ניקיון המרחבים הציבוריים, כך נראה, הפך ל"מובן מאליו". ורק כשהוא חסר כולנו מגלים עד כמה הוא קריטי. על פי נתוני מערכת הבריאות, אלפי בני אדם בישראל מתים מדי שנה כתוצאה מזיהומים בבתי חולים, ולפי הערכות כ-30% על רקע היעדר ניקיון.

חלק ניכר מהם ניתן היה למנוע באמצעות צוותי ניקיון מלאים, יציבים ומתוגמלים כראוי. עובדי הניקיון הם קו ההגנה הראשון מפני זיהומים והתפשטות מחלות, ובכל זאת הם נותרים הענף השקוף ביותר במשק. זהו כשל מערכתי שהגיע הזמן לתקן.

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב

שנת הלימודים החדשה חושפת שוב את המשבר שאי אפשר עוד לטאטא: מחסור מתמשך בעובדי ניקיון, שכר נמוך ותפיסה חברתית מזלזלת – כולם מתנקזים אל ספסל הלימודים.

*  *  *

עם תחילתה של שנת הלימודים החדשה, הילדים שלנו חוזרים לבתי הספר ולספסלי הלימודים. לצד האתגרים החינוכיים והלימודיים, ניצבת בפניהם אותה בעיה שהולכת ומחמירה והמערכת מתקשה להתמודד איתה – המחסור החמור בכוח אדם בענף הניקיון. המחסור בישראל הגיע לממדים חריגים: 45,000 עובדים. נתון זה משפיע לא רק על מוסדות ציבור ובתי חולים, אלא גם ובעיקר על בתי הספר.

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב

בענף הניקיון חסרים עשרות אלפי עובדים, מצוקה שהחמירה בעקבות המלחמה. המשבר הזה פוגע באיכות החיים של כולנו, ובקרוב, בצל פתיחת שנת הלימודים – זה ישפיע גם על הילדים שלנו בבתי הספר.

*  *  *

התקופה הנוכחית מכתיבה אתגרים שלא הכרנו בעבר, והמלחמה רק מחמירה את הקשיים. בזמן שהפוקוס הציבורי נמצא באופן טבעי על האיום הביטחוני ועל השפעותיו המיידיות, בעיות אחרות, כמו מצוקת כוח האדם בענף הניקיון, עלולות להחמיר את הפגיעה באיכות החיים שלנו בצורה דרמטית. זה לא רק עניין של סדר וניקיון – מדובר בבריאות הציבור ובבריאות ילדינו.

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב

זהו סיפור על חלמאות, רשעות ואפליה קשה שפוגעת באנשים הכי חלשים בחברה.

עובדי הניקיון המועסקים באמצעות מכרזי המדינה – במשרדי הממשלה וברשויות המדינה השונות – מתוקצבים ברמה שונה על ידי המדינה ומופלים בשכרם, זאת על אף שהם עובדים באותם תקנים ובאותה עבודה בדיוק.

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב

בשבת הקודמת צויין את יום הניקיון הבינלאומי (World Cleanup Day). זהו זמן ראוי לדבר בו מעט על מה זה בעצם ניקיון. ניקיון זה לא רק לעשות ספונג'ה, אלא ערך. למרבה הצער, כאן בישראל הערך הזה קצת הוזנח ונשכח.

בשבת הקודמת צויין את יום הניקיון הבינלאומי, זמן ראוי לדבר בו מעט על ניקיון. ניקיון זה לא רק לעשות ספונג'ה, אלא ערך. למרבה הצער, כאן בישראל הוא קצת הוזנח

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

אנחנו אוהבים שהבית שלנו נקי, שהרצפה מצוחצחת, המדפים מסודרים והחצר מטופחת. אבל ביציאה משער הבית, למדרכה, לגן הציבורי, לפארק או לחיק הטבע מתגלה הישראלי המכוער, שהניקיון לא ממש בראש מעייניו.

הישראלים אינם "חולי ניקיון", אבל אנו בכל זאת סובלים ממחלה של חוסר אכפתיות מסביבתנו ומניקיונה. צאו לטייל וראו שהניקיון כבר לא באופנה. הזבל נערם בשולי הדרכים, נזרק ליד מעיינות ואתרי תיירות, נמצא בכל מקום סביבנו.

אירועים המוניים משאירים מאחוריהם לרוב פחי אשפה ריקים ומדשאות מלאות באשפה, הזבל הפך לחלק בלתי נפרד מסביבתנו. כל אלו כמובן מתגמדים לנוכח פסולת הבניין הנזרקת באופן פיראטי בלב הטבע הישראלי, שהולך ומתלכלך והופך לפחות ופחות נעים ומזמין.

אבל חוסר האכפתיות שלנו מניקיון לא נגמר בלכלוך שאנחנו משאירים מאחורינו. למעשה שם הוא רק מתחיל. משם הוא ממשיך ליחס שאנו מעניקים לעובדי הניקיון. אלו אנשים שעבור רבים מהישראלים הם שקופים, מובנים מאליהם. אנחנו נלכלך, הם ינקו, אומרים לעצמם רבים באטימות, לעיתים אף ברשעות.

חוסר האכפתיות שלנו מניקיון לא נגמר בלכלוך שאנו משאירים מאחורינו. זה ממשיך ליחס שאנו מעניקים לעובדי הניקיון, שעבור רבים מהישראלים הם שקופים. אנחנו נלכלך, הם ינקו, אומרים לעצמם רבים באטימות

הגיע הזמן שנכיר באמת: מדינה שאזרחיה מזלזלים במלאכת הניקיון ובעוסקים בה, תהיה מדינה מלוכלכת.

אבל הבעיה ממשיכה מהאזרחים לרשויות המדינה. נכון להיום חסרים בישראל לפחות 15 אלף עובדי ניקיון. אך בניגוד לענפי הבניין, החקלאות וענפים נוספים, כשזה מגיע לניקיון, המדינה נותרת באדישותה ולא ממהרת לאשר הגעת עובדים מהרשות הפלסטינית או מחו"ל.

15 אלף העובדים הללו, יכולים היו לייצר עבורנו סביבת חיים נקייה ונעימה יותר, במשרדי הממשלה, בבתי החולים, בבתי הספר ובמקומות רבים נוספים, אבל נאמנה למסורת הישראלית של זלזול בחשיבות הניקיון, הממשלה נמנעת מלאפשר הבאת עובדים. גם מכרזי המדינה שמתמחרים את עבודת הניקיון בשכר דחק, על סף שכר המינימום, הם חלק מהראיה של המדינה את הניקיון כנחות.

טוב נעשה כולנו, אזרחי ישראל, מקבלי ההחלטות והמנהיגים אם נייחד את יום הניקיון הבינלאומי למחשבה על הניקיון כערך.

נאמנה למסורת הישראלית של זלזול בחשיבות הניקיון, הממשלה נמנעת מלאפשר הבאת עובדים. גם מכרזי המדינה שמתמחרים את עבודת הניקיון בשכר דחק, הם חלק מהראיה של המדינה את הניקיון כנחות

על מה הלכלוך מסביבנו אומר עלינו כחברה. על מה הזלזול בעובדי הענף אומר על המזלזלים. על סדר העדיפויות המעוות של מי שמסרבים לאפשר לענף הניקיון די ידיים עובדות על מנת לבצע את משימתו כהלכה.

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב

רבות דובר על האנשים השקופים, אלה שלא כולם שמים אליהם לב או מכבדים אותם. אלה שבעיני רבים הם המובנים מאליהם. גישה קיצונית של אותו עיוורון לאנשים הוצגה בשבוע שעבר בציוץ של מנכ"ל פורום קהלת מאיר רובין. לצד תמונה של עובד ניקיון נח על ספסל בעודו מסתכל על הטלפון שלו, צייץ ברשעות "כספי הארנונה שלנו יושבים כמובן בצד, משחקים בפלאפון".

מהי ליברטריניות?
כשבני אנוש רואים פועל ניקיון מותש יושב לרגע לנוח בצל, מנכ"ל פורום "קוהלת" רואה בזבוז של "כספי הארנונה שלנו" pic.twitter.com/guvGIERuE2

עו״ד ורוניקה רוזנברג- מנכ״לית ארגון חברות הניקיון בישראל, יו"ר ועדת ביקורת ודירקטורית במועצה הישראלית לצרכנות. צילום: עופר חג׳יוב

• העתק קישור
• שיתוף במייל
• שיתוף בטוויטר
• שיתוף בפייסבוק
• שיתוף בווצאפ
• הדפסת כתבה

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.