תארו לעצמכם סכסוך מדמם, מתמשך, שבו שני צדדים שרויים בקרע למשך עשורים רבים (לפחות). פיסת אדמה אחת קטנה כלואה בתוך ספירלה בלתי נגמרת של אלימות, מתודלקת על ידי שאיפות לאומיות וברקע תפיסות דתיות, מרדף אחרי צדק ודרישה של כל צד לביטחון. בסכסוך הזה שנאה וטרור הם בעלי הבית ברחובות, במקום בו אין יום שאינו יום השנה למותו של אדם כתוצאה מהסכסוך. נשמע מוכר, לא? בעיקר בימים והחודשים האלו.
תארו לכם סכסוך מדמם בו שני צדדים שרויים בקרע מתמשך. פיסת אדמה קטנה כלואה בספירלה בלתי נגמרת של אלימות. שנאה וטרור הם בעלי הבית ברחובות ואין יום שאינו יום השנה למותו של אדם בשל הסכסוך
טארק מנסור הוא סטודנט לשיווק באוניברסיטת ביר זית ואקטיביסט פלסטיני.
דניאל קמפטון היא קרמיקאית בת 30 מכפר ורבורג, סטודנטית בתכנית הבינלאומית הרב-תחומית במכללה האקדמית תל אביב יפו.
פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
קייס כמאל, פלסטיני בן 22 משכם וסטודנט לספרות אנגלית באוניברסיטת א-נג'אח ודניאל קמפטון, בת 30 מכפר ורבורג, קרמיקאית וסטודנטית ב"אקדמית תל אביב-יפו", נפגשו לדבר ברמאללה במסגרת תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה ישראלית ופלסטינית של "יוזמת ז'נבה".
קייס: הוזמנתי על ידי יוזמת ז'נבה וקואליציית השלום הפלסטינית להשתתף בסדנה משותפת שאירחה ישראלים ופלסטינים צעירות וצעירים ברמאללה. מעין "מנהיגי המחר" משני הצדדים. די היססתי אם להצטרף למפגש או לא. בעיקר שזו הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה שאצטרף שוב למפגש ישראלי-פלסטיני מאז המלחמה במאי האחרון. הרגשתי שזה יהיה כבר חסר תועלת להשתתף בנקודה הזאת, אחרי שהמלחמה חשפה כמה האנשים שברחבי האזור שלנו מרוחקים ונפרדים זה מזה. למרות זאת, החלטתי שאני עדיין רוצה להילחם בשביל השלום ובשביל מה שאני מאמין בו, ובעצם לתת למפגש המשותף הזדמנות בכל זאת.
קייס כמאל, בן 22 משכם, סטודנט ללימודי ספרות אנגלית באוניברסיטת א-נג'אח שבשכם, כותב ופעיל חברתי.
דניאל קמפטון היא קרמיקאית בת 30 מכפר ורבורג, סטודנטית בתכנית הבינלאומית הרב-תחומית במכללה האקדמית תל אביב יפו.
סקר של המכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן מספטמבר מראה, כי למעלה מ-60% מהציבור בישראל סבור שאם הם או בני משפחתם הקרובה ייחטפו על ידי ארגון טרור, המדינה תעשה מעט להחזירם.
פיטורי שר הביטחון יואב גלנט בזמן המלחמה, החשש שראש הממשלה ידיח גם את הרמטכ"ל וראש המוסד, וכן החשד שהתגלה לאחרונה בדבר השימוש הפסול לכאורה של לשכת ראש הממשלה במידע מסווג על מנת להשפיע על דעת הקהל נגד עסקת חטופים – מחדדים ביתר שאת את התחושה בציבור הישראלי שהמחויבות לחיי החטופים והחזרתם אינה בראש סדר היום של הממשלה הנוכחית.
פרופ' אמנון כוורי הוא פרופסור חבר וראש המכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.
ישראל אינה מעוניינת באמת בהסכם חטופים. ייתכן שהנסיבות החדשות לאחר חיסול יחיא סנוואר הם תירוץ משכנע לכך שאין עם מי לעשות הסכם כזה. אולי עוד יתגלו פרטים כיצד נעשה שימוש על ידי גורמים מופקרים במסמכים מזויפים של חמאס כדי לטרפד עסקה.
ללא קשר לכך, בעזה אין בעל בית, רק כנופיות שמתנהלות כמו ארגון פשע. צריך לדבר עם כל אחד בנפרד אחרי שנדע מי מחזיק את החטופים. קשה לדעת. עם מי בדיוק עושים הסכם חילופין? גם אם מדובר בהסכם עם ראשי חמאס היושבים בקטאר, ראוי לבחון היטב אם יש ביכולתם לכפות על הכנופיות ומשפחות הפשע המנהלות היום את רצועת עזה לקבל אותו – ויותר מכך, להוציאו לפועל.
משה בן עטר הוא פובליציסט, מחבר הספר "המסע לישראל האחרת". עסק שנים בתכנון אסטרטגי והיה מנכ״ל המועצה הציונית בישראל, מנהל כפר הנוער יוענה ז'בוטינסקי, ומנהל המכון למחקר וחינוך בקרן כצנלסון. היה יועצם של כמה שרים ויועץ ליצחק הרצוג. כיום יו"ר המועצה הציבורית היהודית דרוזית.
זה קרה בשבריר שנייה, אירוע מעונב, בנוי על פי כללי טקס מוקפדים ורשמיים – הפך לזירת קרב. כ-500 מוזמנים, סגל דיפלומטי בכיר בעבר ובהווה, מפקדים בכירים בצה"ל בעבר ובהווה, אישי ציבור בכירים שהוזמנו לבית גבריאל, על גדות הכנרת, כדי לציין 30 שנים לחתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן – הושלכו באחת אל זירת הלחימה הפוליטית הבוערת, על רקע מלחמת חרבות ברזל.
על הבמה ישבו אלו שהיו שם במו"מ עם ירדן, באותם ימים של גיבוש הסכם השלום ההוא, לצדו של יצחק רבין ז"ל. ביניהם ישב מנחה הפאנל אליקים רובינשטיין (שכמו תמיד מתבל את דבריו בהלצות שוברות קרח) בעברו מזכיר הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה, אלוף במיל' דני יתום, בעבר ראש המוסד ובעת ההיא המזכיר הצבאי של רבין, ראשי צוותים נוספים – ובהם האלוף במיל' עוזי דיין.
פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.
זה לא הגיל, זה התרגיל
שחר של יום קודם
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם