בפרק הקודם: אני יושב ליד החלון, השדה חשוך, על הקרקע צלליות של מטוס או שניים בחניית לילה, לא רואים אורות של טרמינל. וולקאם טו ח'רטום ליידיס אנד ג'נטלמן. עוד דקה או שתיים אני מרגיש את היד החמה של סטפני מחזיקה חזק את יד שמאל שלי, מנסה להרגיע אותי בלי לומר מילה. אני נצמד לחלון. השעה המקומית – חצות. אני חושב על הנוסע המסכן שמנסה לשרוד התקף לב מאסיבי, כשכל מה שיש בסביבה הוא בית חולים בח'רטום.

*  *  *

המטוס עוצר. אמבולנס אזרחי עם סימן "הסהר האדום" וכיתוב בערבית כבר חונה על המסלול. טרקטור ישן גורר גרם מדרגות אל עבר הדלת הקדמית בצדו השני של המטוס, ושני ג'יפים צבאיים ישנים, עודפי צבא סובייטי, מלווים את הטרקטור. אחד מלפנים והשני מאחור.

חנני רפופורט בעברו מנכ״ל חברת התקשורת ״JCS אולפני הבירה״, מפיק ברשתות הטלוויזיה האמריקאיות ABC News & NBC News וזוכה פרס EMMY לכתבת חדשות לטלוויזיה. כיום סבא במשרה מלאה ומספר סיפורים מנקודת מבט מאד מאד אישית. תמונות הסטילס צולמו על ידו במהלך עבודתו, אלא אם צוין אחרת.

ספרו של אהרן ברק, "מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", שראה אור בסדרת "אתגרי דמוקרטיה" של אוניברסיטת רייכמן (2025), עורר שיח ציבורי רחב. הספר זכה לתגובות אחדות, בהן של אביגדור פלדמן בעיתון "הארץ", ושל צבי סדן בערוץ Tov.

דומני כי תגובות אלה, לא רק שחטאו לספר ולברק עצמו, אלא בעיקר ביטאו אי הבנה יסודית – הן באשר למניע של הכותב והן באשר לתוכן הספר ולתכליתו.

ד"ר עופר חן הוא בוגר החוגים להיסטוריה, פילוסופיה ותלמוד ובעל פוסט דוקטורט במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. ספריו ומחקריו מקיפים נושאים רבים ומגוונים, החל מחקר המשיחיות היהודית, היסטוריה של המשפט הישראלי וכלה בספרות מודרנית ותולדות ההלכה. משמש כחוקר במכון לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב. חבר אגודת הסופרים.

נסעתי אל דפוס אל-הודא בבאקה-אל-גרביה. את דפוס אל-הודא הכרתי כשהדפסתי שם את החשבוניות של העסק שלי כשעדיין היה לי עסק.

חייבת האמת להיאמר: אני אזרח ממושמע, אבל כשהבנתי עד כמה גונבים את המיסים שלנו לעניינים שלא להם נועדו, כאב לי הלב על כל חשבונית שהוצאתי.