"ועדת הבדיקה הממשלתית לאירוע בריחת האסירים הביטחוניים מבית הסוהר גלבוע", שהשופט בדימוס מנחם פינקלשטיין עמד בראשה (להלן, ועדת כלא גלבוע), הגישה את הדו"ח המסכם את ממצאיה ומסקנותיה ב-17 במאי 2023, ולאחר ימים ספורים הדו"ח פורסם במלואו באתר הממשלה במרשתת.
באחד הפרקים הראשונים, התייחסה הוועדה להיעדר נציב שב"ס במינוי קבע "במשך תקופה ארוכה וחסרת תקדים" (דו"ח ועדת כלא גלבוע עמ' 39). היא תקפה במילים חריפות תופעה זאת של ניהול ארגון חיוני בידי ממלא-מקום במשך כשנתיים ימים (דצמבר 2018-דצמבר 2020):
"הוא [ממלא-המקום] והארגון נתונים בחוסר ודאות. […] קשה לתכנן לטווח ארוך וליישם תהליכים שדורשים יותר מזמן מועט. נודעת לכך השפעה גם על פעולות בטווח הקצר".
הוועדה הצביעה על חומרת ההשלכות החיצוניות של התופעה: "הציבור רואה ומקבל רושם של חוסר יציבות בארגון", וסיכמה עמדתה בעניין זה באותיות קידוש לבנה: "נגרם נזק של ממש" לשב"ס (שם, שם).
באחד הפרקים הראשונים, התייחסה ועדת כלא גלבוע להיעדר נציב שב"ס במינוי קבע "במשך תקופה ארוכה וחסרת תקדים". היא תקפה בחריפות תופעה זו של ניהול ארגון חיוני בידי ממלא-מקום במשך כשנתיים
עם זאת, נראה שכאשר ד"ר מנחם פינקלשטיין עצמו, ראש ועדת כלא גלבוע, הקיש במקלדת דברי תוכחה חריפים על תפקודו של ארגון ללא אדם במינוי קבע שיעמוד בראשו, הוא שכח להתבונן במראה. אזי היה רואה את מר מנחם פינקלשטיין, המעדיף את עתידו האישי על טובת הציבור, ומותיר ארגון אחר במצב דומה.
מדצמבר 2021 השופט בדימוס החזיק בכיסו כתב מינוי בלתי ממומש לתפקיד "נציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות" (להלן, נציב התלונות) – הכתובת שאליה אזרחים מן השורה פונים ומבקשים סעד, כאשר הם חשים שאחד מגופי התביעה במדינה (היועץ המשפטי לממשלה, פרקליטות המדינה, גופי תביעה משטרתיים ועירוניים) עשה להם עוול.
ד"ר פינקלשטיין ידע היטב, כי ועדת כלא גלבוע לא תסיים עבודתה במשך חודשים רבים. לפיכך, הוא לא התיישב על כס נציב התלונות על פרקליטים בחודשים הראשונים של 2022, ואף ביקש (וקיבל) מנציבות המדינה ארכה בת שנה עד לכניסתו לתפקיד.
אולם ועדת כלא גלבוע לא חתמה את פעולתה אלא בשלהי מאי 2023, בעוד שנציבות התלונות נוהלה במשך כמעט שנה וחצי בידי ממלאת-מקום, גברת יעל צדר-מאיר, עד שפינקלשטיין נכנס ללשכתו ב-1 ביוני 2023.
נראה שכאשר ד"ר מנחם פינקלשטיין עצמו, ראש ועדת כלא גלבוע, הקיש במקלדת דברי תוכחה חריפים על תפקודו של ארגון ללא אדם במינוי קבע שיעמוד בראשו, הוא שכח להתבונן במראה
לקראת כניסתו של פינקלשטיין לתפקידו החדש, פורסמו במרשתת ידיעות בעניין. גם מידי הכותבים וגם מפיות מקורותיהם, עלו דברי ביקורת על הזנחת נציבות התלונות במשך חודשים רבים.
טובה צימוקי ציטטה ב-YNET "מקור משפטי בכיר", שאמר:
"מוסד כה חשוב אינו יכול להתנהל זמן כה רב על ידי ממלא מקום […] המוסד אינו יכול להתנהל בלי ראש".
חן מענית בהארץ גרס, כי "בהיעדר מינוי קבוע לראש הנציבות", הנציבות "תפקדה […] באופן חלקי ולקוי", וציין כי מתחילת 2023 "הצטברו כ-280 תלונות שלא התקבלה בהן החלטה".
גוף הביקורת על עבודת התובעים מחכה לנציב: השופט בדימוס מנחם פינקלשטיין מונה כבר לפני שנה לנציב התלונות על מייצגי המדינה בערכאות.
אולם הוא לא יכול להיכנס לתפקידו עד שוועדת הבדיקה לבריחת האסירים מכלא גלבוע, שבראשה הוא עומד, תסיים את עבודתה
לכתבה | https://t.co/R1VBeWf9Yd pic.twitter.com/XkSDPCKMq3
— ידיעות אחרונות (@YediotAhronot) October 31, 2022
למעשה, הכותבים יכולים היו להראות שהחרב שפינקלשטיין נעץ בנציבות שב"ס ובאחראים לאי-מינוי נציב קבע לארגון זה, היא חרב פיפיות. הרי הביטויים שהוטחו בהקשר לשב"ס, "הציבור רואה ומקבל רושם של חוסר יציבות בארגון […] נגרם נזק של ממש", מתאימים גם בהקשר לתפקיד ראש נציבות התלונות בשנה וחצי האחרונות. ולפיכך, לא נותר אלא לומר לשופט בדימוס את אשר נאמר לבן עזאי:
"אתה נאה דורש ואין נאה מקיים" (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף סג, עמוד ב).
לקראת כניסתו של פינקלשטיין לתפקידו החדש בנציבות, שנדחתה במשך כשנה וחצי, פורסמו במרשתת ידיעות בעניין ועלו דברי ביקורת על הזנחת נציבות התלונות במשך חודשים רבים
אולם פינקלשטיין אינו "יתום" בהזנחת נציבות התלונות. אין לנקות את הממנים לתפקיד, שרי המשפטים גדעון סער ויריב לוין. אף-על-פי ששניים אלה מרבים להתנצח ולהתנגח זה בזה בחודשים האחרונים, רב המשותף ביניהם, במיוחד באשר להתייחסותם לפרקליטות המדינה.
במצע "תקווה חדשה" ערב בחירות 2021, יש פרק שכותרתו "תכנית סער לתיקון מערכת המשפט". הוא כולל סעיפי-משנה שאין שוני מהותי בין תוכנם לבין סעיפים ב"רפורמה המשפטית" שלוין רקח. למשל, הסעיף "ביטול מונופול הייצוג של היועץ המשפטי לממשלה" או הסעיף "צמצום עילת הסבירות". ובהקשר לעניינו של מאמר זה, מופיע הסעיף "חיזוק הפיקוח על פרקליטות המדינה והתביעה המשטרתית".
כשר משפטים הוא אף עסק בהכנת הצעת-חוק בנדון. אולם בעוד הוא מבקש לכאורה לחזק את נציבות התלונות ולהגדיל את סמכויותיה, בפועל הוא "הצליח" להחליש את מעמדה ולערער את האמון בה.
החלטתו הנמהרת להעניק מינוי קבע לאדם העסוק עד צוואר, ומי יודע למשך כמה זמן, בחקירות במסגרת ועדת בדיקה ממשלתית, הותירה את הנציבות ללא קברניט האוחז בהגה ומחשב דרכה לעתיד. הוא גם לא ניסה בשנה שלאחר מכן למשוך את כתב המינוי מידי פינקלשטיין ולבטלו, ולתת מינוי קבע לאדם אחר.
פינקלשטיין אינו "יתום" בהזנחת נציבות התלונות. אין לנקות את הממנים לתפקיד, שרי המשפטים סער ולוין. על אף שהשניים מתנצחים ומתנגחים זה בזה – רב המשותף ביניהם, במיוחד ביחס לפרקליטות
מפליא אף יותר, שיריב לוין, שהפך לשר משפטים לקראת סיומה של שנת 2022, הותיר את הריק בעינו. בהיכנסו למשרד המשפטים, נקרתה על דרכו ההזדמנות להעניק מינוי קבע ולאייש מיידית את מישרת ראש נציבות התלונות. וזאת, במיוחד לאור נבצרותו המתמשכת של פינקלשטיין מלשאת בתפקיד, כאשר דיוני ועדת הבריחה מגלבוע עדיין בעיצומם, וארכת השנה שניתנה לשופט בדימוס פקעה בסוף 2022.
משום מה, לוין לא ניצל הזדמנות זאת כדי לחזק את הפיקוח על הפרקליטות, אף-על-פי שעוינותו לפרקליטות הייתה שם דבר שנים רבות לפני שהיה לשר המשפטים. כך, למשל, התבטא לוין באוגוסט 2020:
"שנים שצמרת מערכת המשפט והפרקליטות הולכים כעיוורים בדרכו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס אהרון ברק. היום מתברר שהשנאה שלהם לראש הממשלה נתניהו חזקה אפילו יותר מההערצה הילדותית לברק".
ולאחר שהציג את "הרפורמה המשפטית", וביקש ליישמה במלוא הקיטור, יוחסו לו הדברים הבאים:
"אם אעצור, בפרקליטות ינצלו את זה ויתפרו לי או למי מחבריי תיק כדי להרתיע אותנו ולסכל את הרפורמה".
אם כן, מה ומי מנעו בעדו לחזק את נציבות התלונות באמצעות מינוי קבע יוקרתי? שלא לדבר על כך שהיה יכול לקדם את טיוטת הצעת-החוק שסער החל בהכנתה, על-מנת לתת שיניים לנציבות התלונות.
מסתבר, שלוין וסער אינם כה שונים. ההתנצחות המילולית יפה להם כדי "להישזף באור זרקורי התקשורת", אך באופן מעשי שניהם כאחד הותירו את האזרחים מן השורה ללא מענה הולם על קובלנותיהם.
מה ומי מנעו בעד לוין לחזק את נציבות התלונות באמצעות מינוי קבע יוקרתי? שלא לדבר על כך שהיה יכול לקדם את טיוטת הצעת-החוק שסער החל בהכנתה, על-מנת לתת שיניים לנציבות התלונות
ולגבי ד"ר פינקלשטיין, יפים לא רק דברי תנאים אלא גם הדברים הבאים, בבחינת "צא ולמד" מהתנהלותם של "גויים": בעצם הימים שראש ועדת כלא גלבוע קיבל לידיו את המינוי לנציב התלונות על פרקליטים, הוגשו מועמדויות לתפקיד נגיד הבנק המרכזי של נורווגיה. אחד המועמדים היה ינס סטולטנברג, מזכ"ל נאט"ו, שכהונתו בארגון עמדה להסתיים במהלך 2022.
ב-4 בפברואר 2022, הוא התבשר על מינויו לנגיד, אולם ב-24 במרץ הוחלט בפסגת נאט"ו להאריך את כהונתו של סטולטנברג בארגון, בשנה נוספת. מזכ"ל נאט"ו לא ביקש ארכה מן הנורווגים, אלא הודיע מיידית כי הוא מוותר על נגידות הבנק המרכזי, ואידה וולדן באכה, ששימשה ממלאת-מקום, קיבלה את התפקיד כמינוי קבע מ-1 באפריל 2022.
לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו