב שם, "זו תהיה פגיעה אנושה בלגיטימיות שלה, שתאיץ את החלשתה, ותביא לקריסתה, אם כתוצאה מהחלטה פוליטית של ההנהגה הפלסטינית או מהתקוממות עממית כנגדה.

"בהיעדר גורם שלטוני, הנטל והאחריות ייפלו על ישראל. יידרש תגבור (בשטחים, ת.ג) של שב"כ, משטרת ישראל, מערכת השיפוט, שב"ס, משרדי ממשלה וגופי אכיפה, תשתיות חיוניות, מקורות תעסוקה וכלכלה, מערכת חינוך, מרשם אוכלוסין, ניהול מקרקעין ושירותי בריאות, כדי להבטיח חוק וסדר ושגרת חיים סבירה לתושבים הפלסטיניים, תוך גיוס כוח אדם והצטיידות".

נתניהו וטראמפ בבית הלבן, יום קודם להצגת תכנית הממשל למזרח התיכון, 27 בינואר 2020 (צילום: Evan Vucci, AP)

בנוסף לאלה, לפי המחקר, ישראל תיאלץ להפסיד 40 מיליארד שקל בשנה מהפגיעה בייצוא ובהשקעות שיגרום המשבר. בנוסף, תידרש הוצאה חד-פעמית של 32 מיליארד שקל על מענה להסלמה הביטחונית הצפויה לפי המחקר בשטח.

תקציב המדינה עומד על פחות מחצי מיליארד שקל, כך שאם התחזית הזאת תתממש, מדובר בעלות אסטרונומית שתגרום לקשיים כלכליים אדירים, נוסף על המשבר הקשה והוצאות העתק שנגרמו ממגפת הקורונה.

בשבועות האחרונים פורסמו כתבות ומאמרים שתקפו את המחקר הזה, בטענה שאינו מעודכן ואינו מתייחס לתכנית הסיפוח שנתניהו פרסם ושעומדת לצאת לדרך בפועל. התכנית שעל הפרק, נטען, אינה כוללת הענקת אזרחות לפלסטינים, וממילא תחול רק בבקעת הירדן ובשטחי C שבהם מתגוררים – לטענת המבקרים – רק עשרות אלפי פלסטינים, ולא תביא להסלמה ולפגיעה במסחר.

ואולם, מחבר המחקר, מנכ"ל מרכז המחקר מאקרו ד"ר רובי נתנזון, מתעקש שתחזיתו מדויקת ורלוונטית גם לתכנית הסיפוח הקיימת. "אני עומד מאחורי כל התחשיבים שבמחקר", אומר נתנזון לזמן ישראל, "אין סיפוח דה לוקס, ותכנית הסיפוח, גם סיפוח לייט כפי שלכאורה מתוכנן כעת, תעלה לנו מאות מיליארדים.

"אנחנו בתחילת תהליך, והדברים שאנו מזהירים מהם לא יקרו ב-2 ביולי וייקחו זמן", מוסיף נתנזון, "אבל זה מה שיקרה בסוף. גם במזרח ירושלים ובגולן רוב התושבים הערבים לא קיבלו אזרחות, אך ישראל נאלצה לקחת עליהם אחריות ולשלם להם את כל הקצבאות, שכר מינימום וטיפולים רפואיים ברמה ישראלית".

"אנחנו בתחילתו של תהליך, והדברים שאנחנו מזהירים מהם לא יקרו ב-2 ביולי, אבל זה מה שיקרה בסוף. גם במזרח ירושלים ובגולן רוב התושבים הערבים לא קיבלו אזרחות, אבל ישראל נאלצה לקחת עליהם אחריות"

כרגע מדובר רק על סיפוח של בקעת הירדן וחלק משטחי C. איך זה מתיישב עם ההנחה שלכם שישראל תצטרך לקחת אחריות על מיליון וחצי פלסטינים?

"ראשית, בשטחי C לא גרים כמה עשרות אלפי פלסטינים כמו שטוענים, אלא מאות אלפים. שנית, בסוף נצטרך לקחת אחריות על כולם, גם על אלה שגרים בשטחי A ו-B, כי הרשות הפלסטינית תקרוס".

ד"ר רובי נתנזון (צילום: עמוס קשתן)

אז התרחיש המאיים שלכם מותנה בכך שהרשות אכן תקרוס?

"היא תקרוס, אין מקום למחלוקת. הסיפוח שומט את הקרקע מתחת לקיומה, שמבוסס על חתירה להסדר שתי מדינות. המדינות התורמות יגידו 'בשביל מה לשלם אם ישראל מספחת?', ויפסיקו לממן אותה. לצד הלחץ מהשטח, זה יביא לקריסתה".

חלק מהעלות שאתם צופים מבוססת על ההנחה שהסיפוח יביא להסלמה ביטחונית ולפגיעה ביחסי החוץ. אבל אישים ביטחוניים ומדינאים הזהירו כבר שמדיניותו של נתניהו תביא לאירועים כאלה – ובינתיים התבדו שוב ושוב.

"כן, גם להסלמה ולפגיעה ביחסי החוץ אני מתייחס כעובדה. הסלמות ביטחוניות כבר התרחשו בתקופת נתניהו, וכשהרשות תפסיק את התיאום הביטחוני – והיא תפסיק אותו – תהיה הסלמה. ככה שאין כאן מקום לתהיות.

"אנחנו נכנסים לרולטה שאין לדעת אם ואיך נצא ממנה. לגבי הבלגן המדיני – כאן לנתניהו יש מזל גדול שנקרא טראמפ. יגיע ביידן והמזל של נתניהו יתהפך. ולכן נתניהו, בחכמה מבחינתו, ממהר עם הסיפוח לפני הבחירות בארצות הברית.

"אבל יהיו בכל מקרה פגיעה ביחסי המסחר עם מדינות ערב, מזרח אסיה ואירופה, ביטול של פרויקטים של מדעיים וירידה בהשקעות. אין טעם לנופף בתקדימים אחרים מתקופת נתניהו, כי מדובר בהתגרות בוטה וחסרת תקדים בקהילה הבינלאומית. כך שהנזק הכלכלי עולה לאין ערוך על התועלת".

"כן, גם להסלמה ולפגיעה ביחסי החוץ אני מתייחס כעובדה. הסלמות ביטחוניות כבר התרחשו בתקופת נתניהו, וכשהרשות תפסיק את התיאום הביטחוני – והיא תפסיק אותו – תהיה הסלמה. ככה שאין כאן מקום לתהיות"

מה התועלת הכלכלית של הסיפוח?

"אני לא רואה בו תועלת. אולי יש תועלת שולית מהאצת הבנייה בהתנחלויות, והיא מתגמדת ליד התועלת האדירה מתהליכי שלום והגברת שיתוף הפעולה עם הפלסטינים ומדינות ערב".

אז מה המטרה של נתניהו? אולי הוא מחפש אקשן ונושאים להעסיק בהם את הציבור והתקשורת, בגלל שהוא ניצב בפני שלושה כתבי אישום חמורים?

"אני לא מומחה לפלילים, ויש מספיק מי שידברו על הנושא שהזכרת גם בלעדיי, אני מעדיף לעסוק במה שאני יודע. לנתניהו יש מומנטום, יש לו קואליציה רחבה וטראמפ בשלטון לפחות חצי שנה. אז הוא מנצל את המומנטום, גם במחיר של נזק מדיני, ביטחוני וכלכלי כבד".

פלסטינים מחפשים מחסה מגז מדמיע במהלך עימותים ליד גבול ישראל-עזה. מרץ, 2019 (צילום: מחמוד חאמס /AFP)