יכול להיות, ואני אומרת את הדברים בזהירות רבה, שצריך יהיה להודות לאחד עשר שופטי בג"ץ, שהכשירו כהונה של נאשם בפלילים בראשות הממשלה. יכול להיות שצריך יהיה להודות, כי הפסיקה היתה אחד מהמהלכים החכמים ביותר שביצע גוף שלטוני נגד החרב המתהפכת מעל לראשו. יכול להיות שצריך יהיה לומר שהפסיקה – לא רק שלא הביאה לנפילתו של המבצר אלא הביאה לביצורו. יכול להיות. ואם כך הדבר, אהיה הראשונה להכות על חטא ולהודות, שלולא פסיקת בג"ץ לא היינו רואים אלפי אזרחים ברחובות.
צריך לומר שהפסיקה – לא רק שלא הביאה לנפילתו של המבצר, אלא הביאה לביצורו. ואם כך הדבר, אהיה הראשונה להכות על חטא ולהודות, שלולא פסיקת בג"ץ לא היינו רואים אלפי אזרחים ברחובות
דוקטור לביוכימיה ומשפטנית.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
מדינת ישראל נמצאת בשפל העמוק ביותר שידעה. אנו חיים את התקופה החשוכה ביותר מאז הקמתה. הממשלה הנוכחית, שבמשמרתה ארעה המפולת הנוראית ביותר, אינה מרפה מטרפׇּה (המדינה) וממשיכה לטרוף את בשרה (תקציביה ומוסדותיה) להשׂבעת רעבונו של העומד בראשה (לכוח ולהגנה מפני משפטו) ותאוות מפלגות הקואליציה (להשתמטות ולקבלת הכספים הקואליציוניים).
כך נקלענו לפרדוקס ממנו איננו רואים מוצא.
מירון מנור צוקרמן התמחה בביטחון לאומי ובתוך כך שימש בעבר ובמשך שנים כסגן ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן וכמנהל "כנס הרצליה השנתי על מאזן הביטחון והחוסן הלאומי". בתוקף רקעו היה גם עוזר מזכיר "פורום אירופה-ישראל" ופעיל ב"פורום נאטו-ישראל".
מבול הצעות החוק האנטי דמוקרטיות ומהלכים כוחניים של הממשלה מוכיחים כי גם בחודשי המלחמה הקשים ההפיכה המשטרית לא עצרה לרגע. כשהפוליטיזציה של מערכות השלטון חוגגת והדמוקרטיה נמצאת בנסיגה חדה, מדינת ישראל בדרך להפוך לאוטוקרטיה אלקטורלית.
בינואר הקרוב יימלאו שנתיים לתוכנית שהשיק שר המשפטים יריב לוין לרפורמה במערכת המשפט. מאז ועד היום, ניצבת הדמוקרטיה הישראלית בפני האתגר הגדול של חייה: להיות או לחדול.
פרופ' אסנת עקירב היא פרופסורית ישראלית למדע המדינה וראשת החוג לממשל ולחברה אזרחית באקדמית גליל מערבי בנוסף היא ראשת המכון לחקר הגליל במכללה ויועצת נשיא המכללה להוגנות מגדרית. תושבת כפר ורדים המייצגת את המשפחות הצעירות בוועד המנהל של עמותת משתכני הכפר. מתנדבת בעמותת כ"ן - כוח נשים לקידום מנהיגות נשים בישראל. במסגרת פעילותה זו כתבה מחקרים על נשים בפוליטיקה המקומית, ואחד מהם זכה בפרס הצטיינות מהאגודה הישראלית למדע המדינה.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
אם המאמר הזה מייצג את רמת האקדמיה הישראלית כיום – מה הפלא ש"תלמידי ישראל קרסו במבחן העולמי במתמטיקה ומדעים", כפי שנכתב כאן בכותרת הבוקר?
אתם יודעים מה? אינני זוכר בדיוק כיצד הגעתי לאתר הזה, אבל העיקר שאמצא את דרכי החוצה מכאן.
?You take care now, you hear
והתשובה לשאלה הנשאלת בפיסקה האחרונה: אף אחד.
אנחנו בקרב מאסף. אולי נצליח לדחות במעט את הקץ אבל הסוף ידוע. הדמוגרפיות מנצחות, ומכיוון שאבותינו, מקימי המדינה הליברל-דמוקרטית המופתית לא חלמו בחלמותיהם הגרועים ביותר מי ירש אותם, הם לא השכילו לבצר כמו שצריך את הדמוקרטיה. חלקם אף רכבו על הנמר הלאומני והחרדי בדרך לשלטון, והנה….לכאן הגענו. לא נהיה לא פולין ולא הונגריה. יותר דומה לאפגניסטן, או במקרה הטוב לבנון. ומכאן, אומר הקפטן, איש איש לנפשו.
אחד אחרי השני הם צועדים, בתורם יפלו אל הבור, יכוסו ברגבי האדמה המדממת, ולא יצאו משם עוד לעולם. בחורים מלאי חלומות ותוכניות לעתיד, כל כך קצר היה הביקור שלהם על פני האדמה הזו. "הותר לפרסום" ו"הותיר אחריו" המחנק מאיים להגיע, הלב מאיים להתפורר, ואז במפתיע זה חולף. מסתבר שבסוף מתרגלים להכל, גם לזה. נהיינו קהים רגשית.
אני אחות שכולה מגיל 12, ואני רוצה להגיד לכם משהו חשוב. השכול, הוא לא הולך לשום מקום. הוא לא נמוג. ולא מתפוגג ולא נחלש או נעשה יותר קל. הוא רק משנה צורה מפעם לפעם, או משנה אותנו. השכול אויב עקשן ואלים, מחליש ומתיש, את הגוף והנשמה, מבודד חברתית ומשפחתית וגורם למחלות. השכול הוא פרטי, פרטי שלך.
יעל שילר, אחות שכולה של איתן מלמד ז"ל, כוריאוגרפית ורקדנית בעלת סטודיו Ano Luna -המרכז הישראלי לרקדנים בתל אביב (צילום פורטרט: רון קדמי).
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
המאמר מייחס לבג"ץ מה שנהוג לקרוא בלשון העם "לבוא בהפוכה" .הלוואי והדבר נכון .אלא מאי , אני חושש שכל זה נכון לגבי שליט שהוא חצי נורמלי ולא לשליט רודן ומושחת שאיבד את הרסן לחלוטין כנתניהו . אני רואה את כותבת המאמר הנכבדה מייחסת לבג"ץ רכיבה על גב נמר .וכולנו יודעים שהנמר ברוב הפעמים איננו צפוי .הלוואי ואני טועה -אשמח אפילו להווכח בכך, ובלבד שנזכה להיפטר כולנו מהאדם המושחת והמנוול הזה .
מעניין… ועכשיו לעובדות:
1. מספר האזרחים שיצאו לרחובות הוא די עלוב בהשוואה למספר האזרחים ששמו מחל בקלפי, אחרי שידעו על שלושת האישומים כנגד נתניהו.
2. זכות החפות עומדת לכל אזרח, גדול כקטן, כולל לכותבת מאמר זה, גם אם יחליטו יום אחד להגיש נגדה כתב אישום מופרך לחלוטין ויגייסו עדים תוך רמיסת כל זכות של עצורים ונחקרים וסילוף תמלילים תוך היתממות מעושה.
3. בג"ץ לא הגן על עצמו. בג"ץ עשה מה שהיה חייב לעשות על מנת לשמר מעט מהדמוקרטיה שבמו ידיו החריב במשך תקופה ארוכה.
גילוי נאות: אינני מצביע נתניהו ומעולם לא הצבעתי ליכוד. הצבעתי לבית היהודי ואני חושב שנתניהו מיצה את תפקידו ההיסטורי וטובת המדינה דורשת ימין חזק כפי שרוב העם הזה שם בקלפי. כרגע, זה פשוט בלתי אפשרי בגנון הפוליטי הנוכחי.
1. הזהירות והפחדנות של נתניהו הם אך ורק מול הערבים. בפוליטיקה הפנימית הוא תמיד נהג בשחצנות וזלזול.
2. נניח שכל הנאמר בכתבה נכון, זה בהחלט נשמע הגיוני, השאלה המשמעותית היא איך יפסוק בגצ אם סוגיה זו תובא בפניו שוב. במיוחד שיש באויר ריח של בחירות נוספות. האם כל הגורמים יבינו שאי אפשר להיצמד לפירוש הצר והפשוט של החוק? מה יעשו?