מפלגת כחולבן שגתה שגיאה אסטרטגית ואף מוסרית בבחירת דרכה, אך חמור מכך – כל יום שעובר בהמשיכה בדרכה זו מעצים את הנזק לחברה הישראלית והופכו עוד פחות ניתן לתיקון. נראה כי כוונת מנהיגיה היתה ועודנה טובה וראויה – "לתת כתף" בעת צרה ומשבר כבד, אך כמו בפתגם – כיום זו הדרך לגהינום.

מפלגת כחולבן שגתה שגיאה אסטרטגית ואף מוסרית בבחירת דרכה, אך חמור מכך – כל יום שעובר בהמשיכה בדרכה זו – מעצים את הנזק לחברה הישראלית והופכו עוד פחות ניתן לתיקון

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

1

ראשית, במאבק בקורונה:

כבר כיום ברור שכחולבן לא משפיעים על המאבק בקורונה. שריה לא ממונים על נושאים הקשורים לעיסוק בקורונה. הדרג המקצועי עושה את העבודה ונתניהו מכפיף את ההחלטות המקצועיות לשיקוליו הפוליטיים לפי הצורך,

2

שנית, מוסרית:

קיימת הסכמה כוללת על היות נתניהו כיום שליט-יחיד במפלגתו, ובמידה רבה גם בממשלתו. לכן המחלוקת הקוטבית בעם ביחסו לנתניהו האיש, אשר קבעה למעשה את תוצאת הבחירות השקולה, חייבת ציבורית להשתקף גם ביחסי הכוחות בשלטון. על פי יחסי הכוחות הללו, האופוזיציה תאיים תמידית על הקואליציה, שכן כך בנויות דמוקרטיות.

מוסרית היתה כחולבן מחויבת לכך – גם בשל הבטחתה העיקרית לבוחריה וגם בשל המצב החריג בהיות רה"מ נאשם בעבירות חמורות. החלטתה של כחולבן לתת לנתניהו את היציבות המלאה כרה"מ במצבו זה, תמורת הבטחת-רוטציה שקרית לעתיד (כידוע כיום) – הינה עושק קולות בוחריה, לפחות ברמה הציבורית. איש לא הסמיך את ראשיה להפוך את התחייבותם העיקרית לציבור לפי שיקול דעתם, קל וחומר כאשר יותר ממחצית הנהגתם חלקה על צעדם.

3

שלישית, ברמת התבונה והתועלת:

כאן כל הסבר מיותר, לאור המציאות הקיימת. הנימוק העיקרי להצטרפות – בחירות נוספות ומניעתן – נותר כל העת כשוט מולם בידי נתניהו לכפיית רצונו, וכיום הוא אכן עומד לממשו במועד הנוח לו, מבלי שיוכלו למנוע זאת. לו היו אפילו פועלים כאופוזיציה שקולה במשך שנה זו (מרץ 20-מרץ 21), רבים היו הסיכויים להפילו, בהינתן ההליך המשפטי מעל ראשו והקואליציה החלשה שאיתו. כך גם לגבי מניעת החקיקה הלא-דמוקרטית המאיימת. תחזיתה הפסימית של כחולבן התבססה כנראה במידה רבה על אי-אמונה בכוחה ובכוח עמיתיה למאבק, בניגוד לנדרש ממפלגה שזכתה לתמיכה כה רבה בבחירות.

הנזק האסטרטגי השלישי הינו לטווח הארוך:

התודעה האזרחית של הציבור הדמוקרטי הרחב בישראל נפגע אנושות ממדיניותה של מפלגת כחולבן עד כה, שכן הובהר לו בדרך המעשית והכואבת שאין תוחלת ותועלת להשתתפותו בהליך הדמוקרטי – נבחרי מחנהו יפעלו בלאו הכי לפי שיקול דעתם, גם אם זה בסתירה לייעודם והבטחתם.

שיקול דעת זה נתגלה כבר כיום כלקוי ופגום: צעדם גרם לריסוק "מחנה המרכז", לעיכוב החקירות הקיימות והעתידיות נגד נתניהו, לפיזור הכנסת ולבחירות בקרוב – ולהסרת מכשול בדרך לנשיאות המיוחלת והחסינה בפני הליך משפטי.

שיקול דעת זה נתגלה כבר כיום כלקוי ופגום: צעדם גרם לריסוק "מחנה המרכז", לעיכוב החקירות נגד נתניהו, לפיזור הכנסת ולבחירות בקרוב – ולהסרת מכשול בדרך לנשיאות המיוחלת והחסינה בפני הליך משפטי

הבעיה העיקרית של כחולבן אינה רק שיקול-דעת מוטעה במגוון נושאים, אלא עוד קודם לכן בהיעדר הסמכות המוסרית והמעשית של מנהיגיה ליטול לעצמם שיקול דעת זה. המעט שנותר להם להציל כיום הוא הצטרפות מיידית לגוש חדש בהשתתפות מפלגות ואישים ליברליים תחת הנהגה אחרת. הנהגה שתציב חלופה לנתניהו ולאנשיו, ובכך יוכלו להציל את החברה הישראלית בשעת המשבר, החורג בהרבה מהמגפה כשלעצמה.

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.

לפני כשנה הגיעו מתנחלי חברון באישון לילה עם כלים הנדסיים והתקינו גג בצדה היהודי של מערת המכפלה. העבודות נעשו ללא תיאום עם הווקף ועם עיריית חברון, שהיא זו שמנהלת את המתחם. אך המתנחלים כן עדכנו את מח"ט הגזרה באותה תקופה, אל"מ ישי רוזיליו. תגובות תקיפות של ירדן והפלסטינים העירו את הדרג המדיני, ששלח את אלוף הפיקוד אבי בלוט לחקור את האירוע. בסופו של האירוע הגג פורק.

השבוע פורסמה בישראל היום ידיעה, שאם היא נכונה מלמדת שממשלת ישראל ניצלה את הכאוס כדי למחוק את המושג סטטוס קוו מהלקסיקון של חברון,  ומעתה לא יזדקקו יותר מתנחלי חברון לטובות אישיות מקצינים כמו רוזיליו, ויוכלו להקים את הגג ועוד שורה ארוכה של פעולות שהם רוצים לבצע במתחם בקלות. יש לקוות שכמו בסיפור הקירוי, מישהו בדרג המדיני יתעורר.

אורי ארליך הוא עיתונאי לשעבר, פעיל שמאל ודובר ארגון הארכיאולוגים \"עמק שווה\".

ספרו של אהרן ברק, "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", שראה אור בסדרת "אתגרי דמוקרטיה" של אוניברסיטת רייכמן (2025), עורר שיח ציבורי רחב. הספר זכה לתגובות אחדות, בהן של אביגדור פלדמן בעיתון "הארץ", ושל צבי סדן בערוץ Tov.

דומני כי תגובות אלה, לא רק שחטאו לספר ולברק עצמו, אלא בעיקר ביטאו אי הבנה יסודית – הן באשר למניע של הכותב והן באשר לתוכן הספר ולתכליתו.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

נסעתי אל דפוס אל-הודא בבאקה-אל-גרביה. את דפוס אל-הודא הכרתי כשהדפסתי שם את החשבוניות של העסק שלי כשעדיין היה לי עסק.

חייבת האמת להיאמר: אני אזרח ממושמע, אבל כשהבנתי עד כמה גונבים את המיסים שלנו לעניינים שלא להם נועדו, כאב לי הלב על כל חשבונית שהוצאתי.