זהו סיפור על חלמאות, רשעות ואפליה קשה שפוגעת באנשים הכי חלשים בחברה.

עובדי הניקיון המועסקים באמצעות מכרזי המדינה – במשרדי הממשלה וברשויות המדינה השונות – מתוקצבים ברמה שונה על ידי המדינה ומופלים בשכרם, זאת על אף שהם עובדים באותם תקנים ובאותה עבודה בדיוק.

עובדי הניקיון המועסקים באמצעות מכרזי המדינה – במשרדי הממשלה וברשויות המדינה השונות – מתוקצבים שונה ע"י המדינה ומופלים בשכרם, על אף שהם עובדים באותם תקנים ועבודה בדיוק

כך לדוגמה, משרדי התרבות, הביטחון, החינוך והעבודה, רשות המיסים, משטרת ישראל, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתי המשפט ועוד – מציעים במכרזים שהם מפרסמים לחברות הניקיון תשלום שכר מינימום לעובדים, העומד כיום על 30.6 ₪ לשעה. זאת בשעה שמשרדים אחרים, כגון משרד רה"מ, משרד החוץ, המוסד לביטוח לאומי, רשות שדות התעופה ועוד – משלמים מעל לשכר מינימום, בסכומים הנעים בין 32 ל-38 ₪ לשעה.

אותה עבודה בדיוק, אותן דרישות בדיוק, אבל השכר שונה. נמוך ונמוך עוד יותר. משרד אחד מציע קצת יותר, האחר מחליט שהכי נמוך זה הכי טוב, שניהם מזלזלים בעובדי הניקיון ובעבודתם ומציעים להם שכר נמוך משמעותית מזה לו זוכים עובדי המשרדים אותם הם מנקים. מדיניות תמוהה היוצרת עיוות חמור ואפליה קשה בין עובדים.

עובדי הניקיון שומרים על סביבת העבודה ועל הבריאות של כולנו. עבודתם חיונית בכל מקום שבו הם נמצאים וחייבים להעניק להם גמול הוגן על עבודתם. כמובן שראוי היה להעלות את שכר עובדי הניקיון מעבר לשכר המינימום, אך בכל מקרה לא ייתכן מצב בו משרדי הממשלה מקיימים מדיניות שכר שעיקרה אפליה בין עובד לעובד ובין עובדת לעובדת, על אותה עבודה בדיוק. נדרשת אחידות בתנאי עובדי הניקיון בכל מכרזי המדינה.

השוואת תנאי עובדי הניקיון בכל המכרזים הממשלתיים ויצירת אחידות בנושא היא גם צודקת וגם הכרחית. ענף הניקיון סובל ממחסור חמור בכוח אדם ומתנאי עבודה ירודים, זאת על אף עבודתם הכה חיונית של עובדי הניקיון. ניקיון מקצועי ומספק הוא לא רק צורך בסיסי במשרדים, בשטחים הציבוריים, בבתי החולים ובכל מקום – אלא גם צורך קריטי של היגיינה ובריאות. בהעדר ניקיון מספק, כולנו עלולים להיות חשופים ללכלוך שעלול במקרים מסוימים להגיע עד כדי זיהומים וסיכון חיים של ממש.

כשעובדי הניקיון נמצאים ועבודתם מתנהלת בשגרה היומיומית שלנו – נוכחותם לא מורגשת כי "הכל מתקתק". נקי לנו ונעים לנו. אולם רק בהיעדרם, כשנהיה מסביבנו מלוכלך, לפתע ההבנה עד כמה עבודתם חיונית מתחדדת ומכה בנו.

השוואת תנאי עובדי הניקיון בכל המכרזים הממשלתיים ויצירת אחידות בנושא היא גם צודקת וגם הכרחית. ענף הניקיון סובל ממחסור חמור בכוח אדם ומתנאי עבודה ירודים, על אף עבודתם החיונית

הגיע הזמן להחליף דיסקט ולומר די. מספיק להתייחס לעובדי הניקיון כאנשים שקופים ולתגמל אותם בשכר נמוך בהרבה מכל הסובבים אותם.

חייבים לתגמל עובדים אלו בצורה שווה והוגנת התואמת את חיוניות עבודתם – ובוודאי שלא להפלות בין עובדים לעובדים בחסות המדינה. זה לא רק לא צודק ולא הגון, אלא גם תורם למחסור הגדול בעובדי ניקיון, מחסור שאם יימשך עלול לפגוע בבריאות של כולנו פגיעה קשה וממשית.

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב