מכון דוידסון כשהתקשורת עושה סלט מבטטות

בטטות (צילום: Yaniv Nadav/Flash90)
Yaniv Nadav/Flash90
בטטות

הערת מערכת זמן ישראל: בעקבות ביקורת שנמתחה בקהילה המדעית על סיקור תחקיר הבטטות שפורסם השבוע ב"זמן ישראל", ביקשנו ממכון דוידסון לפרסם באתרנו מאמר תגובה מצידם. אנו מפרסמים אותו כאן, במלואו, ללא שינוי.

השבוע התפרסם ב"זמן ישראל" תחקיר של אירה טולצ'ין אימרגליק, ולפיו נמכרו בארץ בטטות שחוטאו ונצבעו בחומר רעיל.

בעקבות התחקיר התפרסמה במוסף הצרכנות של חדשות 13, "ברקוד", כתבת הפחדה שבה נטען בין היתר שהבטטות עברו טיפול ב"חומר חיטוי שמכיל חומצה זרחתית רעילה… חומר שאסור לשימוש ברוב העולם המערבי". בכתבה של ברקוד גם בחרו להציג בטטות שמורידות צבע כששוטפים אותן, אף שאימרגליק הסבירה בריאיון למוסף הצרכנות שבטטות אלו לא נצבעו בחומר אסור, ואף שבכל מקרה החומר המכיל חומצה זרחתית כבר לא בשימוש.

כדרכן של כתבות מסוג זה הן כוללות משפטים חסרי פשר שנועדו רק להפחיד, כגון "לא הייתי רוצה שהילד שלי יאכל מזון שמכיל חומצה". רוב הפרטים בהן מוצגים בצורה מטעה, או אינם מדויקים, ונראה כי יוצרי הכתבות עשו סלט בטטות שלם ובילבלו בין תרכובות שונות של זרחן.

מלצר, יש חומצה בסלט שלי

על פי הכתבות, כשליש מהבטטות שנמכרו בישראל בשבע השנים האחרונות רוססו בחומר חיטוי בשם SweetGuard, שנטען שהרכיב הפעיל בו הוא חומצה זרחתית (H3PO4). זו חומצה חלשה, בטוחה יחסית לשימוש וחסרת ריח וצבע. החומצה נמצאת באופן טבעי בגוף האדם ובעלי חיים אחרים, כחלק מהמערכות השומרות על רמת החומציות (pH) בדם. בנוסף, משתמשים בה במזונות ובמשקאות כגון קולה כתוסף מזון מווסת חומציות, המוגדר על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) כחומר בטוח לשימוש (GRAS – Generally Recognized As Safe), כלומר חומר שאין עליו הגבלות מיוחדות כל עוד משתמשים בו בצורה נאותה.

אם החומצה הזו בטוחה לשימוש במזון מדוע הזהירו מפניה בכתבות? כנראה כי המונח חומצה מפחיד ומביא רייטינג. עצם השימוש במונח חומצה לא מוסיף הרבה לדיון, ואם תרצו שהילד שלכם או אתם לא תאכלו מזון שמכיל חומצה, תאלצו למות ברעב: DNA הוא חומצת גרעין, חלבונים בנויים מחומצות אמינו, ויטמין C הוא חומצה אסקורבית ויש עוד חומצות מועילות וחיוניות רבות אחרות.

עם זאת, אף שחומצה זרחתית בדילול נאות אינה מסוכנת, נטען בכתבה ב"זמן ישראל" כי "משרד הבריאות הורה על איסור להשתמש בבטטות בחומר מסוג ™SweetGuard, והבטטות המשווקות כיום בישראל אינן מכילות חומצה זרחתית". אולם, במשרד הבריאות לא אסרו על שימוש בחומר ספציפי ולא התייחסו כלל לבטיחותו. אסור להשתמש בחומצה זרחתית לחיטוי פירות וירקות פשוט מאחר שאינה מופיעה ברשימת החומרים המאושרים לכך בהנחיות של שירות המזון ארצי, איסור שככל הנראה משרד הבריאות נזכר לאכוף רק בעקבות הלחץ התקשורתי.

הזרחן בעל אלף הפרצופים

אולם, אף על פי שבכתבות התמקדו בחומצה הזרחתית שאינה מסוכנת, בבדיקות המעבדה של "בקטוכם" שפורסמו בכתבה ב"זמן ישראל" בכלל רואים שאריות של חומרים אחרים: פוסטיל (Fosetyl) וחומצה פוספונית. ככל הנראה הכתבים בלבלו ביניהם לבין חומצה זרחתית.

כדי להבין את מקור הבלבול צריך להתחיל בזרחן, יסוד שחיוני לכל צורות החיים הידועות. בטבע הוא אינו מופיע בצורה טהורה אלא בעיקר כזרחות (פוספטים), תרכובות המכילות יוני זרחה (PO4-3) ונמצאות בעצמות, ב-DNA, בתרכובות המספקות אנרגיה לתאים ועוד. זרחות הן חומר דישון חשוב לצמחים, ועיקר השימוש התעשייתי בחומצה זרחתית הוא ייצור זרחות.

חומצה אחרת, חומצה פוספונית (חומצה זרחיתית), כוללת יוני פוספיט (PO3-3) ומשמשת בחקלאות כחומר הדברה נגד מזיקים דמויי פטרייה (אואומיצטים), כדוגמת כימשון תפוחי האדמה שהיה אחראי חלקית לרעב הגדול באירלנד במאה ה-19. פוסטיל הוא חומר הדברה דומה, שמתפרק לחומצה פוספונית. על אף הדמיון בשם, בניגוד לפוספטים הזרחן שבפוספיטים אינו זמין לצמחים, ולכן הם לא יכולים לשמש חומר דישון.

תרכובות זרחן אחרות שמשתמשים בהן בחקלאות כחומרי הדברה הן זרחנים אורגניים, המשמשים קוטלי חרקים. שלא כמו התרכובות שהוזכרו קודם, חלק מהזרחנים האורגניים רעילים גם לבני אדם ולכן נאסר בישראל השימוש ברובם. הם מוזכרים כאן מאחר שבניגוד לחומצה זרחתית שהוזכרה בכתבות, זרחנים אורגניים עלולים לגרום לבעיות בריאותיות קשות. לא נמצאו סימנים לשימוש בזרחנים אורגניים בבטטות, לא בכתבות ולא בשום בדיקה של משרדי הממשלה או של גורם אחר.

שימוש לא תקין

המצאות שאריות פוסטיל וחומצה פוספונית בבדיקות המעבדה מצביעה על בעיה אמיתית – חוסר פיקוח. אין ספק שחומרי ההדברה האלה לא הגיעו מנוזל החיטוי, שמכיל כנראה רק חומצה זרחתית. ד"ר חגית אולנובסקי, מומחית לניהול סיכוני בריאות וסביבה, אמרה בראיון לאתר דוידסון שסביר שאלה שאריות "מחומר הדברה שמותר לשימוש בישראל, אבל לא בבטטות. זה שימוש בניגוד לתקנות, שנובע מאכיפה רופפת עד לא קיימת של משרד החקלאות והבריאות".

חריגות כאלו לא צריכות להתרחש. עם זאת, שאריות חומרי ההדברה שנמצאו הן בריכוזים נמוכים ביותר שאינם מהווים כל סיכון בריאותי ובארצות הברית, למשל, מותר להשתמש בחומרים כאלו בבטטות.

מסיבות כלשהן התקן האירופי אוסר על הימצאות שאריות פוסטיל בבטטות. על פי התקן הרף המותר הוא 2 מיליגרם פוסטיל לקילוגרם בטטות, סף יכולת זיהוי החומר בבדיקות ממעבדה. אך באותה עת מתיר התקן האירופי המצאות ריכוזים גבוהים בהרבה של חומר ההדברה בירקות ופירות אחרים. בחסה הרף הוא עד 300 מיליגרם פוסטיל לקילוגרם, בתפוחים עד 150 מיליגרם פוסטיל לקילוגרם, בעגבניות ובקישואים עד 100 מיליגרם לקילוגרם ובתפוחי אדמה התקן מתיר עד 40 מיליגרם שאריות פוסטיל לקילוגרם.

זאת ועוד, מומחים מהרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) בחנו מחדש את הרמות המותרות של פוסטיל בתפוחי אדמה ובחיטה, שכיום – כמו בבטטות – אסור שימצא בה יותר מ-2 מיליגרם מהחומר לקילוגרם. המלצת המומחים: להעלות את הרף בחיטה לעד 150 מיליגרם לקילוגרם ובתפוחי אדמה לעד 200 מיליגרם לקילוגרם.

כלומר, הצוות מכיר בכך שהחומר לא מסוכן ברמות אלו, והאיסור בבטטות לא נובע מסיכונים בריאותיים אלא משיקולים אחרים. בבדיקות המעבדה שפורסמו בכתבה החריגה החמורה ביותר בפוסטיל היא של 41 מיליגרם לקילוגרם בטטות, וזאת בהנחה שכל החומצה הפוספונית שנמצאה מקורה בפירוק פוסטיל. ריכוז זה של חומר ההדברה לא מסוכן בריאותית לאדם בוגר וגם לא לפעוט.

מומחי ארגון המזון והחקלאות של האו"ם (FAO) בחנו גם הם את בטיחות השימוש בפוסטיל. הם מצאו שהחומר עוזב את הגוף בקלות, בלי להצטבר בו, וכי נראה שאינו מזיק לאדם במינונים המשמשים בחקלאות. אחרי הכל "המינון עושה את הרעל", ומעבר לכמות מסוימת כל חומר רעיל, אפילו מים או ויטמין D.

הפחדה מזיקה

אם כך, אין כל סכנה בבטטות המרוססות וגם לא באלו שנשטפו בחומר חיטוי. למרות זאת, במקום להתמקד בבעיה החמורה של מחסור בפיקוח על ידי המשרדים האחראים, בחרו בתקשורת להפחיד מפני סכנה שלא קיימת בבטטות. אולנובסקי אף מספרת בכתבה ב"העין השביעית" שפנו אליה מאחת מתוכניות הבוקר להתראיין בנושא, אך כשגילו שאין בכוונתה להמשיך בקו הפחדת הציבור ביטלו את הראיון עמה.

הפחדה כזו יכולה רק להזיק, גם כי היא עלולה לגרום לאנשים לחשוש מאכילת ירקות ופירות חשובים לבריאות, וגם כי היא עלולה להפחית את השימוש בחומרי חיטוי והדברה, שיכולים להאריך את חיי המדף של המזון וכך להקטין את כמות המזון שנזרק. אמצעי חיטוי אף מונעים התפתחות עובשים ופטריות שהרעלים המופרשים מחלקם לא מושמדים בבישול, ולכן הפחדה חסרת בסיס מפני חיטוי עלולה להפוך את המזון למסוכן באמת, או סתם לפחות בריא.

תודה לד"ר חגית אולנובסקי על העזרה בהכנת הכתבה

ד"ר נעם לויתן הוא דוקטור למדעי החיים (Ph.D.) מטעם מכון ויצמן למדע. כתב הבית באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.

ד"ר נעם לויתן הוא דוקטור למדעי החיים (Ph.D.) מטעם מכון ויצמן למדע. כתב הבית באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,053 מילים ו-1 תגובות
כל הזמן // יום ראשון, 21 ביולי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־289 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

פרש מהמרוץ: ביידן הודיע שלא יתמודד לכהונה נוספת

הנשיא האמריקאי הביע את תמיכתו בבחירה בסגניתו, קמלה האריס, למועמדת הדמוקרטית לנשיאות ● טראמפ בתגובה לפרישת ביידן: "הוא הנשיא הגרוע ביותר בתולדות ארצות הברית" ● נתניהו ימריא בבוקר לביקורו בוושינגטון ● לשכת ראש הממשלה: נתניהו הנחה לשגר ביום חמישי הקרוב משלחת למשא ומתן עם חמאס ● צה"ל פרסם תיעוד נוסף מהתקיפה באל־חודיידה

עוד 56 עדכונים

לגייס חרדים כמו את כולנו

צה"ל מתפתל. בג"ץ פסק שיש לגייס את החרדים. את כולם. ללא הבדל בין ישיבות, מצב משפחתי או תעסוקה. בג"ץ קבע כי ערך השוויון הוא ערך דמוקרטי בסיסי מרכזי. לא יתכן לפטור אוכלוסייה שלמה, כשהצורך המבצעי במלחמה כה קריטי.

ובכל זאת, צה"ל מתלבט. מחפש חרדים עובדים, כאלה שכבר נפלו מהישיבות,  שיהיה קל לגייס אותם. כדי שצה"ל לא יצטרך לשלוח מ.צ. לבני ברק ולמאה שערים. כדי שהרבנים לא יכעסו יותר מדי (אולי יפסקו פולסא דנורא על הרמטכ"ל). כדי שהפוליטיקאים לא ימצאו שוב איזה חוק עקום כדי לפטור את החרדים ויפגעו במוטיבציה של החילונים. אז בצה"ל מתפתלים.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 637 מילים
אמיר בן-דוד

מבצע סחוג הסילון

אי אפשר היה לברוח אתמול ממאות ואלפי בדיחות אבא מצחיקות יותר או פחות ששילבו ג'חנון/מלאווח/לחוח בהקשר של התקיפה הדרמטית של חיל האוויר בתימן. הומור הוא תמיד הדרך המומלצת להפיג חרדות - וסיבות לחרדות לא חסרות ● וגם: כרטיס אדום בהאג ● נתניהו בדרך לוושינגטון ● עדכוני מלחמה ● אלף צווי גיוס לחרדים ● ועוד...

מכלי דלק עולים באש בנמל חודיידה בתימן, 20 ביולי 2024 (צילום: AP Photo)
AP Photo

הפליטים הסורים בלבנון תקועים בלימבו

הפליטים הסורים בלבנון הפכו לשעיר לעזאזל, כזה שנוח לתלות בו את האשם במשברי המדינה – ונתקלים בעוינות גוברת מצד הממשלה והאזרחים ● עתה, כשהלחץ לגרש אותם למולדתם גובר, הם עשויים למצוא את עצמם שוב באזור עוין, להיעצר ולעבור עינויים קשים

עוד 1,452 מילים

ההקשר האזורי של הפתעת הכטב"ם החות'י והפצצת נמל חודיידה

ההתקפה של חיל האוויר על נמל חודיידה בתימן באה בעקבות הפתעת הכטב"ם התימני על תל אביב. את שתי הפעולות – הפצצת נמל חודיידה וההתקפה על תל אביב, צריך להבין בכמה היבטים. הראשי שבהם נסיעתו הקרובה של בנימין נתניהו לוושינגטון. זה המגה-אירוע שאחריו יקבעו תהליכים מכריעים, ובראשם השלום בין ישראל לסעודיה.

כשם שמתקפת ה-7 באוקטובר נועדה לסכל את ההתקרבות בין ישראל למעצמה הערבית/מוסלמית הסעודית, כך ההתקפה החות'ית על תל אביב נועדה לאותת לסעודיה שלא לסמוך על משענת הקנה הרצוץ ששמה ישראל.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 548 מילים

למקרה שפיספסת

הקיבוצניקים הצעירים שקנו 13 דירות בנהריה

ערב המלחמה חברי קיבוץ עירוני בני 30 וקצת נכנסו לדירות שכורות בנהריה – ולמרות המלחמה החליטו לרכוש דירות בעיר ● כל אחד הביא סכום שונה וביחד צברו כסף לעסקה של 23 מיליון שקל ● בראיון לזמן ישראל הם מספרים על שגרה בצל הטילים ("התעקשות על נורמליות"), החיים בשיתוף ("נעזרים בייעוץ כלכלי"), ההחלטה לעבור משכירות לדירות בבעלות ("זה מייצר השתקעות") – והתקווה לעתיד ("זה כבר לא אולי. אנחנו פה כדי לבנות")

עוד 2,305 מילים

הקשר בין 7 באוקטובר לעלייה בתאונות

לאחרונה התפרסם דוח מבקר המדינה בנושא הבטיחות בדרכים. הדוח ביקר בחריפות את העובדה שממשלות ישראל לדורותיהן לא השקיעו מספיק במניעה, לא יישמו תוכניות אסטרטגיות שאושרו כחוק, ובעיקר לא שמו את המלחמה בתאונות דרכים במקום הראוי לה בסדר העדיפויות הלאומי.

אני לא חושבת שאיש הופתע ממסקנות הדוח בנושא הבטיחות בדרכים. כולנו התרגלנו לשמוע מדי יום על נפגעים בתאונות. לפעמים אנחנו מצקצקים בלשון, לרוב זה אפילו לא מצליח לחדור אלינו. כל הרוג ופצוע הופך להיות עוד מספר בסטטיסטיקה. נעשינו קהים לדיווחים. לפעמים נדמה שתאונות הן גזירת גורל, מן אללה.

אורלי סילבינגר היא מנכ"לית ארגון בטרם, שותפה בצוות המייסד של ארגון בטרם. היא יזמית חברתית, מומחית בשיווק חברתי וניהול בחברה האזרחית. מכהנת בוועדה הבין משרדית לשיתופי פעולה בין הממשלה והחברה האזרחית, וחברת ועד מנהל במנהיגות אזרחית. במסגרת פעילותה כיהנה כחברת דירקטוריון בארגון הבינלאומי Safe kids worldwide.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 475 מילים

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

עקורים

נתניהו בונה על המגזר שהרס כדי לחלץ את הכלכלה

יזמי Wiz לקחו חברה מאפס והפכו אותה לאימפריה בארבע שנים ● לעומתם ממשלת נתניהו קיבלה אימפריה – והצליחה לדרדר אותה למינוס בתוך פחות משנתיים, כולל פגיעה קשה בענף ההייטק ● עכשיו נתניהו שוקל להשתמש באותו מגזר שהרס כדי להציל את ממשלתו מהניהול החובבני שלה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
אקזיט זה לא אומר שיש בוננזה של מיסי הון העסקאות האלה בדרך כלל מורכבות מהמרה של מניות חברת האקזיט במניות החברה הקונה כל ילד שעושה אקזיט ישר מקים חברת ארנק, עם כל קומבינציות המיסוי הנובעו... המשך קריאה

אקזיט זה לא אומר שיש בוננזה של מיסי הון
העסקאות האלה בדרך כלל מורכבות מהמרה של מניות חברת האקזיט במניות החברה הקונה
כל ילד שעושה אקזיט ישר מקים חברת ארנק, עם כל קומבינציות המיסוי הנובעות מכך

שמחון הוא תלוש וטמבל. אין לו מושג

עוד 709 מילים ו-1 תגובות

ישראל תקפה בתימן את המטרות שארה"ב חששה לתקוף בעצמה

במכתב לשר ההגנה לוין אוסטין, מתח מפקד פיקוד המרכז האמריקאי, הגנרל מייקל קורילה, ביקורת חריפה על ההימנעות של ארה"ב מלפגוע במטרות איכותיות של הצבא החות'י והצהיר כי "חיילים אמריקאים ימותו אם נמשיך לפעול בדרך שבה אנחנו פועלים כיום" ● אחרי שאזרח ישראלי נהרג מהתפוצצות הכטב"ם בתל אביב, ישראל שלחה מסר ברור כי לא תהסס לבצע את מה שארה"ב נמנעת ממנו ● פרשנות

עוד 833 מילים
היום ה־288 ללחימה ● 120 חטופים עדיין בעזה

נתניהו לאחר התקיפה בתימן: כל מי שיפגע בישראל ישלם מחיר

דיווח: בתקיפה בחודיידה השתתפו מטוסי F-15 ו-F-35, הופצצו מחסני נשק, תחנת כוח, מתקני זיקוק נפט והנמל ששימש להעברת נשק מאיראן; התקיפה בוצעה על ידי ישראל בלבד; גלנט: את האש רואים בכל המזרח התיכון; עשרות הרוגים ופצועים בתקיפה ● שני חיילים נפצעו מפגיעת כטב״ם בצפון ● בן גביר על דיווח לפיו נשקלות סנקציות אמריקאיות נגדו: למוטט את הרשות הפלסטינית

עוד 36 עדכונים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תרחיש העלטה עלול לנתק את צינור החמצן של המונשמים

בעוד שר האנרגיה חוגג את מהפכת החשמל, אלפי מונשמים ונתמכי נשימה חוששים מנפילת חשמל - וכרגיל החברה האזרחית דואגת לפתרונות במקום המדינה ● חוף זיקים ייפתח לרחצה בחודש הבא: האם החוף הצמוד לגדר של רצועת עזה יחזור לסוג של שיגרה שפויה? ● שונית מלאכותית בצורת פסל של נער נחתה במפרץ אילת ● ומבט אל הכפר אום אל-קוטוף מכיוון חריש מזכיר גלויה מחו"ל

עוד 1,141 מילים
מצב הרוח
שיחה עם הסופרת והתסריטאית שירי ארצי

"יותר מאי פעם ברורה לי כוחה של האהבה. זו התרופה היחידה"

"פגשתי אנשים שנראו כמו סלעים יצוקים מצער. ראיתי את המולקולות הצפופות של הכאב ואת הדחיסות והתלישות הבלתי נתפסות של אנשים שהחיים התפרקו להם. הדבר שהכי התחדד לי בעקבות אותם מפגשים, הוא המשקל הסגולי של החסד" ● מאז שבעה באוקטובר, הסופרת והתסריטאית שירי ארצי לומדת לקרוא מחדש יופי וכאב בניסיון להבין את הכאוטי ולטוות חסד כדי להצליח לחיות

עוד 2,120 מילים

אף שגם בצה"ל איש לא שש אלי קרב, הסלמה נוספת בצפון עלולה ליצור דינמיקה שונה ● ר"מ סקוטלנד לשעבר ייחקר בעקבות תרומת ענק לאונר"א ● דאעש חוזר לתודעה העולמית עם פיגוע בעומאן ● זעם בעיראק על ניתוקי מים וחשמל ● והשבוע ב־1973: הדרישה למדינה לובית–מצרית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,120 מילים

מיתוס של נשיא מת

הארכיון של רוןזמן ישראל נובר בארכיון של העיתונאי הוותיק רון מיברג ומפרסם מחדש מבחר מכתבותיו, שקריאה בהן היום מספקת פרספקטיבה איך הגענו עד הלום ● והשבוע, ברקע ניסיון ההתנקשות בטראמפ: בחזרה ל-2013, ליובל ה-50 לרצח הנשיא ג'ון קנדי, לתיאוריות הקונספירציה הפרועות סביב מותו ולקרע הדרמטי, שלא התאחה מאז, ברקמה הנפשית של האומה האמריקאית

עוד 1,267 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
גַּזְלַייטִינְג 222

המדריך המלא למניפולציות הפוליטיות שבעזרתן מציאות בלתי נסבלת הופכת לנגד עינינו למציאות בלתי מובנת

עוד 1,326 מילים

בדיון אתמול בבג"ץ בעתירות הקוראות לחייב את שר המשפטים לכנס את הוועדה לבחירת שופטים על מנת שתמנה נשיא קבוע לבית המשפט העליון, שחרר בא-כוחו של לוין איומים מובלעים כלפי בית המשפט, אך נכשל מלהתמודד עם עקרונות המשפט המנהלי הבסיסיים ● שופטי ההרכב נתנו ללוין אפשרות אחרונה להגיע להסכמות בתוך שלושה שבועות ● די ברור מהדיון אתמול מה יקרה אם ייכשל ● פרשנות

עוד 1,090 מילים

ש"ס חוששת שצווי הגיוס הראשונים יגיעו דווקא לקהל שלה

רבים ניסו לפרש את הטקסטים הקיצוניים של רבני ש"ס, אחרי הודעת מועצת החכמים של התנועה כי "בעת הזו אין להיענות לצו גיוס ואין להתייצב בלשכות הגיוס" ● אלה אמירות חריגות, שלא אופייניות למפלגה המתגאה בקשריה עם העולם החילוני ● החשש בקרב אנשי ש"ס הוא כי צה"ל ינסה קודם כל לגייס את אנשי ש"ס בגלל המתינות המאפיינת אותם - במקום להתעמת עם החסידויות היוקרתיות ● פרשנות

עוד 698 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה