שימו לב, כדי לעקוב אחר מסע התעמולה של בנימין נתניהו צריך אלגוריתם משוכלל. העיקרון המוביל של האלגוריתם – הוא פועל ללא מגבלות מוסר ואתיקה. זהו אלגוריתם שמזהה כל חוק שיש בו פרצה להתנהלות לא מוסרית, ומאפשר למפתח שלו לנצל את הפרצה בחוק לטובתו. אפשר לומר שנתניהו פיתח נוסחה שעל פיה הוא יכול לכוון מדינה שלמה לכיוון שהוא רוצה, לכיוון שיחלץ אותו מהשלכותיהן של כל תכונותיו הבעייתיות.

שימו לב, כדי לעקוב אחר מסע התעמולה של בנימין נתניהו צריך אלגוריתם משוכלל. העיקרון המוביל של האלגוריתם – הוא פועל ללא מגבלות מוסר ואתיקה, ומנצל פרצות בחוק להתנהלות לא מוסרית

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

הבעיות שניתן למנות ולאפיין באלגוריתם:

• אין לו יכולת לזהות שותפים שיהיו נאמנים לדרכו. לראייה, רבים מאלה שעבדו אתו כתף אל כתף נטשו אותו, ואפילו מוכנים לעמוד מולו בבית משפט.
• נתניהו נאמן בעיקר לרכושו הפרטי.
• נתניהו אוהב חברים עשירי עולם, והם אוהבים אותו ומרעיפים עליו מתנות.
• נתניהו אוהב להופיע בתקשורת כשהוא מאופר ולבוש במיטב החליפות.

נתניהו מבזר סמכויות לשרים, לוקח את התהילה לעצמו כשדברים מצליחים ומותיר את שותפיו לבד כשהם נכשלים. נתניהו הוא בדיוק כמו אותו רקדן מהולל שעונה לקריאות הבוז של הקהל שהבמה עקומה. כן, מדובר באדם מוכשר, שקורא ומבין את החדשות במהירות הבזק ומוכן עם תשובה לכל דבר ועניין ובזמן אמת, אבל היום אני לא בטוח שהייתי קונה ממנו מכונית משומשת ואפילו לא רהיט חדש ממפעל שבו הוא עובד. למה? כי אני מבחין בשינויים לא טובים שעברו ועוברים עליו. הוא חוזר על אותן מנטרות ולא מגוון. תעמולה טובה חייבת לקחת בחשבון גם שינויים סביבתיים וחברתיים. כל זאת, ובעיקר חוסר האתיקה שמאפיין אותו ואת כלל חברי וחברות הפרלמנט שלנו.

המנטרה שלו על שמאל, ימין ואנרכיזם היא טובה, אך מוגבלת בזמן השימוש. כשיש מחלה נוראית ואבטלה גואה שפוגעת בכולם, המונחים הללו הופכים להיות שחוקים ולא משכנעים. יש לו גם מילים שהצליח להנכיח בקרב אוהדיו: "אתה לא רלוונטי", "את לא מעניינת אף אחד". מילים שפלט כשהיה במצוקה זמנית, ויש בהן מן הילדותיות, אך המסר נקלט ברשתות כאילו היה משהו מתוכנן ומאורגן.

המנטרה שלו על שמאל, ימין ואנרכיזם היא טובה, אך מוגבלת בזמן השימוש. כשיש מחלה נוראית ואבטלה גואה שפוגעת בכולם, המונחים הללו הופכים שחוקים ולא משכנעים

כעת ניכנס לעומק הנוסחה המורכבת, שמכילה ניגודים המשלימים זה את זה. כך למשל חזון ארץ ישראל השלמה משלים בנוסחה זאת את שתי מדינות לשני עמים. איך זה קורה? פשוט, כשצריך מדברים על בניה בשטחים ועל סיפוח, וכשצריך מדברים על המסר ההפוך.

לכל אלה נוסיף את המתנות הנפלאות שקיבלנו, העברת שגרירות ארצות הברית לירושלים והסכם השלום עם איחוד האמירויות. אך אויה, כולם שכחו שמדובר בנוסחה מתוחכמת, ולמתנות הללו, כמו למתנות בכלל יש מחיר ומטרת מכוון. נותן המתנה מצפה למתנה בתמורה, ממש כמו בגן הילדים, כשילד שמביא מתנה יקבל מתנה גם הוא. זהו תהליך חברתי מוכר ומוסכם שהופך בעייתי עד מאוד כשנותן המתנה הוא בעל הון, או נשיא מעצמה, שיודע כי יקבל תמורה. במקרה שלנו, מנתניהו.

אבל כשמסע התעמולה מכה בלי רחם בכל ניסיון לחשוף אותו, הערעור וההרהור נדחקים לפינה. רוקמי המתנות מאושרים, כל אחד וסיבותיו עמו, והעם יושב וצופה במידע ובוהה. יש כאלה שמגיבים ויש כאלה שתומכים ויש כאלה שיוצאים לרחובות כי הם מרגישים שמשהו לא טוב קורה במקומותינו.

ונחזור אל האלגוריתם של נתניהו שמחלץ אותו בכל רגע נתון מצרה שהוא הכניס את עצמו ואותנו אליה. נגד נתניהו עומד כתב אישום חמור של שוחד והפרת אמונים. אני מאמין בכל לב שנתניהו מאמין בחפותו. אך קשה לי להאמין שהוא אכן חף מפשע, דווקא משום מה שלא כתוב בכתב האישום. עוד אגע בזה בהמשך.

הנוסחה של נתניהו יודעת לתת מענה גם למצב כזה. מרגע שהחלה החקירה יצאה המנטרה "לא יהיה כלום כי לא היה כלום", אמירה שכבר נכנסה לבסיס השיח הציבורי. האמת שכל עבריין באופן טבעי טוען לחפותו. כל אחד חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. אך כאן נשאלת השאלה האם חף מפשע ינסה לגמד ולפגוע בשופטיו, בפרקליטים שפועלים בשם המדינה? כאן האלגוריתם של נתניהו מצא פרצה מתאימה, הוויכוח הוותיק שניטש סביב האקטיביזם השיפוטי.

כל אחד חף מפשע עד שהוכחה אשמתו. אך נשאלת השאלה: האם חף מפשע ינסה לגמד ולפגוע בשופטיו ובתובעיו? כאן האלגוריתם של נתניהו מצא פרצה מתאימה: הוויכוח הוותיק שניטש סביב האקטיביזם השיפוטי

מכאן הדרך קצרה מאוד למנטרה החדשה ש"מנהיג מחליפים אך ורק בבחירות". זו מנטרה שיש בה יסוד עמוק של אמת, כי בדמוקרטיה אנחנו אלה שבוחרים או מדיחים את מנהיגנו, אך מבחינת נתניהו השימוש באחת המנטרות הוא תלוי נסיבות. כשדובר על אחרים למשל אהוד אולמרט נתניהו צידד במערכת השיפוטית שבאה חשבון עם יריב פוליטי. נתניהו גם יודע באותו שטף דיבור לומר ההפך כשמדובר בהסתבכות שלו או של אשתו שמתבררת בבית משפט.

הנה כי כן אפשר לראות את הפתרונות שמספק האלגוריתם של נתניהו. לכל בעיה יש פתרון, וכפי שהסברתי בנקודת המוצא – לאלגוריתם אין מגבלות של אתיקה ומוסר.

וכעת אני חוזר אל הערת הביניים, כשכתבתי שאני מאמין בכל לב שנתניהו מאמין בחפותו. אך קשה לי להאמין שהוא אכן חף מפשע. הכוונה היא, שאפשר ובתיקים שבהם הוא מואשם במתן טובות הנאה תמורת סיקור אוהד, הפרקליטות תסתבך ותצא כשידה על התחתונה.

כעיתונאי וחוקר עיתונות קשה מאוד מאוד להיכנס לסוגיה הזאת, שהיא חלק בלתי נפרד מקשרי הגומלין בין עיתונאים לבין פוליטיקאים. זהו מודל מוכר בתקשורת פוליטית, לא בהכרח מודל שמייצג אתיקה ומוסר. קשה לי לראות שופט או שופטת שיצליחו לבודד ולזקק את הסוגיה, מתי מדובר ביחסי גומלין ומתי מדובר ביחסי תשורה, שכן שני המושגים הללו קרובים עד דק, כמעט זהים.

להערכתי הפרקליטות שגתה כשנכנסה לסוגיה הזאת, אך איני מבקר את הפרקליטים שעשו ימים כלילות ואספו אלפי מסמכים באלפי קופסאות קרטון. כן, אני מעדיף שיח על אתיקה ומוסר. שיח שמלווה את כל הרשומה הזו, והוא למעשה שרטוט של ההתנהגות הלא ראויה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. גם אם היא על פי חוק, היא נטולת אתיקה ומוסר.

השימוש במנטרות תלוי נסיבות. כשדובר על אחרים, אולמרט למשל, נתניהו צידד במערכת השיפוטית שבאה חשבון עם יריב. אך באותה נשימה יגיד גם את ההיפך, כשהסתבכות שלו או של אשתו מתבררת בביהמ"ש

אם ננסה לחזור לאלגוריתם, אני חושב שאפשר לכנותו: "האשם הוא שם" או "אני לא אשם". האם אני ממליץ להשתמש בו? ממש לא, זהו אלגוריתם לא אתי ולא מוסרי.

מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.