בהודעה החגיגית שפרסם משרד החקלאות לקראת יום העצמאות האחרון נחשפה קפיצה נחשונית של צריכת בשר בקר בישראל. הנתונים האלה מציבים סיכון בריאותי, סביבתי וכלכלי ולמרות הצהרות הממשלה על מעבר למזון מהצומח, בפועל היא מעודדת את החגיגה הקרניבורית.
מתברר שהישראלים אוכלים בממוצע 19.6 ק"ג בשר בשנה, שהיוו עליה של 50% בשש השנים האחרונות, כלומר הרבה יותר גבוה מקצב הגידול באוכלוסייה. בכך, ישראל מתברגת בצמרת טבלת הבשר במדינות ה-OECD, שנייה רק לארגנטינה.
קצת יותר מרבע מהבשר הזה מגיע במשלוחים חיים של בקר שמובל באוניות לנמלים. משרד החקלאות טוען שהוא ניסה לצמצם את המשלוחים החיים באמצעות הארכת חיי מדף למוצר דומה באיכותו: בשר מצונן וארוז בוואקום, שהתוקף שלו הוארך לפני ארבע שנים ל-85 יום מרגע השחיטה.
אלא שמאז, היקף המשלוחים החיים שובר שיאים בהתמדה ובשנה החולפת צמח להיקף מבהיל של כ-857 אלף בעלי חיים. מעבר לצער בעלי החיים שנגרם לחיות האומללות שמובלות לכאן ויכולות להמתין בכניסה לנמל ימים ושבועות, המשלוחים האלה מהווים גם סיכון לשאר חיות המשק בישראל.
כך למשל, בשבוע שעבר, תחקיר של ארגון "ישראל נגד משלוחים חיים" שפורסם ב"מעריב", חשף כי מזה כמה חודשים משתוללת בישראל מגפה קשה של מחלת הפה והטלפיים. המחלה אמנם התפרצה כנראה בשטחים, אך מתודלקת במקנה שמגיע מחו"ל בלא חיסון ועם מעט מדי ימי הסגר.
הצהרות ומעשים לחוד
משרד החקלאות הדגיש בהודעתו את צריכת הבשר הגוברת, אך משום מה השמיט מהודעתו את העובדה שישראל כבר מדורגת ראשונה בעולם בצריכת בשר עוף, ברמה של 64 ק"ג לנפש.
הנתונים המטרידים מנוגדים להמלצות גורמי מקצוע בארץ ובעולם, שלפיהם צריכה מופרזת של מזון מהחי מהווה סכנה בריאותית, סביבתית וכלכלית, והפחתה ממנו מהווה תנאי הכרחי למאבק במשבר האקלים.
הנתונים מנוגדים להמלצות גורמי מקצוע, שלפיהם צריכה מופרזת של מזון מהחי מהווה סכנה בריאותית, סביבתית וכלכלית, והפחתתה היא תנאי למאבק במשבר האקלים
משרד הבריאות ממליץ על תזונה ים תיכונית שכוללת יותר מזונות מהצומח והגבלת צריכת בשר ומזון מהחי בכלל. בנוסף להפחתת תחלואה, היתרון הסביבתי הוא שקטניות המהוות תחליף חלבון דורשות פחות אדמה, אנרגיה ומים מאשר חלבונים מהחי.
גם בדוח האחרון של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים כלולה המלצה למעבר לתזונה שכוללת יותר מזון מהצומח ופחות מהחי, במירוץ להפחית זיהום, לצמצם שימוש במשאבים טבעיים ולהפחית פליטות גזי חממה.
הצמיחה בצריכת הבשר בישראל לא התחילה בכהונת הממשלה הנוכחית אך זוכה לעידוד גם ממנה. בשנים האחרונות היו הפחתות מכסים על מוצרי בשר ועוף וגם שר האוצר המכהן אביגדור ליברמן נתן זריקת מרץ ליבוא בשר בזול, בהפחתת מכס על מכסות היבוא. העידוד של ליברמן, במעין רפלקס מותנה ליוקר המחיה, מנוגד להיגיון ולמדיניות של הממשלה עצמה.
בספטמבר האחרון ישראל הגישה לאו"ם מפת דרכים למערכות מזון בריאות, מקיימות ושוויוניות. באותו מסמך המדינה הצהירה שתפעל להפחית את צריכת המזון מהחי לרמות שיומלצו על ידי משרד הבריאות ולהחליף אותן בשיעור גדול יותר של חלבונים חלופיים מהצומח.
במפת הדרכים שהגישה לאו"ם, המדינה הצהירה שתפעל להפחית צריכת מזון מהחי לרמות שיומלצו ע"י משרד הבריאות ולהחליף אותן בשיעור גדול יותר של חלבונים מהצומח
המדינה התחייבה להקצות משאבים למחקר ופיתוח של חלבונים מהצומח וכאלה שגדלים בתנאי מעבדה ולהגביר מודעות בציבור בחשיבות של צריכת מזון מקומי ופחות מזהם.
לפי ההסבר שניתן שם, הפחתת מזון מהחי תפחית בתחלואה, תגדיל את ביטחון המזון ותקטין את טביעת החותם הסביבתי בייצור שלו. יש שם גם התחייבות לשיפור רווחת בעלי החיים במשקים וליישם מדיניות של דיג בר קיימא. נתוני משרד החקלאות על צריכת בשר, מצביעים על כשלון בבלימת המגמה, שכאמור הפוכה לגמרי להצהרת הכוונות של הממשלה.
צעד ראשון ויעיל למימוש המדיניות של מזון מקומי וכזה שמגביר את רווחת בעלי החיים, יכול להיות איסור על משלוחים של בעלי חיים מחו"ל לשחיטה בישראל. ח"כ יסמין פרידמן מיש עתיד גיבשה הצעת חוק כזו, אך עד כה היא לא הונחה על שולחן ועדת שרים לחקיקה.
במה שנוגע לרווחת תרנוגולות מטילות, משרד החקלאות אכן מעוניין להעביר אותן לכלובים מודרניים במקום כלובי הסוללה הישנים אך זה תלוי בהסכמות על הרפורמה על המגדלים. במשרד החקלאות אומרים בתגובה כי במקביל לצמיחה החדה מדי בצריכת בשר, יש בישראל עליה גם בביקוש למזון מהצומח, ובפרט עליה של מאות אחוזים לחלב צמחי מסוגים שונים.
במשרד החקלאות אומרים בתגובה כי במקביל לצמיחה החדה מדי בצריכת בשר, יש בישראל עליה גם בביקוש למזון מהצומח, ובפרט עליה של מאות אחוזים לחלב צמחי מסוגים שונים
כמו כן, שר החקלאות עודד פורר מצהיר שהוא בוחן חלופות לתוואי הקיים בחקלאות הישראל, כולל קידום רווחת בעלי החיים במשקים, צמצום הזיהום הסביבתי מהתעשייה הזו והגברת ביטחון המזון.
הם מציינים גם השקעה צנועה של 4 מיליון שקל במחקר ופיתוח של חלבון מהצומח. הכל טוב ויפה, אך נראה שלקראת ועידת האקלים שתיערך בנובמבר במצרים, לישראל עדיין אין במה להתגאות, לפחות במה שנוגע למערכת מזון מקיימת.
יותר חומוס, פחות בשר
קואליציה של ארגוני סביבה ובריאות להפחתת מזון מהחי אמרו בתגובה כי הנתונים שלעיל אמורים לשמש קריאה דחופה לממשלה לנקוט בצעדים לקידום הפחתת צריכה של בשר. מבחינתם, המאכל הלאומי של ישראל אמור להיות חומוס ולא סטייק, שיפוד כבש או פרגית.
עו"ד יוסי וולפסון, המייצג את הקואליציה, אומר כי "ישראל היא משיאניות העולם בצריכת בשר, ולא בגלל שהציבור התעורר פתאום ואמר שהוא רוצה לאכול יותר, אלא שהממשלה עשתה שורה של צעדי מדיניות שגרמו לכך, בניגוד לאינטרס הציבורי.
"ישראל משיאניות העולם בצריכת בשר, ולא בגלל שהציבור התעורר פתאום ואמר שהוא רוצה לאכול יותר, אלא שהממשלה עשתה צעדים שגרמו לכך, בניגוד לאינטרס הציבורי"
"רוב המהלכים להגדלת הצריכה נעשו בשנים קודמות, בדרך של הורדת מכסים אך גם הארכת מדף מגדילה את מספר המדינות שאפשר לייבא מהן בשר טרי בזול, בתנאי קירור באונייה ולא במטוס. לפני כן אפשר היה להביא את הבשר מאירופה וכך נעשה, ואילו עכשיו מביאים אותו גם מאמריקה הלטינית.
"זה לא משהו שהיה נחוץ. את המשלוחים החיים היה אפשר לבטל גם לפני כן ועדיין לספק את הביקוש. התוצאה של הארכת חיי המדף, היתה כנראה – כך עולה מנתוני משרד החקלאות – שאנחנו אוכלים יותר בשר.
![עו"ד יוסי וולפסון (צילום: באדיבות המצולם)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2022/05/WhatsApp-Image-2022-05-07-at-18.08.35-640x640.jpeg "עו"ד יוסי וולפסון (צילום: באדיבות המצולם)")
"זה אומר שלבתי חולים יגיעו יותר אנשים עם מחלות שקשורות לכלי דם, לב ודברים אחרים, יותר השמנת יתר ושאנחנו תלויים יותר בייבוא במקום לגדל מזון בעצמנו, פוגעים ביותר בעלי חיים ובכדור הארץ.
"גם התרנגולים שגדלים בארץ ניזונים מגרעינים מיובאים וזה חושף אותנו לעלייה במחירי המספוא. כרגע הסיבה היא המלחמה באוקראינה, אבל זה יכול היה להיות גם כל בצורת או אסון סביבתי ואו פוליטי בכל מקום בעולם.
"אם רוצים כלכלה בריאה ועצמאית, עדיף שנגדל פה מה שאפשר במקום להיות תלויים בארצות אחרות. ברפורמת החקלאות רוצים להוריד את אותם מכסים שעוד נותרו על מוצרים מהחי, כאילו יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. מדברים על הפחתה וביד השניה עושים הכל כדי להגדיל.
"המדינה צריכה לחשוב על סל מזון בריא ובר קיימא, שמורכב מפירות, ירקות, דגנים וקטניות תוצרת ישראל ולראות איך מוזילים אותם כך שחקלאים יגדלו יותר עגבניות, מלפפונים, חומוס ושעועית ויוכלו לשווק אותם במחירים טובים לצרכן וליצרן כאחד. מה שקורה עכשיו גם פוגע בגידול המקומי והסכנה היא במצבים שבהם לא יתאפשר היבוא".
"ברפורמת החקלאות רוצים להוריד מכסים שנותרו על מוצרים מהחי. יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. מדברים על הפחתה וביד השניה עושים הכל כדי להגדיל את הצריכה"
הנתונים על צריכת הבשר המופרזת בישראל לכאורה סותרים גם את המגמה הגוברת בעשור האחרון, של מודעות ומעבר לטבעונות בישראל.
וולפסון מסביר את הפער בכך שככל הנראה יותר ישראלים עוברים לטבעונות מלאה או חלקית, אך הבעיה היא שהנתונים כלליים וממוצעים, מבחינת כמות הבשר לנפש: "החברה הישראלית היא לא מיקשה אחת. בזמן שחלק הופכים לטבעונים, אחרים מגדילים צריכת בשר. בסקרים אנחנו רואים שאחוז גדול יותר מצהירים שהם משתדלים להפחית בבשר ובפועל הממוצע גדל.
"הישראלים לא מיקשה אחת. חלק הופכים לטבעונים ואחרים מגדילים צריכת בשר. סקרים מראים שאחוז גדול יותר משתדלים להפחית בבשר ובפועל הממוצע גדל"
"באין נתונים, אני יכול לשער שאולי הטבעונות חזקה כתגובת נגד לחברה אוכלת הבשר. במדינות שכנות כמו ירדן, מצרים ולבנון צריכת בשר נמוכה יותר והמגמה גם כאן צריכה להיות מדיניות ממשלתית שפועלת להפחתה וגם ברמה האישית כדאי שכל אחד יבדוק איפה הוא נמצא במעבר לטבעונות, צמחונות או הפחתה בבשר".
תגובות
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "הנתונים המצורפים בהודעה משקפים את העדפות הציבור בכל הנוגע לצריכת בשר בקר ועוף. על פי הנתונים, חלה עלייה בביקוש הבשר בעשרות אחוזים, ולצד זאת, ניתן לראות גם עלייה במוצרים שאינם מן החי.
"כך לדוגמה, לאחרונה החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד מצאה עלייה בביקוש בשנים האחרונות של מאות אחוזים בצריכה של משקאות חלב שלא מן החי.
"במסגרת הרפורמה בחקלאות, מובילים שר החקלאות, עודד פורר, ומנכ"לית המשרד, נעמה קאופמן-פס, השקעה חסרת תקדים בתהליכי פיתוח ומחקר של טכנולוגיות לשימושים חקלאיים, לרבות התאמת החקלאות למזון העתיד, ופיתוח יכולות חדשניות לקידום ביטחון מזון בישראל. אלו יביאו למזעור צער בע"ח ושמירה על הסביבה, ויהפכו את החקלאות הישראלית למתקדמת צופה פני עתיד.
"בחודשים האחרונים, שר החקלאות, עודד פורר, הנחה את הצוות המקצועי במשרד לבחון חלופות אפשריות למתווה הקיים, תוך ניתוח השפעות וסיכונים, ועל מנת לקדם פתרון הוליסטי שמאזן בין אינטרסים ציבוריים ותועלות שונות, לרבות ביצור ביטחון המזון וחיזוק החקלאות הישראלית, קידום היבטים של רווחת בעלי החיים, וצמצום היקף הזיהום הסביבתי שנגרם כתוצאה מתעשייה זו.
"לצד זאת, משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל במספר מישורים נוספים, לרבות: שיתוף פעולה עם תעשיית הפודטק הישראלית, וחותר למציאת פתרונות חלופיים לבשר ממקורות צמחיים, והשקיע בשנים האחרונות כ-4 מיליון ₪ במחקרים, פיתוחים וקולות קוראים לפיתוח חלבון אלטרנטיבי, לרבות על בסיס קינואה ואפונה, מתוך כוונה שבעתיד הנראה לעין אלו יחליפו חלק מהביקוש לבשר.
"כמו כן, המשרד מעודד ייבוא בשר מצונן בוואקום לאחר שחיטה ויזם את השינוי שהוריד את שיעור המכס, לצד הארכת תוקף חיי המדף של בשר מצונן, לעד 85 ימים מרגע השחיטה ועד למועד השיווק המותר. בעקבות כך, מתאפשר יבוא של בשר טרי ממדינות רבות ורחוקות יותר מבעבר, וזה מאפשר להוריד במספר המקנה החי המגיע לישראל.
"יתר על כן, משרדי החקלאות והגנת הסביבה עמלים בימים אלה על גיבוש תוכנית סדורה להפחתת פליטות גזי חממה בסקטור החקלאות והמזון. זו, צפויה להתפרסם לקראת ועידת האקלים הבאה בשארם-אל-שייח בחודש נובמבר 2022. בשבועות הקרובים יתכנס לראשונה פורום מקצועי להפחתת פליטות גזי חממה מסקטור המזון והחקלאות תוך שיתוף הציבור בגיבוש התוכנית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו