לאור ההתקרבות שחלה בין ישראל וטורקיה בשנה האחרונה, השתיים הודיעו השבוע על נרמול היחסים ביניהן. החזרת השגרירים והפעלה-מחדש של קווי תעופה סדירים בין המדינות, מהווה ציון דרך משמעותי, במיוחד לאחר נתק מדיני ממושך מאז פרשת המרמרה (2010).

לאור ההתקרבות בין ישראל וטורקיה השנה השתיים הודיעו השבוע על נרמול היחסים ביניהן. החזרת השגרירים והפעלה-מחדש של קווי תעופה סדירים בין המדינות, מהווה ציון דרך משמעותי, במיוחד לאחר הנתק

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

התגברות על משקעי העבר מהווה תנאי הכרחי לשיפור מערכת היחסים המורכבת ביניהן, שידעה לא מעט עליות וירידות לצד משברים והתפייסויות בעשור האחרון.

בישראל מבינים היטב כי צעדים בוני אמון לצד הבלגה על מהלכים קיצוניים והתבטאויות אנטישמיות של הנשיא רג'יפ טאיפ ארדואן, צפויים להוביל להרחבת שיתופי הפעולה בין ירושלים ואנקרה. עם זאת, כדי לכונן מחדש קשרים פרודוקטיביים המבוססים על אמון וכבוד הדדי, יש לנקוט צעדים זהירים ומדודים במיוחד נוכח אישיותו ההפכפכה של מנהיג טורקיה.

וכך, מי שיתבונן על ההתפתחויות שהובילו לנרמול היחסים הדיפלומטים והמדיניים בין הצדדים, יבחין כי הוא נובע משילוב של אירועים המתרחשים בטורקיה לצד תהליכים אזוריים ובינלאומיים במזרח התיכון ובאירופה, הנושאים השלכות מרחיקות לכת.

מנקודת מבט טורקית, הידוק היחסים עם ישראל עשוי להוביל לשיפור המצב הכלכלי כמו גם למוניטין ולחיזוק הרייטינג הנמוך (כ-40%), להם זוכים ארדואן ומפלגתו (AKP) בסקרי דעת הקהל. הידוק שתוף הפעולה בין המדינות עשוי למשוך חברות והשקעות הון זרות, להגביר את זרם התיירים למדינה ולהגדיל את היקף הסחר עם ישראל הנאמד ב-2021 על כ-7.5 מיליארד דולר. כל זאת, כשברקע טורקיה סובלת משיעור אינפלציה שנתי של כ-80% (על אף שהתחזית הלא רשמית צופה שיעור כפול מזה), הגבוה ביותר מזה 25 שנה.

בישראל מבינים היטב כי צעדים בוני אמון לצד הבלגה על מהלכים קיצוניים והתבטאויות אנטישמיות של הנשיא ארדואן, צפויים להוביל להרחבת שיתופי הפעולה בין ירושלים ואנקרה

בראיה אזורית, שיפור היחסים בין ישראל וטורקיה מהווה תוצר של מדיניות מרחיבה ועתירת אינטרסים. מדיניות זו מבוססת בראש ובראשונה על שיקולים פרגמטיים, נוכח השינויים העצומים המתחוללים בשנתיים האחרונות במפת היחסים ובמאזן הכוחות במזרח התיכון.

בתוך כך, בידודה המדיני של טורקיה באזור בולט באופן מיוחד לעומת מגמת התרחבות היחסים של ישראל עם מדינות המפרץ ומדינות ערב המתונות ובראשן איחוד האמירויות ובחריין, במסגרת שתופי הפעולה הביטחוניים והכלכליים ובראשם "הסכמי אברהם". זאת, לצד סדרת מהלכים משמעותיים שנעשו לאחרונה במקביל גם מול מנהיגות ערב ובהן סעודיה ומצרים, במסגרת כינון ברית ביטחונית אזורית, שתכליתה התמודדות עם איומי הטרור והטילים האיראניים, בין השאר הודות להידוק המגעים עם הממשל האמריקאי.

על רקע זה ניתן להיווכח, כי לאחרונה פעלה טורקיה להפשרת המתיחות עם יריבותיה באזור נוכח תמיכתה בקטאר, בעקבות סכסוך שהתחולל בקרב מדינות המפרץ (מאז 2017) וכן, על רקע רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י (2018) שהתחולל על אדמת טורקיה.

ביקורו של מוחמד בן זאיד, מנהיג איחוד האמירויות, בנובמבר האחרון באנקרה, הוביל להסדרת היחסים בין השתיים ולהקמת קרן השקעות בהיקף של עשרה מיליארד דולר בטורקיה. במקביל, ביקורו הרשמי של ארדואן בחודש אפריל בריאד, שם קץ לנתק הממושך עם מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי. חידוש היחסים עם הממלכה הסעודית נועד בין השאר לעודד השקעות מצד חברות ענק סעודיות בתשתיות בטורקיה, ובכלל זה בכלכלה ובמשק האנרגיה שלה.

בראיה אזורית, שיפור היחסים בין ישראל וטורקיה הוא תוצר מדיניות מרחיבה ועתירת אינטרסים, המבוססת על שיקולים פרגמטיים. זאת נוכח השינויים העצומים המתחוללים במפת היחסים ובמאזן הכוחות במזה"ת

ללא ספק ארדואן קורא נכון את המפה ונוקט מדיניות חוץ פרגמטית עם מדינות האזור וכן עם ישראל. וכך, ביקורו הרשמי בחודש מרץ של הנשיא יצחק הרצוג באנקרה ובהמשך גם של יאיר לפיד, כשר החוץ לשעבר וראש הממשלה כיום, אינו נובע "יש מאין" וכל שכן, לא מתוך "אהבת ישראל".

התיירים מישראל המשיכו להגיע לטורקיה במהלך השנים ויחסי המסחר השוקקים בין הצדדים אף הלכו וגברו. זאת על אף הנתק המדיני ביניהן (דוגמת היצוא הטורקי לישראל שנאמד ב-5.7 מיליארד דולר בשנת 2021). עם זאת, חלק ניכר מהשינוי ביחסי השתיים נובע בעיקר מהסכמי אברהם וממעמדה האזורי החזק של ישראל במסגרת מערכת היחסים שלה עם כמה מהמדינות הסוניות החזקות והמובילות במזרח התיכון.

לכן, אין זה מקרי כי גורמי ביטחון טורקיים שיתפו פעולה עם המוסד ועם גורמי בטחון ישראלים ואף סיכלו פיגועי טרור איראנים נגד ישראלים ששהו בטורקיה. יתרה מכך, לא בכדי הנשיא ארדואן דאג לסילוק פעילי חמאס מטורקיה נוכח תביעתה של ישראל לסגור את משרדי התנועה במדינה ואף הבליג על סבב הלחימה האחרון שערך הג'יהאד האסלאמי נגד ישראל.

על רקע הטלטלות העצומות המתחוללות במזרח התיכון, האתגרים וההזדמנויות הכלכליות הנוצרות באזור, נרמול היחסים עם ישראל מהווה צעד אסטרטגי חשוב ומפוכח הטומן בחובו פוטנציאל רב. הוא מספק כר נרחב להעמקת שיתופי הפעולה הכלכליים-ביטחוניים בעיקר על רקע הקשרים הרבים שנוצרו בין חברות עסקיות טורקיות ותעשיות ביטחוניות ישראליות. כל זאת, בנוסף לרשת הקשרים וההסתעפויות עם חברות שונות הפועלות במדינות ערב לצד חברות ענק אירופאיות ותאגידים אמריקאים הפועלים במפרץ הפרסי.

על רקע הטלטלות העצומות המתחוללות במזרח התיכון, האתגרים וההזדמנויות הכלכליות הנוצרות באזור, נרמול היחסים עם ישראל מהווה צעד אסטרטגי חשוב ומפוכח הטומן בחובו פוטנציאל רב

אם לא די בכך, כחלק מחיזוק קשרי הכלכלה והמסחר ביניהן ועל רקע המשבר העולמי בשוק האנרגיה, ישראל וטורקיה מוצאות עצמן בעלות עניין משותף ואינטרסים משלימים גם בתחום הגז הטבעי. כשמצד אחד, בשל מיקומה על ציר המקשר בין אסיה לאירופה וכן, בין הים השחור לים התיכון, טורקיה שואפת להיות מרכז גיאו-אסטרטגי להולכת הגז מאסיה ומהמזרח התיכון, לאירופה; מצד שני, ישראל בעלת קשרים ענפים עם מדינות אירופה וכן עם מצרים, מהווה שותפה מרכזית בפרויקט (EastMed) לחיבור מאגרי הגז הטבעי שלה עם אלו של קפריסין, יוון ואיטליה.

עובדות אלו יסייעו לקדם את הגז הישראלי דרך טורקיה לאירופה. יתרה מכך, נרמול היחסים בין השתיים, הוא חלון הזדמנות עבורן לשפר את מעמדן האזורי ואת נכסיהם האסטרטגים במזרח התיכון תוך יצירת משוואה חדשה שבה שני הצדדים רק מרוויחים. ללא ספק זהו שלב חשוב העשוי לתרום לשמירה על היציבות האזורית במשוואה הגיאופוליטית המורכבת והמשתנה של המזרח התיכון.

ד"ר ענת הוכברג-מרום היא מומחית לגיאופוליטיקה וליחסים וטרנדים בינלאומיים עם יותר מ-20 שנות וותק וניסיון בעבודה עם גורמי ממשל, בטחון ועסקים בינלאומיים בארץ ובחו"ל. במסגרת מחקריה ועבודתה כיועצת גיאופוליטית נפגשה בבית הלבן עם היועץ הישיר לענייני הטרור העולמי של הנשיא אובמה (2015) והשתתפה בכנסים ופורמים בינלאומיים שונים בחו"ל. במהלך שלוש השנים האחרונות, הרחיבה את תחומי המחקר והעניין שלה לאסיה בדגש על סין. משמשת כיועצת בכירה במכון המחקר בהינאן (דרום סין) ומספקת ניירות עמדה ומחקרים לממשל הסיני העוסקים בעיקר בממד הביטחוני של פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI), הכולל בניית תשתיות ענק בכל רחבי העולם.