"האבן הירושלמית היא האבן היחידה שכואבת" (יהודה עמיחי)

אל ירושלים הגעתי מבחירה, בחירה של אהבה ותשוקה לעיר הכי מורכבת בישראל ואולי מהמורכבות בעולם כולו. הגעתי במסלול ההפוך – בזמן שאחרים ירדו ממנה אני הפניתי את פני אליה.

אינגה גל מדורסקי היא יועצת פוליטית ופרלמנטרית, מזרחנית, מרצה בתחום היסטוריה ומגדר. מנהלת סיעת התעוררות בירושלים, מקדמת קהילה עירונית בעיר הבירה, שדרנית ויוצרת תכנית הרדיו "הדיואן", פעילה חברתית ומקדמת מאבק נגד אלימות כלפי נשים. אם יחידנית למרים בת שנה, ירושלמית.

מחר נציין את יום כדור הארץ. לרובה הכמעט מוחלט של האוכלוסייה העירונית יום זה נמצא בתודעה בערך כמו המודעות לעובדה שלהקות של פרפרים הקרויים "נמפית החורשף" עוברים כעת באזורנו במסלול  נדודיהם בעולם.

יש לי הרושם שנכשלנו עד כה בהסברת הקשר הכל כך אמיץ בין כדור הארץ והמרחב העירוני בו אנו חיים. לעובדה כי משק כנפיו של אותו פרפר במקום אחד, יכול לחולל שינוי מציאות בקצה השני של כדור הארץ וגם בעיר שלנו בלי שנדע מהיכן זה התרחש עלינו ולמה זה קורה. מושג המוכר בשם: אֵפֵקְט הַפַּרְפַּר והוא קושר בין משהו לכאורה שולי וזניח המסוגל לחולל בתהליך ליניארי אפקט מצטבר המייצר אפקט רב עוצמה במקום מרוחק. כמו כדור שלג המתחיל בכדור קטן המתגלגל במורד ההר ומגיע למפולת שלגים.

אינגה גל מדורסקי היא יועצת פוליטית ופרלמנטרית, מזרחנית, מרצה בתחום היסטוריה ומגדר. מנהלת סיעת התעוררות בירושלים, מקדמת קהילה עירונית בעיר הבירה, שדרנית ויוצרת תכנית הרדיו "הדיואן", פעילה חברתית ומקדמת מאבק נגד אלימות כלפי נשים. אם יחידנית למרים בת שנה, ירושלמית.

"בהחלטתו לסיים את חייו בטרם ההתדרדרות, הקנה פרופסור דניאל כהנמן למסכת החיים הזו ממד של שלמות אסתטית מעוררת השראה. כמי שחקר כל ימיו את הרציונליות (ואת הסטיות ממנה) הוא הגשים בחייו את האידיאל הרציונלי בלי שהניח לפחד להסיט אותו מדרכו". כך כתב טוקבקיסט המכנה עצמו "אגממנון" בהגיבו על רשימה של נרי לבנה שפורסמה במדורה ב"הארץ" בעקבות החלטתו של כהנמן, חתן פרס נובל לכלכלה ,לסיים את חייו בהגיעו לגיל 90. כותרת רשימתה של לבנה הייתה: "מעשה של חסד". בכותרת המשנה נאמר: "האופן שבו דניאל כהנמן בחר לסיים את חייו לפני שנה גם מטריד אותי וגם מעורר בי השראה".

בחירתו של כהנמן בהמתת חסד פורסמה כידוע רק לאחרונה, בדיוק שנה לאחר מותו בדיגניטאס שבשוויץ, שם המעשה חוקי. פרס נובל לכלכלה הוענק לכהנמן בשנת 2002. שותפו למחקרים על קבלת החלטות היה כזכור הפרופסור הישראלי עמוס טברסקי ז"ל. כהנמן נולד בישראל ב-1934. למד באוניברסיטה העברית ושירת בצה"ל. בשנותיו האחרונות התגורר בניו-יורק. משם גם יצא לשוויץ, לדרכו האחרונה.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

הוראה ולמידה במצבי חירום מציבות אתגרים משמעותיים בפני תלמידים, מורים ומערכת החינוך כולה. אירועים כמו מגפות, סכסוכים ואסונות טבע משבשים את שגרת החינוך ודורשים פתרונות חדשניים.

במסגרת פעילות הפורום לרציפות חינוכית במצבי משבר, הפועל במוסד שמואל נאמן, נבחנות דרכים מגוונות להבטחת רציפות חינוכית. תפיסתנו מבוססת על ההנחה שהבטחת רציפות חינוכית בשגרה תסייע לשמרה גם במצבי חירום. ברשומה זו נציע מספר היבטים בהם תורמת הבינה המלאכותית בכלל, והבינה המלאכותית היוצרת (GenAI) בפרט, להבטחת רציפות והתאמת החינוך למצבי חירום.

אשת חינוך ואקדמיה. עוסקת בחקר השחיתות השלטונית ובחקר החוסן האישי, הקהילתי והלאומי בארגונים פרטים וציבוריים ובמערכת החינוך בפרט. מרצה וחברת סגל במכללת אורנים ועמיתת מחקר באוניברסיטת אריאל ובמוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית. מנכ"לית מרכז מגדלורים – הכוונה לחוסן מיטבי, מרכז שמעניק שירותי הרצאות, סדנאות וימי עיון בתחומי חוסן וחברה בוערים.

למונח "תרבות" יש משמעויות רבות ומגוונות. ניתן להגדירו כמכלול תפיסות, אמונות וערכים המייחדים קבוצה מסוימת. אך מעבר לכך, התרבות כוללת גם את הידע, הסמלים והמשמעויות המגולמות באמצעי המדיה השונים, כגון ספרים, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע, טלוויזיה ואפילו המדיה הדיגיטלית המתפתחת.

התרבות אינה רק דרך ביטוי אומנותית או אינטלקטואלית – היא השפה שבאמצעותה בני האדם מבינים את עולמם, יוצרים זהות אישית וקולקטיבית, ומנהלים דיאלוג עם חוויות חייהם.

ד״ר אלדד שידלובסקי הוא ראש החוג בפועל לכלכלה ושוק ההון במכללת אשקלון, לשעבר ראש אגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר. פרסם לאחרונה ספר ״שיחות על לוינס עם הרב דניאל אפשטיין״.