JavaScript is required for our website accessibility to work properly. קייס כמאל ודניאל קמפטון: כשנפגשנו ברמאללה לדבר על שלום | זמן ישראל

כשנפגשנו ברמאללה לדבר על שלום

מפגש ישראלי פלסטיני, מפגש ישראלי פלסטיני במסגרת תכנית הפיוס להנהגה ישראלית צעירה, עם השר לשעבר אשרף אל ערג'מי (מהרשות הפלסטינית, שר האסירים לשעבר) (צילום: יוזמת ז'נבה)
יוזמת ז'נבה
מפגש ישראלי פלסטיני, מפגש ישראלי פלסטיני במסגרת תכנית הפיוס להנהגה ישראלית צעירה, עם השר לשעבר אשרף אל ערג'מי (מהרשות הפלסטינית, שר האסירים לשעבר)

קייס כמאל, פלסטיני בן 22 משכם וסטודנט לספרות אנגלית באוניברסיטת א-נג'אח ודניאל קמפטון, בת 30 מכפר ורבורג, קרמיקאית וסטודנטית ב"אקדמית תל אביב-יפו", נפגשו לדבר ברמאללה במסגרת תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה ישראלית ופלסטינית של "יוזמת ז'נבה".

קייס: הוזמנתי על ידי יוזמת ז'נבה וקואליציית השלום הפלסטינית להשתתף בסדנה משותפת שאירחה ישראלים ופלסטינים צעירות וצעירים ברמאללה. מעין "מנהיגי המחר" משני הצדדים. די היססתי אם להצטרף למפגש או לא. בעיקר שזו הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה שאצטרף שוב למפגש ישראלי-פלסטיני מאז המלחמה במאי האחרון. הרגשתי שזה יהיה כבר חסר תועלת להשתתף בנקודה הזאת, אחרי שהמלחמה חשפה כמה האנשים שברחבי האזור שלנו מרוחקים ונפרדים זה מזה. למרות זאת, החלטתי שאני עדיין רוצה להילחם בשביל השלום ובשביל מה שאני מאמין בו, ובעצם לתת למפגש המשותף הזדמנות בכל זאת.

קייס: הרגשתי שזה יהיה חסר תועלת להשתתף במפגש המשותף אחרי שהמלחמה חשפה כמה האנשים באזור שלנו מרוחקים ונפרדים זה מזה. למרות זאת, החלטתי שאני עדיין רוצה להילחם בשביל השלום

דניאל: התרגשתי לנסוע לרמאללה, אבל ההתרגשות הייתה מעורבת עם קצת לחץ. למרות שזו לא הייתה הפעם הראשונה שלי עם פלסטינים, הדרכים שנעבור בדרך לרמאללה והמורכבות של הסכסוך הזה מעולם לא היו ברורות לי יותר מהיום. זה רק מעצים את התחושות האלו לקראת הביקור ובדרך אליו.

הדבר הראשון שהכה בי הוא השינוי בנוף, ברגע שחוצים את הקו הירוק לגדה. העצים נעלמים ונוף עירום נחשף. נראה ששום דבר לא חסין לפוליטיקה, גם לא הטבע. תחושת הזרות, "את במדינה אחרת", תופסת אותי מיד. הנוף הזה זר לי, למרות שאני רק 40 דקות נסיעה מהבית שלי. אני מחוץ לאזור הנוחות שלי וזה מורגש, ותוך כדי אני רק חושבת על הכעס והעוינות שחלק מהאנשים שמחוץ לאוטובוס שאני נוסעת בו עשויים להרגיש כלפי, אם היו יודעים שאני שם. ברגע הזה אני מזכירה לעצמי כמה טבעי זה לבני אדם באשר הם לפחד ממה שלא מוכר להם. נרגעתי.

קייס: בפגישה ראיתי איך לנו, צעירים פלסטינים וישראלים, יש מטרות די דומות בסך-הכל. כולנו רוצים חיים טובים ולשים סוף לאומללות הזו, למה שנוצר בגלל הכיבוש הצבאי על הפלסטינים. הסכמנו יחד שהתקווה המשותפת לנו היא להגיע למציאות של שתי מדינות. פתרון שתי המדינות נשמע כמו עסקה די הוגנת לשני הצדדים, לא? אז למה אנחנו לא פשוט מיישמים אותו וזהו?

באחד מהדיונים התמקדנו בקבוצה באתגרים שבדרך לפתרון שתי המדינות. בדיון עלתה העובדה, החשובה ביותר בעיניי, ש-475,481 מתנחלים חיים בגדה המערבית, נכון ל-2021 (לא כולל מזרח ירושלים). המתנחלים הללו מפרים את החוק וההחלטות הבין-לאומיים בעצם זה שהם חיים בגדה המערבית, והנוכחות שלהם שם היא מהמכשולים המשמעותיים ביותר לשלום.

דניאל: אני חושבת על העוינות שחלק מהאנשים שמחוץ לאוטובוס שאני נוסעת בו עשויים להרגיש כלפי, אם היו יודעים שאני שם. אני מזכירה לעצמי כמה טבעי לבני אדם לפחד ממה שלא מוכר להם

דניאל: לטובה או לרעה, אני לא אורחת רגילה כאן ברמאללה. כשהפגישה תיגמר, אהיה חופשיה לחזור לנוחות שבביתי שלי. לא יעכבו או יבדקו אותי בדרך, לא אצטרך לפחד מאלימות או מאפליה. הפריווילגיות האלו הן רק של בני עמי, ולשותפים הפלסטינים שלי כמו קייס, אין אותן.

במפגש ניסינו לפרק כמה מהתפיסות והטענות הנפוצות לגבי הסכסוך בשני הצדדים, שהן גם לרוב לוקות באי-דיוקים, כמו למשל הדרישה הישראלית להכרה פלסטינית במדינת ישראל כמדינה יהודית, או הטענה הפלסטינית שהרחבת ההתנחלויות היא עדות ישירה לכך שישראל לא מעוניינת בשלום. במהלך הדיון הזה הבנו שיש בינינו כמה פערים עמוקים בהנחות היסוד בין הצדדים, שעשויים להביא לאותם הפערים ולחוסר-דיוק בעובדות.

באופן מדהים, הקבוצה כמעט לא הסכימה על כלום, גם בתוך כל צד. היו בינינו פערים לגבי הנחות והגדרות בסיסיות על מציאות חיינו כאן. דוגמה אחת הייתה ההגדרה של התנחלות. לכמה מהמשתתפים בקבוצה היה ברור שגם ערים כמו פתח תקווה, למשל, שבתוך הקו הירוק, הן גם התנחלויות.

קייס: כמו דניאל, גם אני מצידי הרגשתי חסר אונים לרגע במהלך המפגש והרגשתי שלשני הצדדים, ישראלים ופלסטינים, פשוט נגמרו לרגע כל הרעיונות. נותרנו עם ידיים קשורות, אבל בכל זאת, זה לא החזיק הרבה זמן. במקום לעסוק בפערים בינינו ובעבר, עברנו לעיסוק בפתרונות מעשיים ומקדמים כמו חילופי שטחים, אמנות הדדיות, פשרות יצירתיות – פתרון שתי המדינות על צורותיו השונות.

קייס: הרגשתי חסר אונים לרגע במהלך המפגש והרגשתי שלשני הצדדים, ישראלים ופלסטינים, נגמרו לרגע כל הרעיונות ונותרנו עם ידיים קשורות. אבל במקום לעסוק בפערים בינינו ובעבר, עברנו לפתרונות מעשיים

דניאל: הדבר היפה באותו היום היה, שגם כשלא הצלחנו להסכים על הגדרות, על נרטיב, או על צדק היסטורי, כולנו הצלחנו להסכים פה אחד על פתרון שתי-המדינות כדרך הנכונה והצודקת. יום אחד הסכסוך הזה ייפתר, אני בטוחה בכך. לשבת בחדר ברמאללה, בדיאלוג עם קייס ועם השותפות והשותפים הפלסטינים הנוספים, מעניק לי הצצה נדירה לעתיד – אולי אפילו העתיד הדי-קרוב.

פתרון שתי המדינות הוא עדיין, גם היום, הפתרון הכי מעשי ואפשרי כדי לפתור את הסכסוך הזה, ולמרות כל המכשולים שבדרך, המפגש של יוזמת ז'נבה, שמקדמים את פתרון שתי-המדינות, גרם לי להרגיש שאני כבר יכולה "לטעום" את העתיד – השלום. שני הצדדים רוצים עתיד טוב יותר, והדרך של כל צד להשיג את זה, היא אם הצד השני ישיג את זה. פתרון הסכסוך הזה תמיד היה סיטואציה של Win-Win.

קייס: היום הזה החזיר לי את התקווה שאבדה לי לאחר האירועים בחודש מאי. ראיתי את כולם וכולן, מהצד הישראלי ומהצד הפלסטיני, עובדים קשה וברצון כדי למצוא פתרונות. זה נתן לי דחיפה קדימה להמשך. אני יודע שבסוף הפגישה הזאת לא פתרנו את כל הסכסוך הישראלי-פלסטיני על סוגיותיו השונות, אבל ראינו יחד שכן יש לו פתרון. אם אתה יכול לתאר את זה, תוכל להשיג את זה. Picture it – Achieve it.

דניאל: הדבר היפה באותו היום היה, שגם כשלא הצלחנו להסכים על הגדרות, על נרטיב, או על צדק היסטורי, כולנו הצלחנו להסכים פה אחד על פתרון שתי-המדינות כדרך הנכונה והצודקת

אני מבקש מקוראיי הישראלים לחשוב טוב על איך נרצה שהעתיד המשותף שלנו יראה. מה שמקולקל ולא צודק – לא יכול להיגמר טוב, ורק יביא לעוד שנאה וקיצוניות. אנחנו, בשני הצדדים, חייבים לשים לזה סוף. זה מתחיל בנו.

סלאם, שלום.

קייס כמאל, בן 22 משכם, סטודנט ללימודי ספרות אנגלית באוניברסיטת א-נג'אח שבשכם, כותב ופעיל חברתי.

דניאל קמפטון היא קרמיקאית בת 30 מכפר ורבורג, סטודנטית בתכנית הבינלאומית הרב-תחומית במכללה האקדמית תל אביב יפו.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 907 מילים ו-2 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 30 באפריל 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
הפסקת אש באיראן ובלבנון

דיווח: פעילי המשט לעזה ניסו לחסום ספינה של צים שהייתה בדרכה לארץ

בעקבות זאת צה"ל, שתכנן להשתלט על עשרה כלי שיט, הרחיב את פעולתו והשתלט על 21 מבין 58 כלי השיט; חיל הים הודיע ליתר הסירות שאם ימשיכו בנתיב הפלגתם – ייעצרו ● דיווח: מפקד פיקוד המרכז של ארצות הברית יציג היום לטראמפ תוכניות חדשות לתקיפת איראן ● צה"ל: טיל מיירט שוגר לעבר עצם חשוד שנראה באזור בדרום לבנון שבו פועלים כוחות הצבא

לכל העדכונים עוד 14 עדכונים

חמאס הפסיד בקלפי לרשימות המזוהות עם הפת"ח ולטכנוקרטים, אך הוכיח שליטה מלאה מאחורי הקלעים ● במקביל, השיחות על פירוק הנשק מקרטעות, ישראל מגבירה בהדרגה את הלחץ הצבאי, והנהגת הארגון מתלבטת בין קו ניצי לפרגמטי ● ברקע מרחפת גם אפשרות לכפיית חזרת הרשות הפלסטינית לעזה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 630 מילים
אמיר בן-דוד

מהפסקת אש כפויה להסדר כפוי

לא היה מנהיג שהצליח לכפות עלינו את רצונו יותר מהנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. ללא התנגדות כמעט. סוג של כפייה עריצה שאי אפשר להתנגד לה, שקריאת תגר עליה בלתי אפשרית בשל אופיו הסמכותני של הנשיא והתלות המוחלטת במעצמה הגדולה.

בנסיבות שנוצרו בהנהגת בנימין נתניהו – עימות עם נשיא ארה"ב הוא איום קיומי. נתניהו נענה לגחמות פטרונו ומחריש.

משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית. חבר בקבוצת מפקדים למען ביטחון ישראל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 884 מילים

המאבק על הגיוס עובר לכיס של התורמים

שליחת תלמידים להפגנה מול בית הקמצ"ר שהידרדרה לפריצה לחצר, מציפה את הסתירה בין אכיפת חובת הגיוס לבין הטבות המס למוסדות החרדיים ● עמדת היועמ"שית בעתירת "ישראל חופשית" מאותתת כי בג"ץ עשוי להתערב במנגנון סעיף 46 ● לפי שעה, המערכת הפוליטית החרדית נותרת כמעט לבדה במאבק על מקורות הכוח שלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 821 מילים

למקרה שפיספסת

אתה שולט או שאתה מת - רודנים וראשי ארגוני פשיעה אינם פורשים

עם פרסום הודעתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על סרטן הערמונית בו לקה, עסקו בה רבים בכמה וכמה מישורים: מה מצבו הרפואי לאשורו, בהינתן העובדה שנתניהו והאמת מקפידים להקפיד על יחס הפוך?

עד כמה שיתפו עימו רופאיו פעולה במלאכת ההסתרה מידיעת הציבור? האם מלוא תיקו הרפואי הונח בפני השופט מנחם מזרחי עת קבע האחרון כי אין בו בסיס לטענה שנתניהו סובל מבעיה רפואית שעליה לא דיווח לציבור?

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
--התמונה בכותרת-- מעניין שהמכונית היחידה ב"קיר המכוניות" ששמרה על צבעה היא כחולה. האם זה קשור לטענה שהצבע הכחול מגן מפני DEW - directed-energy weapon (גם אם זה נכון - סביר להניח שזה נית... המשך קריאה

–התמונה בכותרת–
מעניין שהמכונית היחידה ב"קיר המכוניות" ששמרה על צבעה היא כחולה. האם זה קשור לטענה שהצבע הכחול מגן מפני DEW – directed-energy weapon (גם אם זה נכון – סביר להניח שזה ניתן לכיוון ע"י המהנדסים של ה-DEW)?
הדבר נצפה בכמה שריפות יזומות, שהוצגו כ"אסונות טבע" ויתכן שנגרמו באמצעות DEW (להיינה-מאווי-הוואי, קליפורניה וכו').

ובקשר לכותרת המאמר – האם הכוונה לנשיא ביהמ"ש העליון, שאחרי פרישתו ממשיך להחזיק במשרד בלשכת הישועים והבונים החופשיים בגבעת-רם, או ביועצת המשפטית לממשלה שממשיכה לפעול נגדה גם לאחר שפוטרה על-ידה?

ושוב השקרים על גורמי הביטחון שהזהירו את רוה"מ וזה לא שעה לאזהרותיהם. אותם שהחרימו את הציוד של רפאל חיון, איימו על התצפיתניות והפקירו אותן, הורו לגדוד גולני לא להתקרב לגדר בבוקר ה-7/10, קיימו ישיבה בלילה מבלי לנקוט בצעדים הבסיסיים ביותר, לא פיזרו את מסיבת הנובה (מי אישר אותה מלכתחילה?), השביתו את רוב צה"ל במשך שעות רבות ועוד; אלה גם נצמדו לתפקידיהם לאחר-מכן, וסיכלו נסיונות לתחקר את האירועים, למשל ע"י תא"ל אורן סולומון, וגם ע"י מבקר המדינה.

זאת ועוד: על פי הדיווח של ניר דבורי בחדשות 12, צה"ל פעל למחוק תיעודים מה-7 באוקטובר.
https://www.mako.co.il/news-military/2026_q2/Article-2e16d2dbb05ad91026.htm

וכרגיל הסיפורים על הרודן שמתייצב כמה פעמים בשבוע למשפטו – שכל מי שעוקב אחריו יודע שמדובר בקירקס שאין לו שום קשר לחוק, משפט ועובדות בכלל.
אותם אלה שממלאים פיהם מים בנוגע לפרשת המימד החמישי, שלמעשה העבירה את הנתונים על אזרחי ישראל לגורמים עלומים (או לא כל-כך עלומים), ועל הדרך הוציאה במירמה עשרות מיליוני ש"ח מהמשטרה.

וגם אם כל ההצגה הזאת מנוהלת ע"י נתניהו, קל וחומר שהצד השני משתף פעולה. מי ביודעין ומי שלא, מי בשלמונים ומי באמונה, מי מוחזק ואיפה בדיוק, והנאחזים במוקדי הכוח.
יחשוב כל אחד שלא מקורב למנגנונים, עם מי נראה לו שנתניהו ואהרן ברק מתואמים יותר – איתו, או אחד עם השני?

לפוסט המלא עוד 1,075 מילים ו-1 תגובות

השלום כתוכנית עבודה

לקראת ועידת השלום העממית שתתכנס מחר בתל אביב, מומחים, אנשי ביטחון ופעילי שטח משרטטים מפות דרכים מעשיות לשינוי המציאות ● משיתוף פעולה אזורי ופירוז עזה, דרך המאבק בסיפוח והוכחת היתכנות פתרון שתי המדינות, ועד לשימוש בפסולת כמנוע לשותפות ● כי הסטטוס-קוו אינו גזירת גורל

לכתבה המלאה עוד 3,344 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

שנה אחרי שרפת הענק שהשתוללה ביום העצמאות, פארק קנדה עדיין סגור לקהל על אף מאמצי השיקום של קק"ל ● המראה אפוקליפטי: מדרונות שלמים של עצים מפוחמים שעלולים ליפול בכל רגע ● במהלך השרפה התפוצצו מוקשים ירדניים בחלקות שבשולי הפארק, ורק השבוע הושגה הסכמה על פינויים ● "אם הייתי יכול לבחור איזה יער יישרף, הייתי בוחר יער אחר"

לכתבה המלאה עוד 1,116 מילים

בג"ץ משנה כיוון ומשרטט את הדרך לוועדת חקירה

חיוב הממשלה לעדכן בתוך חודשיים על מתווה לחקר אירועי 7 באוקטובר מסמן שינוי כיוון זהיר בגישת בג"ץ ● השופטים מכירים בקושי המשפטי שבאי־הקמת ועדת חקירה לצד תקדימיות ההתערבות והקושי בגיבוש סעד אופרטיבי ● המסר: הסמכות להתערב קיימת, אך מתחם ההתערבות מצומצם ונדיר ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 902 מילים

ביחד? איזנקוט מטרפד את האיחוד שהוא עצמו יזם

איזנקוט, שדחף במשך חודשים לאיחוד עם בנט ולפיד, מסרב להסתפק במקום השני ודורש להוביל את הרשימה ● הוא וגנץ טוענים שהחיבור דווקא גורע קולות ואינו מקרב את הגוש לשלטון ● מנגד, בנט ולפיד ממשיכים להאמין שהאיחוד יביא למהפך, אך נאלצים להתמודד עם בניית רשימה שתכריע גורלות ותחשוף מתחים פנימיים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 644 מילים

שעון החול של טראמפ

כיום קיים פער חסר תקדים בין סוחרי החוזים העתידיים בנפט לבין המציאות בשטח ● בעוד "מחיר הנייר" בבורסה נותר יציב יחסית, בתי הזיקוק כבר משלמים פרמיות ענק בניסיון נואש לשרוד את המחסור הפיזי שנוצר ● אנליסטים מזהירים כי זהו רק פרומו למה שמצפה לנו בחודשים הקרובים ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 878 מילים

הבחירות הקרובות להנהגת חמאס יקבעו את גורלה של רצועת עזה

ארגון הטרור נערך לבחור מנהיג חדש לראשונה מאז חיסולו של יחיא סנוואר, כאשר שני המועמדים המובילים מושכים לכיוונים מנוגדים לחלוטין: המשך הלחימה כדי לשמר את האחיזה ברצועה, או ויתור אסטרטגי בשטח בתמורה להבטחת הישרדות הארגון

לכתבה המלאה עוד 2,298 מילים

יותר משני שלישים ממצביעי גוש השינוי תומכים בחבירת איזנקוט לבנט ולפיד במסגרת "ביחד", אך בסביבתו נשמעת הסתייגות מהמהלך ● הסקרים מצביעים על יתרון למפלגה מאוחדת, אך ללא שינוי במפת הגושים ● לפי שעה, הקמת ממשלת השינוי נותרת תלויה ברע"ם ● בתוך כך, האיחוד דוחק את הנשים מחוץ לצמרת ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 778 מילים ו-1 תגובות

חזבאללה כופה משוואה חדשה על ישראל בלבנון

על רקע פעילות חזבאללה, צה"ל ביקש כבר במוצאי שבת להגיב בעוצמה, אך ראש הממשלה אישר לתקוף בבעלבכ רק לאחר שיגור הכטב"מים לצפון ● בשטח הכוחות חשופים לרחפני סיב אופטי שקשה ליירט ● במקביל חזבאללה אוכף את הפסקת האש באש – ומקצין את הרטוריקה ● החשש: ניסיון לכפות משוואה חדשה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 644 מילים

ישראל שוב מתייבשת

17 שנה אחרי קמפיין הפרצופים הסדוקים של רננה רז, רשות המים עשויה להעלות בקרוב קמפיין חדש לחיסכון במים ● אחרי שנת בצורת קשה ועוד שנה חלשה בצפון יש מומחים שקוראים להטיל מס בצורת, אבל הסיכוי שזה יקרה קלוש ● אחרי שנים שההתפלה שווקה כפתרון קסם, רוב הציבור כלל לא מודע לכך שישראל מצויה במשבר מים

לכתבה המלאה עוד 1,130 מילים

"ברחתי בלילה, לא הייתי מוכנה לפגוע באנשים"

עדות שלושה שבועות במרפאה הצמודה למתקן המעצר הפכו למבחן מוסרי ומקצועי עבור אחות מהשרון ● עדותה חושפת את הפער בין טיפול רפואי ברמה גבוהה לבין תנאי החזקה קשים והתעללות שיטתית ● "ברגע שהרגשתי שאנחנו לא עושים את מה שצריך – החלטתי שאני לא חלק מזה"

לכתבה המלאה עוד 1,837 מילים ו-1 תגובות

היפוך לולייני של המציאות

פסק הדין של אסתר חיות מ־2018, שדחה את העתירות נגד הוראות הפתיחה באש והעניק גיבוי לירי צה"ל לעבר המתפרעים על גדר המערכת, הפך ברבות השנים ל"בג"ץ הפרימטר" ● בדיון סוער בבג"ץ חזר הטיעון כי ביהמ"ש אחראי כביכול לאירועי 7 באוקטובר ● אלא שעיון בפסק הדין ובהתנהלות המדינה מפריך את הטענה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 1,444 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק להתחברות מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.