באחת הכתבות ששודרו בגלי צה"ל במהלך מערכת הבחירות בארצות הברית, סיפר הפרופסור עוזי ארד על פגישה שלו בבית הלבן עם צוות הנשיא ברק אובמה, כשהיה ראש המטה לביטחון לאומי של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

"הרגשתי יד כבדה על הכתף שלי ומישהו לחש לאוזני, 'אל תשכח מי החבר הטוב ביותר שלכם כאן'", סיפר ארד.

הדובר היה סגן הנשיא אז, ג'ו ביידן.

ארצות הברית עדיין לא הכריזה רשמית על הנשיא הבא שלה, אך הכיוון נראה ברור וביידן יהיה ככל הנראה הנשיא ה-46. נראה שגם ההנהגה הישראלית מפנימה את הדברים, ותעיד על כך שתיקת שרי הליכוד, שקיבלו ביממה האחרונה הוראה שלא להתראיין בעניין, והחששות שהם מביעים בשיחות סגורות.

Mideast Israel Palestinians US (צילום: Debbie Hill, Pool via AP)

מפתיעים יותר היו פרסומים בשבוע האחרון מפי גורמי ביטחון ישראלים על כך שביידן רע לישראל בהקשר האיראני. "האיראנים מתפללים לניצחון של ביידן", צוטט השבוע גורם ישראלי אנונימי. מישהו הלך כאן מעט רחוק מדי בהקשר של ארה"ב ואיראן.

1

חידוש המגעים עם איראן

בנקודה אחת הסכימו שני המתמודדים על הנשיאות: חידוש המגעים עם איראן. גם דונלד טראמפ וגם ביידן הודיעו במפורש כי הם מעוניינים לשוב למשא ומתן עם איראן ולדון שוב פרויקט הגרעין שלה.

מי שחשב בישראל כי טראמפ יהיה קשוח יותר במו"מ מול איראן בעת הזאת, מוזמן לבחון את ההסכם עם צפון קוריאה, מה סוכם והיכן הוא עומד היום. נזכיר: מאז פגישת שני המנהיגים, פיונגיאנג ערכה מספר ניסויים בטילים ארוכי-טווח; הציגה לפני שבועיים במצעד צבאי טיל בין-יבשתי חדש, בעל יכולת נשיאת ראש נפץ גרעיני; וממש לא הסיגה לאחור את פרויקט הגרעין שלה.

הישראלים ממהרים לשכוח כי טראמפ חשש לתקוף את איראן אחרי הפלת המל"ט האמריקאי בשמי המפרץ. המטוסים קיבלו הוראה לחזור, דקות לפני ששחררו את הפצצות המונחות לעבר יעדים של משמרות המהפכה. אין באמירה הזו ביקורת על ההחלטה – לגיטימית ואולי נכונה – אלא רק לרענן את הזיכרון הישראלי הסלקטיבי.

טראמפ וקים ג'ונג און בצפון קוריאה (צילום: AP)

ביידן, שהיה בסוד המגעים עם איראן עד לחתימת ההסכם, מכיר היטב את פרטיו והיום – חמש שנים אחרי שנחתם – הוא יודע מה צריך לתקן בו. לכן, סביר מאד להניח שעוד קודם לפנייה לאיראן, ארה"ב תקשיב  היטב לעמדת ישראל בעניין ולא מן הנמנע שהמסמך הזה כבר מוכן בכספות של אגף המודיעין עם העתק במשרד החוץ.

יותר מכך, די ללכת מספר שנים לאחור ולבחון את הצהרותיו של ביידן, שהיה אולי הנחרץ ביותר כלפי איראן בימי ממשל אובמה. הוא דאג לא אחת לומר שארצות הברית "לא תיתן לאיראן להפוך למעצמה גרעינית". עם האמירה הזו תמיד אפשר לעמת אותו.

ביידן היה אולי הנחרץ ביותר כלפי איראן בממשל אובמה. הוא דאג לא אחת לומר שארצות הברית "לא תיתן לאיראן להפוך למעצמה גרעינית". עם האמירה הזו תמיד אפשר לעמת אותו

מעבר לכך, ביידן יגיע לשולחן המשא ומתן כאשר המציאות האזורית שונה לחלוטין מזו שבתקופת אובמה. עד כמה שזה נשמע תמוה בימים אלה, טראמפ עיצב עבור ביידן מציאות טובה יותר בהקשר האיראני, כבסיס להסכם חדש.

איראן כיום פגיעה מאד כלכלית, הרבה יותר ממצבה ב-2015. היא איבדה את קאסם סולימאני שהיה בבחינת אקדח על השולחן בכל מפגש, והיא ניצבת מול מציאות אזורית חדשה, עם קואליציה חזקה של ישראל, סעודיה, האמירויות, בחריין וסודאן – קואליציה המגובה על ידי הממשל האמריקני.

חתימה על השלום בין ישראל לאמירויות ובחריין, 15 בספטמבר 2020 (צילום: אבי אוחיון/לע"מ)

בלשון ציורית ניתן לכנות זאת, הקשת הסונית-ישראלית מול התמנון האיראני. ואחרי שמנינו את כל זה, צריך לזכור את מגפת הקורונה שמכה באיראן המבודדת.

אין ספק שאחת הדרישות הראשונות של ארה"ב תהיה מה שמכונה roll back –  החזרת המצב לאחור בכל הקשור לכמויות האורניום המעושר שצברה איראן במהלך השנתיים האחרונות והן מספיקות לבניית שתי פצצות לפחות.

לכן, אמירה נחרצת כמו זו של אותו בכיר ישראלי, נראית יותר כמו פליטת פה אמוציונלית של זוטר ולא ניתוח רציונלי של מקבל החלטות.

2

הסיוע הביטחוני לישראל

ניסיון העבר מוכיח כי ביידן היה אחד הגורמים העיקריים בתמיכה הכספית האמריקאית במערכות כיפת ברזל. את עסקת הסיוע הנוכחית – אחרי ההודעה האמריקאית על מכירת חמקנים לאמירויות – ביידן יירש וייאלץ לקיים, שכן היא מעוגנת בחוק בקונגרס המחייב את ארצות הברית לשמר את עליונותה של ישראל באזור.

תמונה שפרסם חיל האוויר האמריקאי של מטוס F-22 רפטור מעל בסיס באמירויות (צילום: Staff Sgt. Chris Drzazgowski/U.S. Air Force via AP)

לגבי ההמשך, לא ברור עד כמה הוא יסכים ללכת רחוק. בישראל רוצים את מטוס ה-22-F אבל יודעים שהסיכוי לכך קלוש עד כדי לא קיים.

כדי למכור את המטוס לישראל, ביידן צריך ללכת רחוק מאד. הוא חייב לשנות חוק האוסר על מכירתו לצבא זר, מהלך שיגרום להתנגדות גדולה של חלק מגורמי המקצוע בפנטגון; אחר כך הוא צריך לממן את פתיחתם מחדש של  קווי הייצור ולבסוף גם לממן חלק מהעסקה. את כל זה אפילו טראמפ לא שקל.

3

חידוש האמון עם הפלסטינים

אם יש מישהו שמייחל לנשיא אחר בבית הלבן, הרי זה אבו מאזן – שמרגיש נבגד ונטוש. טראמפ העביר את שגרירות ארה"ב לירושלים, הוא העביר את המיקוד מהפלסטינים למדינות המפרץ המתונות, וטראמפ הוא זה שהותיר את רמאללה מבודדת. בממשל הדמוקרטי החדש הרוח כלפי רמאללה תהיה אחרת, פייסנית יותר.

אבל גם כאן המציאות השתנתה מאד בארבע השנים האחרונות והפלסטינים כבר לא נהנים מרוח גבית אוטומטית של מצרים, האמירויות וסעודיה.

ביידן ינסה קודם כל לחדש את האמון עם הפלסטינים, ורק אחרי שלב בקרת הנזקים הוא ינסה להניע תהליך כלשהו. הרבה מאד בהקשר הזה תלוי בצוות אותו יגבש הנשיא החדש סביבו. אם יהיו אלה בוגרי ממשל אובמה, סביר להניח שהקו כלפי ישראל יהיה הרבה יותר קשוח.

ג'ו ביידן ומחמוד עבאס בעת ביקורו של סגן הנשיא אז ברמאללה, 9 במרץ 2016 (צילום: פלאש90)

ואחרי כל זה צריך לזכור: ביידן היה שם ב-2016, בשלהי ממשל אובמה, כשמועצת הביטחון של האו"ם קיבלה ההחלטה נגד ההתנחלויות בישראל. ביידן יצטרך לענות על השאלה, האם ההחלטה הזו הייתה רק נקמה של נשיא פגוע בראש הממשלה נתניהו או שמא מדיניות עקבית של המפלגה הדמוקרטית.