קייס כמאל, פלסטיני בן 22 משכם וסטודנט לספרות אנגלית באוניברסיטת א-נג'אח ודניאל קמפטון, בת 30 מכפר ורבורג, קרמיקאית וסטודנטית ב"אקדמית תל אביב-יפו", נפגשו לדבר ברמאללה במסגרת תוכנית הפיוס למנהיגות צעירה ישראלית ופלסטינית של "יוזמת ז'נבה".
קייס: הוזמנתי על ידי יוזמת ז'נבה וקואליציית השלום הפלסטינית להשתתף בסדנה משותפת שאירחה ישראלים ופלסטינים צעירות וצעירים ברמאללה. מעין "מנהיגי המחר" משני הצדדים. די היססתי אם להצטרף למפגש או לא. בעיקר שזו הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה שאצטרף שוב למפגש ישראלי-פלסטיני מאז המלחמה במאי האחרון. הרגשתי שזה יהיה כבר חסר תועלת להשתתף בנקודה הזאת, אחרי שהמלחמה חשפה כמה האנשים שברחבי האזור שלנו מרוחקים ונפרדים זה מזה. למרות זאת, החלטתי שאני עדיין רוצה להילחם בשביל השלום ובשביל מה שאני מאמין בו, ובעצם לתת למפגש המשותף הזדמנות בכל זאת.
קייס כמאל, בן 22 משכם, סטודנט ללימודי ספרות אנגלית באוניברסיטת א-נג'אח שבשכם, כותב ופעיל חברתי.
דניאל קמפטון היא קרמיקאית בת 30 מכפר ורבורג, סטודנטית בתכנית הבינלאומית הרב-תחומית במכללה האקדמית תל אביב יפו.
בשנתיים האחרונות, גלישה תמימה באחת הפלטפורמות הדיגיטליות מרגישה כמו היקלעות לשוק, שבו כולם פונים אלינו בחיוכים ענקיים ותנועות ידיים מוגזמות.
כבר התרגלנו לכך שכשאנשים מפרסמים ברשת טקסט כתוב, הם מוסיפים תמונה "לתשומת לב" או "בשביל צוקי/האלגוריתם", אבל היום, תמונה לא מספיקה. יוצרי תוכן כבר קיבלו כמובן מאליו את העובדה, שלמטרות תפוצה הם צריכים לצלם סרטוני וידאו, ולא סתם, אלא של עצמם – ועוד מדברים. אפילו מי שבחרה במקצוע נחבא אל הכלים כטיפול מצאה עצמה נדרשת להחצנה מול המצלמה.
שרון אביטל היא בעלת דוקטורט ברטוריקה מאוניברסיטת טקסס באוסטין. היא מרצה וחוקרת שכנוע, תקשורת בלתי מילולית, ותקשורת בין תרבותית. בשל הכובע הכפול שהיא חובשת כרטוריקנית וכמטפלת בשיטות שונות של רפואה משלימה, היא מתעניינת גם בקשר בין פוליטיקה ותהליכי ריפוי ושליטה (צילום: קובי וולף)
לאט לאט מתרגלים. לומדים לחיות עם זה. בתור אדם שחי עשרים שנה עם כאב כרוני קשה (יש לי, בין השאר, דלקת מפרקים ניוונית כללית) שגונב ממני במתינות את יכולת התנועה שלי, אני יכולה להגיד בוודאות – תאמינו לי, לומדים להתרגל.
בנאלי ככל שזה נשמע, זו אומנות ולא מדע מדויק, אבל אני אשמח לחלוק כמה סודות קטנים, סודות של מאבק בכאב מתמיד – לפעמים עז, לפעמים מורגש בקושי – אך דעו מראש: מדובר כאן במנות לא קטנות של מבוכה מרה יותר מאשר בגבורה מתקתקה, יותר בדקירות מענות של בושה מאשר בליטופים של גאווה.
לינור גורליק (1975) היא סופרת, משוררת ואומנית. נולדה באוקראינה הסובייטית ועלתה לארץ בגיל 14. כותבת ברוסית, עברית ואנגלית. ספריה תורגמו למספר שפות זרות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
כשמערכת המשפט הצבאית "עושה הנחות" מפליגות לקומץ פורעי חוק (פורעי החוק הצבאי) שאיכשהו מרוכזים בגדוד מאד ספציפי, ובואו נודה – ברובם אינם "חרדים ליטאים או חסידיים" אלא חרדל"ים , שמבחינת אומץ ויכולת צבאית הם מצויינים, אבל מבחינת עמדות פוליטיות (מי אמר שבצה"ל אין לחיילים עמדות) הם בשפיץ של הימין הימני ביותר, וידם על הדק הרובה או המקל או התגובה – היא קלה מאד,
אז כל עוד הנהלת המדינה (קרי הממשלה) מתנהלת בצורה סבירה מול ארה"ב, אז לאמריקאים אין ממש מוטיבציה לרדת לרזולוציה של סנקציות אישיות או קבוצתיות מצומצמות (בגודל של גדוד).
אולם, כאשר למרות כל הסיוע שארה"ב העניקה לנו בכל השנים, ובמיוחד מאוקטובר 2023, ראש הממשלה לא מונע מבן גביר וסמוטריץ לתקוע לאמריקאים את כל היד בעין (ולא רק אצבע בעין) וגם הוא בעצמו בין לועג להם ובין עושה להם "דובי לא לא", מה אנחנו מתפלאים שהאדונים הנכבדים מארה"ב, שכבר מזמן נמאס להם, אבל המשיכו להתאפק ולהתאפק, הגיעו סוף סוף למקום בו כבר אי אפשר להבליג.
אז לתשומת לב הגביר והסמוטריץ' – את ביבי אתם יכולים להמשיך לסמרטט עד אין סוף אבל בארה"ב כבר נמאס מהתעלולים שלכם, ואת ביבי הם לא מעריכים, לא מכבדים, לא מאמינים לו, והמילה שלו בעיניהם שווה אף פחות מאילו נכתבה על הקרח.
התעצמות בן גביר וסמוטריץ היא על חשבון מרכיבים אחרים במחנה הימין. כל ההזויים המשיחיים מתקבצים למקום אחד. בבחירות הבאות הם יעברו אחר כבוד לאופוזיציה. לא היה ולא יהיה לקיצונים האלה מקום בשום ממשלה נורמלית בישראל. הממשלה הזו לא נורמלית והיא בגלל נאשם בפלילים שמוכר את המדינה בתמורה לניסיון בריחה ממשפט.
נוציא את נתניהו (בדרך דמוקרטית) מהמשוואה וכל התמונה תשתנה לטובה.
"איך אפשר לעשות שלולית חורף ומצפור, ומטר משם אירוע של רכבי גודזילות?"
"הדרך הטובה ביותר עבורי לצלוח את המצב המחורבן הזה, היא לקבל אותו בלי ויכוח. סיגלתי מעין צ'יל שלא אופייני לי. מתברר שאני חזקה יותר ממה שחשבתי"
בת 51 מקיבוץ כיסופים. אם יחידנית. פונתה למלון בים המלח
בחזרה לעידן המוזהב
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם