JavaScript is required for our website accessibility to work properly. אינגה גל מדורסקי: ירושלים של מי? | זמן ישראל

ירושלים של מי?

השלט לירושלים בעברית, אנגלית וערבית - בסוגריים בערבית מופיע שמה הערבי המקורי, אל קודס (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
יוסי זמיר/פלאש90
השלט לירושלים בעברית, אנגלית וערבית - בסוגריים בערבית מופיע שמה הערבי המקורי, אל קודס

"האבן הירושלמית היא האבן היחידה שכואבת" (יהודה עמיחי)

אל ירושלים הגעתי מבחירה, בחירה של אהבה ותשוקה לעיר הכי מורכבת בישראל ואולי מהמורכבות בעולם כולו. הגעתי במסלול ההפוך – בזמן שאחרים ירדו ממנה אני הפניתי את פני אליה.

ירושלים היא עיר החיה בין קצוות ואינה יכולה כנראה אחרת: בין קודש וחול, בין שטעטל לעולם הגדול, בין עוני ועממיות לעושר עצום, בין עתיק לחדש, בין איבה ואהבה, בין קנאות דתית ופרוגרסיביות הנאבקת על קיומה ומולה צומחת התשוקה לבית מקדש.

נערה צעירה הייתי כשעליתי לישראל לבדי במסגרת תכנית נעל"ה. הגעתי מעיר גדולה ברוסיה אל בני ברק. נשלחתי לגור וללמוד באולפנת בנות. אני, הנערה שגדלה בברית המועצות, המרחב הקומוניסטי, שלא ידעה מה פירוש המילים חילונית או חרדית, מצאתי עצמי מאומצת על ידי משפחה דתית שידעה לאהוב אותי כמו שאני.

הגעתי מעיר גדולה ברוסיה לבני ברק. נשלחתי לגור וללמוד באולפנת בנות. אני, הנערה שגדלה בבריה"מ, שלא ידעה מה פירוש המילים חילונית או חרדית, מצאתי עצמי מאומצת ע"י משפחה דתית שידעה לאהוב אותי כמו שאני

למדתי בבית ספר בהנהלת רב וצוות מורות חרדיות, מקום שהקיף אותי בידע, חום ולמידה כאשר אהבתי. משם למדתי לראות מעבר לתלבושת ולסממנים חיצוניים, מעבר למושגים המשרטטים סטריאוטיפ, לראות את האנושיות בבני האדם ולקבל אותם כמו שהם. לקחתי מלוא חופניים את הטוב שקיבלתי והלכתי לדרכי להמשך חיי בישראל. בצבא ובאקדמיה.

לאחר כמה נדודים בישראל התיישבתי בתל אביב. חייתי חיים מלאי הנאה, תרבות, חברויות וכיף אבל ירושלים קרצה לי כל העת. לא פעם קינאתי באנשים המתגוררים בה, על הזכות לחיות בעיר שקסמה לי.

לעיתים נסעתי לבקר בירושלים ויכולתי לחוש אותה כמו אורחת מבחוץ שאינה לוקה בשיפוטיות לוקאלית מצויה. לא גדלתי על זכרונות מירושלים האחרת, לא הכרתי את הימים שלאחר מלחמת ששת הימים ולא לפניהם. לא חשתי כעס על שום קהילה.

כאמור, חייתי את תקופת ההתבגרות שלי בטוב בחברה חרדית, ובמהלך שירותי הצבאי במג"ב, למרבה הפרדוקס, התאהבתי גם בתרבות ערבית והלכתי ללמוד מזרחנות כדי להכיר טוב יותר את החברה שאנו חושדים בה כל העת. אני רציתי להכיר, להבין, לדעת, לחיות במלוא המובן. וליהנות מכל העולמות אפשר רק כשאנשים סביבך הינם שונים ממך. אחרת אין טעם בחיים חד ממדיים ואפורים.

חייתי את תקופת ההתבגרות שלי בטוב בחברה חרדית, ובמהלך שירותי הצבאי במג"ב, למרבה הפרדוקס, התאהבתי גם בתרבות ערבית והלכתי ללמוד מזרחנות כדי להכיר טוב יותר את החברה שאנו חושדים בה כל העת

בירושלים מצאתי את כל אלו והרבה יותר מזה. גם את התרבות הקלאסית והאיכותית שכה השתוקקתי אליה, את השפעתה העצומה של האקדמיה שבה, את קולות השוק, צבעוניותו וניחוחותיו, את השכונות של פעם, בתי המגורים ובניני העיר המרהיבים המסותתים באבן ואת מבני הדת של כל הדתות. את הקהילות הדתיות השונות על תלבושותיהן, את אינספור התיירים והתחושה הקוסמופוליטית, את קריאות המואזין, צלצולי פעמוני הכנסיות וצפירות השבת כולל תקיעות הווווזלות הדורשות מסוחרי מחנה יהודה לסגור את הבסטות כי השבת בפתח. כל אלו היו בעיני מעין ציור גדול ומורכב המהפנט אותי בפרטיו.

יום אחד עברתי לגור בירושלים. זה היה לפני חמש שנים. הגשמתי חלום והתיישבתי בשכונת בית הכרם הפסטורלית. אני ממצה את מכלול ההיצע הטוב שיש בעיר. גם התשוקה החברתית והפוליטית שלי מצאה בית והצטרפתי להתעוררות ירושלים כדי להיות שותפה לקידום תהליכים ראויים ומצמיחים לעיר ולאנשיה.

ירושלים של היומיום מפגישה אותי גם עם הבעיות שבה שהולכות ומתחדדות והופכות להיות אבני נגף לעירוניות הנפלאה והייחודית שלה. אני שומעת ממבוגרים ממני על שנותיה של ירושלים בה קהילת הסטודנטים של בצלאל הייתה גורם השפעה עצום על רוחה ואווירתה, על הבוהמייניות ששרתה בה, על בתי קפה של דיונים לוהטים ודמויות ציוריות שאפיינו את ירושלים בשנות ה-70-80 ואינן עוד.

לפני שנתיים לערך הוצגה תערוכה במגדל דוד אודות משפחת בנאי. התהלכתי בין המיצגים והסיפורים והתמלאתי קינאה טובה. הוקסמתי מהשורשיות של המשפחה ומטבעיות החיים בעיר, גם בימים בהם ירושלים הייתה ענייה, מהחיבור היהודי העמוק והסובלני מתוך הכלת האחר, מהצמיחה האורגנית של המשפחה והבית בשוק מחנה יהודה ומהפריצה למרחבי הישראליות מתוך אותם שרשים ירושלמים עמוקים ובטוחים.

יום אחד עברתי לגור בירושלים. הגשמתי חלום והתיישבתי בשכונת בית הכרם הפסטורלית. ירושלים של היומיום מפגישה אותי גם עם הבעיות המתחדדות והופכות להיות אבני נגף לעירוניות הנפלאה והייחודית שלה

כאשר נכנסתי לחנות הבדים בשוק בירושלים העתיקה, סיפר לי הבעלים הערבי, זקן נחמד ודובר עברית רהוטה, על קשריו עם הלקוחות מכל חלקי העיר ועל בקיאותו בבדים של בגדי החסידויות השונות. ראיתי בדים שהגיעו מדמשק, ממרוקו וממרחבי המזרח התיכון. ישבתי והקשבתי לסיפורים בנשימה עצורה. המרחב שאינו בנגישות לנו קם לתחיה והוא כאן לידי בשוק שהוא חלק מעירי ולא ממש חלק ממנה. זה צובט בלב וכואב,  כי על היופי הזה מרחף כל העת ענן כבד.

ההסתגרות הקהילתית הולכת ומתעצמת. כל קהילה בשלה. נראה כי העיר שחוברה לה יחדיו על פי האתוס הישראלי, מתווה גבולות ברורים בתוכה החותכים ומפרידים בין קהילה לקהילה. המרקם הצבעוני הולך ואובד לטובת צבע אחיד המכריז מי בעל הבית.

ביום ירושלים מגיעות קבוצות נוער עולצות והופכות את היום הטעון והסמלי להצהרת בעלות מנקרת עיניים. מי שחיו בה שנים כחלק אורגני חשים לא שייכים לאירועים. אלו זרים לרוח הירושלמית האמיתית שהולכת ונמוגה.

יש שיר יפה של מוטי פליישר שכתב דן אלמגור והלחינה נורית הירש בשנת 1969. הרבגוניות האנושית והשורשיות מוצגת בו במילים שיש בהן געגועים ועצב לאחר הניצחון המפואר במלחמת ששת הימים. אצטט את התיאורים והאזכורים המייצרים את השפה הירושלמית ואווירתה המיוחדת:

"אמר הרוכל ממזכרת משה:
ירושלים שלי
היא מחנה יהודה בערב חגים
שבת של 'פפיטס', קללות נהגים
וחומוס של רחמו וריח דגים
כביסה על הכביש ומקלחת מדלי

אמר הסנדלר משכונת קטמון:
ירושלים שלי
היא שבע שנים של גשמים בבלוקון
שיכון בלי חנות, אוטובוס בלי חשבון
שבת – הצגה ראשונה באוריון
גם קטמון ג' היא בשבילי
ירושלים שלי

אמר הבלן ממאה שערים:
היא שטריימל שחור וספרים אפורים
ו'בת ישראל לא תלך בקצרים'

אמר הצעיר שם ליד שער שכם:
ירושלים שלי
היא צלב על חנות, ושוטרים בחצות
אחות שהלשינה ובור עם פצצות
מצעד עצמאות, וידיים קפוצות,
"יס סר, ווט דו יו לייק? קבב אור שישליק?"
ירושלים שלי

אמר החייל מאשדות יעקב
ירושלים שלי
הייתי בה פעם בבוקר של שכול
סמטה וצלף בצריח משמאל
מאז לא חזרתי, פשוט לא יכול
אבנר וגדי – שניהם בשבילי
ירושלים שלי".

ירושלים שלי היא כל מה שסיפרתי וכל מה שאני מקווה שיקרה בה: שתשכיל לא להתמכר ללאומיות בוטה, שתדע לחבר את חלקיה ההולכים ונפרדים לירושלים רבגונית בלי לתקוע אצבע בעין של אף אחד, שתדע להעריך ולהכיל את ההיסטוריה הלא פשוטה של המקום על כל מורכבויותיו, שתכיל את מי שיש להם שרשים עמוקים בה ואינם בהכרח מהצד המנצח.

ביום ירושלים מגיעות קבוצות נוער עולצות והופכות את היום הטעון והסמלי להצהרת בעלות מנקרת עיניים. מי שחיו בה שנים כחלק אורגני חשים לא שייכים לאירועים. אלו זרים לרוח הירושלמית שהולכת ונמוגה

בניהול נכון כולנו יכולים לחיות כאן מתוך אהבתנו העמוקה לעיר שכל העולם נושא אליה את עיניו. רק אנו מצמצמים את טווח ראייתנו ועוצמים את עינינו, ממוקדים בקודש, בביסוס הוכחות הבעלות הבלעדית ובלאומניות במקום לראות את ירושלים האנושית, האותנטית והצבעונית.

אינגה גל מדורסקי היא יועצת פוליטית ופרלמנטרית, מזרחנית, מרצה בתחום היסטוריה ומגדר. מנהלת סיעת התעוררות בירושלים, מקדמת קהילה עירונית בעיר הבירה, שדרנית ויוצרת תכנית הרדיו "הדיואן", פעילה חברתית ומקדמת מאבק נגד אלימות כלפי נשים. אם יחידנית למרים בת שנה, ירושלמית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,029 מילים
כל הזמן // שבת, 30 במאי 2026
מה שחשוב ומעניין עכשיו
ארה"ב במו"מ עם איראן, האש נמשכת בלבנון

צה"ל: נערכים להתגברות הירי לצפון; אין שינוי בהנחיות

בצוהריים הופעלו לראשונה מאז הכרזת האש בלבנון אזעקות באזור צפת, ראש פינה ויישובים באזור. הלילה נפלה רקטה בקריית שמונה, ללא נפגעים ● יועצו של חמינאי: טראמפ בוגד בדיפלומטיה; הגסת׳: ארצות הברית מוכנה לחדש את התקיפות נגד איראן אם לא יושג הסכם

לכל העדכונים עוד 5 עדכונים

הפה של מאי גולן לא רק דוחה, הוא גם מסכן את ישראל

בשבוע שעבר, השרה לשוויון חברתי מאי גולן עלתה לנאום במליאת הכנסת והטיחה בחבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים שהוא "מחתן כלבים בבתי הכנסת ההזויים שלך".

כידוע, גלעד קריב אינו מפקד פלגה ביחידת עוקץ הצה"לית ולא אחראי על צוותי כלבנים, אלא אחד ממנהיגי היהדות הרפורמית בישראל.

צח בורוביץ' הוא מנכ"ל חברת "הקבינט" קשרי ממשל ולובינג, ובעברו איש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 548 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

אנרגיות של מלחמה בעמק

חברי קיבוץ גבעת חיים מאוחד הצביעו נגד הקמת תחנת כוח גזית, אבל זו רק התחנה הראשונה במאבק שמסעיר את עמק חפר ● אתרי הטבע בצפון שוב נסגרו בגלל המלחמה, והישראלים מתנתקים מחבל ארץ שאין לו תחליף ● הגשר החדש מעל הירקון אלגנטי ומזמין אבל נטול צל ● וגם: רשתות ישנות ממטעי הבננות מגנות על חיילים בלבנון

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 1,682 מילים
אמיר בן-דוד

בינה מלאכותית, רגשות אמיתיים

בימים האחרונים עורר ראש הממשלה בנימין נתניהו סערה ציבורית לאחר ששיתף סרטון תחת הכותרת "ביביסט, לא חצי בן אדם". הסרטון מציג סצנה משפחתית הבנויה כפרודיה על "יציאה מהארון": בן צעיר מתיישב מול הוריו, והם מבטיחים לו שיאהבו אותו בכל מקרה. אלא שהגילוי הדרמטי אינו נטייה מינית אלא זהות פוליטית: "אני ימני. אני ביביסט".

מכאן מתגלגלת הסצנה לתגובה מבוהלת של המשפחה הליברלית כביכול, שמתקשה ליישב בין דמותו של הבן המשכיל, עובד ההייטק וקורא הספרים, לבין האפשרות שהוא תומך בנתניהו. הסרטון הפוליטי והבוטה טוען, שבישראל קיימים "ביביסטים בארון", אנשים שמסתירים את עמדתם מפני סביבה חברתית, מקצועית ותרבותית שמביטה בהם בבוז.

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות: 1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור. 2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת... המשך קריאה

מעניין כתרגיל וכחו ר למחשבה, אך לטעמי ראוי להוסיף לכל אחד מהכלים שתי משימות מקדימות:
1. "לצפות" בסרטון שבו מדובר ושאליו מתייחס הטור.
2. להגדיר מהו "ביביסט" (לפחות באחת מהתגובות שמתייחסת לכל "ימני" באשר הוא).

לפוסט המלא עוד 1,259 מילים ו-2 תגובות

צללים, גלימות ואקסטזה קתולית

בגלריה הלאומית בלונדון עלתה החודש תערוכה של אחד מגדול ציירי תור הזהב הספרדי ● בין קדושים מעונים שמתלבשים כמו דוגמני צמרת ועד ללימונים הכי משכנעים בתולדות האומנות, פרצ'סקו דה סורבראן מתגלה כגאון שצייר את האמונה – אך הלב שלו היה בכלל באופנה

לכתבה המלאה עוד 1,476 מילים

למקרה שפיספסת

סיפור לשבת דו-קרב

ב-1971 יצא למסכים סרט מינורי של במאי צעיר ולא מוכר, שזה היה סרטו העלילתי הראשון. שמו של הבמאי היה סטיבן שפילברג. ככל שהסרט, שצולם בשלושה עשר יום בלבד, נחשב מינורי, עדיין הוא צבר מוניטין ונעשה מוכר וידוע. 

עד כדי כך היה הסרט מוצלח, עד שמבקרי קולנוע היללו את הבמאי הצעיר שהפך סרט בתקציב זעום לאחד מסרטי האקשן המותחים של תקופתו. אני לא ממש זוכר אם מישהו מהמבקרים ניבא לבמאי הסרט הזה עתיד גדול.

"הזמן של הדי בן-עמר" הוא בלוג אישי בזמן ישראל, הכולל סיפורים ורשמים. הדי בן-עמר הוא סופר וחבר יד חנה, שפרסם ספרים כמו "בשם שמים" ו"הביוגרפיה החולנית של הדי בן-עמר", ומביא בכתביו סיפורים אמיתיים מהחיים המשלבים הומור וביקורת.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לפוסט המלא עוד 1,133 מילים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

השבוע התברר סופית שאף אחת ממטרות המלחמה לא הושגה

שלושה חודשים למלחמת איראן השנייה, ואף אחת מהמטרות שהוצבו בתחילתה לא הושגה במלואה ● חזבאללה קורא להפלת הממשלה הלבנונית, הלחימה בדרום לבנון הולכת ומתגברת ● ארדואן מרסק את האופוזיציה ומעצב אותה מחדש ● והשבוע ב-1946: ירדן הופכת למדינה עצמאית ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזה"ת

לכתבה המלאה עוד 1,186 מילים

תגובות אחרונות

מלחמת האזרחים של גולי איראן

קונגרס חירות איראן (IFC) התכנס לאחרונה בלונדון במטרה ליצור חזית אחידה נגד ממשל האייתוללות, אך נתקל באלימות מצד תומכי השאה לשעבר שהולכים ומקצינים ● כעת, חברי הארגון מנסים לנווט בין פלגים מסוכסכים, להקים "ממשלה" חלופית, לשמור על מרחק בטוח מישראל ולזכות באמונו של העם האיראני בדרך להפלת המשטר

לכתבה המלאה עוד 2,328 מילים
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
בֶּן גְּבִיר 303

הגיע הזמן שפוליטיקאים יפסיקו להישאל אם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם המפלגות הערביות ויעומתו עם השאלה הקיומית החשובה באמת: האם הם מתחייבים לא להיכנס לממשלה עם איתמר בן גביר

לכתבה המלאה עוד 835 מילים

התסבוכת הפלילית של רומן גופמן

מסמך הראיות שהגישה היועמ"שית לבג"ץ מוכיח מעבר לכל ספק כי המועמד לראשות המוסד שיקר בפרשת הפעלתו של אורי אלמקייס - ומניח תשתית מספקת לחקירה פלילית על שיבוש מהלכי משפט ● הנזק שגופמן גרם חמור לא פחות - ואולי אף יותר - מהנזק שגרמה הפצ"רית לשעבר ● גורלו לא צריך להיות לא שונה מגורלה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 936 מילים ו-1 תגובות

נתניהו רוצה ניצחון מוחלט על רשימת הליכוד לכנסת

הפחד מנציגי המחוזות העלה אצל נתניהו רעיון ישן של הקמת ועדה מסדרת שתקבע את הרכב הרשימה לכנסת ● בפגישה בלשכתו הוא עשה "כיפה אדומה" לשרים הבכירים כשהביא ראשי ערים שדרשו להעניק לו שליטה כמעט מוחלטת באמצעות שריונים ● הבכירים שחוששים לאבד את כוחם מתנגדים בתוקף, אבל נראה שבסוף ראש הממשלה יכופף שוב את המפלגה ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 774 מילים
סקר זמן ישראל
הסקר השבועי
YT
של יוסי טאטיקה

רוב המצביעים - ואפילו בגוש הקואליציה - מתנגדים לישיבה עם המפלגות החרדיות

גם מצביעי הימין מאבדים סבלנות כלפי השותפות עם ש"ס ויהדות התורה, כאשר רוב בוחרי עוצמה יהודית והציונות הדתית מתנגדים לקואליציה איתן - כך עולה מסקר חדש שערך יוסי טאטיקה ● במקביל, מגמת ההתחזקות של איזנקוט נמשכת ומפלגת ישר מזנקת לשיא של 18 מנדטים ● ואילו איחוד אפשרי של המפלגות הערביות עלול לטרוף שוב את הקלפים

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 503 מילים ו-2 תגובות

עיניים עצומות לרווחה

ריאיון טענה מפוקפקת של תקיפה מינית באמצעות כלב אפשרה לישראלים לפטור בשאט נפש את תחקיר "הניו יורק טיימס" על אלימות מינית נגד אסירים פלסטינים ● עו"ד שרי בשי, מנכ"לית הוועד נגד עינויים - ומי שסיפקה לכתב העיתון חלק מהעדויות - עומדת מאחורי הטענות הקשות ומסבירה מה קרה לנו מאז השבעה באוקטובר ● "אין תרבות שמענה, יש כוח שמענה. וכשנותנים לאנשים כוח בלתי מרוסן, הם תמיד ינצלו אותו לרעה"

לכתבה המלאה עוד 4,124 מילים

גפני גילה את הפמיניזם כשצריך להציל את הפטור מגיוס

חוק המעונות הוא לא מאבק על נשים חרדיות אלא עוד פרק במלחמת ההתשה של המפלגות החרדיות נגד שירות ושוויון ● גפני עטף את פטור הגיוס באריזה פמיניסטית, יהדות התורה השתמשה בוועדת חקירה ממלכתית כקלף מיקוח, והליכוד שוב הוכיח שאין לו קו אדום כשמדובר בהישרדות הקואליציה ● פרשנות

לכתבה המלאה עוד 688 מילים

מלכודת הדבש האיראנית

המשטר באיראן לא נפל ולא השתנה: הוא נותר כוחני ותאב נקם ● חילופי האש במפרץ בוחנים את גבולות הפסקת האש, אבל המטרה המיידית של טהרן היא כסף: לנצל את רצונו של טראמפ בשקט עד אחרי המונדיאל כדי לשחרר מיליארדים מוקפאים ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 693 מילים ו-1 תגובות
הקורא בקלפי
הקורא בקלפי
תקשורת, פוליטיקה ושקרים אחרים

שנ"צ במושב האחורי לא יפיל את נתניהו

תיעוד הקמפיין של גדי איזנקוט ב"עובדה" היה ההפך מסרט מלחמה: שיוט אגבי ונינוח ברכב ממפגש למפגש, והירדמות קצרה בתווך, במושב האחורי ● הכריזמה הדובית של איזנקוט מוסמסה לגמרי ● אולי זה מספיק כדי להפוך לראש ממשלה, אבל הרושם הוא שחסר כאן קרב: חזרה מיוזעת מיום ארוך של התחככות, צרידות חרוכה ממאמץ בלתי פוסק לשכנע אנשים, תחושה שמישהו נלחם על זה באמת ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
0

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
לכתבה המלאה עוד 858 מילים
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה
סגירה
בחזרה לכתבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.