האקדח שהניח השופט ניל הנדל על השולחן בדצמבר 2019, ירה בספטמבר 2022. מי שלחץ על ההדק אמש הוא יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון יצחק עמית.

עמית אמנם לא נכנס לנעליה של ועדת הכנסת, ולא הכריז במקומה על כך שחבר הכנסת לשעבר עמיחי שיקלי נחשב למי שפרש מסיעתו – את זה עשתה ועדת הכנסת בכוחות עצמה; אך הוא השלים את המהלך, ובניגוד למגמה שהסתמנה בבית המשפט המחוזי לפני כשלושה חודשים קבע כי שיקלי לא התפטר מהכנסת בסמוך לפרישתו מהסיעה, ולפיכך כי הוא פסול מלהתמודד בבחירות הקרובות במסגרת רשימת הליכוד.

בד בבד עם החלטתו של עמית לפסול את שיקלי מהתמודדות במסגרת רשימת הליכוד לכנסת, הוא החליט לדחות את שתי העתירות לפסילתה של ח"כ לשעבר עידית סילמן, ששוריינה גם היא בעשירייה השנייה ברשימת הליכוד לכנסת, ביוזמת יו"ר המפלגה בנימין נתניהו. יש להניח שעל שתי ההחלטות, הן בעניינו של שיקלי והן בעניינה של סילמן, יוגשו ערעורים או עתירות מתאימות, והם יידונו בפני הרכב של בית המשפט העליון.

תקדים נוסף שנרשם בהחלטתו של השופט עמית הוא שאקט ההכרזה על ח"כ כפורש, הוא אקט הצהרתי ולא מכונן, דהיינו, שניתן לקבוע שהפרישה נעשתה זמן רב לפני המועד שבו הוכרזה. אחד מנימוקיו: "מה שנראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז – הרי זה ברווז. מי שהצהיר על פרישתו, הצביע נגד סיעתו, התבטא נגד חברי סיעתו ונגד דרכה – הרי זה פורש".

"מה שנראה כמו ברווז, הולך כמו ברווז ועושה קולות של ברווז – הרי זה ברווז. מי שהצהיר על פרישתו, הצביע נגד סיעתו, התבטא נגד חברי סיעתו ונגד דרכה – הרי זה פורש"

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-25, השופט יצחק עמית, כשמשמאלו אורלי עדס, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, ומימינו עו"ד אילן בומבך, סגן יו"ר הוועדה, 15 בספטמבר 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ח"כ שביצע מעשים המשקפים פרישה אך לא הוכרז כפורש, יוצר מציאות של התחמקות מהסנקציה שקבע המחוקק על פורשים, ומרוקן מתוכן את סעיף 6א לחוק היסוד. תוצאתה של קביעה זו היא שיו"ר ועדת הבחירות עשוי להכריז על ח"כ כפסול מלהתמודד במסגרת הרשימה שבה נרשם, מאחר שפרש מסיעתו ולא התפטר בסמוך לכך.

לכאורה, יש בקביעה שכזו פגיעה חריפה בזכות להיבחר, מאחר שבמועד מתן החלטה שכזו על ידי יו"ר ועדת הבחירות, כבר לא יכול אותו מועמד לרשום את עצמו ברשימת מועמדים אחרת. עמית פותר את העניין בקלות: לדבריו, ניתן לפנות ליו"ר הוועדה ולבקש הכרעה מוקדמת (פרה-רולינג), כדי להסיר ספקות וסיכונים.

עוד קביעה שעמית ראה עצמו כמחויב לקבוע, היא שלראשונה, חבר כנסת הוכרז כפורש מסיעתו על יסוד בקשה של צד שלישי, כלומר לא על בסיס הכרזה של הח"כ הפורש עצמו, ולא על יסוד פנייה של סיעתו לשעבר, שממנה פרש לפי הטענה. החלטה זו של השופט עמית באה בניגוד לעמדת הייעוץ המשפטי של הכנסת, שביקש לשמר את הגישה שלפיה רק הסיעה הנפגעת רשאית לבקש להכריז על ח"כ כפורש.

קביעה מהדהדת נוספת של עמית, היא שאין חובה להוכיח שהח"כ הפורש קיבל תמורה על מנת שתהיה הצדקה להכריז עליו כפורש – בוועדת הכנסת או על ידי יו"ר ועדת הבחירות. סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת, קבע עמית, מחיל את רכיב התמורה רק על הצבעת אי אמון, ולא על כל הפעולות שעשוי לעשות ח"כ המשקפות פרישה.

קביעה מהדהדת נוספת של עמית, היא שאין חובה להוכיח שהח"כ הפורש קיבל תמורה על מנת שתהיה הצדקה להכריז עליו כפורש – בוועדת הכנסת או על ידי יו"ר ועדת הבחירות

ועדת הבחירות המרכזית: סגן יו"ר הוועדה, עו"ד אילן בומבך; יו"ר הוועדה, השופט יצחק עמית; ומנכ"לית הוועדה, אורלי אדס. 14 בספטמבר 2022 (צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש90)

בנוסף, מחזיק עמית בעמדה שאת חוק היסוד יש לפרש כך שגם פרישה אידיאולוגית מהסיעה, להבדיל מתועלתנית, מחייבת התפטרות על מנת שיתאפשר לח"כ להתמודד במסגרת מפלגה קיימת בבחירות הבאות.

ולבסוף, החלטתו של עמית, בדבר השיהוי שנפל במעשיו של שיקלי – שהתמהמה בטרם הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי ובטרם טרח להתפטר מהכנסת – משדרת לחברי הכנסת העתידיים את דבר קיומה של נורמה חדשה: בכל הנוגע לדיני בחירות (והתפטרות מהכנסת על מנת להכשיר התמודדות בבחירות הבאות במפלגה קיימת היא חלק מדינים אלה) יש לפעול במהירות הראויה. שיהוי עלול לעלות למועמד בסנקציה שאף היא חלה על ציר הזמן – הקביעה כי ההתפטרות לא נעשתה "בסמוך" לפרישה מהסיעה.

החלטתו של עמית, בדבר השיהוי שנפל במעשיו של שיקלי, משדרת לח"כים העתידיים את דבר קיומה של נורמה חדשה: בכל הנוגע לדיני בחירות, יש לפעול במהירות הראויה

מקח טעות

תקציר עובדתי קצרצר בעניין שיקלי: לבקשת סיעת ימינה, הכריזה ועדת הכנסת ב-25 באפריל על שיקלי כח"כ שפרש מסיעתו. 50 יום אחר כך, שיקלי עירער, לפי זכותו שבחוק, על ההחלטה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

בדיון שהתקיים לפני הרכב השופטים, ב-10 ביולי – כמעט שלושה חודשים אחרי החלטת ועדת הכנסת – הושגה מעין פשרה: שיקלי ימשוך את ערעורו (ופירושו של דבר שההכרזה עליו כפורש עומדת על כנה), יתפטר מהכנסת בטווח של ימים אחדים לאחר החלטת המחוזי, ובתמורה הלשכה המשפטית של הכנסת תסכים לראות את ההתפטרות ככזו שנעשתה בסמוך לאחר הפרישה.

בכך, חשב שיקלי, חיסן את עצמו מפני פסילה בבוא היום, בוועדת הבחירות המרכזית. זה היה מקח טעות.

עמיחי שיקלי בבית המשפט המחוזי בירושלים, 10 ביולי 2022 (צילום: Noam Revkin Fenton/Flash90)

התפטרותו של שיקלי מהכנסת הגיעה בסופו של דבר 80 ימים אחרי הכרזתו כפורש על ידי ועדת הכנסת. עמית קבע, ובצדק, כי הוא פטור מלדון בשאלת פרישתו של שיקלי, מאחר שוועדת הכנסת הכריזה עליו כפורש, ובמצב כזה יו"ר ועדת הבחירות אינו רשאי לשוב ולהידרש לשאלה זו. השאלה היחידה שעמדה בפני השופט היא האם ההתפטרות נעשתה בסמוך לפרישה.

לפסיקתו של בית המשפט המחוזי בעניין, ולעמדת הלשכה המשפטית של הכנסת בנושא זה כפי שהשתקפה בדיון בבית המשפט המחוזי – אין כל רלוונטיות. בית המשפט המחוזי לא היה רשאי כלל להביע עמדתו בשאלה האם ההתפטרות נעשית בסמוך לפרישה אם לאו, אלא רק לבחון, כערכאת ערעור, את נכונות ההכרזה עליו כפורש בוועדת הכנסת, שאלה שגם היא התייתרה נוכח משיכת הערעור על-ידי שיקלי. הנה בלשונו של עמית:

"בית המשפט המחוזי בירושלים היה מוסמך לדון בשאלה של עצם הפרישה בלבד, ולא בשאלת עיתוי התפטרותו של שיקלי ואם נעשתה בסמוך לפרישה".

במאמר מוסגר, עמית פתח בהחלטתו פתח לתקדים עתידי, שבו יו"ר ועדת הבחירות עשוי לשוב ולהידרש לשאלת ההכרזה על ח"כ כפורש, אף שוועדת הכנסת כבר דנה בנושא. למשל, במקרים שבהם ועדת הכנסת דחתה את הבקשה להכריז על ח"כ כפורש, אך בבוא יום הגשת רשימות המועמדים לוועדת הבחירות, הצטברו נתונים עובדתיים נוספים המצדיקים לבחון את הסוגיה מחדש.

מסקנתו של עמית בעניין שיקלי היא כי התפטרותו לא נעשתה בסמוך לפרישתו מסיעתו. הפרמטרים לקביעה האם "בסמוך" או שלא "בסמוך", הוא קבע, כוללים הן את אורך הזמן שחלף, והן את היקף פעילותו האפקטיבית של הח"כ הפורש נגד סיעתו, עד להתפטרותו.

עמיחי שיקלי בדיון של ועדת הכנסת על הכרזתו כפורש, 25 באפריל 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הטענה שערעורו של שיקלי הוגש במסגרת 60 הימים שתקנות סדר הדין מאפשרות להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, ושההתפטרות באה ימים בודדים לאחר פסק הדין של המחוזי – נדחתה.

אף שבמסגרת אותה החלטה, בפרק העוסק בסילמן, קבע עמית כי ההכרזה על ח"כ כפורש היא הצהרתית ולא מכוננת, הוא נמנע מלעשות שימוש בקביעה זו לגבי שיקלי. לא היה בכך צורך: מבחינתו של עמית, אין הכרח לקבוע שהפרישה המהותית נעשתה כבר ביוני 2021, במועד השבעת ממשלת בנט-לפיד, וניתן להסתפק בכך שמועד הפרישה הוא מועד ההכרזה בוועדת הכנסת, דהיינו באפריל 2022, כדי להגיע למסקנה שגם כך ההתפטרות לא באה בסמוך לפרישה.

בכל זאת, ועל אף שהחלטתו של עמית פורשת משנה סדורה ובנויה לתלפיות, נותרת תהייה אחת בלתי מוסברת: הכיצד מצפה השופט שחבר הכנסת שהוכרז פורש מסיעתו יתפטר מהכנסת בסמוך לאחר ההכרזה, אם בכל זאת עומדת לו זכות ערעור למחוזי? הרי אם יתפטר והערעור יתקבל כעבור כמה חודשים, את הנעשה לא ניתן יהיה להשיב. אין בנמצא הליך של חזרה מהתפטרות חבר כנסת, אלא רק במהלך 48 השעות שלאחר מסירת מכתב ההתפטרות.

הכיצד מצפה השופט שח"כ שהוכרז פורש מסיעתו יתפטר מהכנסת בסמוך להכרזה, אם בכל זאת עומדת לו זכות ערעור למחוזי? הרי אם יתפטר והערעור יתקבל כעבור כמה חודשים, את הנעשה לא ניתן יהיה להשיב

עמית מדבר על כך שגם במהלך תקופת הביניים, לאחר הכרזת ועדת הכנסת ובטרם הדיון במחוזי, המשיך שיקלי לפעול בניגוד לעמדת סיעתו. אבל הקביעה שההתפטרות צריכה לבוא מייד לאחר ההכרזה בוועדה, עומדת בתוקפה גם אם חבר הכנסת לא נהג כמנהגו של שיקלי, ולא פעל באופן לעומתי לסיעה באותה תקופת ביניים.

עמיחי שיקלי בבית המשפט העליון בדיון על עתירתו נגד קיום ישיבת ועדת הכנסת בעניינו, 24 באפריל 2022 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"התלבטות קשה"

להבדיל מההחלטה בעניין שיקלי, שבה ניכר כי לעמית לא היו התלבטויות רבות – לא במישור המשפטי ולא במישור העובדתי – ההחלטה בעניינה של סילמן הייתה מורכבת יותר.

העתירות בעניינה, מטעם התנועה לאיכות השלטון ומטעם ח"כ גבי לסקי (מרצ), עסקו בשני עניינים. האחד, שסעיף 57א לחוק הבחירות, האוסר על עריכת דילים פוליטיים המבטיחים שיבוץ ברשימה אחרת מחוץ לתקופת 90 הימים שלפני הבחירות, מהווה עילה לפסילתו של מועמד בבחירות.

השני כלל טענה יותר קונבנציונלית: סילמן, כך נטען, פרשה מסיעתה אף שלא הוכרזה כפורשת על ידי ועדת הכנסת. משכך, צריך יו"ר ועדת הבחירות להיכנס אל הוואקום ולהכריז על סילמן כמי שפרשה מסיעתה ולא התפטרה מהכנסת בסמוך לפרישה, ולפיכך כפסולה מלהיכלל ברשימת הליכוד בבחירות, מכוח סעיף 6א לחוק יסוד הכנסת.

עמית קיבל את עמדתה של הלשכה המשפטית של הכנסת, שלפיה סעיף 57א לחוק הבחירות אינו מהווה כשלעצמו עילה לפסילתו של מועמד מרשימה. במילים אחרות, לא ניתן לקבוע, בהתאם לסעיף 63 לחוק הבחירות, כי רשימת מועמדים הוגשה "שלא כהלכה" על יסוד הטענה שסעיף 57א הופר, ואף לא ניתן לקבוע כי חבר כנסת "פרש מסיעתו" ולא התפטר בסמוך לאחר מכן, בשל טענה להפרה של סעיף הדילים.

עידית סילמן במליאת הכנסת, 8 ביוני 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בשאלה השנייה, שעסקה בסעיף 6א לחוק היסוד, טענה לסקי כי הכרזתה של סילמן על "פרישה מהקואליציה" – אקט ציבורי-פוליטי, ולא אקט פורמלי המתכתב עם הסדר חוקי כלשהו – מהווה הלכה למעשה הכרזה פומבית על פרישה מסיעתה, ימינה. כך גם פעולותיה הפרלמנטריות בימים שבאו לאחר מכן, שבמסגרתן הכשילה במליאת הכנסת הצבעות חשובות של הקואליציה – הארכת תוקף תקנות יו"ש והחזרתו של מתן כהנא לתפקיד שר הדתות.

השופט עמית שיתף כי "בקשה זו הביאה אותי להתלבטות קשה", אך בסופו של דבר החליט לדחות גם אותה. הוא אמנם קבע כי יש בידו סמכות לקבוע את דבר פרישתה של סילמן מסיעתה, אף שוועדת הכנסת לא נדרשה לעניין, והוסיף וקבע כי קיימים בעניינה של סילמן נתונים המוליכים למסקנה כי פרשה מסיעתה ולא התפטרה בסמוך.

על אף זאת, עמית נמנע מלפסול את סילמן, והנימוק העיקרי לכך היה שסיעת ימינה עצמה נמנעה מלפנות לוועדת הכנסת ולבקש להכריז עליה כפורשת.

שובו של "התרגיל המסריח"

במישור התוצאתי, עמית הלך על "הגישה המאזנת", כך שפסל רק אחד משני המועמדים שפסילתם התבקשה. במובן זה, ניסה לחמוק מתיוגו כמי שבא לשרת אג'נדה פוליטית כזו או אחרת.

שופט בית המשפט העליון יצחק עמית (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ואולם במישור המשפטי, להחלטתו של עמית, על כוחה התקדימי, יהיו השלכות עתידיות לא מבוטלות, שבבסיסן חיזוק של התפיסות שהובילו לחקיקת הוראות החוק המסמיכות את יו"ר הוועדה לפסול מועמדים.

במישור המשפטי, להחלטתו של עמית, על כוחה התקדימי, יהיו השלכות עתידיות לא מבוטלות, שבבסיסן חיזוק של התפיסות שהובילו לחקיקת הוראות החוק המסמיכות את יו"ר הוועדה לפסול מועמדים

הוא כלל בהחלטתו קביעות פרשניות חשובות, כמו הקביעה שלפיה תיקוני החקיקה שבאו אחרי "התרגיל המסריח" של שנת 1990 "נועדו בעיקרם להבטיח את הנאמנות של חבר הכנסת הבודד לסיעתו שמייצגת את רצון הבוחר.

"מנגד, לחבר הכנסת יש שיקול דעת רעיוני, ואין להופכו לכלי של סיעתו. הכנסת ביקשה לאזן בין שני אלו ולשם כך הבחינה בין פרידה אידיאולוגית מסיעה לבין פרידה אופורטוניסטית ממנה".

קביעותיו העקרוניות של עמית יעמדו לנגד שופטי העליון שמן הסתם ידונו בקרוב בערעורים ובעתירות על החלטותיו.