בתחילת השבוע – אחרי שהכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את התיקון לחוק יסוד: הממשלה בעניין נבצרות ראש הממשלה – שיגרה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה הודעה קצרה לבג"ץ במסגרת העתירות הדורשות להכריז על ראש הממשלה בנימין נתניהו כנבצר מתפקידו.

"העתירות אינן אקטואליות עוד", נכתב בהודעת היועצת, "ולפיכך אין מקום שבית המשפט יידרש להן". בהקשר לעתירות הנבצרות, התוכנית של נתניהו עבדה. אף שניסה לרמוז כי סוגיית ההכרזה על נבצרותו היא גחמה מטורללת של קבוצה קטנה של עותרים לבג"ץ, החשש שלו שהיועצת המשפטית או שבית המשפט יכריזו עליו כמי שנבצר ממנו למלא את תפקידו – היה כנראה חשש ממשי.

אחרת, הוא לא היה יוזם, באמצעות ח"כ אופיר כץ מסיעתו, תיקון מהיר לחוק היסוד על מנת לחסום אפשרות כזאת. ואכן, נשיאת העליון אסתר חיות הורתה לעותרים להודיע האם ניתן למחוק את העתירות, נוכח השינוי שנעשה בתשתית החוקית לאחר הגשת העתירות.

התנועה לאיכות השלטון הסכימה למשוך את עתירתה, תוך שהיא מצהירה שהיא עומדת על כל טענותיה. "התנועה הדמוקרטית הישראלית", שהגישה את העתירה השנייה בעניין, הודיעה שהיא עומדת על עתירתה. פסק הדין של שופטי בג"ץ צפוי לצאת בזמן הקרוב.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר המשפטים יריב לוין במליאת הכנסת, 22 במרץ 2023 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

המסקנה העולה מהדברים היא שגם ידיו של בג"ץ כבולות לעיתים. שינוי בתשתית החוקית עשוי לשנות את האופן שבו השופטים מתייחסים לעתירות שלפניהם, אפילו אם השינוי הזה נעשה בתגובה להגשתן

המסקנה העולה מהדברים היא שגם ידיו של בג"ץ כבולות לעיתים. שינוי בתשתית החוקית עשוי לשנות את האופן שבו השופטים מתייחסים לעתירות שלפניהם, אפילו אם השינוי הזה נעשה בתגובה להגשתן של אותן עתירות ממש, ובמטרה להשפיע על ההכרעה בהן.

גורל דומה היה צפוי לעתירה בעניין סבירות מינויו של איתמר בן גביר לשר לביטחון לאומי, עתירה שהוגשה בסמוך להקמת הממשלה, בסוף חודש דצמבר. תיקון החקיקה במסגרת "חוק דרעי 2" היה אמור להשפיע על מסלול העתירות האלה, אף שהחוק לא נעשה ביוזמת בן גביר או למענו.

החוק קודם למענו של ח"כ אריה דרעי והיה אמור לסלול את דרכו בחזרה לשולחן הממשלה. ככל הידוע, דרעי היה זה שהורה לעצור בשלב זה את הליכי החקיקה, רגע לפני שגם הוא אמור היה להגיע לאישור סופי במליאת הכנסת.

הדיון בעתירה בעניין סבירות מינויו של בן גביר לשר הממונה על משטרת ישראל יתקיים ביום שני בשבוע הבא, ימים אחדים לפני שבית המשפט, והמערכת הציבורית כולה, ייכנסו להדממה בשל חג הפסח.

השר לביטחון הלאומי איתמר בן גביר בנתב"ג, 9 במרץ 2023 (צילום: אבשלום ששוני/פלאש90)

הדיון בעתירה בעניין סבירות מינויו של בן גביר לשר הממונה על משטרת ישראל יתקיים ביום שני בשבוע הבא. אפשר להניח במידה רבה של סבירות שהעתירה נגד מינוי בן גביר תידחה

ביום ראשון השבוע, ברקע המהומה סביב הודעת נתניהו על פיטורי שר הביטחון יואב גלנט והמחאה הציבורית החריפה שהובילה להקפאה זמנית של ההפיכה המשטרית, הגישה היועצת המשפטית לממשלה, כמעט מתחת לרדאר, את עמדתה בעתירה בעניין מינוי בן גביר.

היועצת הפתיעה. בשורה התחתונה, היא החליטה להתייצב ולהגן על מינוי השר הסורר והעבריין הסדרתי, שהורשע בעבר בתמיכה בארגון טרור, ושהספיק בשלושת חודשי כהונתו להתנגש עם מפכ"ל המשטרה ועם קציניה הבכירים – ולפעול במכוון בדרכים שאינן חוקיות.

"החלטת ראש הממשלה למנות את בן גביר לשר לביטחון לאומי", נכתב בתגובת היועצת, "אינה חוצה את הרף המשפטי של אי־סבירות קיצונית".

היועצת הדגישה שככלל, "ההחלטה למנות את בן גביר לתפקיד טומנת בחובה קשיים ניכרים". בין היתר, שורת ההרשעות שיש לבן גביר בעברו, והתבטאויותיו לאורך השנים, שמשקפות הזדהות עם משנתו הגזענית של הרב מאיר כהנא, וכן התבטאויותיו בנוגע לקהילת הלהט"בק, ש"יש בהן כדי להשליך במידה לא מבוטלת על אמון הציבור ברשויות השלטון".

היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה בבית המשפט העליון בירושלים, 29 במאי 2022 (צילום: יונתן זינדל, פלאש90)

אולם, במבט רחב יותר, ונוכח השיקולים הרחבים שרשאי ראש הממשלה לשקול בהקשר למינויים ופיטוריהם של שרים – אין בהחלטה למנות את בן גביר משום אי־סבירות קיצונית. בהקשר הזה, היועצת מדווחת כי קיימה הידברות עם נתניהו בעניין.

ראש הממשלה שב ובחן את מינויו של בן גביר מקץ שלושה חודשי כהונה, ואף שוחח איתו עצמו בעניין זה. בן גביר הציג לנתניהו את עברו הפלילי, לרבות את פסקי הדין שבהם זוכה מאשמה במקרים שונים, ואף העביר אליו מכתב בעניין.

"ההלכה המושרשת היטב בעינה עומדת", כתב בן גביר לנתניהו, "ככל שחולף הזמן, המשקל שיש לתת להרשעות פוחת. ממתי בית המשפט העליון אמור לדון בטענה כי אדם לא יכול להיות שר כי צעק לחבר כנסת 'מחבל'? מבלי להקל ראש בעברי הפלילי (הרחוק), הרי שגם לאחר שקלולו במסגרת כלל השיקולים שעליך לשקול, ברור לכל כי ההחלטה למנותי היא לכל הפחות סבירה".

"השר בן גביר הבהיר לי, כפי שהבהיר פעם אחר פעם בכלי התקשורת השונים, כי העבר שלו מאחוריו, ובשנים שחלפו הוא בחר ללכת בנתיב שונה, נתיב שבו הוא פוקד את בתי המשפט כעורך דין ולא כנאשם"

דבריו של בן גביר, עושה רושם, שכנעו את נתניהו שאין מקום להתערבות בג"ץ בהחלטה למנות אותו לשר. לא שזו הייתה משימה מאתגרת במיוחד. במכתב שכתב נתניהו לבהרב־מיארה בשבוע שעבר, ערב הגשת תגובתה לבג"ץ, הוא כתב: "השר בן גביר הבהיר לי, כפי שהבהיר פעם אחר פעם בכלי התקשורת השונים, כי העבר שלו מאחוריו, ובשנים שחלפו הוא בחר ללכת בנתיב שונה.

איתמר בן גביר לוחץ את ידו של בנימין נתניהו במליאה, 28 בדצמבר 2022 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

"נתיב שבו הוא פוקד את בתי המשפט כעורך דין ולא כנאשם; נתיב שבו הוא רואה את קהילת הלהט"ב כאחים שלו – אף אם הוא חולק על אחיו; נתיב שבו הוא עושה הבחנה ברורה בין ערבים באשר הם ערבים, לבין מחבלים הרוצים ברעתנו; והכי חשוב, נתיב שבו הוא מבין שהדרך להביא שינוי אמיתי למדינת ישראל היא לקחת אחריות ולשרת את העם כנבחר ציבור.

"לאחר ששקלתי את כל זאת, אני עומד איתן בדעתי, וסבור שראוי שהשר איתמר בן גביר ימשיך לשמש כשר לביטחון לאומי בממשלתי". עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה זוכה למשקל רב בעיני שופטי בג"ץ – ובוודאי בעניינים שכאלה, על אחת כמה וכמה בתקופה הנוכחית, שבה בית המשפט פועל במגמה לחזק את מעמדה המוסדי של היועצת.

עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה זוכה למשקל רב בעיני שופטי בג"ץ – ובוודאי בעניינים שכאלה, על אחת כמה וכמה בתקופה הנוכחית, שבה בית המשפט פועל במגמה לחזק את מעמדה המוסדי של היועצת

לכן, אפשר להניח במידה רבה של סבירות שהעתירה נגד מינוי בן גביר לשר – תידחה. גם העמדה המשפטית המהותית במקרה הזה היא נכונה: לראש ממשלה, כל ראש ממשלה, נתון שיקול דעת רחב ביותר בשאלת מינויים ופיטוריהם של שרים בממשלה.

פסק דינו של בג"ץ בעניין ההחלטה של אריאל שרון לפטר מהממשלה בשנת 2004 את השרים בני אלון ואביגדור ליברמן, ערב ההצבעה בממשלה על תוכנית ההתנתקות, מלמד זאת. בית המשפט רטן והביע מורת רוח, אך אישר את ההחלטה לפטר אותם נוכח כוונתם להצביע נגד התוכנית בישיבת הממשלה.

השר יואב גלנט משוחח בכנסת עם השר איתמר בן גביר בכנסת, 1 במרץ 2023 (צילום: יהונתן זינדל/פלאש90)

שיקול הדעת הרחב הזה יעמוד למבחן, אך לא בהקשר של השר בן גביר, אלא בפנייה שהוגשה לבג"ץ בעניין החלטתו של נתניהו לפטר את יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון. פיטורים פורמליים עדיין אין, אך פנייה לבג"ץ כבר הוגשה בעניין על־ידי התנועה לאיכות השלטון, במסגרת בקשה לצו־ביניים שימנע את פיטוריו של גלנט, זאת במסגרת העתירות בנושא ניגוד העניינים של נתניהו.

שופטי בג"ץ עשויים להתנחם בעובדה שכל עוד "חוק דרעי 2" לא נחקק ומתקבל סופית בכנסת, עדיין נתונה בידיהם הסמכות לדון בסוגיית מינויי ופיטורי שרים בראי עילת הסבירות. בימים כאלה, זה לא עניין של מה בכך.

שיקול הדעת הרחב הזה יעמוד למבחן, אך לא בהקשר של השר בן גביר, אלא בפנייה שהוגשה לבג"ץ בעניין החלטתו של נתניהו לפטר את יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון