לאחרונה נקראים אזרחי ישראל בהמוניהם להצטייד בנשק אישי או להצטרף לכיתות כוננות חמושות, ולצורך זה אף בוטלו הגבלות ותנאים שהיו עד כה על קבלת הרישיון.

יוזמת המשרד לביטחון לאומי, שהחלה עוד לפני אסון ה-7 באוקטובר, קיבלה דחיפה לא-צפויה לאחר אסון עוטף-עזה והחרדה בעקבותיו, והופכת בימים אלו לעובדה מוגמרת.

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.

בימים אלה חל יום השנה לרצח רבין, וזו הזדמנות לעצור ולחשוב: הרצח הוא שיאה של המחלוקת סביב פתרון הסכסוך המתמשך על הארץ. פתרון שתי המדינות, שבהסכמי אוסלו נקטע באיבו, וכיום רבים הקולות – לא רק בימין אלא גם ב"מרכז" (אם יש כזה) – הגורסים שאינו ריאלי יותר, מסיבות שונות.

המשמעות הנובעת מדעה שגויה זו, הינה שנותר מעשי רק פתרון המדינה האחת בין הים לירדן, וזאת למרות שלפי נתוני הלמ"ס בשטח זה שוכנים כבר כיום מספר שווה של יהודים וערבים, ובשנים הבאות הערבים יהיו הרוב, לפי המגמה הדמוגרפית הקיימת.

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.

רבים ממתנגדי שלטון נתניהו הביעו עמדות ותחזיות קשות על תופעת "עלייתם וירידתם של גנץ וכחולבן". כעס, פסימיות ותסכול היו תמצית התחושות, ולכולן היה בסיס, אך לתומכי כחולבן נותרה עד כה גם תקווה בלב לתוצאה סופית מיוחלת.

נראה שרק עתה, אחרי שעברה תופעת כחולבן וכבר כמעט נמוגה, רק עכשיו ניתן לסכם ולהבין לקחים ודאיים. רק כשההערכות והנבואות הקודרות הפכו למציאות של פירוק והתרוקנות תומכים ומנהיגים – אפשר להבין וכדאי לפעול. מה למדנו?

רבים ממתנגדי שלטון נתניהו הביעו עמדות ותחזיות קשות על תופעת "עלייתם וירידתם של גנץ וכחולבן". כעס, פסימיות ותסכול היו תמצית התחושות, ולכולן היה בסיס

גם במציאות כאוטית וצינית יש ערך רב למימוש עמדות וערכים המוצהרים מול אזרחים. הפרת הבטחתם העיקרית של גנץ ואנשיו לבוחריו בדבר מאבק בנתניהו ובשלטונו והצטרפותם לממשלת הליכוד גרמה לנזקים בלתי-הפיכים, שהשפיעו הרבה מעבר למפלגתם, ובעיקר:

• פירוק לרסיסים של החלופה השלטונית שוות-הכוחות שקמה לממשלה בתום הבחירות.
• פגיעה אנושה באמון האזרחים בתהליכים דמוקרטיים, בבחירות ובייצוג.
• אין אדם שנתונה לו סמכות מוסרית ליטול את הכוח הרב שנתנו בוחריו למפלגתו, ולנתבו לכיוון הפוך מייעודו המקורי, גם אם התנאים קשים ולא צפויים. מה עוד שצמרת מפלגתו חלוקה עליו ודורשת לפעול לפי המנדט המקורי שקיבלה המפלגה מבוחריה. נראה שיש צורך להזכיר זאת בעיקר לרמטכ"לים-לשעבר, שכבר "שאפו אוויר פסגות" ואולי שכחו את מגבלות כוחם.
• על המנהיג לפעול בעיקר לפי ערכיו ונטיית ליבו, ואת עצות יועציו להותיר לנושאים המשניים. הדבר נכון מוסרית וגם אלקטורלית – העם מעריך יותר את הדבר האמיתי והמקורי ופחות – את המלאכותי והמזויף.
• "הדרך לגהינום רצופה כוונות טובות" – יושר, יושרה, צניעות ודוגמה אישית הינם ערכים חיוביים וחשובים, אך הם כלל אינם מוערכים אם נעשה בהם שימוש סלקטיבי, כושל ומזיק. מסירות-נפש וסבל מביאים ללעג ואף לכעס אם הביאו נזק ואובדן במקום תועלת. "דבקות במטרה" היא ערך כמעט-מקודש בשדה הקרב, אך עלולה להיות חרב-פיפיות בשדה הפוליטי. בהצטרפות כחולבן לממשלת הימין, על גבי ה"אלונקה" שסחב על גבו הרמטכ"ל-לשעבר – נשא גנץ את נתניהו והצילו מסכנות הנבצרות המשפטית, ואת "הרימון" שעליו אכן נשכב גנץ (בלשון הצבאית החביבה עלינו) – הוא הטיל בטעות קודם לכן לעבר אנשיו. פעולות אלו חיזקו וייצבו את שלטונו של הנאשם-בפלילים, מנעו את פסילתו מלכהן ואיפשרו שנת שלטון מוטרפת בצל סכנת-כליאה לשליט, ללא כל תמורה או ערובה לשינוי בהמשך.

ועכשיו, כדי לצמצם את הנזק ככל האפשר, ייטיב גנץ לעשות עם עצמו, עם שארית תומכיו ועם שוחרי השינוי השלטוני – אם יכיר בהקדם במצבו, יביע תמיכתו במועמד חדש, איכותי, ערכי ובעל סיכוי, ויקרא לציבור לעשות כן

על ידי מניעת פיצול נוסף בגוש הליברלי ועל ידי איחוד שורותיו יוכל לחזק חלופה אפשרית ומעשית להמשך שלטון נתניהו והימין. הרבה מאד אזרחים יעריכו אותו על צעד כזה, ובכך יקל מעט על הכאב והאכזבה שנכרכו בתקווה שנגוזה. איחוד כוחות  כולל בגוש הליברלי הינו חיוני לפני הבחירות ואף מוקדם ככל האפשר, כדי שתוכל להתגבש מנהיגות בעלת שיעור קומה, שתוכל גם לצבור מסת תמיכה ראויה עד למועד ההכרעה בבחירות.

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.

בתוך מציאות חיינו המורכבת התרחש בימים האחרונים אירוע ספציפי, לכאורה בעל גוון אדמיניסטרטיבי-מקומי, אך למעשה מעין-מגדלור, שיוכל להאיר למרחוק על תהליכים מהותיים המתקיימים כאן, ואינם מורגשים כמעט בשל היותם איטיים, מדורגים ונבלעים בנחשולי התקשורת ובספר החוקים היבש והאילם: בית משפט בישראל דחה תביעתם של הורי שני ילדים ערבים בכרמיאל למימון הוצאות נסיעתם לבי"ס, בהסתמכו בין היתר על "חוק הלאום".

בימים האחרונים התרחש אירוע, לכאורה בעל גוון אדמיניסטרטיבי-מקומי, אך מאיר תהליכים: ביהמ"ש בישראל דחה תביעת הורי 2 ילדים ערבים בכרמיאל למימון הוצאות נסיעתם לבי"ס, בהסתמכו גם על "חוק הלאום"

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

מפלגת כחולבן שגתה שגיאה אסטרטגית ואף מוסרית בבחירת דרכה, אך חמור מכך – כל יום שעובר בהמשיכה בדרכה זו מעצים את הנזק לחברה הישראלית והופכו עוד פחות ניתן לתיקון. נראה כי כוונת מנהיגיה היתה ועודנה טובה וראויה – "לתת כתף" בעת צרה ומשבר כבד, אך כמו בפתגם – כיום זו הדרך לגהינום.

מפלגת כחולבן שגתה שגיאה אסטרטגית ואף מוסרית בבחירת דרכה, אך חמור מכך – כל יום שעובר בהמשיכה בדרכה זו – מעצים את הנזק לחברה הישראלית והופכו עוד פחות ניתן לתיקון

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

1

ראשית, במאבק בקורונה:

כבר כיום ברור שכחולבן לא משפיעים על המאבק בקורונה. שריה לא ממונים על נושאים הקשורים לעיסוק בקורונה. הדרג המקצועי עושה את העבודה ונתניהו מכפיף את ההחלטות המקצועיות לשיקוליו הפוליטיים לפי הצורך,

2

שנית, מוסרית:

קיימת הסכמה כוללת על היות נתניהו כיום שליט-יחיד במפלגתו, ובמידה רבה גם בממשלתו. לכן המחלוקת הקוטבית בעם ביחסו לנתניהו האיש, אשר קבעה למעשה את תוצאת הבחירות השקולה, חייבת ציבורית להשתקף גם ביחסי הכוחות בשלטון. על פי יחסי הכוחות הללו, האופוזיציה תאיים תמידית על הקואליציה, שכן כך בנויות דמוקרטיות.

מוסרית היתה כחולבן מחויבת לכך – גם בשל הבטחתה העיקרית לבוחריה וגם בשל המצב החריג בהיות רה"מ נאשם בעבירות חמורות. החלטתה של כחולבן לתת לנתניהו את היציבות המלאה כרה"מ במצבו זה, תמורת הבטחת-רוטציה שקרית לעתיד (כידוע כיום) – הינה עושק קולות בוחריה, לפחות ברמה הציבורית. איש לא הסמיך את ראשיה להפוך את התחייבותם העיקרית לציבור לפי שיקול דעתם, קל וחומר כאשר יותר ממחצית הנהגתם חלקה על צעדם.

3

שלישית, ברמת התבונה והתועלת:

כאן כל הסבר מיותר, לאור המציאות הקיימת. הנימוק העיקרי להצטרפות – בחירות נוספות ומניעתן – נותר כל העת כשוט מולם בידי נתניהו לכפיית רצונו, וכיום הוא אכן עומד לממשו במועד הנוח לו, מבלי שיוכלו למנוע זאת. לו היו אפילו פועלים כאופוזיציה שקולה במשך שנה זו (מרץ 20-מרץ 21), רבים היו הסיכויים להפילו, בהינתן ההליך המשפטי מעל ראשו והקואליציה החלשה שאיתו. כך גם לגבי מניעת החקיקה הלא-דמוקרטית המאיימת. תחזיתה הפסימית של כחולבן התבססה כנראה במידה רבה על אי-אמונה בכוחה ובכוח עמיתיה למאבק, בניגוד לנדרש ממפלגה שזכתה לתמיכה כה רבה בבחירות.

הנזק האסטרטגי השלישי הינו לטווח הארוך:

התודעה האזרחית של הציבור הדמוקרטי הרחב בישראל נפגע אנושות ממדיניותה של מפלגת כחולבן עד כה, שכן הובהר לו בדרך המעשית והכואבת שאין תוחלת ותועלת להשתתפותו בהליך הדמוקרטי – נבחרי מחנהו יפעלו בלאו הכי לפי שיקול דעתם, גם אם זה בסתירה לייעודם והבטחתם.

שיקול דעת זה נתגלה כבר כיום כלקוי ופגום: צעדם גרם לריסוק "מחנה המרכז", לעיכוב החקירות הקיימות והעתידיות נגד נתניהו, לפיזור הכנסת ולבחירות בקרוב – ולהסרת מכשול בדרך לנשיאות המיוחלת והחסינה בפני הליך משפטי.

שיקול דעת זה נתגלה כבר כיום כלקוי ופגום: צעדם גרם לריסוק "מחנה המרכז", לעיכוב החקירות נגד נתניהו, לפיזור הכנסת ולבחירות בקרוב – ולהסרת מכשול בדרך לנשיאות המיוחלת והחסינה בפני הליך משפטי

הבעיה העיקרית של כחולבן אינה רק שיקול-דעת מוטעה במגוון נושאים, אלא עוד קודם לכן בהיעדר הסמכות המוסרית והמעשית של מנהיגיה ליטול לעצמם שיקול דעת זה. המעט שנותר להם להציל כיום הוא הצטרפות מיידית לגוש חדש בהשתתפות מפלגות ואישים ליברליים תחת הנהגה אחרת. הנהגה שתציב חלופה לנתניהו ולאנשיו, ובכך יוכלו להציל את החברה הישראלית בשעת המשבר, החורג בהרבה מהמגפה כשלעצמה.

עמיר מורן הינו בכיר-לשעבר בקהיליית המודיעין, יזם חברתי ועוסק ביישוב סכסוכים ובבניית קהילות. פעיל בתחום החברה המשותפת, תושב תמרת שבגליל.

אימת המלחמה עשויה להשפיע על העמדות, התחושות וההתנהגות של בני האדם. אנשים שחווים מלחמה עלולים לחוש פחד וטראומה ולאבד את הרגשת הביטחון שלהם. לעתים, ניסיון המלחמה גורם להם לזוז בדעותיהם הפוליטיות או לשנות את תפיסותיהם הערכיות. אך האם המלחמה משפיעה גם על מנהגיהם הדתיים של אנשים ואף על אמונתם באלוהים?

מספר מחקרים אקדמיים עונים על שאלה זו בחיוב ומצביעים על כך שאנשים מתחזקים באמונתם הדתית ומגבירים את השתתפותם בפולחן דתי בעקבות מלחמות.

פרופ׳ אסיף אפרת הוא עמית מחקר בכיר במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן.

שתי התפתחויות דרמטיות מתרחשות לנגד עינינו – הקריסה המהירה של משטר אסד בסוריה, והידיעות על עסקת חטופים, שאולי הפעם הזאת בכל זאת נרקמת לקראת מימוש. על אף שאין קשר ישיר בין שתי ההתפתחויות, הרי ששתיהן קשורות ליום שאחרי כניסת דונלד טראמפ לבית הלבן. אם לחדד: הן מתייחסות לשאלה אם מדיניות ארצות הברית תישען על קטאר או על סעודיה.

בשורה התחתונה קטאר וטורקיה עומדות מאחורי הקבוצה שהשתלטה על סוריה, בעוד שסעודיה והאמירויות מנסות ליצור קשר עם קבוצות אחרות המתנגדות לאותה קבוצה.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

בכיכר החטופים נזהרים כל מוצ"ש מזיהוי פוליטי. משפחות החטופים חושבות שביקורת על הממשלה והעומד בראשה תגרום לממשלה להקשיח את עמדותיה בעניין עסקה, עוד יותר ממה שהיא מקשיחה ומטרפדת עד עכשיו.

בגשר בגין ההפגנה כבר יותר ביקורתית. קוראת לבנימין נתניהו בשמו, מזכירה את ההפקרה ואת המוות של חטופים בשבי. הדוברים, ובראשם עינב צנגאוקר, לא חוסכים מילים בדרישה חד-משמעית לסיים את המלחמה ולחתום על עסקה כדי להציל את חיי החטופות והחטופים החיים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.