מחדלי הרשות הפלסטינית

סאאב עריקאת (צילום: אמיר לוי, פלאש 90)
אמיר לוי, פלאש 90
סאאב עריקאת

ירדן זועמת על החלטת צאיב עריקאת לקבל טיפול בבית חולים ישראלי ולא בבית חולים בירדן. אישפוזו של עריקאת בישראל חשף את מחדלי הרשות הפלסטינית, שלא הקימה ולו בית חולים אחד בגדה, והעלה לסדר היום הציבורי את שאלת השחיתות וגניבות הכספים בצמרת הרש"פ.

אישפוזו של ד"ר צאיב עריקאת, מזכ"ל הוועד הפועל של אש"פ וראש צוות המו"מ עם ישראל, בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים לאחר שנדבק בנגיף הקורונה, מעורר מחלוקות רבות בשטחים וגם כעס בירדן. זאת לאחר שצאיב עריקאת דחה את הצעתו של עבדאללה מלך ירדן לשלוח מסוק ליריחו  כדי שיעביר אותו לטיפול בבית חולים בקריה הרפואית בעמאן.

אישפוז עריקאת בהדסה עין כרם בירושלים לאחר שנדבק בקורונה, מעורר מחלוקות בשטחים וכעס בירדן, לאחר שדחה את הצעת עבדאללה מלך ירדן לשלוח מסוק ליריחו ולהעבירו לטיפול בקריה הרפואית בעמאן

גורמים ירדנים אומרים כי בדחיית הצעתו של המלך והעדפת בית חולים ישראלי על פני בית חולים ערבי יש פגיעה בכבוד הלאומי של ירדן.

מקורביו של צאיב עריקאת מתרצים את החלטתו להתאשפז בבית החולים הדסה בכך שבבית החולים הירדני אין את הציוד הרפואי הדרוש לו הוא זקוק בדחיפות. אולם בכירים בפת"ח אומרים שעריקאת לא סומך על הרמה המקצועית של הרופאים בירדן או של הרופאים בשטחים ומעדיף להיות מטופל בידי רופאים ישראלים.

כאמור, הכבוד הירדני נפגע מהחלטתו של עריקאת וקיים גם חשש בבית המלוכה הירדני שישראל תעשה שימוש באישפוזו בבית החולים הדסה בירושלים לצרכי הסברה.

ברחוב הפלסטיני ובפלגי האופוזיציה אומרים כי אישפוזו של צאיב עריקאת בבית חולים ישראלי הוא עוד הוכחה לכך שההנהגה הפלסטינית שיקרה לבני עמה כאשר טענה, לאחר פירסום תוכנית הסיפוח הישראלית, כי התנערה מכל ההסכמים עם ישראל והפסיקה את התיאום הביטחוני עמה.

אמבולנס ישראלי נשלח לביתו של צאיב עריקאת ביריחו על פי בקשת הרש"פ, ותחת אבטחה של המשטרה הפלסטינית העביר אותו אל בית החולים הדסה בירושלים.

צאיב עריקאת זכה, בזכות מעמדו הבכיר ברש"פ, למתנה גדולה שאליה מייחלים אלפי פלסטינים בשטחים הזקוקים לטיפול רפואי דחוף: טיפול בבית חולים ישראלי מודרני עם צוות רופאים מעולה.

ברחוב הפלסטיני ובפלגי האופוזיציה רואים באישפוז עוד הוכחה לשקרי ההנהגה הפלסטינית לעמה, כשטענה, לאחר פירסום תוכנית הסיפוח הישראלית, שהתנערה מהסכמיה עם ישראל והפסיקה את התיאום הביטחוני

הפעיל הפוליטי דאוד בדראן סיפר לי השבוע על ילדה פלסטינית בת שנתיים וחצי בגדה הזקוקה בדחיפות להשתלת לב. הוריה מפצירים ברש"פ כבר 6 חודשים כי יאשרו לקבל את הטיפול הדרוש בבית חולים ישראלי, אך הם נדחים בהלוך ושוב בטענה כי הדבר בלתי אפשרי בגלל הפסקת התיאום הביטחוני בין שני הצדדים. והנה לפתע פתאום, בכיר הרש"פ צאיב עריקאת זוכה ליחס מועדף ומקבל את מה שנשלל מהילדה הזקוקה בדחיפות להשתלת לב.

אישפוזו של צאיב עירקאת בבית החולים הדסה עין כרם חשף לעיני כל את ערוותה ומחדליה של הרש"פ בכל הקשור לטיפול הרפואי בתושבי הגדה וההזנחה הפושעת של מערכת הבריאות הפלסטינית.

מאז שהגיעה הרש"פ לשטחי הגדה ב-1994 ועד היום, היא לא בנתה אפילו בית חולים חדש אחד שיעניק שירותים רפואיים נאותים לתושבים הפלסטינים, למרות שקיבלה סכומי כסף אדירים מהמדינות התורמות.

מרבית הכספים נבלעו ב"חור שחור" מבלי שהושקעו בפרוייקטים חיוניים עבור האוכלוסיה הפלסטינית ובראש ובראשונה במערכת הבריאות.

ברחוב הפלסטיני מתרוצצים אלפי סיפורים על השחיתות של בכירי הרש"פ המתגוררים בארמונות פאר, נוסעים במכוניות חדשות ומקבלים משכורות גבוהות בנוסף לעסקים הפרטיים שפתחו בשטחי הגדה, הכל על חשבון העם הפלסטיני. הכספים שמגיעים מחו"ל לרש"פ מתנקזים ללשכתו של מחמוד עבאס במוקאטעה ברמאללה שם מחליטה אינתיסאר אבו עמארה, ראש הלשכה, לאן יועברו הכספים.

הפעיל הפוליטי דאוד בדראן סיפר לי השבוע על ילדה פלסטינית בת שנתיים וחצי בגדה הזקוקה בדחיפות להשתלת לב. הוריה מפצירים ברש"פ כבר 6 חודשים כי יאשרו לקבל את הטיפול הדרוש בבית חולים ישראלי

בכיר בפת"ח סיפר לי כי לפני כמה שנים הגה אחד מבכירי הרש"פ רעיון להסב מבנה גדול בעיר בית לחם לבית חולים ומרכז רפואי גדול שייתן שירותים לכל תושבי הגדה. אולם עד מהרה הוא נרתע ווויתר על הרעיון לאחר שורה של לחצים ונסיונות סחיטה שהגיעו אליו מצמרת הרש"פ כדי שיאפשר לבכירים ברש"פ להפוך ל"שותפים" שלו בפרוייקט ולהתחלק עמו ברווחים.

מערכת הבריאות הפלסטינית מתקשה לתפקד בגלל מחסור בתקציבים ובציוד רפואי, אך ספק רב אם הרש"פ תפיק מפרשת צאיב עריקאת את הלקחים הדרושים ותפנה סוף סוף כספים למערכת הבריאות שלה ולהקמת בית חולים מרכזי שיתן שירותים לתושבים.

בכירי הרש"פ דואגים רק לעצמם. למחמוד עבאס יש רופא ישראלי צמוד שמטפל בו. גם כשהוא מתאשפז בבית החולים ברמאללה, הרופא הישראלי מועבר בחשאי תחת שמירה כדי לטפל בראיס.

גם רעייתו של מחמוד עבאס מקבלת טיפולים רפואיים בישראל, שלא להזכיר את מזכ"ל פת"ח ג'בריל רג'וב ואחרים.

כספי הסיוע לפלסטינים בשטחים לא הגיעו למערכת הבריאות הפלסטינית. הפיקוח הבינלאומי עליהם איננו הדוק די הצורך. בכירי הרש"פ מצאו את הפרצות הדרושות כדי להעלים כספים רבים, ואישפוזו של צאיב עריקאת מעורר ברחוב הפלסטיני את השאלות מי משלם את עלות אישפוזו בישראל ולאן נעלמו מיליארדי דולרים שהוזרמו ממדינות העולם לטובת פיתוחה של הרש"פ ושיפור רמת החיים של האוכלוסיה בגדה.

השיח הפלסטיני עוסק גם בשאלה מה יעלה בגורלו של צאיב עירקאת אם יבריא וישתחרר מבית החולים. האם הוא ישנה את היחס שלו לישראל שאותה הוא מכנה" מדינת אפרטהייד" ומשמיץ אותה מעל לכל במה בינלאומית אפשרית, תוך תמיכה וסיוע לתנועת ה-BDS?

גורמים בפת"ח המכירים מקרוב את צאיב עריקאת טוענים כי לא יחול שום שינוי בעמדותיו כלפי ישראל אם יחלים וישתחרר מבית החולים, לדבריהם, השנאה שלו לישראל עמוקה וכי הוא רואה בטיפול הרפואי בו, בבית החולים הדסה עין כרם, חובה הומניטרית ומוסרית של ישראל ללא כל קשר לסכסוך הישראלי הפלסטיני.

אבל יש כבר כאלה ברש"פ שטוענים כי גם לאחר שעריקאת יחלים הוא לא יוכל להמשיך ולשמש בתפקיד ראש צוות המשא ומתן עם ישראל מכיוון שהרחוב הפלסטיני לא יאמין לכך שהוא לא הושפע מהטיפול שקיבל בבית חולים ישראלי שהציל את חייו.

אישפוז עריקאת מעורר ברחוב הפלסטיני את השאלות: מי משלם את עלות אישפוזו בישראל ולאן נעלמו מיליארדי דולרים שהוזרמו ממדינות העולם לטובת פיתוחה של הרש"פ ושיפור רמת החיים של האוכלוסיה בגדה

ישראל קיבלה החלטה נכונה כשהסכימה לקלוט את צאיב עריקאת לטיפול רפואי בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, ההחלטה מוצדקת מבחינה הומניטרית ומוסרית והיא גם משרתת את צרכי ההסברה של מדינת ישראל.

ההחלטה הישראלית העלתה לראש סדר היום ברחוב הפלסטיני את השאלה לאן נעלמו כספי הסיוע שהועברו לעם הפלסטיני ומדוע כשלה הרש"פ במשך כמה עשורים בבניית בית חולים גדול בשטחי הגדה לרווחת התושבים.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
הצביעות של אוסף החמולות שקוראים לעצמם "פלסטיתינים" ידועה גם בארצות ערב .מה שמונע מחמולות אלה לעלות למוקטעא ולשחוט את המנהיגים שלהם מתוניסה זה פחד מהמשטרה התוניסאית ששולטת עליהם בשטחים.... המשך קריאה

הצביעות של אוסף החמולות שקוראים לעצמם "פלסטיתינים" ידועה גם בארצות ערב .מה שמונע מחמולות אלה לעלות למוקטעא ולשחוט את המנהיגים שלהם מתוניסה זה פחד מהמשטרה התוניסאית ששולטת עליהם בשטחים. השתלת לב לילדה "פלסתינית" ? לב של מי ישתילו לה בישראל ? של ילדה יהודיה שהם תמיד חולמים לרצוח ? לצביעות החמולות האלה שכול העם הערבי מקלל יום ולילה בערוצי התקשורת הערביות אין גבול .

עוד 954 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום שני, 30 בנובמבר 2020
מה שחשוב ומעניין עכשיו

חג ההודיה של בנימין נתניהו

אתמול הודיע היועמ"ש לגנץ כי עליו להקפיא את ועדת הבדיקה בפרשת הצוללות רגע לפני שהייתה אמורה להתחיל לפעול ● וביום רביעי תעלה הצעתו של יאיר לפיד לפיזור הכנסת ● הסיכוי שגנץ יצביע בעדה גבוה מאי פעם ● אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית, נתניהו יקבל אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו ● פרשנות

לפעמים נדמה שיש מי שעומד ושופך על ראש הממשלה בנימין נתניהו צ'ופרים ללא הפסקה.

אתמול שיגר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנלדבליט מכתב לשר הביטחון בני גנץ ודרש ממנו לעצור לפי שעה את ועדת הבדיקה הממשלתית שמינה בפרשת הצוללות וכלי השייט. ובמהלך השבוע עשוי גנץ עצמו להצטרף להצעה של יאיר לפיד ולהעביר בקריאה טרומית הצעת חוק לפיזור הכנסת. גם זו מתנה לא צפויה שתיפול על נתניהו.

נתניהו ודובריו התקוממו נגד ההחלטה של גנץ להקים את ועדת הבדיקה במשרד הביטחון. הם טענו כי מדובר בוועדה שקמה מסיבות פוליטיות (מה שנכון), והיא אמורה הייתה להביא בארבעת החודשים הקרובים עדויות של אנשי ביטחון בכירים שרק יביכו את נתניהו בימי הבחירות.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה.

הבקשה של היועץ משחררת אנחת רווחה גדולה בלשכת ראש הממשלה. "נתניהו שולח פרחים למנדלבליט", צייץ אמש אביגדור ליברמן, בנימה בולטת של אכזבה

הוועדה הזו נראתה חשודה מלכתחילה – גם בעלת אינטרס פוליטי וגם חסרת סמכויות ויכולת לחקור את הדרג המדיני. צריך תמיד לזכור כי מסקנות הוועדה היו אמורות לבוא בסוף לממשלה, ושם ברור מה היה עולה בגורלן. מנדלבליט הוריד מכה ניצחת על הוועדה הזו, גנץ הודיע שהוא מקבל את ההנחיה ומתואם איתה – ובקיצור, הקפאת מצב ומתנה לנתניהו.

אבל זה לא הפרס היחידי. ביום רביעי תגיש סיעת יש עתיד הצעה לפיזור הכנסת. הפעם זה לא רק איום, אלא מעשה פרלמנטרי. מכבש הלחצים על גנץ להצטרף לאירוע הוא כבד. הגורמים המיליטנטים בכחול-לבן טוענים שאי אפשר להמשיך עם הממשלה המקרטעת הזו וצריך לשים סוף לשותפות עם הליכוד.

כפי שפורסם לראשונה בזמן ישראל, בכירים בכחול לבן איימו ועדיין מאיימים לפלג את המפלגה ואת הסיעה בכנסת אם גנץ ייכנע לנתניהו בחודש הקרוב. גנץ עצמו מהסס, כדרכו. ייתכן והוא עדיין מאמין בקיום הרוטציה.

הצעת החוק לפיזור הכנסת משחקת לידיו של נתניהו. אם ההצעה תעבור בקריאה טרומית מחרתיים (רביעי), היא תנדוד לוועדת החוקה של הכנסת כמו כל חוק יסוד אחר. בראש הועדה הזו יושב יעקב אשר מיהדות התורה, בעל ברית של נתניהו ויריב חדש של גנץ, בעיקר על רקע חוקי הגיוס והגיור.

אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. לפי חוק יסוד הכנסת – בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה והעברת החוק.

יעקב אשר יכול לשחק בוועדה כרצונו, ולהחזיר את החוק למליאה לקריאה ראשונה, שנייה ושלישית מתי שנוח לנתניהו. בקריאה השלישית צריך לקבוע מועד לבחירות, עד חמישה חודשים מיום ההצבעה

במלים אחרות: נתניהו מקבל כאן אופציה נוספת, מועד חדש וגמיש לבחירות, בהתאם למפת החיסולים, החיסונים או ההסכמים הנוחה לו. והכל בנדיבותם של יאיר לפיד ובני גנץ, אם יעבירו מחרתיים את ההצעה.

ואם כל זה לא מספיק, יש גם בונוס. נתניהו יוכל תמיד להאשים את גנץ בהקדמת הבחירות באמצע משבר הקורונה. הוא הרי האיש שהצביע, אם יצביע, בעד פיזור הכנסת.

עוד 443 מילים

איפשהו בין יערות הגשם להפשרת הקרחונים בקוטב

במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן.

מדוע? מצד אחד רווח לו כי הוא נפטר מן הצורך להתמודד מול ההכרה בלגיטימיות של ההתנחלויות, כי למפלגה הדמוקרטית עמדה נחרצת נגדם. מצד שני הוא ידע כי העולם הערבי הסוני, שהוא חלק ממנו, מעדיף את טראמפ על ביידן, כי המפלגה הדמוקרטית בארצות הברית התחברה עם האחים המוסלמים, והיא מעדיפה את איראן על הערבים הסונים.

במרחק של זמן קצר אנו רואים כי אבו מאזן נשם לרווחה עם הידיעות על כשלונו של הנשיא טראמפ, אבל לא יצא במחולות עם נצחונו של ביידן. מדוע?

הבחירה של אבו מאזן היא בין הסולידריות עם העולם הערבי הסוני לבין האינטרסים הפרטיים של הפלסטינים, אשר בנקודת זמן זאת אינם עולים בקנה אחד עם אלה של העולם הערבי.

גרוע יותר מבחינתו, העולם הערבי הסוני נמצא בתהליך של הסכמי שלום רשמיים עם ישראל בלי להתחשב בפלסטינים. המסר של העולם הערבי לפלסטינים הוא: לכם לא אכפת מאיתנו – לנו לא אכפת מכם.

אילו היה אבו מאזן משוכנע כי ביידן, כמו אובמה, ישים את הבעיה הפלסטינית בעדיפות גבוהה, ומיד ייכנס לתהליך שלום בין ישראל לפלסטינים, הוא היה יכול לדחות את הבחירה שלו בין הערבים לביידן, אבל ברגע שהוא רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב.

אז הוא חייב לחזור אל העולם הערבי, ולקבל את השלום של הערבים עם ישראל. ואם זה יקרה הוא יופתע לשמוע את הדרישה של הערבים להפסיק לרדוף את ישראל בטריבונלים של האו"ם. כי נושא זכויות האדם החביב על הדמוקרטים הוא הכלי ששימש את אובמה להביא לשלטון את האחים המוסלמים, האוייב המשותף שלהם ושל ישראל.

כשאבו מאזן רואה שג'ון קרי, שר החוץ של אובמה, הולך לטפל בענייני האקלים, הוא מבין שהבעיה הפלסטינית נמצאת איפשהו בין יערות הגשם לבין הפשרת הקרחונים בקוטב

בקיצור, חיים לא קלים, ובחירה לא קלה, ונראה איך הפלסטינים יתמודדו עם המציאות שלא מאירה להם פנים.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה לענייני המזרח התיכון ועיתונאי. הוא גם סופר ותסריטאי. ספרי העיון שחיבר עוסקים בבעיה הפלסטינית, והרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האיסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 315 מילים

מרב מיכאלי: פרץ עושה למפלגה את מה שנתניהו עושה למדינה

ניסנקורן: נחליט ביום שלישי אם להצביע בעד פיזור הכנסת ● יאיר לפיד: "אני אומר לכחול לבן - בואו להצביע ונוריד את נתניהו מהשלטון״ ● פרץ: הסיכויים שנצביע בעד הפיזור מאוד גבוהים ● אדלשטיין מזועזע מהתמונות מהקניונים ומזהיר מסגר שלישי ● שגריר ישראל בגרמניה לשעבר: נתניהו הורה לא לעדכן את שר החוץ בהתקדמות רכש הצוללות

09:47 עריכה

חוק הלאום בפעולה:

09:42 עריכה

סגן ראש מח״ש משה סעדה עתר לבג״ץ נגד כינוס ועדת האיתור לפרקליט המדינה בטענה שהיועמ״ש מצוי בניגוד עניינים כלפיו.

למשה סעדה אין סיכוי ממשי להתמנות לתפקיד והוא ככל הנראה מנסה למנוע את פיטוריו או לשפר את תנאי פרישתו.

09:20 עריכה

איתן גינצבורג מכחול-לבן אמר בגלי צה״ל שיש יחסים טובים בצמרת המפלגה ופטר את הפרסום על מידור ניסנקורן מההחלטה על הקמת ועדת הבדיקה לצוללות ב״רכילות״.

גינצבורג כמו חבריו מציין שיש אפשרות שיצביעו בעד פיזור הכנסת.

09:05 עריכה

מרב מיכאלי תוקפת את עמיר פרץ: ״עושה למפלגה מה שנתניהו עושה למדינה״.

מיכאלי שהתראיינה לגלי צה״ל אמרה שהיא מאמינה שביטול הפריימריז מסכן את מפלגת העבודה.

לדברי מיכאלי, היא תמיד גיבתה את יושב הראש והמצב כעת הוא שונה מאז ההחלטה של שמולי ופרץ להכנס להממשלה שלשיטתה הייתה הרסנית.

08:40 עריכה

ניצן הורוביץ על החל״ת:

08:40 עריכה

אפשרות: סגר לילי בחנוכה.

08:24 עריכה

בוואלה מפרסמים עדות של השגריר לשעבר בגרמניה יורם בן זאב לגבי הליכים בעסקת הצוללות.

לדבריו את כל הפרטים בנוגע להתקדמות בנושא צוללת שישית העביר בהוראת נתניהו לאבריאל בן יוסף ולא לגורמים הממונים עליו במשרד החוץ. ״הנחייה זו נמסרה לי מפי מר נתניהו בביקור שערך בגרמניה בתאריך 27 באוגוסט 2009", נכתב בעדות.

לדברי בן זאב, נתניהו נימק את דרישתו למידור גורמי משרד החוץ ב"שורת הדלפות המסכנות את ביצוע העסקה".

אבריאל בן יוסף היה סגן ראש המל״ל והוא מואשם בכפוף לשימוע בשוחד, מרמה, הפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע בפרשת הצוללות.

תגובת הליכוד: "לא מפתיע שאיש השמאל יורם בן זאב ששימש יועצו של אהוד ברק בועידת קמפ דיוויד וחתם על עצומה נגד חוק הלאום לוקח חלק בפסטיבל הוועדה הפוליטית של גנץ שהיו"ר שלה קרא לרה"מ להתפטר לפני שנה, שחבר הועדה בן שושן ביקש עבודה אצל נציג מספנות טינסנקרופ מיקי גנור, וכך גם עשו אנשי שמאל נוספים שהגישו את התצהירים כדי להקים את הועדה. כולם כבר מבינים שמדובר בתרגיל פוליטי ציני וצבוע".

08:16 עריכה

בכירים בכחול לבן מותחים ביקורת על שרת התפוצות עומר ינקלביץ' וטוענים שהיא פועלת לבנות בייס פוליטי בקרב חוגי הימין, כך מדווח בידיעות אחרונות. הדברים על רקע ההתבטאות של השרה אתמול:

08:11 עריכה

השר אלי כהן אמר בתכנית הבוקר כי "ייתכן שנידרש לשני סבבים קצרים של סגר בני 10 ימים כל אחד".

מצד שני אמר כהן כי "אני תומך בפתיחת כלל הקניונים שתקטין את העומס. ברגע שפתחנו רק 15 קניונים ראינו עומס על קניונים ספציפיים. אנחנו נמצאים בפתיחה מדורגת ומחושבת, מזכיר שאת הסגר סיימנו שבוע אחרי חול המועד סוכות, כלומר עבר חודש וחצי. עובדה שלא כל המשק נפתח, לא כל הלימודים נפתחו ולא כל פעילות המסחר והתיירות חודשה. פותחים בצורה מדודה".

08:02 עריכה

חבר הכנסת משה גפני מזהיר כי אם לא יעבור תקציב של 2020 עד סוף השנה לא יהיה ניתן להוציא כסף מקופת המדינה לצורך ההוצאות ב-2021. משמעות הדבר: שיתוק מלא של משרדי הממשלה.

07:51 עריכה

עמיר פרץ ברשת ב׳: "אנחנו מתואמים עם כחול לבן, ואני מניח שהסיכויים שנצביע לפיזור הכנסת הם מאוד גבוהים. אני חושב שזו העמדה המתגבשת".

07:29 עריכה

יאיר לפיד ברשת ב׳: ״אני שומע את אבי ניסנקורן – היו לכם כוונות טובות זה לא הצליח. כבר לא ייצא משהו טוב פה. אני לא שמח שהם יושבים שם הם מחזיקים את נתניהו בשלטון״.

על הסקרים אמר לפיד כי גם לפני המערכות הקודמות הסקרים לא היו אופטימיים אבל ״ניצחנו פעמיים את נתניהו  – זה שלא נעשה מהלך פוליטי זו טרגדיה״.

לפיד אמר ״נתניהו מביא נתונים לא נכונים ומוכר לעם ישראל שהכל בסדר – והכל לא בסדר. אתמול התלמידים חזרו ללימודים הוא התעסק רק בעורכי דין ובמשפט״.

07:16 עריכה

בגלי צה״ל טענו כי נוצר נתק בכחול-לבן בין ניסנקורן לגנץ לאחר עסקת מנכ״ל – חשכ״ל. על פי הטענות הדבר הוביל לכך שניסנקורן שהיה זה שמעדכן את היועמ״ש בוועדת הצוללות, לא עדכן אותו, והיועמ״ש היה צריך לעצור את הוועדה לאחר הקמתה.

ניסנקורן עלה לשידור והכחיש את הדברים ואמר שידע על הקמת ועדת הבדיקה ושהיחסים בינו לבין גנץ טובים.

על מנכ״ל לראש הממשלה החליפי אמר שזה מינוי חשוב אבל צריך מנכ״ל למשרד המשפטים והסיבה שאין היא שיקולים לא ענייניים. ״יהיה מנכ״ל ויהיה פרקליט מדינה ואנחנו מחויבים לזה״, הבטיח.

ניסנקורן הוסיף: ״החרמתי את ישיבת הממשלה והכתובת היא ראש הממשלה״.

על התקציב אמר: ״היועמ״ש ובג״ץ אמרו לממשלה – את מפרה את הדין. היה צריך להעביר את התקציב לכנסת. כולם יודעים שכרגע התקציב לא עובר מסיבות אישיות. לא יכול להיות שזה מה שקורה״.

ניסנקורן טען שאינו מכיר הצעה לפתרון משבר התקציב.

מה יהיה ביום רביעי בהצבעה לפיזור הכנסת? ברשת ב׳ ניסנקורן רמז שהמצב לא יכול להימשך ככה אולם השאיר את כל האופציות פתוחות:

06:58 עריכה

יולי אדלשטיין בראיון לידיעות אחרונות: "לא נתפתה בשום צורה לפתיחות חדשות ונוספות. עם זאת, אני לא חושב שצריך לעשות רוורס מבחינת מערכת החינוך והיא תיפתח בהתאם לתכנון. חדרי כושר ומסעדות, שהם בוודאי קרובים ללבי, לא צריך להתפתות ולפתוח אותם. אני לא רוצה שנפתח ושבוע לאחר מכן נלך לסגר".

אדלשטיין שמסכם חצי שנה בתפקיד אמר "אנחנו מקווים להתחיל לקבל מנות ראשונות של חיסונים בתחילת 2021. צריכים להיות ערוכים עם כל ההקפאה והשינוע. בנושא הזה נעשית עבודה יפה, אבל אני גם חושב שבתסריט הכי אופטימי את המסה של המתחסנים נראה רק באפריל או במאי".

על התמונות של הדוחק בקניונים אמר אדלשטיין "הרגשתי זעזוע. ממוצאי שבת ועד עכשיו אני בהערכות מצב בעניין הזה".

עוד 14 עדכונים

וידויו של דיין בקבינט המלחמה ב-7 באוקטובר 1973  

7 באוקטובר, 1973, היום ה-2 למלחמה

ביומה השני של מלחמת יום כיפור, ה-7 באוקטובר 1973, דיין שב מסיור בחזית הצפון בבוקר ובחזית הדרום בצהריים, ודיווח על רשמיו הקשים בישיבת הקבינט המדיני בטחוני של גולדה מאיר, קבינט המלחמה [אלי מזרחי, סטנוגרמה של ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני, ה7 באוקטובר, 14:50 , 1973]

דיין שהיה על סף שבירה, אמר:

"זה לא הזמן לחשבון הנפש. לא הערכתי די את כח האויב, את המשקל הלוחמתי שלו, והגזמתי בהערכת הכוחות שלנו וביכולתם לעמוד. הערבים לוחמים הרבה יותר טובים מאשר קודם. יש בידיהם נשק רב, הם פוגעים בטנקים שלנו בנשק אישי. הטילים-מטריה קשה שחיל האויר שלנו לא יכול לנפץ אותה. יש לנו בעייה של יחסי כוחות מאוד קשים, הערבים לוחמים טוב ויש להם מטריה של טילים, מה יהיה?".

דיווחו של דיין והערכותיו שיקפו את המצב הקשה בשתי החזיתות, מצב שעד אז לא היה מובן לחברי קבינט המלחמה.

6 לאוקטובר, 1973, יום קודם, היום הראשון למלחמה

רק יום קודם פנו גולדה מאיר ומשה דיין לעם והשמיעו דברים אחרים. ביומה הראשון של המלחמה גולדה מאיר הודיעה לאומה בערוץ הראשון:

"לא הופתענו. מזה ימים אחדים נודע לשרותי המודיעין של ישראל כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת.[…] פנינו לגורמים מדיניים בעלי השפעה במטרה שיפעלו למניעת המלחמה […] הצבא ערוך למלחמה והודף את האויב".

גם משה דיין ביום הראשון למלחמה נשמע עדיין בטוח בעצמו ואמר לערוץ הראשון:

"אנחנו יכולים להרשות לעצמנו מדיניות זאת כי בסופו של דבר, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך".

או ביתר פירוט:

"רבותיי, באתי לאולפן לומר כמה דברים על המערכה. הקרבות שמתנהלים מאז הצהריים, עשרה לפני שתיים היום, כאשר הסורים והמצרים פתחו בו בזמן בהתקפה בשתי החזיתות ברמת הגולן ובסיני. ובכן, מתנהלים עכשיו קרבות קשים בשתי החזיתות האלה, כאשר מולנו גם מבחינה מספרית וגם מבחינת סוג הנשק צבא גדול וחזק. […] לא רצינו לפתוח במלחמת מנע. לא רצינו להיות במצב שייאמר שאנחנו פתחנו במלחמה, ולא פתחנו במלחמה. […] והפעם נזהרנו מזה, לא רצינו במשהו להקדים, גם כאשר חשדנו שהם עומדים לתקוף, ואכן הם תקפו כאמור בעשרה לשתיים. אנחנו מרשים לעצמנו לנהוג במדיניות הזאת משום שאנחנו מניחים, אני חושב שבצדק, כי בסופו של דבר אנחנו, גם בדרך הזאת, בסיני, נוכל להכות אותם שוק על ירך. […] וגם בתעלה היו לנו אבידות, גם בנפש וגם בעמדות, אבל באופן יחסי, זה פחות או יותר, כפי ששיערנו שיהיה היום הראשון של הקרב שייגמר בנצחוננו תוך הימים הקרובים".

*  *  *

ב-7 באוקטובר 1973 דיין לקח אחריות אישית על הטעות המרכזית של מלחמת יום הכיפורים: הטעות בהערכת הכוחות, שממנה נגזרו טעויות אחרות של דיין ערב המלחמה. המוכנות לוותר על מכה מונעת, אי גיוס המילואים ביום שישי בבוקר, ההוראה לא להזיז כוחות בשטח עד שתתחיל האש.

הוידוי של דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי בהקשר של אי גיוס המילואים [עדות משה דיין בועדת אגרנט, 4, 5 ו-11 בפברואר 1974. בעיקר ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-141] חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מצד אחד, ולתיאורית הקונספירציה מצד שני לגבי הנסיבות שבהן פרצה מלחמת יום כיפור.

וידוי דיין בקבינט המלחמה והשיקול האמריקאי לגבי אי גיוס המילואים, חושף הסבר אלטרנטיבי לתיאורית הקונספציה השגויה של אמ"ן מחד, ומאידך לתיאורית הקונספירציה לגבי נסיבות פרוץ המלחמה

היו חילוקי דיעות עם האמריקאים ונוצר פער בין ההערכות המודיעיניות של ישראל ושל האמריקאים ב-24 השעות האחרונות לפני המלחמה, ששיתק את מנהיגי ישראל לפני המלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

קיסינג'ר לא שיתף מידע שהיה ברשותו לפני המלחמה והטעה את המודיעין האמריקאי והישראלי. הרולד פורד, היסטוריון של סוכנות הביון האמריקאית, מצטט את לורנס איגלברגר, יועץ בכיר של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי:
"הנרי קרא חומר מודיעיני טרי והגיע למסקנה שסאדאת מתכוון לפתוח במלחמה לפני שאר קהילת המודיעין אבל עדיין מאוחר מדי".
פורד מצטט גם את וויליאם קוואנדט, יועץ בכיר נוסף של קיסינג'ר במועצה לבטחון לאומי, מי שהיה אחראי לטיפול בסכסוך הישראלי-הערבי, שהסביר:
"העירנות הגבוהה של קיסינג'ר נבעה מאזהרה מוקדמת יותר של ברז'נייב שהערבים רציניים בכוונותיהם לפתוח במלחמה. הבעיה היתה שקיסינג'ר לא שיתף מידע מהערוצים החשאיים עם ראש הסוכנות וויליאם קולבי ושאר קהילת המודיעין האמריקאית".
מכתב האזהרה לערבים ששלחו דיין וגולדה מאיר ביום שישי בבוקר דרך קיסינג'ר, בבקשה שימנע ברגע האחרון את פריצת המלחמה, נועד לשמש אליבי לישראל: לא אנחנו פתחנו במלחמה. דיין ומאיר ביקשו מקיסינג'ר להעביר מסר לערבים, לפיו אנחנו יודעים על תוכניות המלחמה שלהם, נהיה מוכנים, לא מופתעים, ונגיב בעוצמה רבה אם יתקפו. שיתפנו אתכם במידע ונהגנו לפי עצתכם ולא פתחנו במלחמה [מתוך סריקות מברקים שנשלחו ממשרד ראש הממשלה לשגרירות בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים , עמודים 2-ו3].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה. לא כי היה חסר מידע מודיעיני, אלא כי לא גויסו כוחות המילואים בזמן וגם לא נערכו על הקווים בשל תסביך דה-גול של דיין והרצון להיות מיושר ומהודק עם האמריקאים, כדי שיסייעו לישראל בהמשך המלחמה [עדות משה דיין בועדת אגרנט, ה-5 בפברואר 1974, עמודים 137-140].

וידויו של דיין ביומה השני והקשה ביותר במלחמה, בו נהרגו 320 חיילים, יותר מכל יום אחר, מראה את ההיפך. לא היינו מוכנים, היינו מופתעים ולא יכולנו להגיב בעוצמה

דיין טעה בהערכת הכוחות, הצבא הסדיר לא הצליח לבלום את האוייב ב-24 השעות הראשונות וחיל האויר לא הצליח להתמודד עם מטרית טילי הנ"מ. דיין לקח אחריות על טעותו בוידויו בקבינט המלחמה של ה-7 באוקטובר.

משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)
משה דיין והנרי קיסינג'ר, מרץ 1974 (צילום: AP Photo/Bob Daughtery)

רמי רום הוא דוקטור לכימיה פיזיקלית, עורך פטנטים וחוקר עצמאי של מלחמת יום כיפור. מתמקד בעיקר בהשפעת הערוץ המדיני החשאי של קיסינג'ר ואיסמעאיל על המלחמה ובהתנהלות של שר הבטחון משה דיין במלחמה. פרסום קודם - תעלומת המפגש החשאי השלישי של קיסינג'ר ואיסמעאיל בספטמבר 1973, מערכות, גיליון נובמבר 2018: http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/5/114325.pdf

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון. ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה... ג. ... המשך קריאה

א. טוב ששמת את כל הדברים ביחד, בסדר הנכון.
ב. את זה ("לא הערכתי די את כוח האויב וכו') דיין אמר בצורה גלויה, מפורשת ומפורטת, ביום השני למלחמה. בוועדת אגרנט הוא כבר זימן פזמון שונה…
ג. מכל מיני סיבות, המכתב שנשלח ביום שישי לקיסינג'ר הגיע אליו כבר אחרי פרוץ המלחמה.
ד. קרוב לוודאי שבמהלך התקופה שחלפה מאז פרוץ המלחמה ועד תחילת עבודתה של ועדת אגרנט, גולדה ודיין עשו הערכת מצב – והפעם שקולה ונכונה, כי זה נגע לעכוזים האישיים שלהם – והגיעו למסקנה שהדרך הכי טובה לצאת מהבור שהם נפלו (או הפילו את עצמם) לתוכו היא לטעון שהיתה הפתעה, ולקוות שיאשימו בזה את הדרג הצבאי, ובעיקר את המודיעין (שאכן טעה בהערכת הסבירות למלחמה, אבל לא זה מה שקבע את המהלכים). התעלול הזה עבד מצוין והביא לזיכויים בוועדת אגרנט, אבל הם לא הביאו בחשבון את הזעם הציבורי ואת מוטי אשכנזי.

עוד 826 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

עודכן עכשיו
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

נזרק באמצע טיפול רפואי למחלקת הקורונה - בגלל בדיקות שגויות

ישראלי שכבר החלים מקורונה חזר מחו"ל עם בעיה רפואית והגיע להיבדק בשיבא ● בדיקת קורונה שבוצעה במקום החזירה תוצאה גבולית-חיובית, והוא סולק מבית החולים באמצע הבדיקות ● הוא אושפז במחלקת קורונה בשערי צדק ורק כעבור שלושה ימים התברר שבדיקה הקורונה הייתה שגויה ● בכיר שיבא: "ברור שהפסיקו לטפל בו כשגילו שיש לו קורונה, מה הוא ציפה שיעשו?"

עוד 810 מילים

תגובות אחרונות

האמת על אסון לוקרבי עדיין לא נחשפה במלואה

רק אדם אחד הורשע בהפצצת טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי ב-21 בדצמבר 1988 - פיגוע הטרור הקשה ביותר שבוצע אי פעם בבריטניה ● עבד אל-באסט אל-מגרחי מת ב-2012 כשהוא טוען שהוא חף מפשע ● כעת משפחתו מנסה לטהר את שמו בבית משפט בסקוטלנד ● אבל יש מי שמתעקש להמשיך להסתיר עדויות מהותיות הקושרות את הפיגוע לאיראן ולחזית העממית לשחרור פלסטין

עוד 1,295 מילים

תחקיר מפלגה ללא מרצ

לפעילים וחברי מרצ יש בטן מלאה על היו"ר ניצן הורוביץ ● הם מתארים תחושות הזנחה וניכור, מפלגה משותקת עם מסרים לא ברורים ולא משכנעים, שהפכו את מרצ לחסרת חשיבות ● פעילותו בכנסת מתוארת כעצלה ותבוסתנית, וזאת בימים שהוא בכלל מגיע למשכן ● "יש גל של אנשים שהשקיעו הרבה במפלגה, ומרגישים היום שזה נגמר" ● הורוביץ בתגובה: "טענות לא ראויות להתייחסות"

עוד 4,780 מילים

מנדלבליט לנתניהו וגנץ: פעלו מהר להעברת תקציב

עורכי דינו של נתניהו לבית המשפט: המציאו עבירה, לבטל את כתב האישום ● הפרקליטות: רוב הטענות מוכרות ● מנדלבליט עצר את ועדת הבדיקה לצוללות ● בג״ץ נתן ארכה לפינוי חן אל-אחמר ● ניצחון לפרץ: יוכל לנהל מו"מ על ריצה עם כחול לבן ● משרד הבריאות: יתכן שאפשר יהיה לחסן 150 אלף ישראלים לקורונה עוד השנה ● יועמ״ש הליכוד קיבל שכר של 14 מיליון שקל בחמש שנים

עוד 55 עדכונים

"מענק לכל אזרח" חשף את הבלוף הכלכלי של נתניהו

42% מכספי המענק שחולקו ביולי הוזרמו לכיסוי חובות ● רק כרבע מהמענק שימש ל"הנעת גלגלי הכלכלה" על ידי צריכה, כפי שקיווה ראש הממשלה ● מחקר של האוניברסיטה העברית מאשש את החשש: הזרמת חלק כה גדול מהמענק להחזר חובות מלמד על התדרדרות המצב הכלכלי של משקי הבית מאז נכנס נתניהו לתפקידו ב-2009, וחושף את הבלוף הכלכלי שמכר לאזרחים ● פרשנות

עוד 636 מילים

קרעי מחמיא לעבאס: "דואג לאינטרס של הערבים, מקרב אותם"

הח"כ המקורב לנתניהו: "אנחנו דואגים לערבים יותר מממשלות השמאל, אבל לא נשב עם תומכי טרור בקואליציה" ● משרד הבריאות דן בביטול פתיחת הקניונים בעקבות תמונות של תורים צפופים ומאשים את הקניונים בחריגה ממתווה הפתיחה - הקניונים שלפו נתונים שמראים שהם נהגו לפי המתווה ● יעלון "ממשיכים לנסות להחליף את נתניהו בלי בחירות" ● ההפגנות נגד נתניהו נמשכות, 2,000 מפגינים בכיכר פריז

עוד 23 עדכונים
ריק דבלין

בשנה הבאה צפוי ה-FDA לאשר שימוש רפואי ב-MDMA לטיפול בנפגעי פוסט טראומה ● זאת, אחרי שתוצאות שלב 3 בניסוי הנערך בחלקו בישראל הראו כי החומר הפעיל באקסטזי יעיל באופן מובהק בטיפול במגוון הפרעות נפשיות ● המדובר בהישג אישי של ריק דבלין, שהקדיש מעל 40 שנה לחקר סמי הזייה ● "עברנו עשורים של תעמולה ופחד. אבל מדיקליזציה מובילה ללגליזציה"

עוד 1,986 מילים

חיסול פחריזאדה לא יגרום לאיראן לוותר על הפצצה

חיסולו שלשום של מי שכונה אבי הפצצה האיראנית מגיע בעיתוי מורכב, כשכל השחקנים במזה"ת ממתינים לחילופי השלטון בארה"ב ● ההתנקשות מציבה את ביידן בנקודת פתיחה שונה ממה שתיכנן - ואי אפשר שלא לתהות האם רק הזדמנות מבצעית נדירה היא שגרמה להחלטה לחסל את פחריזאדה, או שמא מישהו רצה לטרוף את הקלפים לפני לכתו של טראמפ ● פרשנות

עוד 884 מילים ו-1 תגובות

חלמוני ביצה, חציל, יוגורט וחמאת בוטנים הם רק חלק מהמרכיבים שמופיעים ב"מניפסט למרק עוף" שמציע מגוון פרוע למנה המאוד מסורתית ● "מרק עוף יהודי? זה משהו מיוחד", אומרת מחברת ספרי הבישול ג'ן לואיס, "אבל כל אחד מסביב לעולם חושב שמרק העוף שלו הוא ה-מרק עוף" ● ויש גם מתכון למרק עוף פלסטיני

עוד 763 מילים

למרות מאמצי ישראל, איראן ממשיכה להתבסס בסוריה ● איש משרד החוץ ביקש לברר למה תמונה של זמר מצרי עם עומר אדם מסעירה את המדינה: "ממה אתם כל כך מפחדים?" ● באיחוד האמירויות עשויים להקדים את חגיגות היום הלאומי השנה, לאחר ששרה בממשלה נבחרה על ידי ה-BBC לאחת ממאה הנשים המשפיעות בעולם ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,095 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה