"פנתרי הימין של נס ציונה" היא קבוצת וואטסאפ של פעילי ימין בנס ציונה, אשר חברים בה פעילי ימין שונים. עד לאחרונה היה בין מנהליה גם פעיל הימין רן כרמי בוזגלו. קבוצה זו שמה לעצמה כמטרה לארגן הפגנות נגד להפגנות שאורגנו על ידי פעילי "מחאת הדגלים השחורים" בנס ציונה. אלה שמדי שבוע נאספים בצומת הקניותר בנס ציונה, צומת הכניסה לנס ציונה על מנת להביע את מחאתם נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אלא ש"פנתרי הימין של נס ציונה" לא הסתפקו בהפגנות נגד ובמחאה לגיטימית. בדומה לארגון טרור, בקבוצה הזו תוכננו אירועי אלימות שונים. בין היתר, תוכנן פיגוע דריסה נגד פעילי המחאה, כאשר אחד מחברי קבוצת הימין הקליט את עצמו תוך כדי התכנון.

אלא ש"פנתרי הימין של נס ציונה" לא הסתפקו במחאה לגיטימית. כמו ארגון טרור תוכננו בקבוצה אירועי אלימות שונים. בין היתר, פיגוע דריסה נגד פעילי המחאה, כשאחד מחברי הקבוצה מקליט עצמו במהלך התכנון

הוא סיפר כי יש לו חבר שמחזיר את הרכב ביום שישי, והציע לחברי הקבוצה שיקחו את הרכב ואמר:

"נדרוס חתולות, נדרוס שמאלנים, נדרוס זונות".

בעקבות הדברים, הגיש הח"מ תלונה למשטרת ישראל. כמו כן הוגשו בקשות לצווי הרחקה נגד רן כרמי בוזגלו שהיה אז אחד ממנהלי הקבוצה בוואטסאפ, וכן נגד אור שטיינמן, אחד הפעילים הבולטים בקבוצה.

חברים בקבוצה מתגאים באלימות שכבר הפנו כלפי מפגינים בהפגנות בשבוע שעבר: pic.twitter.com/bxWCrfrsyr

— עמרי מניב omri maniv (@omrimaniv) October 22, 2020

בעקבות ההליך המשפטי זכה הח"מ לשיחת איומים בה הוזהר ש:

"לא כדאי לך להתעסק עם רן כרמי בוזגלו".

השיחה, אגב, הגיעה ממספר טלפון מזוהה. גם במקרה זה הוגשה תלונה למשטרת ישראל.

בית המשפט דחה את בקשת הח"מ לצווי הרחקה, בקבעו כי ההליך של צו הרחקה לא נועד להגן על מפגינים בסיטואציה מעין זו. בסיום הדיון בו נדחתה בקשת ההרחקה, ולאור השתוללות פעילי ימין בתוך בית המשפט, הובל הח"מ למכוניתו מלווה בחמישה מאבטחי משמר בתי המשפט ושני שוטרים. כך נראה שלטון החוק באספקלריה של מערכת המשפט.

ראו פעילי הימין כי טוב והגבירו הילוך. בהפגנה אחת זעקו:

"סדי סדי (סדי בן שטרית) תישרף".

נוכחות שוטרי משטרת ישראל לא השפיעה כהוא זה על הקריאות האלימות. במקרה אחר תקפו פיזית את אחד המפגינים בנס ציונה, זאת כאשר השוטרים נמצאים במקום ולא נוקפים אצבע. בהתכתבות פנימית של פעילי הימין בקבוצה הם שיבחו והיללו את מפקד נקודת המשטרה בנס ציונה עובד עובדיה.

ביהמ"ש דחה את בקשתי לצווי הרחקה, בקבעו כי ההליך לא נועד להגן על מפגינים בסיטואציה כזו. בסיום הדיון, ולאור השתוללות פעילי ימין בתוך ביהמ"ש, הובלתי למכונית מלווה ב-5 מאבטחי משמר בתיהמ"ש ו-2 שוטרים

לפני מספר ימים סומנו בתיהם של פעילי מחאה בולטים בנס ציונה במדבקות "שמאלנים בוגדים". בנו של אחד הפעילים, שיצא באותו לילה מבית הוריו בנס ציונה, הבחין ברכב שעוקב אחריו. הוא הצליח לצלם את לוחית הרישוי של הרכב. הרכב שייך לאחד מפעילי קבוצת "פנתרי הימין של נס ציונה". תלונה הוגשה למשטרה.

ימים אחדים לאחר מכן סומנו בתים של פעילי מחאה בנס ציונה בכתובות "פה גר סמולן בוגד". השיא היה בהשלכת רימון הלם לבית של אחד מפעילי המחאה. בשלב זה לא ברור אם מדובר על אירוע על רקע פוליטי, אולם פורסם על ידי עיתונאי "הארץ" ג'וש בריינר כי שירות הביטחון הכללי מעורב בחקירת האירוע.

קמפיין "שמאלנים בוגדים" אינו הסתה-מסתבר מתשובה שקיבלתי לפנייתי מעו"ד נורית ליטמן. זה לא הסתה כי אין קריאה לפגיעה במפגינים.
בואו נשחק בנדמה לי
הנה תוצאה של "לא הסתה"https://t.co/RWLcxdOhwA

— Gonen Ben Itzhak גונן בן יצחק (@GONENB1) December 15, 2020

האלימות בנס ציונה היא רק סימפטום לבעיה קשה יותר. משטרת ישראל, אשר מתפקדת כבר שנתיים ללא מפכ"ל קבוע, הפקירה במודע את פעילי המחאה לאלימות ברחוב.

מחקר שבצעה תנועת "הדגלים השחורים" גילה כי מאות מקרי אלימות התרחשו נגד פעילי המחאה בחודשים האחרונים. מספר כתבי האישום בגין אלימות כלפי פעילי מחאה זעום ועומד על בין 5-7 כתבי אישום. ועוד לא אמרנו מילה על אלימות המשטרה כלפי המחאה.

במוצ"ש האחרונה הושלך רימון הלם לבית משפחה בנס ציונה. אנשים ללא שום עבר פלילי ולא מוכרים. בחטיבה היהודית של השב"כ חוקרים את האפשרות שהאירוע היה על רקע הששתתפותם של בני המשפחה בהפגנות נגד ראש הממשלה בעיר.

פרסום ביחד עם עמיתי היקר @bar_peleg https://t.co/yApdupxmZu

— Josh Breiner (@JoshBreiner) December 15, 2020

בירושלים פועלת קבוצת פעילי ימין הקשורה לתנועת הליכוד אשר שמה לה כמטרה לפגוע במחאה בבלפור. בראשה עומדת פעילת הימין מוריה תשובה אשר עובדת במשרדו של השר דודי אמסלם. תשובה פרסמה ציוץ בטוויטר הקושר אותה לכאורה לאירוע בו נזרקה פצצת סירחון לעבר פעילי המחאה בבלפור.

מעבר לעובדה שיידוי פצצת סירחון מוגדר על ידי החוק הפלילי כעבירת תקיפה, הרי שמדובר באירוע חמור, משום שתיאורטית זה יכול היה להוביל למהומה ולפגיעה בנפש. תלונה הוגשה על ידי הח"מ למשטרת ישראל. ככל הידוע לי, עד כה התלונה כלל לא טופלה. איש לא הורחק מההפגנות, והפעילה מוריה תשובה הגיעה לאחר הגשת התלונה לבלפור באין מפריע. זאת כאשר פעילי מחאה הנחשדים בשימוש במגפון בעשר בלילה נחקרים באזהרה ומורחקים מירושלים.

האלימות בנס ציונה היא רק סימפטום לבעיה קשה יותר. משטרת ישראל, שמתפקדת כבר שנתיים ללא מפכ"ל קבוע, הפקירה במודע את פעילי המחאה לאלימות ברחוב, נגדם התרחשו מאות מקרי אלימות בחודשים האחרונים

מדינה שבה המשטרה פועלת באופן חד צדדי ומוטה פוליטית איננה יכולה להיחשב מדינה דמוקרטית. משטרה שפועלת בצורה כזו, ראוי שתשנה את שמה מ"משטרת ישראל" ל"פנתרי הימין של אוחנה".

עו"ד גונן בן יצחק, בן 48 נשוי + 4. ממייסדי ארגון העובדים "תנופה לעובד". בעבר איש שב"כ ומפעילו של "הנסיך הירוק", והיום פעיל חברתי וחבר עמותת "חוזה חדש" נגד השחיתות השלטונית, ועמותת "ישראל יקרה לנו" הנלחמת ביוקר המחייה בישראל

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים, ששבת-בשבתו נדחית אצלה מפני ספק-פיקוח-נפש בהבהלת חולים ויולדות לבית החולים, שהקימה את "יד שרה", "עזר מציון", "עזרא למרפא" (הרב פירר) ועוד עשרות מפעלים מצילי-חיים לטובת הכלל, הידרדרה להפקרות ולהפקרה של חייהם וחיי זולתם?

ההתנהגות העולה בחיי-אדם רבים ובסבלם של אלפי חולים בחצרות חסידיות וקהילות ליטאיות מעלה שאלה נוקבת: כיצד חברה האמונה על קדושת-החיים הידרדרה להפקרת חייהם וחיי זולתם?

המשבר הזה מוביל בהכרח לדיון רחב יותר על אחריותם של אדמו"רים ורבנים ולשאלות כגון:

• מהי מהותה של חסידות בזמננו ומהן מטרותיה?
• מי שומעים ל"דעת תורה" ומי אינם שומעים?
• למי יש "אמונת חכמים" ולמי היא חסרה?
• האם משמעותן התעוותה ואבדה ממשקלן ההלכתי והמוסרי?

מתחילת התפשטות המגפה יצאו פוסקים גדולים והודיעו ברבים הלכה פשוטה ומובנת מאליה:

"חמירא סכנתא מאיסורא" – חמורה סכנה שאדם מסכן עצמו ואחרים יותר מעבירה על איסור-תורה.

התורה ציותה על שמירת החיים:

"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם". המצוות נתנו "אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" ולא שימות בהם.

חובה הלכתית להימנע מקיום המצווה, חשובה ככל שתהיה, על מנת שלא להידבק או להדביק אחרים. חייבים להישמר, להימנע מהתקהלויות, לעטות מסכה ולשמור על מרחק והיגיינה. יש להתפלל ביחידות או במניין מצומצם תוך הקפדה על הזהירות הנדרשת, לסגור בתי כנסת ובתי מדרש, לקיים שמחות בצמצום וכו'.

גם כמה אדמו"רים נתנו דוגמא אישית, סגרו את החצר והורו לקהילתם להישמר. לכאורה דברים פשוטים וידועים, כמו לומר לציבור החרדי: שמרו שבת, כשרות וטהרת המשפחה. מסתבר שלא. רבים עברו על הנחיות הרבנים.

אדמו"רים לא מעטים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה ומיניה וביה חזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל והולך של חולים ונפטרים כמעט ולא שינה דבר. זילות של חיי אדם.

אדמו"רים רבים התעלמו והמשיכו בעסקים כרגיל. היו רבנים שפרסמו הוראה וחזרו בהם או הפרו אותה בעצמם. המספר הגדל של חולים ונפטרים כמעט לא שינה דבר. זילות של חיי אדם

האחריות לחולים ולמתים מוטלת על כל פרט שלא נשמר ולא שמר. יסוד בשמירת המצוות הוא שאין אדם בר-דעת שיוכל להפיל את האחריות על הרב או האדמו"ר שלו. הפרט נכשל בכך ששמע לרבותיו ועבר עבירה בשמירת הנפש. אחריותם של האדמו"רים והפוסקים נוגעת להכשלת הציבור.

א"ר אבהו אמר רב הונא אמר רב מאי דכתיב (משלי ז', כ"ו): כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ?

כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – זה תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה.
וַעֲצֻמִים כָּל הֲרֻגֶיהָ – זה תלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה (סוטה כ"ב ע"א).

ועצומים – לשון עֹצֵם עֵינָיו (ישעיהו ל"ג, ט"ו) – שסוגרים פיהם ואינם מורים לצורכי הוראה (רש"י).

תלמיד-חכם שלא הגיע להוראה ומורה – עליו נאמר: כִּי רַבִּים חֲלָלִים הִפִּילָה – יכול להיות באמת ידען גדול, מנהיג רוחני של קהילה או אדמו"ר של חצר חשובה. אלא שהוראותיו אינם מתוך הדיון ההלכתי אלא משיקולים אחרים. הוא בבחינת:

מְּגַלֶּה פָנִים בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים (אבות ג', י"א).

ועל זה הזהיר אבטליון במשנה (שם, א', י"א):

וְיִשְׁתּוּ הַתַּלְמִידִים הַבָּאִים אַחֲרֵיכֶם וְיָמוּתוּ, וְנִמְצָא שֵׁם שָׁמַיִם מִתְחַלֵּל.

אך גם על מי שהגיעו להוראה ומצויים יום-יום בתהליך הפסיקה אמרו חז"ל שהם עלולים לסטות ולא להורות בדרך ההלכה. כך מסביר רש"י: הפוסקים הללו, גדולים ככל שהם, עוצמים עיניהם למציאות, דבר שאסור לפוסק לעשות. אם היו שותקים ולא אומרים דבר, ניחא. אבל הם סוגרים פיהם לדיון ההלכתי "ואינם מורים לצורכי הוראה" אלא לצרכים אחרים.

חלק מה"הוראות" האלה הוצגו בווידאו לציבור הרחב. מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. אין מרבותינו ז"ל מי שיחשיב תופעה כזו ל"דעת תורה" ואת הנענים לה לבעלי "אמונת חכמים". מכאן ואילך ישלוט הכאוס. פוליטיקאים ינסו ולעתים יצליחו לחלץ הוראות הפוכות. הרב מורה לסגור. חלק גדול מהמוסדות אינם נשמעים לו יותר. הורים אחראיים משאירים את הילדים בבית. אבדן-הדרך נגלה לעין-כל.

מנהל תלמוד-תורה נכנס למי שנחשב "גדול הדור" כדי לברר אם להמשיך בלימודים כרגיל. נתונים לא מוצגים, בירור לא נערך ובפחות מדקה ניתנת הוראה: ממשיכים כרגיל. מכאן ואילך ישלוט הכאוס

בחודשים האחרונים, כשנדמה שבני-ברק ניצחה את התחלואה וכי גל המתים נעצר, עוד הלעיטו דוברים חרדים את הציבור הרחב בהסברים סוציולוגים כמו צפיפות וחוסר-מודעות, אך לא הסבירו איך ייתכן שה"גדולים" אינם מודעים לכך.

היו שדברו על ה"סכנה הרוחנית" הגוברת על סכנת המוות והעזו להשוות את המצב לגזירות השמד תוך חילול זכרו של רבי עקיבא. ההצטדקות כללה גם השוואות מקוממות בין זלזול בשמירת הבריאות בריכוזים חרדיים לבין הצפיפות בהפגנות ומסיבות בתל-אביב, ואף טענות על אכיפת-יתר אצל חרדים והתעלמות מהערבים.

האם שומרי תורה ומצוות זקוקים להוראות המדינה כדי לשמור מצוות-יסוד כמו שמירת הנפש? זה לא מובן מאליו? האם לא היו חייבים להחמיר במצווה זו מלכתחילה, לשמש דוגמה חיה ליהדות שמקדשת את החיים ולהראות לכולם כיצד שמירה קפדנית על הלכות פיקוח-נפש יכולה לנצח את המגפה?

הסכנה עוד קיימת. שערי תשובה לא ננעלו ועדיין ניתן להציל חיים אם ינהג כל אדם באחריות המחויבת מדין תורה.

הרב נפתלי רוטנברג הוא רב המועצה המקומית הר אדר, עמית מחקר במכון ון ליר בירושלים, וחוקר בתוכניות על אהבה ודת וחוק ודת בריג'נט פארק קולג', באוניברסיטת אוקספורד. תחומי התעניינותו העיקריים: חוכמת האהבה; הלכה ומדרש; חינוך דמוקרטי.