המפגש עם א.נשים מבוגרים, בני נוער וילדים מכל גווני הקשת הפוליטית והדתית זה כוחו של הפסיפס האנושי המיוחד של העם הישראלי – הגוונים שבו והרשות שניתנה לנו עד כה. בין החברים בלהקה האנושית קיימים גורמים מחברים וגורמים מפרידים שהם חלק מהתפיסה הפלורליסטית המאפשרת קיום של פסיפס מרהיב של עם ישראל. כל זה נכון עד שנכנסת הפוליטיקה, שכוחה מתבסס על פלגנות, מידור והוצאת האחר אל מחוץ לאזור הלגיטימי

במהלך 65 שנות חיי בארץ ישראל פגשתי לא מעט אנשים: חילוניות וחילוניים, דתיות ודתיים, חרדים וחרדיות. פגשתי א.נשים ממגוון הקשת הפוליטית: ימניים, שמאלניים, ובעיקר אלה שעמדתם מתאימה למפלגות המרכז (ובתוכן הליכוד) המנסות לשמור על העם בארץ ישראל מבחינה ביטחונית-כלכלית-חברתית. המפגש עם בני אדם מחמם את ליבי. אני אוהבת אנשים, ולמרות שלא פעם, כמו כולנו, נתקלתי ברוע אני ממשיכה להאמין בטוב האנושי.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית. מחברת הספרים "נשבר לי הלב, תעזרו לי - טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור), "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור).

"אם ממשל ביידן היה מנהל משא ומתן ישיר עם חמאס, אמריקה הייתה עולה בלהבות. ולכן מה שמצופה מכל ישראלי… מכל ממשלה ישראלית, הוא לחבל במשא ומתן הזה מלכתחילה".

גם באולפן שכבר סיפק במה ללא מעט התבטאויות קיצוניות והעניק הכשר לעמדות שאסור להשלים איתן, האמירה של עמית סגל, שלפיה מצופה היה מישראל לחבל במשא ומתן לשחרור עידן אלכסנדר משבי חמאס אחרי 584 ימים, היא אמירה מעוררת פלצות.

יואב גרובייס הוא פסיכולוג קליני ואקטיביסט. כותב על פוליטיקה וחברה. מתגורר וחי בתל אביב.

אנחנו לעתים שוכחים שמדינת ישראל היא יצור מדיני חדש. לפיכך, לא יכול היה להיות ברור מראש מה יתפתח בה, אולם היו ציפיות עצמיות גבוהות להפוך ממדינת "עם התנ"ך" עד כדי "אור לגויים". עתה, כשלושה ארבעה דורות אחרי הקמת המדינה, אפשר לנסות לעשות כמה אבחנות מעניינות.

בימים אלה אנו מגלים, למשל, שאפשר להעניק ציון שבח למדינת ישראל בתחום שארצות לא מעטות נפלו בו, כאשר בזמן זה או אחר בתולדותיהן חלה בהן הידרדרות למשטר לאומני קיצוני ואפל – בתוך המדינה או בנטיות תוקפניות כלפי ארצות אחרות מסביב לה.

מנחם ברג הוא פרופסור (אמריטוס) באוניברסיטת חיפה בחוג לסטטיסטיקה ושימש בעבר כראש החוג. תחום מחקרו: ניתוח סיכונים. שימש גם בעבר כראש התכנית ללימודי אקטואריה באוניברסיטת חיפה.

עד 2020 ישראל נחשבה לאחת המדינות האהודות על ידי מעריצי האירוויזיון בפרט והאירופאים בכלל. כשהשיא היה ב-2019, עת אירחה ישראל את אירוויזיון 2019 בתל אביב. המוני אירופאים חלשו על רחובות העיר העברית הראשונה וגדשו את בתי הקפה, המסיבות וחופי הרחצה. אך מי יכול היה לשער שתוך 3 שנים נהפוך להיות אחת המדינות השנואות ביותר על אותם אנשים בדיוק.

לטוב ולרע, ישראל תמיד נמצאת בשיח התקשורתי העולמי. אנחנו מדינה קטנה ורועשת, וכשאנחנו עושים משהו אנחנו עושים את זה ובגדול.

מיכאל שמייצר הוא יועץ תקשורת ומנהל שיווק, יח״צ וסושיאל מרמת גן, מומחה לענייני אירוויזיון וחובב למעלה מ-10 שנים. ביקר בלא מעט תחרויות אירוויזיון וביניהם האירוויזיון האלמותי בתל אביב.