אחד המהלכים הדרמטיים בפוליטיקה הישראלית הוא המאמץ של מפלגות לטשטש את הקו המבחין בין ימין ושמאל, כדי "לגנוב" בוחרים. מפלגות שונות ומשונות מנסות להתמקם "במרכז" ולטשטש עמדות, כדי להטעות את הבוחרים ולמשוך מצביעים שחושבים אחרת מהן.

אחד המהלכים הדרמטיים בפוליטיקה הישראלית הוא המאמץ של מפלגות לטשטש את הקו המבחין בין ימין ושמאל, כדי "לגנוב" בוחרים. מפלגות שונות ומשונות מנסות להתמקם "במרכז" ולטשטש עמדות

ככה מצאה אורלי לוי-אבקסיס את עצמה במפלגת העבודה, והאוזר והנדל בשותפות עם יאיר לפיד. לכן גם לא תשמעו במערכת הבחירות הקרובה את בנט מתייחס לעמדות מפלגתו כלפי זכויות הלהט"ב, ולא תראו את סער מבליט את עמדותיו כלפי סיפוח השטחים, תמיכתו בפסקת ההתגברות, או סגירת המרכולים בשבת. במקום לקבל תפריט של מגוון מפלגות המייצגות עמדות ברורות, אנו מקבלים נשף תחפושות. לקראת הבחירות הקרובות, הגיע הזמן להסיר מסיכות ולתת בימין הישראלי סימנים.

ביביזם

לא ניתן להבין את הימין הישראלי מבלי להתייחס למקומו של נתניהו כמנהיג המחנה. נתניהו נתפס בקרב תומכיו כמנהיג העליון, אשר לא לגיטימי לקרוא עליו תיגר, וגורלו האישי זהה לגורל מפלגתו וגורל ממשלת הימין. מי מתוך המחנה המנסה לקרוא עליו תיגר נתפס כבוגד. אמנם, סער ובנט הרימו ראש לאחרונה, אך ייתכן כי הכל מסתכם מבחינתם בניסיון לשיפור עמדות לצד ביבי.

נגד נתניהו הוגשו בינואר 2020 מספר כתבי אישום בגין שוחד, מרמה והפרת אמונים. מהות ההאשמות היא מעילה בתפקיד וקביעה שהוא שירת את האינטרסים האישיים שלו על חשבון האינטרסים של הציבור. לא היה די בעובדה זו כדי שמפלגת הליכוד תבחר מנהיג אחר, או שמפלגות הימין יסירו את תמיכתן בליכוד. מציאות זו מייצגת במידה רבה את בחירתו של הימין הישראלי במנהיג על פני שלטון החוק והמדינה.

ניאו-ליברליזם קפיטליסטי

הימין הישראלי הוא ימין מדיני השולל ויתור על שטחים תמורת שלום, והוא גם ימין כלכלי שאימץ את התפיסה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית. לאורך שנות שלטונו הדבר מתבטא בתהליכי הפרטה גוברים, בצמצום המגזר הציבורי, בהחלשת כוחם של איגודי העובדים, ובעלייה גוברת במדדי אי-השוויון. ההון הלך והתרכז בידיים של משפחות פרטיות מועטות, ומקומם של בעלי ההון בעיצוב פני המשק, התקשורת, הפוליטיקה והחברה הישראלית הלך וגבר. בהקשר זה, אין זה מפתיע כי במרכז אישומיו הפליליים של נתניהו, מופיעים קשריו עם אילי-הון ותקשורת.

ההון הלך והתרכז בידי קומץ משפחות, ומקום בעלי ההון בעיצוב פני המשק, התקשורת, הפוליטיקה והחברה גבר. בהקשר זה, אין זה מפתיע כי במרכז אישומיו הפליליים של נתניהו,מופיעים קשריו עם אילי-הון ותקשורת

זניחת הרעיונות הליברלים

הימין (ברובו) אמנם אימץ את הכלכלה הניאו-ליברלית, אך זנח את הרעיונות הליברליים עצמם. הרעיון הבסיסי של זכויות אדם ואזרח, אשר היווה בעבר חלק מהותי במשנה הרעיונית של תנועת הליכוד, נדחק החוצה.

בבסיסו של תהליך זה עומדים שיקולים אידיאולוגיים ופוליטיים. דחיקת רעיון זכויות האדם והאזרח מאפשרת ביתר קלות להצדיק את הכיבוש, מאפשרת לקעקע את הלגיטימיות של קולות אזרחי ישראל הערבים אשר ביחד איתם השמאל יכול להוות אלטרנטיבה לשלטון הימין, ומניחה תשתית ליצירת קואליציה בימין של מפלגות שאינן ליברליות.

רעיון זכויות האדם והאזרח הפך למרכיב שמזוהה עם השמאל בלבד. הקולות הליברלים בתוך הליכוד נדחקו החוצה מהתנועה. ארגוני זכויות האדם והאזרח סומנו על ידי ממשלות הימין כאויבים, והן פעלו בחקיקה ובשיח לפגוע בלגיטימיות, במקורות המימון, וביכולת שלהם לפעול בזירה הציבורית.

קעקוע שלטון החוק

עקרון ליברלי בסיסי נוסף הזוכה למתקפה מצד הימין הוא רעיון שלטון החוק. החוק הישראלי והחוק הבינלאומי מפריעים לימין. החוק מפריע למפעל ההתנחלויות ולכיבוש הישראלי.

אמנם בית המשפט הישראלי הצליח ועדיין מצליח להכשיר בתרגילים אלו ואחרים את מפעל ההתנחלויות, ומבחין בין התנחלויות חוקיות ללא-חוקיות, ובכך מעניק לגיטימיות למפעל בכללותו – אך זה לא מספק את חסידי ארץ-ישראל השלמה. בייחוד כאשר בית המשפט ממשיך להעניק סעד לפלסטינים.

החוק גם מפריע לקשרי הון-שלטון; הוא גם פועל להבטיח את זכויות הפרט אל מול עוצמתו של הרוב; הוא נאבק בשחיתות, ומשכך מאיים באופן אישי על מנהיגים בימין הנמצאים תחת הליכים משפטיים.

אמנם ביהמ"ש הישראלי הצליח ומצליח להכשיר בתרגילים שונים את מפעל ההתנחלויות, ומבחין בין התנחלויות חוקיות ללא-חוקיות, ובכך מעניק לגיטימיות למפעל בכללותו – אך זה לא מספק את חסידי א"י השלמה

מכל הסיבות הללו ונוספות, פועל הימין בישראל להחליש ולפגוע בלגיטימיות ובעצמאות של בתי המשפט, המשטרה והפרקליטות, ולהכפיף אותם לשלטון.

עליונות אתנית

זניחת הערכים הליברלים מניחה תשתית לבניית הקואליציה הימנית השולטת בישראל שנים רבות: הליכוד, מפלגות המתנחלים המייצגות את הזרם הדתי-לאומי, המפלגות החרדיות הלא-ציוניות, ומפלגת ישראל ביתנו.

המפלגות החרדיות פועלות בהתאם להלכה הדתית ורעיון זכויות האדם והאזרח זר להן, כמו גם הרעיון הבסיסי של ריבונות העם. המפלגות של הציבור הדתי-לאומי העמידו את רעיון ארץ ישראל השלמה וההתנחלויות בראש סדר העדיפויות שלהן. רעיון הפוגע בזכויות האדם של הפלסטינים בשטחים, ומייצר היררכייה בין יהודים ופלסטינים בתוך ישראל. ישראל ביתנו היא מפלגה חילונית במהותה, אך אינה בהכרח ליברלית. בניגוד למפלגות החרדיות והדתיות, היא מכירה ומקדמת את סמכותה של המדינה, אך יוצאת כנגד הרעיון של זכויות מיעוט ושוויון אזרחי.

אמנם, יש גוונים שונים בימין, וניואנסים מבדילים בין המפלגות, אולם הציר האידיאולוגי המחבר את המפלגות הללו יחד, הוא תפיסה בסיסית של עליונות אתנית יהודית (דתית, תרבותית או היסטורית) והתנגדות לרעיון האזרחות הרפובליקני.

שמאלני? הצבע לשמאל!

מאבק איתנים מתחולל כעת בכל רחבי העולם בין הימין הפופוליסטי לבין תומכי הרעיון הדמוקרטי-ליברלי. במוקד נמצא הצורך להכריע בין אידיאולוגיה וערכים לסמכותו של מנהיג, בין ערכים ליברלים ורפובליקנים ללאומנות ועליונות אתנית, בין סמכותו של המדע לסמכות ה"לייקים" ברשתות, בין דמוקרטיה מבנית ומהותית ל"משילות" והענקת עוצמה בלעדית לרשות המבצעת. לכך יש לצרף את המאבק הקבוע בין תפיסת העולם הימנית-שמרנית לתפיסת העולם השמאלנית השואפת שלום, צדק ושוויון.

במוקד נמצא הצורך להכריע בין אידיאולוגיה וערכים לסמכותו של מנהיג, בין ערכים ליברלים ורפובליקנים ללאומנות ועליונות אתנית, בין סמכותו של המדע לסמכות ה"לייקים" ברשתות

בכל רגע נתון, ובוודאי בעת שלשול הפתק בבחירות הקרובות, על כל אחד ואחת מאיתנו לבחור לאיזה צד להעניק את התמיכה. בתהליך זה, כדאי להיזהר מתחפושות. בניגוד לסיסמת הבחירות שמנסה לטשטש זאת – יש ימין, ויש שמאל. שמאלני.ת? הצבע.י לשמאל!

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

אם ברקו "סטייק", אז מה נתניהו? לקושש קולות מהמגזר הערבי ישראלי – מס' 1 ברשימת הזיגזוגים

אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו.

אני לא היחיד שמחזיק ברשימת הזיגזוגים של נתניהו. הרשימה ארוכה וכוללת את הזיגזוגים והתהפוכות בכל כהונותיו. מצהיר ומסית ואז פועל בניגוד מוחלט להצהרותיו

מסע הזיגזוגים של נתניהו החל בראיון ל"ידיעות אחרונות", ב-3 לספטמבר 1995 שם קבע:

"מי בעולם מאמין לערפאת? רק יצחק רבין ושמעון פרס מאמינים לו ונותנים לו להקים בסיס 15 דקות מירושלים. הוא הרי הארכי שקרן של דורנו".

לאחר מכן הכריז בתכנית המעגל של דן שילון שלא ייפגש עם ערפאת. כידוע, לא רק שנפגש עמו לאחר מכן, אלא אף חתם איתו על הסכמי וואי וחברון.

בהסכם וואי הבטיח כי במסגרת הפעימה הראשונה והשנייה של הסכם אוסלו (שהבטיח שלא יישם), לא ימסור לפלסטינים שטח מעל ל-10%. לבסוף, בשל לחץ אמריקאי העביר 13% משטח C ביהודה ושומרון השטח לפלסטינים, וקבע כי מתוכם 3% יהוו שמורת טבע. כך נתניהו נסוג משטחים לאחר שהאשים ומאשים עד היום את "השמאל" בכך שהוא יודע לעשות שלום רק תמורת שטחים.

• נתניהו הצהיר – לא מדינה פלסטינית, לאחר מכן הצהיר כן למדינה פלסטינית.
• כן למע"מ על פירות וירקות, ולאחר מכן לא.
• כן בנייה בהתנחלויות, לא בנייה.
• כן מגנומטרים, לא מגנומטרים.
• כן הסכם עם אריתריאה על מבקשי המקלט ואז לא.
• אותה התנהלות חוזרת על עצמה גם במשבר הקורונה, בו הוא מתגאה באופן ניהולו ומבקש "תשמרו על ההנחיות", לא שומר עליהן בעצמו, ואז מנחה "תעשו חיים", ומאשים את העם בתוצאות אותה עשיית חיים. שלא נדבר על הסתירות בהגבלות ובאכיפה.

וזה רק קומץ דוגמאות. ישנם עשרות זגזוגים ותהפוכות ואמיתות לשעתן לאורך 15 שנות שלטון נתניהו – אולם ביחסו למגזר הערבי, השבוע נתניהו התעלה אפילו על עצמו.

הרי במשך כל מערכת הבחירות האחרונה נתניהו האשים את גנץ וכחול לבן שוב ושוב בהאשמה הנוראה, לפיה אחרי הבחירות הם יקימו ממשלה בתמיכת הערבים, בתמיכת הרשימה המשותפת, בטענה שמדובר בתומכי טרור.

ומה עשה נתניהו מאז? שיתף פעולה עם ח"כ מנסור עבאס מהמשותפת, ועוד מהפלג האיסלמי הקיצוני בתוכה. עתה אין גבול לציניות, ליכולת הזיגזוג ובעיקר לבושה.

לאחר שפלרטט עם ח"כ עבאס, נתניהו מחזר אחרי הציבור הערבי כדי לקושש את הקולות שיפצו על אלו שהלכו ליריביו מימין סער ובנט, כשהוא מבין כי השניים עלולים לגזול ממנו מנדטים שיעשו את ההבדל ויאפשרו לו להימנע או לדחות את המשפט.

השרה מירי רגב האשימה את ברקוביץ' שהוא מתהפך בדעותיו כמו סטייק. מדוע השרה רגב לא פונה לנתניהו ומאשימה גם אותו על כך שהוא מתהפך כסטייק, כשהוא מנסה להתחבר למי שעד לא מזמן עשה הכל כדי להסית נגדו ולהדיר מהציבוריות הישראלית.

אוהו. חתיכת עימות בין השרה מירי רגב לאיל ברקוביץ׳ בתוכנית היום: ״כל עוד לא תתנצל בפני הליכודניקים לעולם לא תהיה מאמן נבחרת. יא חתיכת סטייק. איפה גנץ המשיח שלך?״ pic.twitter.com/taKfES82OC

— Raz Shechnik (@RazShechnik) October 9, 2020

אם נתניהו מחליט לשנות את יחסו למגזר זה, לאחר שהסית נגדם כה רבות, מדוע שלא ישנה את יחסו לשמאל, לאחר שהסית נגדם פעמים רבות אפילו יותר?

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו? מה, מה פתאום? אילו לא היינו מכירים את רשימת תופעות הלוואי של החיסון, היינו חושבים שמדובר באחת מהן.

האם יש מי שיכול לקבוע ברצינות כי הניסיון של נתניהו לגייס את תמיכת המגזר הערבי אינו ניסיון נואש ובוודאי לא אותנטי, המתבסס על מניעים פוליטיים צרים בלבד? ממתי אזרחי המגזר הערבי ישראלי חשובים לו?

בימים אלה התקיימה הפגנת ענק בנצרת של תושבי האזור מהמגזר הערבי.
נתניהו מוביל לתסיסה בציבור, שעלולה להוביל למקרי אלימות בקרב הציבור שגם כך סובל מאלימות.

הסטייקים של נתניהו עלולים לשרוף את המדינה ופלא שאינם שורפים אותו כמועמד אמין בקרב תומכיו.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

הכל מול העינים. שקוף כל כך.

העמידה מדושנת העונג לצד אביב גפן, לאחר חודשים של הפקרת אנשי התרבות בצורה מוחלטת (אנשי התיאטרון בשמם פניתי אליך לפני חודשיים, השר חילי טרופר, עדיין מחכים למענה רשמי, מסודר וקונקרטי בדבר פרנסתם וקיומם האנושי, להבדיל מהצגות נבובות ליד זמר שהוזמן כדי לשמש תפאורה בהצגת היחיד של נתניהו).

הכל שקוף כל כך. העמידה מדושנת העונג לצד אביב גפן, לאחר חודשים של הפקרת אנשי התרבות (אנשי התיאטרון בשמם פניתי אליך לפני חודשיים, השר חילי טרופר, עדיין מחכים למענה רשמי ומסודר בדבר פרנסתם וקיומם)

הבטחת פיזור 70 מיליון שקלים (הבטחה שנשלפת משרוול השקרים הקבוע כמו כלום) על עולם התרבות שהושמד בשיטתיות לאורך השנה האחרונה, מפי המנהיג הראשון בתולדות מדינת ישראל שלא העביר תקציב מדינה למען כולנו אך ורק בשל צרכיו האישיים, המשפטיים והפוליטיים הנכלוליים: אי העברת תקציב המדינה הייתה הדרך היחידה למנוע את הרוטציה עליה חתם נתניהו בלי טריקים ובלי שטיקים כדי לפרק את כחול לבן ותו לא.

עמידתם של השר לענייני ישראל כץ מצדו האחד של נתניהו ושל הזמר הבינוני מצדו השני, כשהם משמשים בתפקיד היחיד לו נועדים כל מי שמקיפים את נתניהו: להיות סטטיסטים בהצגת יחיד שקופה ומבישה שחוזרת על עצמה שוב ושוב.

החנופה הזולה, הכוזבת, הצינית, לאוזני הבוחרים הערבים, תוך יצירת הפרד ומשול מוכר ואהוב ברשימה המשותפת (כמה צפוי שתקלוט ששיחקו בך, חבר הכנסת עבאס. התפתית להבטחות השווא של נתניהו חרף אזהרות חבריך שמכירים אותו, כשם שבני גנץ התפתה להבטחות השווא שלו, חרף האזהרות האינסופיות שקיבל גדול משמידי הערך העצמי בפוליטיקה הישראלית. אזהרות שהגיעו מלפיד, יעלון, הורוביץ, עודה ושורה ארוכה של חברות וחברי כנסת בהווה ובעבר).

וביבי כזה: "אני אמרתי 'הערבים נעים בכמויות'? הרי סילפו את דבריי". אבל אי אפשר היה לסלף אותם, מפני שאמרת אותם במו פיך. הקלטת אותם. ביימת את הקליפ. דאגת שיעלה באתר וואלה. שיופץ ברשת. לא אמרת מילה על הצבעה לרשימה המשותפת. המצאת שקר בוטה על נהירה המונית לקלפיות מצד בני המיעוט נגדו אתה תמיד מסית כדי להדליק את הבייס ולהוציאו מהבית להצביע מחל.

"אני אמרתי 'הערבים נעים בכמויות'? סילפו את דבריי". אבל אי אפשר היה לסלפם, כי אמרת אותם במו פיך. הקלטת אותם. ביימת את הקליפ. דאגת שיעלה בוואלה. שיופץ ברשת. לא אמרת מילה על הצבעה למשותפת

בוא נסכם בפשטות: נחרדת בבחירות 2015 ממימוש המוני של זכות ההצבעה של האזרחים סוג ד' נגדם הסתת מאז ומעולם. רעדת מרוב חרדה להפסיד בבחירות. לכן הדלקת את הבייס באמירה גזענית פשוטה. בשקר גזעני פשוט על ערבים נוהרים באוטובוסים של עמותות שמאל שלא היו ולא נבראו. 2 ציפורים מסיתות וכוזבות במכה אחת: להדליק את הבייס נגד ערבים ונגד שמאלנים.

זוכרים את ההודעה בתפוצה ההמונית בקמפיין המפלגה שהיתה פעם הליכוד במרס 2019, לפיה הערבים בישראל רוצים להשמיד את כולנו? נתניהו התנצל מהר ואמר שמדובר באיזו טעות טכנית של איזה בוט או סטודנט. אהה. כמו הסטודנט של בנט שצייץ בטוויטר דברי נבלה על בני משפחות שכולות שבחרו להתאבל ביחד עם בני משפחות שכולות פלסטיניות.

נאום נתניהו בכנס הרצליה על האזרחים הערבים כאיום דמוגרפי? אזכורים אחרים של הסכנה הדמוגרפית שבקעו מפיו לאורך השנים? חוק קמיניץ שכל מהותו היתה להרוס אך ורק בתים של אזרחים ערבים שנבנו ללא היתר, כי רשויות התכנון לא מעניקות לאזרחים ערבים היתרי תכנון ובנייה פעמים רבות? הפקרת נושא אפשרות הרחבת בנייה מסודרת לאזרחים הערבים? הפקרת האזרחים הערבים לכנופיות פשע משתולל ורצחני שגבו 98 נרצחים במהלך 2020? הפקרת הכפרים הבלתי מוכרים אחרי 72 שנות עצמאות? השקעה כספית בלתי שוויונית באופן קיצוני בין תלמיד ערבי לתלמיד יהודי? הזנחת תשתיות ביישובים הערבים? הכל כמובן לא היה ולא נברא אלא משל מטורלל היה.

נאום הבלהות על פודיום ברחוב דיזנגוף בת"א בסוף שנת 2015, לאחר שאזרח ערבי ביצע שם טבח נורא ורצח 2 אזרחים יהודים, תוך שראש הממשלה המפקיר והמופקר פונה לבייס ומדליק אותו בכוונה באמירה ש"לא נרשה כאן מדינה בתוך מדינה" (רמז לכך שהאזרחים הערבים אינם שומרי חוק באופן גורף. הם בעצם קהילה עצומה של פושעים שמחזיקים בנשק לא חוקי) ובמקביל, אי נקיפת אצבע לצורך איסוף הנשק הלא חוקי ביישובים הערבים או מיגור ארגוני הפשע והחסות והאלימות במשפחה שמניבה קורבנות ערביות רבות וגם קורבנות יהודיות לא מעטות. מישהו בכלל זוכר את הזוועות?

דיבור חלול על ירושלים המאוחדת לנצח תוך מניעת אזרחות מהפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית, שגם סובלים מהתעמרות קבועה מהרשויות ומחשש תמידי שעצם תושבותם תישלל. זכויות אזרח כמובן אין להם כי אינם אזרחים. אינם יכולים לבחור לפרלמנט ולממשלה ששולטים בחייהם.

דיבור חלול על ירושלים המאוחדת לנצח תוך מניעת אזרחות מהפלסטינים תושבי ירושלים המזרחית, שסובלים מחשש תמידי שעצם תושבותם תישלל. זכויות אזרח כמובן אין להם כי אינם אזרחים

קיום משטר אפרטהייד בעל 2 מערכות חוק שונות בהתאם למוצא אתני שונה בגדה, תוך שמירת משטר צבאי נורא בחיי הפלסטינים והתנגדות לכינון מדינה ריבונית משלהם מחד, אך גם התנגדות לסיפוח ולהענקת אזרחות ישראלית לפלסטינים מאידך. זוהי כמובן החרפה הכי גדולה שמונחת לפתחו של מי שהמית כל תהליך מדיני והעמיק כל היבט של אפליה, דיכוי והפרת זכויות אדם בגדה.

הגדרת נבחרי ונבחרות הרוב המכריע של האזרחים והאזרחיות הערבים במדינת ישראל כתומכי טרור, כבוגדים, וכמי שאפילו עצם תמיכתם החיצונית בממשלת שמאל-מרכז-ליברמן היא דבר מוקצה מחמת מיאוס וסכנה בדיונית. העיקר שלא תקום ממשלה ללא נתניהו. ללא הוא עצמו. ללא הנאשם שנמלט ממשפט. וגנץ ואשכנזי נכנעו לגזענות המבעיתה הזו.

הבטחות שווא אינסופיות לתגבור תקצוב היישובים הערבים תוך הימנעות ממימושן. ומעל הכל: חוק הלאום שהראה בדיוק מה חושב נתניהו על מעמד האזרחים הערבים. מעמדה הרשמי של השפה הערבית בוטל שם. עיקרון השוויון לא הוזכר שם בכוונת מכוון. והעדפת ההתיישבות היהודית בחוק הנבזי שימשה לפסיקה מבישה של רשם בבית משפט כדי למנוע תקצוב שוויוני בהסעות לתלמידים ערבים.

נתניהו מומחה בהפרד ומשול. בשיווק עצמי אינסופי ומתיש מרוב התפארות עצמית. בסילופים וכזבים שבהם הוא משכנע את עצמו להאמין. בכיבוש עלק-שרמנטי של פוליטיקאי זה או אחר רק כדי לנצלו וכדי לפרק את המפלגה שמולו. עכשיו עבאס למד זאת בדרך הקשה.

הוא חשב שהתחנפות לנתניהו תסייע בעדו להציג עצמו כמי שהביא לתכנית (שלא תתממש כמובן) למיגור הפשיעה בקרב הציבור הערבי. אבל ביבי הוא ביבי. לכן מיהר לנכס לעצמו את התכנית החלולה והשלופה משרוול הקסמים. מין תוכנית למיגור הפשיעה בחברה הערבית שתתפוגג דקה אחרי הבחירות. איפה היתה התכנית הזו לאורך 12 שנות שלטון נתניהו? היא לא היתה. כי זה פשוט לא עניין את הראיס.

ומנסור עבאס? נשאר עם המכנסיים למטה. כמו גנץ ועמיר פרץ. כמו גבי אשכנזי ואבי גבאי. כמו יצחק הרצוג וציפי לבני. כמו יעלון ולפיד בעבר. כמו מופז וברק. כמו מי לא?

ומנסור עבאס? נשאר עם המכנסיים למטה. כמו גנץ ועמיר פרץ. כמו גבי אשכנזי ואבי גבאי. כמו יצחק הרצוג וציפי לבני. כמו יעלון ולפיד בעבר. כמו מופז וברק. כמו מי לא?

הנה שלושה כללי יסוד שמומלץ מאד לכל מי ששוקל להתפתות ולגלם כמו אביב גפן ומנסור עבאס ובעיקר כמו בני גנץ וגבי אשכנזי את תפקיד שוטה הכפר המנוצל והסטטיסט בהצגת היחיד הנצחית והחלולה כמו קרטון ללא תקציב מדינה.

אלו 3 כללים פשוטים:

1. לא להיכנס לשום מגע או שיחה עם נתניהו.
2. לא להיכנס לשום מגע או שיחה עם נתניהו.
3. לא להיכנס לשום מגע או שיחה עם נתניהו.

מדובר במי שמכונה בשפת מדע המדינה "מנהיג רעיל".

מדובר במי שמוכר בשפה הפסיכולוגית כנרקיסיסט שלילי או נרקיסיסט רעיל.

מדובר במי שמוכר בשפה המשפטית כנאשם בעבירות חמורות שעצם כהונתו כראש ממשלה היא ניגוד עניינים אחד, עצום וגדול. הפרת אמונים שיטתית ויומיומית.

לא מאמינים? תשאלו את נתניהו עצמו. נתניהו של 2008. זה שהצביע בעד הצעת חוק למנוע מראש ממשלה לכהן ברגע שהוגש נגדו כתב אישום. זה שטען בלהט שאפילו ראש ממשלה תחת חקירות איבד את המנדט המוסרי והציבורי. בתנאי שלא קוראים לו נתניהו, כמובן.

עורך דין דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. בן 46. נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.