ד"ר רועי קיבריק
הזמן של
ד"ר רועי קיבריק

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים – המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

גרמניה - זה עליך

ביום בו כנסת ישראל קידמה חוקים המאיינים את עצמאות בית המשפט הישראלי, ביקר בישראל שר המשפטים הגרמני מרקו בוכמן. ביום שלישי שעבר הוא נפגש עם שר המשפטים יריב לוין, עם היועצת המשפטית גלי בהרב מיארה ועם נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. בסיום הפגישות התייחס בוכמן בעדינות להפיכה המשטרית בישראל ואמר כי "יש ללמוד מההיסטוריה שדמוקרטיות יכולות לחסל את עצמן אם אין מגבלות על כוחו של הרוב".

בסיום הפגישות של שר המשפטים הגרמני בישראל, התייחס בוכמן בעדינות להפיכה המשטרית בישראל ואמר כי "יש ללמוד מההיסטוריה שדמוקרטיות יכולות לחסל את עצמן אם אין מגבלות על כוחו של הרוב"

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 753 מילים

פוטין מאיים להכרית את הסדר העולמי שאנו מכירים

הפלישה של פוטין לאוקראינה עשויה להיות רגע מכונן, ועל ישראל לקבל החלטה אסטרטגית היכן היא עומדת במאבק על הסדר העולמי.

לאורך ההיסטוריה יש רגעים מכוננים – ברובם אנו מכירים בדיעבד. לפעמים תוך התהוותם, אנו מכירים בפוטנציאל של אירועים שונים להיות כאלו. הפלישה של פוטין לאוקראינה יכולה להיות לא פחות מרגע מכונן במאבק על דמותו של הסדר העולמי.

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 935 מילים ו-1 תגובות

היחסים עם מרוקו: דגם חדש וטוב של יחסים עם מדינה מוסלמית

אנו נוטים להתלונן בצדק על "השלום הקר" עם מצרים, ובשנים האחרונות גם עם ירדן. היחסים עם מצרים וירדן הם קריטיים לישראל. הם נשענים על שותפות אינטרסים אסטרטגית, ביטחונית וכלכלית, ושרדו עשרות שנים של אתגרים.

אולם תחושת השותפות הזו לא מחלחלת אל החברה המצרית והירדנית, להיפך, תחושות האנטי-נורמליזציה הן שמקבלות ביטוי רב יותר. במקרה של היחסים עם מרוקו, התמונה היא אחרת. היחסים האזרחיים נמשכו והחזיקו מעמד, גם כאשר היחסים המדיניים נותקו.

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 647 מילים

ביידן "מייבש" את נתניהו: נקווה שזה יסתכם בזה

יושב לו נתניהו בבלפור, ומחכה לשיחה. מחכה, ומחכה, אבל היא לא מגיעה. כן, ביידן באמת "מייבש" את נתניהו. הוא כבר התקשר לטרודו בקנדה, אוברדור במקסיקו, ג'ונסון בבריטניה, מקרון בצרפת, מרקל בגרמניה, סטולטנברג מנאט"ו, פוטין ברוסיה וסוגה ביפן. ולמי הוא לא התקשר? לנתניהו בישראל.

יושב נתניהו בבלפור ומחכה לשיחה שלא מגיעה. ביידן "מייבש" אותו. הוא כבר התקשר לטרודו בקנדה, אוברדור במקסיקו, ג'ונסון בבריטניה, מקרון בצרפת, מרקל בגרמניה, סטולטנברג מנאט"ו, פוטין ברוסיה וסוגה ביפן

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
3
עוד 589 מילים ו-3 תגובות

סמכותנות ועליונות אתנית – קווים לדמותו של הימין הישראלי

אחד המהלכים הדרמטיים בפוליטיקה הישראלית הוא המאמץ של מפלגות לטשטש את הקו המבחין בין ימין ושמאל, כדי "לגנוב" בוחרים. מפלגות שונות ומשונות מנסות להתמקם "במרכז" ולטשטש עמדות, כדי להטעות את הבוחרים ולמשוך מצביעים שחושבים אחרת מהן.

אחד המהלכים הדרמטיים בפוליטיקה הישראלית הוא המאמץ של מפלגות לטשטש את הקו המבחין בין ימין ושמאל, כדי "לגנוב" בוחרים. מפלגות שונות ומשונות מנסות להתמקם "במרכז" ולטשטש עמדות

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 878 מילים

חשופים לקורונה - אתגרים, כשלים והזדמנויות

העולם יצא מאיזון.

הפחד מהמוות והאמונה שיש ביכולתו של האדם לנצח אותו – העניקו לנגיף הקורונה עוצמה אדירה.

ד"ר רועי קיבריק הוא מנהל המחקרים במיתווים - המכון הישראלי למדיניות חוץ-אזורית

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
מדינת ישראל הכריזה מלחמה. כמעט כל מה שהממשלה עושה כרגע, כל הזמן הניהולי ומשאבים, קשורים למשבר ולהשלכותיו, ועדיין לא פשוט לתפקד היטב. מערכת אדירה מגוייסת למען מטרה אחת. פתאום הכל זז מה... המשך קריאה

מדינת ישראל הכריזה מלחמה.

כמעט כל מה שהממשלה עושה כרגע, כל הזמן הניהולי ומשאבים, קשורים למשבר ולהשלכותיו, ועדיין לא פשוט לתפקד היטב.

מערכת אדירה מגוייסת למען מטרה אחת. פתאום הכל זז מהר. מקבלים החלטות. בוחנים חלופות. מקצים תקציב. מגייסים את האמצעים והיכולות של השוק הפרטי להיות חלק מהתזמורת.

ביום יום, אנחנו מצפים מהממשלה לטפל באותה התכליתיות והמהירות בכל תחומי החיים. אבל אפשר באמת לטפל היטב ובמקביל ב-1000 מטרות שונות בתכלית? אתם מכירים ארגון שעושה את זה? אתם לא, כי זה בלתי אפשרי.

פרקטית לא ניתן לנהל בהצלחה ארגון שמתיימר להיות בייביסיטר לכל תחומי החיים.

טובת הציבור היא ממשלה קטנה – במספר משרדי הממשלה, במספר השרים, בכמות עובדי הציבור, בנושאים שמנוהלים על-ידה ושבאחריותה.

ממשלה שעוסקת בשאלה אם בגני הילדים יהיו או לא יהיו מצלמות, אם בתיכונים ילמדו או לא ילמדו ספר כזה או אחר, ושקובעת היכן יעבור כל קו אוטובוס במדינה ובאיזה תדירות – בהכרח לא מפעילה מאמצים יעילים וממוקדים לטפל בדברים הגדולים והחשובים מכולם – הערכות למצבי קיצון וחירום, ביטחון אישי, שמירה על רכוש פרטי וציבורי, מערכת צדק מהירה, מערכת מיסוי הגונה פשוטה להבנה ויעילה, רשת בטחון כלכלית לנזקקים ביותר, בקרה ואכיפה, ביעור שחיתות.

המשבר הזה, כמו כל מלחמה, הוא ההוכחה לעליבותו, חוסר יעילותו ונוקשותו של המגזר הציבורי בעיתות שגרה כשיש אלפי מטרות סותרות, ועליונותו בעת חירום כשנדרש סנכרון מערכות מהיר, גמיש, סתגלן.

העליבות בשגרה מגיעה מהניסיון לנהל כל פרט, לתכנן כל צעד, להתגונן מכל תקלה, להסדיר כל מצב, לאשר כל שיהוק, להסמיך כל בעל מקצוע, להחליט מה נכון בכל שאלה – בשביל זה צריך המון עובדים, מוסדות, חוקים ותקציבים.

העליונות בחירום מגיעה מהכוח והסמכות לקחת את כל המשאבים הקיימים – ציבוריים ופרטיים, ולנצח על התזמורת ביד אחת. אם גם היינו מנצלים את עיתות השגרה לתכנן טוב יותר את סדר הפעולות ומרחב האפשרויות בעיתות החירום, בכלל היה נפלא.

המלחמה הזו היא ההוכחה שממשלות כוחן בחירום ולא בשגרה. הן ההוכחה שהדרישה הציבורית למדינת בייביסיטר שתעסוק בהכל בשגרה היא דרישה לא ריאלית וקצרת רואי.

עוד 1,590 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה