בתחילת ספטמבר, נציגי הרשות המקומית בכפר קאסם הבינו שהם מתמודדים עם משבר אמיתי: בתוך כמה שבועות, הקורונה בעיר שלהם יצאה משליטה. "היו ימים שבהם 50% מהבדיקות היו חיוביות", אומר לזמן ישראל ראש העירייה עאדל באדיר.

בזמן שהגל הראשון של הקורונה הכה בישראל, כפר קאסם, שבה מתגוררים כ-25 אלף איש, רשמה 170 נדבקים ל-10,000 תושבים – הנתון השני בגובהו בארץ. "במבט לאחור, ראינו שכמה חתונות גדולות הפכו אותנו לעיר אדומה במיוחד, הרבה מעבר לעיר אדומה רגילה", מספר מנכ"ל העירייה אייל קנץ.

"לא היה צריך יותר מזה", מוסיף קנץ, שמייצג מקרה נדיר בישראל: מנכ"ל עירייה יהודי בעיר ערבית גדולה. הוא עבד במשך שנים עבור אינג'אז, מרכז מקצועי ללא מטרת רווח לקידום הרשויות המקומיות הערביות, לפני שמונה לתפקידו הנוכחי.

כפר קאסם לא הייתה בודדה במערכה: לפני שהסגר השני נכנס לתוקף, האזרחים הערבים, המהווים חמישית מאוכלוסיית המדינה, היוו כ-30% ממקרי הקורונה בארץ – המגזר המשמעותי ביותר מבחינת הדבקות, לצד החרדים.

האירועים שספגו את רוב ההאשמות כמקור להתפשטות במגזר, היו החתונות ההמוניות, הנערכות מסורתית בקיץ. "אין ספק שהתקהלויות המוניות וחתונות השפיעו במידה רבה. אצלנו, חתונות יכולות להיות אירועים של שבעה, או אפילו עשרה ימים, עם אלפי משתתפים", אומר ד"ר פהד חכים, מנהל ביה"ח האנגלי בנצרת. "היינו על סף אסון. הצוותים שלנו נכנסו לבידוד במספרים עצומים".

"התקהלויות המוניות וחתונות השפיעו במידה רבה. אצלנו, חתונות יכולות להיות אירועים של שבעה או עשרה ימים, עם אלפי משתתפים", אומר ד"ר פהד חכים. "היינו על סף אסון, הצוותים שלנו נכנסו לבידוד במספרים עצומים"

אבל במהלך החודש האחרון, שיעור ההידבקות בקרב הערבים הישראלים ירד לכ-10% והוא ממשיך לצנוח, על פי הנתונים האחרונים שפרסם בתחילת השבוע הממונה על המאבק בקורונה במגזר הערבי, איימן סייף.

איך הצליחה כפר קאסם להשטיח את העקומה? נציגי הרשות המקומית משייכים את ההצלחה של כפר קאסם בהשטחת העקומה למספר גורמים, ביניהם קמפיין בתקשורת המקומית ושיתוף פעולה צמוד עם הגופים הלאומיים. הרשות המקומית נקטה גם היא בצעדים מהירים, כשסגרה את בתי הספר עוד לפני שהסגר של ספטמבר כפה את סגירת מערכת החינוך.

אחד מהפרויקטים החשובים ביותר היה מאמץ ממוקד לטובת מעקב ובידוד של מי שנחשף לנגיף. כאשר מספר המקרים נסק בסוף אוגוסט ותחילת ספטמבר, בעירייה הבינו שהם מפספסים חלק קריטי בפאזל: מי צריך להיכנס לבידוד?

ראש עיריית כפר קאסם עאדל באדיר, מימין, לצד המנכ"ל אייל קנץ  (צילום: באדיבות קנץ)

הרשויות המקומיות מקבלות רשימות של חולים מאומתים ממשרד הבריאות, אך אין בהן פירוט לפי עיר של מי שנחשף באופן פוטנציאלי, לדברי קנץ. עובדה זו הקשתה על קטיעת שרשרת ההדבקה – במיוחד במקביל למה שקנץ הגדיר "אי-עמידה בהנחיות הבידוד".

"בכל המדינה, לא רק בכפר קאסם, היו בעיות בעמידה של האזרחים בהנחיות המגבילות של הבידוד. מי שהתבקש להיכנס לבידוד בהודעת טקסט מהשב"כ, לרוב לא התייחס אליה בכלל, ומי שכן התייחס לא נכנס לבידוד כראוי, והדביק את בני המשפחה שלו", הוא אומר.

במובן מסוים, קנץ וצוותו בנו מערכת חלופית של מעקב אחרי מגעים בעיר, ובכל יום, כשקיבלו את הנתונים על עשרות הנדבקים החדשים, הם נכנסו לפעולה.

"באותו יום, לפעמים כבר בשעה הראשונה מהרגע שגילינו על כך שאדם מסוים נדבק בנגיף, זיהינו ויצרנו קשר עם המעגלים הקרובים אליו, ואז אלו במעגל השני והשלישי, כדי להודיע להם שהיו במגע עם חולה מאומת", אומר באדיר.

הצוות של קנץ ביצע מאות שיחות טלפון, חילק הנחיות ועקב אחרי הבידוד והבדיקות. קנץ נותן קרדיט לשיתוף הפעולה עם פיקוד העורף – שסיפק סיוע טכני וכוח אדם – בתור גורם קריטי להצלחת הפרויקט.

"ביצענו ניתוח משלנו, על בסיס ההיכרות שלנו עם התושבים והמשפחות שלהם, כדי ליצור בסיס נתונים של מי שצריך להיכנס לבידוד. ואז התקשרנו והזהרנו אותם על כך שהם צריכים להיכנס לבידוד והפצרנו בהם להיבדק", אומר קנץ.

"ביצענו ניתוח משלנו, על בסיס ההיכרות שלנו עם התושבים והמשפחות שלהם, כדי ליצור בסיס נתונים של מי שצריך להיכנס לבידוד. ואז התקשרנו והזהרנו אותם על כך שהם צריכים להיכנס לבידוד והפצרנו בהם להיבדק"

המאמצים המקומיים השתלמו, והתושבים השתכנעו בכך שהקשבה להנהגה המקומית תואמת לאינטרס שלהם לשמירה על הבריאות והחיים שלהם.

נכון ליום חמישי, כפר קאסם רשמה רק 21 נדבקים ל-10,000 תושבים, ורק 17 הידבקויות תועדו ב-7 הימים האחרונים. והנתונים האלו לא אומרים שהעירייה הפסיקה לבצע בדיקות: שיעור הבדיקות החוזרות חיוביות עומד על כ-5.8%, נתון טוב במעט מהממוצע הארצי. "בנקודה הזו, חצי מהעיר כבר נבדקה", אמר קנץ.

השיטה של כפר קאסם לדיכוי הקורונה קצרה שבחים מגורמים מכל הקשת הפוליטית. נפתלי בנט – שלא ידוע בקשרים קרובים עם הקהילות הערביות – שיבח את ההצלחה של כפר קאסם בפוסט בחשבון בטוויטר שלו.

ראש העיר כפר קאסם עאדל בדיר הוביל את עירו מעיר אדומה מאד לעיר ירוקה.
מהו "מודל כפר קאסם"?
1. סמכויות עברו ממשרד הבריאות לעירייה.
2. משאבי בדיקות פלוס תקנים לחקירות.
3. חיבור בין אפדמיולוגיה לבין סיוע לאזרח.
4. נתוני אמת.
5. מנהיגות וניהול צמוד.
6. רתימת תושבים.

אפשר לנצח! pic.twitter.com/i3KlnAsEDQ

— Naftali Bennett נפתלי בנט (@naftalibennett) October 9, 2020

"תנו לנו את הכלים"

לאחר קיץ של חתונות קטלניות, רבים מהערבים הישראלים נכנסו לסגר שבוע לפני מגזרים אחרים בישראל. כ-40 "ערים אדומות" בעלות שיעור הדבקה גבוה, אשר עמדו בפני עוצר לילי כחלק מהתכנית של פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו – היו כולן ערים ערביות או חרדיות.

תכנית הרמזור של גמזו ספגה גינויים מצד ראשי עיריות רבים מהמגזר החרדי. "לא נשכח מי האיש שחתם בידו, פעם אחר פעם, על הפיכתנו למפיצי מחלות ואויבי העם, בענישה סלקטיווית של רבבות משפחות, בני המגזר החרדי", כך כתבו ארבעה ראשי עיריות של ערים ומועצות מקומיות חרדיות מרכזיות – בני ברק, מודיעין עילית, אלעד ועמנואל – לראש הממשלה בנימין נתניהו.

רוב ראשי הרשויות המקומיות הערביות – ביניהם באדיר – העבירו מסר שונה: תנו לנו את הכלים שאנחנו צריכים כדי לרסן את ההידבקות בקהילות שלנו. "המספרים מדברים בעד עצמם. אי אפשר לברוח מסגר. כואב לי להגיד, אבל זו האמת", אמר ראש עיריית אום אל-פחם, סמיר מחאמיד, באותה נקודת זמן.

באדיר ומועצת העיר של כפר קאסם הודיעו כי הם מחרימים חתונות וקראו לתושבים לפעול כמותם. וואג'י סולימן, ראש מועצה מקומית, הודיע כי יצפה בחתונת בתו בזום, לאחר שאמר כי המצפון שלו לא מאפשר לו להיות נוכח בה.

באדיר ומועצת העיר הודיעו כי הם מחרימים חתונות וקראו לתושבים לפעול כמוהם. וואג'י סולימן, ראש מועצה מקומית, הודיע כי יצפה בחתונת בתו בזום, לאחר שאמר כי המצפון שלו לא מאפשר לו להיות נוכח בה

"זה היה יותר מאשר 'אנחנו לא הולכים'. זה היה 'אנחנו מחרימים את האירועים האלו'. יש הבדל. החרמת החתונות סימנה לאנשים עד כמה האירועים האלו הרסניים ונוראיים", אומר סעיד עבדול וואהד עיסא, ראש המועצה העממית של כפר קאסם, קואליציית פעילים וארגונים מקומיים ללא מטרת רווח. לדבריו, המועצה העממית והעירייה התקשרו אישית לתושבים ששמעו על כך שהם עומדים לערוך חתונות, כדי לדבר איתם על המגבלות ולהזהיר אותם מההשלכות.

התוצאות הובילו לירידה חדה בהדבקה: עם הכניסה לסגר חלקי ב-6 בספטמבר, בעיר טירה היו 204 הידבקויות ל-10,000 תושבים, הנתון הגבוה בישראל. נכון לתחילת אוקטובר, יש בעיר 32 נדבקים ל-10,000 תושבים.

ומה בנוגע לארבע הערים והמועצות החרדיות שראשיהן התנגדו בספטמבר באופן נחרץ למגבלות? ההדבקה בשטחיהן זינקה באופן משמעותי: בממוצע, 23% מבדיקות הקורונה שם חזרו חיוביות במהלך השבוע האחרון. בחישוב הכולל, מספר הבדיקות החיוביות בערי החרדיות גבוה פי 3 מהממוצע הארצי.

מחסום משטרה ביישוב דיר אל אסד, 18 באפריל 2020, לאחר ההחלטה על סגר מלא שם (צילום: באסל אווידט\פלאש90)

צריך לשמור על זהירות

את השוני המהותי אפשר לשייך באופן חלקי לכך שעונת החתונות במגזר הערבי הסתיימה בזמן שהחגים היהודיים רק החלו. מספר הבדיקות במגזר הערבי ירד גם הוא, מה שאומר כמות גדולה של מקרים עשויה להסתתר בקהילה.

"מספר הבדיקות במגזר הערבי ירד דרמטית. אם רק לפני חודש ראינו 50,000, 60,000 בדיקות בשבוע, אנחנו רואים פחות מחצי מכך – סביב 23,000 בשבוע", אומר אחמד אל שייח, מנכ"ל אגודת הגליל, הארגון ללא מטרת רווח הערבי-ישראלי הגדול ביותר, אשר מתמקד באספקת שירותי בריאות במדינה.

אל שייח הדגיש כי למרות הירידה הכוללת, יישובים בצפון – כמו מג'דל כרום ודיר אל-אסד – עדיין מתמודדים עם התפרצויות משמעותיות. "אנחנו צריכים להיות זהירים, משום שעדיין לא ברור לחלוטין האם הירידה נובעת מצניחה בבדיקות או שמדובר בסוף אמיתי של התפשטות הנגיף", מוסיף מנהל בית החולים ד"ר חכים.

אך למרות הירידה בכמות הבדיקות, גם מקומות שהיו בעבר מוקדי התפרצות בחברה הערבית רושמים כעת אחוזים קטנים בהרבה של בדיקות חיוביות – גורם המשפיע רבות על התשובה לשאלה האם הנגיף מתפשט ללא אבחנה.

על פי סייף, בשיא של הגל השני בין 15% ל-16% מהערבים הישראלים שנבדקו יצאו חיוביים. נתון זה ירד לכ-7%, קצת יותר טוב מהממוצע הארצי.

תריסי עסקים מוגפים ורחובות שוממים בכפר קאסם, אוקטובר 2020 (צילום: תני גולדשטיין)

עלויות הסגר

למרות ההצלחה הניכרת של הסגר, הן בכפר קאסם והן במקומות אחרים, ערבים ישראלים שילמו מחיר כלכלי כבד. הם עובדים באופן בלתי פרופורציונלי בענף השירותים, ורק מעטים מהם נחשבים עובדים חיוניים; רבים מהם מחזיקים בעסקים קטנים משלהם, ולכך נאלצים לממן את עצמם במהלך הסגר.

בוגרי תיכון טריים הפכו בפתאומיות לחסרי עבודה ומוצאים את עצמם לכודים בוואקום. דמי אבטלה בישראל מתחילים בגיל 20, שלב בו יהודים רבים מתחילים להשתחרר מצה"ל. ערבים ישראלים בגילאי 18 עד 20, שרובם לא שירתו בצה"ל, עומדים מול ביש מזל גדול. בכפר קאסם – בדומה ל"ערים אדומות" ערביות רבות – העסקים שלא מוגדרים חיוניים נכנסו לסגר שבוע לפני מקומות אחרים במדינה.

"יותר מכך", אמר עיסא, "לקוחות מבחוץ חששו לבוא, משום שהיינו מתויגים 'עיר אדומה' והיו חששות מהקורונה, עוד לפני שהתחיל העוצר הלילי".

עבור נור סרסור, בעלים של חנות בגדים קטנה בכפר קאסם, נקודת האור היחידה בחודשים האחרונים היה חג הרמדאן ביולי, כאשר מוסלמים רבים קונים אחד לשני בגדים בתור מתנה לחג. "אלוהים ריחם עליי בחגים. אף אחד לא נסע – לא לחו"ל, אפילו לא לגדה המערבית. אנשים נשארו בבית וקנו הכל בתוך העיר. זה פיצה אותנו על חלק מההפסדים שלנו", אומר סרסור.

"אלוהים ריחם עליי בחגים. אף אחד לא נסע – לא לחו"ל, אפילו לא לגדה המערבית. אנשים נשארו בבית וקנו הכל בתוך העיר. זה פיצה אותנו על חלק מההפסדים שלנו", אומר נור סרסור, בעלים של חנות בגדים קטנה בעיר

הסגר מחק מאז הרבה ממה שסרסור הצליח לחסוך; הוא אמר כי הוא תומך במגבלות אבל חושש מהעתיד של העסק שלו. "הרבה עסקים נסגרו. אני מכיר אנשים שנאלצו לפנות לשוק השחור ולקחת הלוואות. הם יצטרכו להחזיר אותן בעוד חודשיים שלושה. עם מה הם הולכים להחזיר את ההלוואה?" תהה בעצב.

הן באדיר והן קנץ מדגישים כי כפר קאסם מוכנה לצאת באיטיות מהסגר ולהתחיל לפתוח מחדש את הכלכלה – אפילו אם חלקים אחרים בארץ עדיין לא מוכנים.
"אני תומך לחלוטין בסגר דיפרנציאלי. התמריץ עבור האזרחים בסגר כולל הוא הרבה יותר נמוך. יהיה הרבה יותר טוב אם אוכל להגיד לתושבים, 'אם תתנהגו על פי ההנחיות, נוכל לפתוח את הכלכלה; אם תתנהגו על פי ההנחיות, יהיו לימודים. אם לא תעשו זאת, נהיה עיר אדומה והכל ייסגר", אמר קנץ.