ברור מדוע ישראל הבטיחה לעשות כל שביכולתה כדי למנוע מאיראן, שממשיכה לאיים בהשמדתה, להשיג נשק גרעיני. אבל מה אם סעודיה – הארכי-אויבת של הארכי-אויבת של ישראל – מעוניינת גם היא בפיתוחה של תכנית נשק גרעיני?

זו אינה שאלה היפותטית לגמרי. לפי פרסומים, ריאד נוקטת צעדים לקידום תכנית הגרעין שלה בדרכים שלדברי מומחים עשויות להעיד על שאיפה לפיתוח יכולת העשרת אורניום. במילים אחרות, ייתכן שהיא מתקדמת אט אט לפצצה גרעינית.

כמו שאומר הפתגם, האויב של האויב שלי הוא חבר. אבל במערכת הבריתות האסטרטגיות המורכבת של המזרח התיכון, שאיפתה האפשרית של ריאד לתכנית גרעין צבאית מציבה דילמה קשה בפני ירושלים.

דורי גולד (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

מצד אחד, ישראל כבר אינה מחשיבה את סעודיה לאויבת, אלא לשותפה למאבק באיראן השיעית ובשליחיה בתימן, בלבנון, בסוריה ובעזה. כוח ערבי סוני חמוש בגרעין יכול לסייע בהרתעתה של איראן מפני תוקפנות אזורית נוספת.

יתרה מכך, ירושלים שואפת לכונן קשרים דיפלומטיים עם ריאד, שלתקוותה תוכל לשכנע את הפלסטינים לעשות את הוויתורים הנחוצים כדי להגיע להסכם שלום.

מצד שני, ישראל, שנטען כי יש לה ארסנל גרעיני, תמיד התנגדה באופן פעיל למאמצי מדינות אחרות באזור להשיג נשק כזה. המזרח התיכון הוא מקום אלים, והדבר האחרון שירושלים מעוניינת בו הוא מרוץ חימוש גרעיני שיוכל להטות דרמטית את מאזן הכוחות ולסכן את היתרון הצבאי הנוכחי שלה על פני שכנותיה.

"מדיניות ישראל ברורה ועקבית: לשום מדינה במזרח התיכון לא צריכה להיות יכולת גרעינית צבאית", אומר לי יעקב עמידרור, לשעבר היועץ לביטחון לאומי.

"עם זאת, כשנחתם ההסכם הגרוע עם איראן, הוא דחף מדינות אחרות באזור להשיג יכולות כאלה, והמזרח התיכון הופך למקום מסוכן יותר", הוסיף עמידרור, עמית במרכז לביטחון ולאסטרטגיה של המכון היהודי לביטחון לאומי של אמריקה.

"מדיניות ישראל ברורה ועקבית: לשום מדינה במזרח התיכון לא צריכה להיות יכולת גרעינית צבאית. עם זאת, כשנחתם ההסכם הגרוע עם איראן, הוא דחף מדינות אחרות להשיג יכולות כאלה, והמזרח התיכון הופך למסוכן יותר"

בנקודת הזמן הנוכחית, אפשר להניח בביטחון שפצצה סעודית לא תכוון כלפי ישראל, אלא תשמש כגורם הרתעה נגד איראן. אבל במזרח התיכון הגועש, ישראל צריכה להיות מוכנה לכל אפשרות, אומר דורי גולד, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ.

"יכולת גרעינית היא גם פונקציה של כוונות", הוא מוסיף. "כרגע יש לנו הנהגה סעודית שככל הנראה חולקת אתנו השקפות אסטרטגיות על האזור. האם זה יהיה כך לעד? אני לא יודע. אבל זה משהו שאנחנו צריכים לבחון אותו ולחשוב עליו".

שני מבנים ליד מכון המחקר "הכפר הסולרי" בסעודיה, שלפי אנליסטים ייתכן שהם מתקנים גרעיניים (צילום: גוגל ארת')

שאיפות מבהילות?

כל הסימנים מעידים כי סעודיה, שעובדת על תכנית גרעין אזרחית מזה שנים, טרם החליטה אם היא רוצה לעלות על המסלול לעבר יכולת גרעינית. וגם אם היא קיבלה החלטה כזאת, יידרשו כמה שנים עד שיהיה ביכולתה לייצר פצצה גרעינית.

אבל בשבוע שעבר הוול סטריט ג'ורנל והניו יורק טיימס ציטטו אנשי מודיעין אמריקאים שהביעו חשש כי לשם פניה. לפי אותם דיווחים, בעזרת סין, סעודיה בנתה מתקן להפקת אורניה מעפרת אורניום, שניתן להעשיר ליצירת דלק גרעיני.

"יכולת גרעינית היא גם פונקציה של כוונות. כרגע יש לנו הנהגה סעודית שככל הנראה חולקת אתנו השקפות אסטרטגיות. האם זה יהיה כך לעד? אני לא יודע. אבל זה משהו שאנחנו צריכים לבחון אותו ולחשוב עליו"

"לסעודיה יש תכנית גרעין שאפתנית, שכוללת בניית קצה קדמי של מחזור דלק גרעיני עצמאי, שעשוי לכלול יכולת העשרת אורניום", אומר אולי היינונן, מומחה לתכניות גרעין במרכז סטימסון בוושינגטון הבירה.

"יכולת העשרת אורניום תהפוך את סעודיה, כמו את איראן, למדינת סף גרעינית, שתוכל – אם תרצה – לסגת מהתחייבויותיה לאי הפצת נשק גרעיני ולבנות נשק גרעיני בתוך זמן קצר, אולי בתוך כמה חודשים". לפיכך, ההצהרות של מנהיגים סעודים שלפיהן הם רוצים את כל מה שיש לאיראן הן "מדאיגות", הוא מוסיף.

יעקב עמידרור (צילום: Miriam Alster/FLASH90)

ריאד לא הסתירה את כוונתה להפוך למעצמה גרעינית אם איראן תציב את התקדים. "סעודיה לא רוצה שום פצצה גרעינית, אבל ללא ספק, אם איראן תפתח פצצה גרעינית, נלך בעקבותיה מוקדם ככל האפשר", אמר יורש העצר הסעודי ומנהיג המדינה בפועל מוחמד בן סלמאן, בריאיון ל-CBS במרץ 2018.

היינונן, שעבד כמעט 30 שנה בסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, בכלל זאת כראש מחלקת אמצעי הבטיחות שלה, הזהיר זה מכבר מפני שאיפות הגרעין של איראן ומתח ביקורת על העובדה שטהרן לא חושפת את תכנית הגרעין שלה.

"סעודיה", הוא אמר השבוע, "מקדמת תכניות שאפתניות לבניית מחזור דלק גרעיני עצמאי, שמשמש בסיס לפיתוח נשק גרעיני. התכנית מבססת את התשתית החיונית לייצור חומר בקיע ומספקת טכנאים ומדענים שהוכשרו לעבודה כזאת".

"יכולת העשרת אורניום תהפוך את סעודיה, כמו את איראן, למדינת סף גרעינית, שתוכל – אם תרצה – לסגת מהתחייבויותיה לאי הפצת נשק גרעיני ולבנות נשק גרעיני בתוך זמן קצר, אולי בתוך כמה חודשים"

דאגותיה הביטחוניות של ריאד מתמקדות כרגע באיראן, אבל להכנסת טכנולוגיות גרעיניות רגישות – כגון העשרת אורניום – למזרח התיכון עלולה להיות השפעה מערערת על האזור בטווח הרחוק, הוא הזהיר.

המדינות שמשתפות פעולה עם הפרויקט הגרעיני של סעודיה – בעיקר סין, אבל גם רוסיה, צפון קוריאה, ארגנטינה וארצות הברית – צריכות להבטיח לממלכה שהכורים האזרחיים שלה יקבלו אספקת דלק, שייוצר במקום אחר, ולשכנע אותה לוותר על העשרת אורניום בשטחה שלה, מציע היינונן.

ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית של סעודיה, ד"ר חאלד א-סולטאן (מימין), וסמנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מיכאיל חודקוב, בריאד, בירת סעודיה, 22 בינואר 2019 (צילום: ט' סקוט/הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית)

מהו תפקידה של ישראל בכל זה?

סעודיה חמושה בנשק בלתי קונבנציונלי הייתה "דאגה מינורית עבור ישראל במשך 30 השנים האחרונות, אם לא יותר", אומר ד"ר יהושע קרסנה, מומחה לעולם הערבי במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון. הפחד מ"פצצה אסלאמית" גובר אפילו על תכנית הגרעין של פקיסטן, שמומנה על ידי ריאד, הוא אומר.

בעשורים האחרונים, ישראל לא היססה להביע את התנגדותה לשאיפות הגרעין של שכנותיה. אבל המצב היום עם סעודיה הוא שונה ומורכב מאוד עבור ישראל, ממשיך קרסנה. ירושלים רואה בממלכה שותפה אסטרטגית, לא רק במלחמה נגד האויבים המשותפים איראן ושליחיה, אלא גם בתחומים אחרים. יתרה מכך, סעודיה הפכה לשותפה קרובה מתמיד של בעלת הברית שלנו – ארצות הברית.

לדבריו, "כשמדינה נתפסת כידידותית על ידי ממשלת ישראל הנוכחית, אין הרבה מה לעשות. אני בטוח שנשמח אם הסעודים לא יפעלו להשגת נשק גרעיני. אבל זה לא כמו לומר שיש לנו תמריץ משמעותי לעשות משהו בקשר לזה. קשה לפעול נגד כוח גרעיני של ידידים. אתה לא רוצה להרגיז את הידידים שלך".

"אני בטוח שנשמח אם הסעודים לא יפעלו להשגת נשק גרעיני. אבל זה לא כמו לומר שיש לנו תמריץ משמעותי לעשות משהו בקשר לזה. קשה לפעול נגד כוח גרעיני של ידידים. אתה לא רוצה להרגיז את הידידים שלך"

קמפיין קולני נגד התכנית הסעודית יסכן את ההתקרבות החשאית עדיין בין ריאד לירושלים, וגם לא יהיה מאוד יעיל, מעריך קרסנה. "בעבר, ישראל מחתה נגד מכירות גדולות של נשק אמריקאי לסעודים, למצרים ולאיחוד האמירויות הערביות", הוא מזכיר. "זה נעלם. ישראל לא עוסקת יותר בשדולנות נגד מכירת נשק למדינות ערביות שהן ידידות של ארצות הברית, מפני שהיא הבינה שזה מאבק שמתבזבזים עליו הרבה משאבים אבל בסופו של דבר הוא נכשל".

בכירים בירושלים הונחו שלא לדבר עם התקשורת על תכניות הגרעין הסעודיות, אבל הם ללא ספק עוקבים מקרוב אחר ההתפתחויות, ובמידה מסוימת של דאגה.

אנשים בעלי ידע בנושא מעריכים שריאד הגבירה לאחרונה את שיתוף הפעולה הגרעיני עם בייג'ין משום שלסין יש סטנדרטים נמוכים יותר של אי הפצת נשק גרעיני מאשר לארצות הברית ולמדינות מערביות אחרות, אבל שהסעודים מעדיפים בסופו של דבר לעבוד בנושא יחד עם וושינגטון.

אחרי הכול, סעודיה מודעת לכך שלסין ולרוסיה יש יחסים קרובים עם איראן, דבר שיכול להוות בעיה אם ריאד תחליט להפוך את תכנית הגרעין שלה לצבאית.

יורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן, מסדר את הגלימה שלו לקראת תמונה קבוצתית בפסגת מנהיגי ה-G20 במרכז קוסטה סלגוארו בבואנוס איירס, ארגנטינה, 30 בנובמבר 2018 (צילום: AP/ריקרדו מזלן, ארכיון)

האם ישראל חוסמת הסכם גרעין חדש?

על אף שישראל שמרה עד כה על שתיקה, היא עדיין מתנגדת לכך שמדינות ערביות יעשירו אורניום בשטחן, אומר אילן גולדנברג, מנהל התכנית לביטחון המזה"ת במרכז לביטחון אמריקאי חדש. לדבריו, מדיניות זו מקשה על ארה"ב להגיע עם הסעודים להסכם גרעין שיוציא מכלל אפשרות תכנית צבאית עתידית.

"הדרך הטובה ביותר למנוע מסעודיה להשיג נשק גרעיני היא באמצעות הסכם גרעין אזרחי מיטבי, שיכלול הגבלות משמעותיות על פעילות גרעינית שניתן למנף אותה לתכנית התחמשות", אומר גולדנברג. "אבל בינתיים ישראל התנגדה לכל 'הסכם 123' בין ארצות הברית לסעודיה, שלא כולל ויתור על העשרה מקומית".

"הסכמי 123" מכונים כך בשל סעיף 123 של חוק האנרגיה האטומית שאושר בקונגרס ב-1954, ואשר מחייב כי הסכמי שיתוף פעולה עם ממשלות זרות יכללו כמה קריטריונים של אי-הפצת נשק גרעיני.

"הדרך הטובה ביותר למנוע מסעודיה להשיג נשק גרעיני, היא באמצעות הסכם גרעין אזרחי מיטבי. אבל בינתיים ישראל התנגדה לכל הסכם בין ארצות הברית לסעודיה, שלא כולל ויתור על העשרה מקומית"

באקלים הפוליטי הנוכחי, לצפות מסעודיה להסכים לכך שלא תורשה להעשיר אורניום – דבר שאיראן הורשתה לעשות אפילו במסגרת הסכם הגרעין מ-2015, שכבר אינו תקף – זה "לא ראליסטי", על פי גולדנברג.

"והתוצאה הסופית של נקיטת קו נוקשה כזה תהיה שהסעודים פשוט יחתמו על הסכמים עם סין, שיהיו הרבה פחות מגבילים", הוא מנבא.

"אז מה שישראל צריכה לעשות זה לקיים דיונים מעמיקים עם ארצות הברית על הסכם 123 עם הסעודים, אבל בסופו של דבר לתמוך במשהו ראליסטי שיהיה בר-השגה ויבטיח שהתכנית של סעודיה תישאר אזרחית באופייה".

תמונה של מכונות צנטריפוגה במתקן להעשרת אורניום בנתנז במרכז איראן, שפרסם הארגון לאנרגיה אטומית של איראן ב-5 בנובמבר 2019 (צילום: הארגון לאנרגיה אטומית של איראן באמצעות AP)