מאות עצורים בידי מדינת ישראל ללא משפט בכל רגע נתון. לא הוגש נגדם כתב אישום. גם לא יוגש. אין להם מושג מהי סיבת מעצרם. הם אינם יכולים לעיין בראיות שנטען שקיימות נגדם כדי לנסות להפריך את הטענות כלפיהם (שגם אותן הם אינם יודעים).
מאז תחילת האינתיפאדה הראשונה עצרה מדינת ישראל אלפי פלסטינים ללא משפט, ללא כתב אישום, ללא ידיעה מדוע נעצרו, ללא ודאות מתי ישוחררו (עם פקיעת תקופת צו המעצר המנהלי, ניתן מיד להטיל צו חדש) וללא יכולת לקבל לידיהם את הראיות בעניינם (אם בכלל יש כאלה) ולהפריך את הטענות נגדם (אותן הם בכלל לא מכירים).
מאז תחילת האינתיפאדה ה-1 עצרה המדינה אלפי פלסטינים ללא משפט, ללא כתב אישום, ללא ידיעה מדוע נעצרו, ללא ודאות מתי ישוחררו וללא יכולת לקבל לידיהם את הראיות בעניינם (אם יש כאלה)
מעצר מנהלי הוא שלילת זכויות אדם במובן הכי חמור. מעצר ללא משפט הוא פרקטיקה שהייתה נהוגה במשטרים קולוניאליים. זוהי דרך מרכזית ואכזרית מטעמו של משטר צבאי זר לשלוט בחיי נתיניו משוללי האזרחות וזכויות האזרח.
זוהי פרקטיקה שנועדה להשליט אימה על מי שמעזים להתנגד למשטר הצבאי הזר ולו בדרכים של הפגנות, השתתפות בכינוסים, פרסום פוסטים ברשת או השתתפות בקבלת פנים לאסיר משוחרר. מכלול המעשים הללו שנחשבים מעשים טבעיים תחת משטר דמוקרטי, עלולים להיחשב עבירות פליליות שעלולות להמיט מעצר תחת דיקטטורה צבאית.
מאז 2005 נעצר עדנאן חאדר לא פחות מ-5 פעמים ללא משפט (כלומר מאז גיל 26 עד מותו בגיל 44). מעצר מנהלי. שוב ושוב. הוא שבת רעב לאורך תקופות ממושכות כדי להיאבק בכליאתו ללא משפט, ללא הצגת ראיות, ללא חזקת החפות וללא הליך הוגן. לא אחת הצליח לצמצם את תקופת החרפה שטמונה במעצר ללא משפט ולכל הפחות מנע את הארכתה.
סבלו הפיזי והנפשי מחד והשרירותיות המקוממת והבלתי נתפסת שטמונה בשורת מעצרי הבלהות הללו עברו ליד אוזנינו הערלות ונשקפו מבעד לעינינו העייפות אבל לא באמת הזיזו לנו משהו. בכל זאת, פלסטיני. עם זקן ואמונה באללה. וזה במילא מתחולל מעבר להרי החושך.
די במילת הקסם "צרכי ביטחון" או במשפט הקסם "בכיר בג'יהאד האיסלמי" כדי להשתיק כל מחשבה על ביקורת. חזקת החפות? הזכות להליך הוגן? זה שמור רק לישראלים ובמיוחד לקוזק הנגזל, הנאשם בנימין נתניהו. פלסטיני עם זקן ארוך, לעומת זאת, לא יכול לזכות בחזקת החפות ובהליך הוגן. כי הוא פלסטיני עם זקן ארוך.
מאז 2005 נעצר עדנאן חאדר לא פחות מ-5 פעמים ללא משפט (מאז גיל 26 עד מותו בגיל 44). מעצר מנהלי. הוא שבת רעב תקופות ממושכות כדי להיאבק בכליאתו ללא משפט, ללא ראיות, ללא חזקת החפות או הליך הוגן
הפעם נעצר עדנאן חדר בן ה-44 בעטיו של חשד שדווקא הבשיל לכתב אישום. הפעם הובהר לו במה הוא נאשם. מהן הראיות נגדו. הפעם קיבל את הזכות להתגונן.
אך האם היה מדובר במעצר בעטיו של אישום בעבירות אלימות, גרימת חבלה, החזקת נשק ללא רישיון או ניסיון רצח חלילה?
התשובה היא לא. הוא נעצר בגין עצם חברותו בארגון שמוגדר התאחדות בלתי חוקית בידי משטרנו הצבאי בגדה.
והאם נעצר עדנאן בידי בית משפט אזרחי עצמאי שמנותק מהרשות המבצעת, כלומר מהגוף החוקר והתובע?
לא. כי הוא לא אזרח ישראלי שחי במדינה בה עדיין מתקיימת עצמאות שיפוטית וכן קיימת הפרדה בין הרשות המבצעת לרשות השופטת.
הוא נתין של משטר צבאי. לא אזרח בדמוקרטיה. לכן הוא נעצר בידי בית משפט צבאי שבו הוגש נגדו כתב האישום בידי הפרקליטות הצבאית. הגוף החוקר והתובע הוא גם הגוף השופט? ברור. ככה זה בדיקטטורה צבאית. הצבא הוא המחוקק, המבצע והשופט. כך חיים מיליוני בני ובנות אנוש תחת שליטתנו.
האם היה מדובר במעצר בשל אישום בעבירות אלימות, גרימת חבלה, החזקת נשק ללא רישיון או ניסיון רצח חלילה? התשובה היא לא. הוא נעצר בגין עצם חברותו בארגון שמוגדר ע"י משטרנו הצבאי כהתאחדות בלתי חוקית
הן מעצרים ללא משפט (מעצרים מנהליים) והן מעצרים בידי בתי המשפט הצבאיים בגין כתבי אישום בעבירות שמניחות תשתית לשלילת חירות רק תחת משטר צבאי ולא תחת משטר דמוקרטי – אלו שתי הפרות זכויות אדם מהסוג החמור ביותר.
יש להודות בפשטות: אנו מציינים כעת 56 שנים של משטר צבאי ישראלי בגדה. דיקטטורה צבאית איומה. כדי להמשיך במשטר צבאי זה ובמיוחד כדי להמשיך לקיים 2 מערכות חוק שונות לפי לאום שונה בגדה – מערכת דמוקרטית ליהודית ומשטר צבאי לפלסטינים – יש צורך בדיכוי זכויות האדם הכי בסיסיות של מיליוני פלסטינים.
זאת לרבות ירי למוות בפלסטינים רבים. תבדקו כמה פלסטינים נהרגו מתחילת 2023. המספר יפחיד אתכם. כך נראה משטר צבאי זר. כך נראית דיקטטורה צבאית. כך נראה משטר אפרטהייד: משטר שמנשל בקביעות בני לאום אחד או קבוצה אתנית אחת ומונע ממנה אזרחות וזכויות אזרח ושוויון לטובת בני לאום שני או קבוצה אתנית שנייה.
הכל תחת משטר משפטי שרירותי שבו 2 מערכות חוק שונות לפי לאום שונה. מגילת העצמאות? הצהרת האומות המאוחדות בדבר זכויות האדם האוניברסליות? טקסטים יפים ובלתי רלוונטיים לחיי הגיהינום תחת הכיבוש.
תבדקו כמה פלסטינים נהרגו מתחילת 2023. המספר יפחיד אתכם. כך נראה משטר צבאי זר. כך נראית דיקטטורה צבאית. כך נראה משטר אפרטהייד: משטר שמנשל בקביעות בני לאום אחד לטובת בני לאום שני
הידעתם שמתנחל ישראלי נהנה מ-200 ליטרים מים בעוד פלסטיני בגדה מקבל רק 84 ליטר, שהם פחות מהממוצע הנדרש? וחבר בקהילה פלסטינית שאינה מחוברת למים זורמים מקבל רק 26 ליטר.
הידעתם שישראלים בגדה הם אזרחים בעלי זכויות אזרח במדינת ישראל בעוד הפלסטינים באותה גדה הם נתיני משטר צבאי משוללי אזרחות וזכויות אזרח?
המאבק המוצדק נגד ההפיכה המשטרית לכינון דיקטטורה במדינת ישראל הוא מאבק חשוב מאין כמוהו. מאבק קיומי. אך אין דמוקרטיה ביד אחת ודיקטטורה צבאית ביד השנייה. אין משטר דמוקרטי עד הקו הירוק ומשטר אפרטהייד מעבר לקו זה. בשלב מסוים ההבחנה קורסת. ההבדל קורס. הקו הירוק מיטשטש. נמחק.
וכך אנו מוצאים עצמנו במצב דברים של משטר אפרטהייד. כי אין דמוקרטיה עם כיבוש. וזהו מאבק משולב: הן למניעת הפיכה משטרית ולהבטחת דמוקרטיה חוקתית שמגנה על זכויות אדם, מפרידה רשויות, שומרת על עצמאות שיפוטית ומפסיקה להפלות את האזרחים הערבים – והן לסיום הממשל הצבאי בגדה. לסיום משטר האפרטהייד בגדה.
אין דמוקרטיה עם כיבוש. בדיוק כמו הכיתוב המודפס בחולצתה השחורה של שירה גפן – החולצה שלבשה בהלוויית אביה.
עו"ד דניאל חקלאי הוא בעל משרד עריכת דין שמתמחה בייצוג בתחומי המשפט הפלילי, עבירות הצווארון הלבן, ועדות החקירה, הדין המשמעתי ולשון הרע. יליד שנת 73', נשוי ואב לשני בנים. פרסם מאמרים וכן סיפורים קצרים בכתבי עת דיגיטליים. אוהב מאד ספרות, קולנוע ומוזיקה. מוטרד מאד מהסכנות העצומות למשטר הדמוקרטי ולזכויות האדם והאזרח. מנסה לחשוב כיצד למקם את המשפט החוקתי ואת המשפט הפלילי בהקשרים סוציולוגיים, תרבותיים, פוליטיים, היסטוריים ופסיכולוגיים.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנוישעיהו לייבוביץ טען ממזמן שישראל מזדמברת מעניין הכיבוש, הוא ראה רחוק – ידע את התגלגלות העניינים, הבין. ואני אומר: אי הכרה של מנהיגי המחאה וההתנגדות בגדולתה של התורה ואי הכרה באלוהות – זה זה מה יזמבר את ישראל, גם אם ביבי ילך מתישהו. בן כספית הופך יותר ויותר לביבי – הוא מוכר את נשמתו בעד בצע כסף, הוא מכשיר שרץ/ינון מגל, וטוען להגנתו שזה לטובת העם, שזה פותח ערוצי הידברות בין שני הצדדים. כספית הפך לביבי, הוא עוטף את החארטא שלו בדאגה ואיכפתיות. "בקיצור, אבישיבןחיים, תתכונן, יש לך מתחרה, הוא כותב במעריב במרץ רב, משדר כל יום ברדיו – הוא אין לו בית משלו ויש לו ים הוצאות"