קייס כמאל, פלסטיני בן 22 משכם וסטודנט לספרות אנגלית באוניברסיטת א-נג'אח ודניאל קמפטון, בת 30 מכפר ורבורג, קרמיקאית וסטודנטית ב"אקדמית תל אביב-יפו", נפגשו לדבר ברמאללה במסגרת תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה ישראלית ופלסטינית של "יוזמת ז'נבה".

קייס: הוזמנתי על ידי יוזמת ז'נבה וקואליציית השלום הפלסטינית להשתתף בסדנה משותפת שאירחה ישראלים ופלסטינים צעירות וצעירים ברמאללה. מעין "מנהיגי המחר" משני הצדדים. די היססתי אם להצטרף למפגש או לא. בעיקר שזו הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה שאצטרף שוב למפגש ישראלי-פלסטיני מאז המלחמה במאי האחרון. הרגשתי שזה יהיה כבר חסר תועלת להשתתף בנקודה הזאת, אחרי שהמלחמה חשפה כמה האנשים שברחבי האזור שלנו מרוחקים ונפרדים זה מזה. למרות זאת, החלטתי שאני עדיין רוצה להילחם בשביל השלום ובשביל מה שאני מאמין בו, ובעצם לתת למפגש המשותף הזדמנות בכל זאת.

קייס כמאל, בן 22 משכם, סטודנט ללימודי ספרות אנגלית באוניברסיטת א-נג'אח שבשכם, כותב ופעיל חברתי.

דניאל קמפטון היא קרמיקאית בת 30 מכפר ורבורג, סטודנטית בתכנית הבינלאומית הרב-תחומית במכללה האקדמית תל אביב יפו.

יאיר גולן מתיימר להציג לציבור הישראלי תפיסת ביטחון לאומי שאמורה להוות אלטרנטיבה לכשלי ההתנהלות של הממשלה הנוכחית. יש בה חלקים חיוביים, אלו שנוגעים להפסקת הלחימה בעזה ובניית מוכנות לאיום האיראני. אולם היא כושלת באופן קשה בהבנת המציאות הביטחונית מול הפלסטינים, ובסופו של דבר תיכשל גם בשינוי המציאות הפוליטית.

לאורך שנות שלטונו, נתניהו אבחן בדייקנות את הפחד הקמאי של הציבור הישראלי מקידום פתרונות קבע של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הפתרון שמציע מחנה השמאל, של פשרה טריטוריאלית והקמת מדינה פלסטינית, עורר חשש מנסיגה לגבולות שאינם ברי הגנה, מהיעדרה של מנהיגות פלסטינית שתייצב את המדינה שתקום, ומאלימות רחבה שעלולה להיווצר עקב פינוי מסיבי של התנחלויות.

בן זוג, אבא, גר בקיבוץ בגליל. פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת חיפה. מתעניין בעיקר באופן שבו זהויות קולקטיביות משפיעות על משטרים פוליטיים. חושב וכותב על דת ומדינה, פוליטיקה ישראלית והסכסוך הישראלי פלסטיני. מאמין שישראל יכולה וצריכה להיות טובה יותר.

קל להתייאש מציבור המצביעים הישראלי שכה רבים בו פשוט אינם מבינים שהימין מוביל את המדינה לחורבן: מדינה דו-לאומית, לא דמוקרטית, ענייה ותאוקרטית. בעקבות האסון האלקטורלי שהתרחש כעת בארצות הברית, אולי יש חצי נחמה בהוכחה שבלבול המוני הוא צרת רבים.

בסקר אחר סקר סביב בחירות 2024 אמרו האמריקאים שהכלכלה נמצאת בעדיפות עליונה ושהאינפלציה היא הנושא הכלכלי החשוב מכולם. זה עזר מאוד לדונלד טראמפ. היותו אדם לא מוסרי באופן מזעזע וחסר תקדים בעידן המודרני במערב לא נחשב לחשוב במיוחד. את הציבור עניינה המדיניות, כביכול.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com

הנה מדד הדמוקרטיות העדכני.

צ'ילה מוגדרת דמוקרטיה ליברלית. מדינת ישראל (ללא הגדה והרצועה – ולפחות לגבי הגדה, זוהי אבחנה מלאכותית שכבר מזמן אינה מציאותית) אינה מוגדרת עוד דמוקרטיה ליברלית אלא דמוקרטיה אלקטורלית: כזו שנערכות בה בחירות חופשיות (גם זה אינו בטוח עוד, כפי שמבין כל מי שעיניו בראשו) אך אין בה עוד הגנה מספקת על זכויות האדם, עצמאות מערכת המשפט מותקפת בידי הממשלה וכך גם עצמאות התקשורת ועוד.

עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.