אנחנו חיים במדינה של מתקרבנים ומקרבנים. מוקפים מכל עבר בקורבנות אומללים, שהמציאות מתאכזרת אליהם.
ראש הממשלה קורבן של מערכת המשפט, משפחתו קורבן של התקשורת העוינת, שריו קורבנות של הדיפ-סטייט, שופרותיו קורבנות של ההגמוניה, מעריציו מישראל השנייה קורבנות של מתנגדיו מישראל הראשונה, והמתנחלים קורבנות של הקרן החדשה.
וכולם-כולם קורבנות של אנטישמיות, רדיפת יהודים, פוגרומים, טרור וכמובן שואה, אבל איכשהו מצליחים להישאר אדישים לקורבן של השכנים הפלסטינים. כי הרי אין עם פלסטיני, ואם תתעקשו שדווקא יש – אז שיגידו יפה תודה שהם כאן ולא בסוריה או איראן, כי אצלנו החיים שלהם דבש, ואם הם בכל זאת סובלים – זו בכלל אשמתם.
כי הרי אין עם פלסטיני, ואם תתעקשו שדווקא יש – אז שיגידו יפה תודה שהם כאן ולא בסוריה או איראן, כי אצלנו החיים שלהם דבש, ואם הם בכל זאת סובלים – זו בכלל אשמתם
יכלו לבנות גן עדן, אבל בגלל שהם אוהבים לרצוח – בעיקר יהודים, אבל גם את שכניהם הערבים – הם בחרו לחיות בגיהינום. אז שלא ישחקו אותה קורבנות עכשיו. זו פריבילגיה ששמורה רק לנו. סבלנו מספיק עד שרכשנו עליה בעלות.
וזה בשבוע שבו המוסלמים סביבנו חוגגים את עיד אל אדחא. חג הקורבן.
https://twitter.com/nissimv/status/1674021886286602243
ניסים ואטורי, ח"כ דתי שעדיין לא הוכיח שהוא בורך באינטליגנציה רגשית מפותחת – או בכל צורה אחרת של אינטליגנציה המוכרת למדע – הצליח להזדעזע עד עמקי נשמתו הקורבנית מתמונה תמימה למראה, שבה עשרות אזרחים ישראלים יושבים בדממה על שטיחוני תפילה ופניהם מזרחה, נושאים את תפילות חג הקורבן.
"התמונה הזו לא צולמה בעזה", הזדעק ואטורי, "התמונה הזו צולמה על חוף הים בטיילת בתל אביב. ככה זה כשמפקד המחוז עסוק בעידוד המחאה!"
לא בטוח שוואטורי עצמו מבין מה הוא באמת כתב. אז הנה הציוץ שלו בתרגום לעברית מדוברת:
ניצב עמי אשד, מפקד המחוז השנוא, שכבר הודח בעצם על ידי השר הממונה, לא הגיע לחוף הים מלווה בפרשים וברימוני הלם לפזר באלימות את התפילה הזו לכבוד חג דתי. למה? כי הוא מעודד את המחאה נגד הממשלה הנבחרת, שאם רק הייתה יכולה למלא את ייעודה, מוסלמים שחיים ביפו לא היו מעיזים להתקרב בכלל לחוף הים שליד ביתם. רק ליהודים מותר לקיים שם טקסים דתיים.
כשוואטורי יגיע לחוף הים בראש השנה לקיים מצוות "ותשליך במצולות הים כל חטאותם", הוא בטח לא יחשוב על האירוע הזה כעל חטא. מבחינתו הוא הרי הקורבן כאן – לא המתעלל. וקורבן אף פעם לא נדרש להתנצל על חטאיו.
כשוואטורי יגיע לחוף הים בראש השנה לקיים מצוות "ותשליך במצולות הים כל חטאותם", הוא בטח לא יחשוב על האירוע הזה כעל חטא. מבחינתו הוא הרי הקורבן כאן – לא המתעלל. וקורבן לא נדרש להתנצל על חטאיו
אין איש שקורבנותו אומנותו יותר משר המשפטים יריב לוין. השבוע פרסם השר פוסט ארוך שמצדיק קריאה ביקורתית מודרכת.
לוין פתח את דבריו בתיאור סצנה אלימה ומפחידה, שכאילו נשלפה מהסרט "אפוקליפסה עכשיו" של פרנסיס פורד קופולה. חמש וחצי בבוקר, קבוצה אלימה מותחת קונצרטינות ברחוב ליד בית השר וחוסמת את הכניסה לבית המשותף שבו הוא מתגורר. "קבוצה אלימה הבעירה צמיגים וחסמה את התנועה" ו"קבוצה אלימה אחרת התמקמה סמוך לגדר של ביתי, עם תופים, זמבורות, מגפונים ושלטים".
לוין פתח את דבריו בתיאור סצנה אלימה ומפחידה, שכאילו נשלפה מ"אפוקליפסה עכשיו" של קופולה: חמש וחצי בבוקר, קבוצה אלימה מותחת קונצרטינות ברחוב ליד בית השר וחוסמת את הכניסה לביתו
האימה… האימה… והפעם – לא במפקדה הבוערת של הגנרל המטורף קורץ במעבה היערות של וייטנאם, אלא ממש כאן, בהפגנה של מילואימניקים בעיר השינה מודיעין.
ואז כתב השר את אחת הפסקאות המדהימות שנכתבו השנה בעברית. פסקה שרק היא לבדה צריכה לזכות את יריב לוין בפרס שר התרבות לספרות לשנת 2023.
בנימוקי הפרס יסבירו חברי הוועדה – שאותם יוכל השר לבחור מבין נאמניו, אחרי שיבטל את עילת הסבירות – כי הפרס מוענק ליריב לוין על "כתיבה דיסטופית, שמצליחה לברוא לנגד עינינו מציאות אלטרנטיבית הפוכה לחלוטין מזו המוכרת לנו, ובעזרת מניפולציות ספרותיות, שמערערות בצורה מתוחכמת את המובן מאליו, מדגימה גזלייטינג ספרותי לתפארת".
וכך כתב יריב לוין:
"למרבה המזל או הפלא, הם 'הסתפקו' הפעם בהבערת צמיגים בכביש, בחסימת הרחוב והכניסה לחניון הבניין המשותף, ולא החליטו לשרוף איזו דירה בבניין".
אם אתם חייזרים שזה עתה נחתו כאן ואין לכם מושג מה קורה לאחרונה בישראל, הרשו לי לעדכן אתכם בקצרה. רק לפני ארבעה חודשים השתוללו מאות פעילי ימין בעיירה חווארה, בעקבות פיגוע שבו מחבל פלסטיני רצח שני אחים, תושבי הר ברכה. בחסות הצבא, המתנחלים הציתו עשרות בתים ומכוניות והשליכו בקבוקי תבערה לכל עבר. כ-350 פלסטינים נפגעו.
ככל שהצלחתי לברר, השר לוין לא מצא לנכון להתייחס לאותו אירוע, אבל חברו לממשלה בצלאל סמוטריץ' אמר אז שצריך "למחוק את חווארה", ויו"ר הוועדה לביטחון לאומי של הכנסת צביקה פוגל אמר אז: "אתמול יצא מחבל מחווארה – חווארה סגורה ושרופה. זה מה שאני רוצה לראות".
רק לפני ארבעה חודשים השתוללו מאות פעילי ימין בחווארה והציתו עשרות בתים ומכוניות והשליכו בקבוקי תבערה לכל עבר. כ-350 פלסטינים נפגעו. השר לוין לא מצא לנכון להתייחס לאותו אירוע
ובשבוע האחרון, אחרי פיגוע בהתנחלות עלי שבו נרצחו ארבעה ישראלים, פשטו כ-200 מתנחלים על הכפר תורמוס עיא, והציתו שם בתים ושדות. מתנחלים מיצהר פשטו על הכפר הפלסטיני עוריף, הציתו בית ספר והשחיתו מסגד. ובכפר אום ספא השתוללו עשרות מתנחלים, שהציתו ארבעה בתים ו-20 מכוניות.
אבל מבחינת שר המשפטים של ישראל, כל האירועים האלה, שהתרחשו במשמרת שלו, שקולים לצמיג שהוצת מחוץ לביתו. ולכן הוא כותב, בלי למצמץ, שהמפגינים נגדו "הסתפקו הפעם" בחסימת הרחוב ו"לא החליטו לשרוף איזו דירה בבניין", למרות שלאורך כל החודשים האחרונים, שבמהלכם מאות אלפי ישראלים יצאו להפגין ברחובות ישראל – איש מהם לא עשה דבר שאפילו דומה לזה.
"כמה דקות אחרי שההשתוללות האלימה התחילה, שמענו סירנות", ממשיך השר לתאר את הבוקר הקשה בחייו, "אין מה לשמוח, זו לא הייתה המשטרה שמיהרה לפעול, אלא סירנה שהפעילו האלימים".
השר המבועת הקפיץ את הממונה על האבטחה מטעם משרד המשפטים, שניסה לפנות למשטרה, ו"בשעה 06:11, כלומר 40 דקות אחרי תחילת האירוע, הוא נאלץ לכתוב שהמשטרה מסננת אותו".
המשטרה מסננת אותו! את האחראי על האבטחה במשרד המשפטים, שרק רוצה להגן על השר הנבחר, שרק ממלא את תפקידו. הו, תמימות קדושה!
האירוע המבעית נמשך עוד שעה שלמה, עד שלבסוף השר צלצל למפקד המחוז, ניצב אבי ביטון, ו"הוא סיפר לי בגאווה שהמשטרה פועלת, וכשאמרתי לו שהטירוף נמשך בצמוד לחצר הבית שלי, במרחק נגיעה מהסלון, וששכונה שלמה נתונה תחת ההשתוללות הזאת במשך למעלה משעה וחצי, הוא מצא לנכון להתווכח איתי".
"הוא סיפר לי בגאווה שהמשטרה פועלת, וכשאמרתי לו שהטירוף נמשך בצמוד לחצר הבית שלי וששכונה שלמה נתונה תחת ההשתוללות הזאת במשך למעלה משעה וחצי, הוא מצא לנכון להתווכח איתי"
וכאן פונה לוין לאחד האמצעים הרטוריים האהובים עליו, הסרקזם הידוע מבית מדרשו של מנחם בגין, שהיה, כפי שהשר דואג להזכיר בכל הזדמנות, הסנדק שלו בברית המילה. "אי אפשר שלא לבוא בטענות למשטרה", כותב לוין, "אבל למען האמת זה גם לא הוגן להאשים אותה בהכול".
כי לצד זה שהשר הוא קורבן תמיד של רשויות האכיפה – מאז אלטלנה עליה פיקד דוד שלו, ועד ההתנתקות שערערה את עולמו כבחור צעיר – הוא קורבן תמיד של מערכת המשפט הישראלית, שמתאכזרת אל ימנים ישרי דרך כמוהו משחר ימי הציונות.
"היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה מיהרה לנאום נגד הרפורמה שהצעתי", הוא כותב, "אבל האירועים האלימים, קריאות ההמרדה הגלויות, לצד האלימות ההולכת וגדלה כנגד מי ש'מעזים' לממש את הבטחתם לבוחר ולתמוך ברפורמה, כל אלה לא זכו עד היום למילה אחת של התייחסות".
התוצאה הבלתי נמנעת, ממשיך השר ומחטט בטראומה, היא ש"היועצת ומערכת אכיפת החוק שתחתיה מעלימות עין מהאלימים, שלא לומר קורצות לאלימים, ומאפשרות להפקרות להשתולל".
הפקרות! זוכרים את ההתפרעות בחווארה, שלא ממש עניינה את שר המשפטים, שבה מתנחלים הציתו עשרות בתים ומכוניות? עשרה יהודים נעצרו בעקבותיה. תשעה מהם שוחררו למחרת למעצר בית בתנאים מגבילים. נגד שניים מהעצורים הוציא שר הביטחון יואב גלנט צו מעצר מנהלי. 50 מחברי הקואליציה הזדרזו לחתום על מכתב שמגנה את הצעד הדרקוני של השר.
הפקרות! זוכרים את ההתפרעות בחווארה, שלא ממש עניינה את שר המשפטים, שבה מתנחלים הציתו עשרות בתים ומכוניות? עשרה יהודים נעצרו בעקבותיה. תשעה מהם שוחררו למחרת למעצר בית
בעקבות ההפגנה ליד ביתו של השר לוין שבה הוצת צמיג ונחסם רחוב נעצרו שישה מפגינים.
"שרפו את הרחוב שלי": השר יריב לוין מזדעק במליאת הכנסת, 28 ביוני 2023 (וידיאו: ערוץ הכנסת)
תאמרו ודאי שהשר כתב מנהמת ליבו, כי זה באמת מאוד לא נעים לראות את הרחוב שלך חסום בבוקר, לנשום עשן צמיגים מסריח ולשמוע את הזמבורות המציקות. אבל ההתקרבנות הזו היא לא באג, אלא פיצ'ר מרכזי, שבעזרתו מנהלים עכשיו את המדינה. פיצ'ר שאפשר לקרוא לו, במחווה משולבת לזיגמונד פרויד ולנביא מוחמד: "איד אל אדחא" – יצר הרע של הקורבן.
זה הפיצ'ר שאפשר ליואב קיש – שר החינוך, שמופקד על מערכת הנמצאת על סף קריסה – להכריז השבוע במליאת הכנסת כי "הבערת צמיגים על פתח חניון הבניין בו מתגורר שר המשפטים זו לא דמוקרטיה. זו אלימות ברורה הפוגעת באושיות הדמוקרטיה".
ואז לשאול "איך נוצר מצב שמפכ"ל המשטרה לשעבר מודיע בפיו 'רצינו שראש הממשלה יתפטר, הגשנו תיק שלא היה בו שום דבר?", שזו פרשנות יצירתית במיוחד, שלא לומר משולחת רסן, לראיון שבו אמר מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, כי "כשהוגשו האישומים נגד ראש הממשלה, הציפיה הייתה שיתפטר מתפקידו" (כלומר: ציפינו שראש הממשלה ינהג כפי שנהגו קודמיו וכפי שהוא עצמו אמר שצריך לנהוג).
"איד אל אדחא" זה הפיצ'ר שאפשר לשר לוין לתאר הפגנה מול המספרה שבה חפפו את ראשה של אשת ראש הממשלה כ"מצור מטורף וחסר תקדים", ולהאשים את המפגינים נגדו – אזרחים שמתעקשים להשמיע קול מחאה ומותקפים על כך באלימות ברחובות כמעט מדי יום – שהם "מורמים מעם", ומערכת אכיפת החוק נוהגת בהם בכפפות של משי.
"איד אל אדחא" זה הפיצ'ר שאפשר לשר לוין לתאר הפגנה מול המספרה שבה חפפו את ראשה של אשת ראש הממשלה כ"מצור מטורף וחסר תקדים", ולהאשים את המפגינים נגדו שהם "מורמים מעם"
השר יואב קיש מזועזע במליאת הכנסת, 28 ביוני 2023 (וידאו: ערוץ הכנסת)
כשמקשיבים לקולות הנהי התינוקיים של יריב לוין ותומכיו, אפשר לשכוח לרגע שהוא אחד האנשים הכי חזקים בישראל. שר המשפטים של מעצמה צבאית וכלכלית. האיש שמוביל עכשיו רפורמה אגרסיבית, שנויה במחלוקת, שמאיימת למוטט את המקום הזה, מסכנת את הכלכלה ופורמת את מעט התפרים שעוד החזיקו פה קהילה מתפקדת.
גלי האלימות גואים בכל מקום, אזרחים נרצחים ברחובות מדי יום, בתים ושדות עולים באש, אבל יריב לוין משוכנע שהוא-הוא הקורבן האמיתי פה. כי העירו אותו מוקדם בבוקר והדליקו צמיג ליד הבית שלו.
גלי האלימות גואים בכל מקום, אזרחים נרצחים ברחובות מדי יום, בתים ושדות עולים באש, אבל יריב לוין משוכנע שהוא-הוא הקורבן האמיתי פה. כי העירו אותו מוקדם בבוקר והדליקו צמיג ליד הבית שלו
אל דאגה, לא איש כמוהו יירתע. כשהגלים גוברים, הגברים של משפחת לוין מתגלים. "אני נחוש", הוא מסכם את הקינה השבועית, "לא יצליחו להרתיע אותי. לא אזוז מדרכי ואעשה את השליחות שהציבור הטיל עליי בנאמנות ובאמונה".
ואז הוא מצפה שנאמין לו ולחבריו, שאם תוסר מעליהם הביקורת שיפוטית, אפשר יהיה לבטוח בהם שינהלו את ענייני המדינה במתינות, בזהירות, באחריות, כשרק טובת הכלל לנגד עיניהם.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו