רגע לפני נקודת האל-חזור וחורבן הבית

רגע לפני חורבן הבית. רגע לפני נקודת האל חזור. אולי כבר איחרנו את המועד. אולי מדינת ישראל, כפי שהכרנו – ציונית, שיוויונית, יהודית ושפויה – מתפוגגת אל מול עינינו.

בואו נסתכל אל המציאות ההזויה כמו שהיא:

חבורה של ימניים קיצוניים משיחיים גיבשה בכלים דמוקרטיים קואליציה שמרסקת ומפרקת את המפעל הציוני האדיר שנבנה פה. חברה של קיבוץ גלויות עם סיפור היסטורי משותף להתפאר. עם צבא העם שיצא לפעולות תגמול לצד מבצעים נועזים להעלאת יהדות תימן ויהדות אתיופיה וחילוץ בני ערובה מארצות רחוקות.

חבורה של ימניים קיצוניים משיחיים גיבשה בכלים דמוקרטיים קואליציה שמרסקת ומפרקת את המפעל הציוני האדיר שנבנה פה – חברה של קיבוץ גלויות עם סיפור היסטורי משותף להתפאר

עם שקם על רגליו ויצא אל הרחובות בדרישה להחזיר הבייתה חיילים שנשבו, מהנח"לאים ועד גלעד שליט. עם שחיבק את משפחתו של הנווט השבוי שנעלם רון ארד.

עם שהוציא מתוכו את הפנתרים השחורים, שכמו רובין הוד גנבו בקבוקי חלב ממפתן דלתותיהם של בעלי האמצעים כדי להעבירו לנזקקים. נכון, לא הכל מושלם, אבל ידענו לדבוק בערכים המוסריים.

נכון עברנו גם תקופות של אנשים שסרחו או גזלו מהקופה הציבורית. אבל אלה היו יחידים שהורשעו וריצו את עונשם.

אבל עכשיו אנחנו בתקופה שלא ידענו כמוה.

בימים האלה אחזה בהנהגת המדינה מערבולת של טירוף מערכות. שיגעון, טירוף, קדחת חקיקה שבסופה המדינה שלנו תיעלם ונמצא כאן מדינת הלכה פונדמנטליסטית שתקיא מתוכה אותנו, החילוניים. ושלא יהיה ספק, הם לוקחים אותנו למלחמת דת.

אתם, תומכי הליכוד בפרט והימין בכלל, עדיין לא שומעים את הקולות. אתם חושבים במושגי העבר לפיהם מדובר בעוד מאבק בין ימין לשמאל.

אז לא! זו מלחמת הישרדות שלנו – השפויים.
בשנת 1923 הוצעה לראשונה ע"י פרידריק סטנלי מוקפורד, שהיה בקר טיסות בשדה התעופה קרוידן בלונדון, הקריאה לעזרה שהוכרה בהמשך כקריאה בינלאומית: MayDay!
זו קריאה שנשענה על הביטוי הצרפתי m'aide, שפירושו: עזור לי.
זו הקריאה שחייבת לצאת היום מכאן אל העולם כולו: MayDay! הצילו אותנו מפני חורבן!

כן! ההנהגה הזו מביאה עלינו הרס ואובדן.

בהנהגת המדינה אחזה מערבולת קדחת חקיקה שבסופה המדינה שלנו תיעלם, ונמצא מדינת הלכה פונדמנטליסטית שתקיא מתוכה אותנו, החילוניים. ושלא יהיה ספק, הם לוקחים אותנו למלחמת דת

עד כמה לחוץ בינלאומי יכול לעזור? שמענו משר החוץ אלי כהן, את הדרישה מארה"ב לא להתערב בעניינים הפנימיים של ישראל, כפי שישראל לא מתערבת בענינייה הפנימיים של ארה"ב. היה זה כששגריר ארה"ב בישראל טום ניידס קרא להגיע להסכמות בין המפלגות לפני יישום רפורמה כזו. "אני חושב שיש מדיניות ישראלית ברורה לא להתערב בסוגיות שרלוונטיות לציבור האמריקאי, לדוגמה בין הדמוקרטים לרפובליקאים".

מעצם הפנייה הזו ניתן להבין את ההשפעה שכן יכולה להיות להתערבות של הממשל האמריקאי במתרחש כאן. שר החוץ אולי שכח, אבל ישראל כן התערבה בענייניה הפנימיים של ארה"ב, כשהנאשם יצא, בשעתו, ערב בחירות בארה"ב, לנאום ללא הזמנה נשיאותית בפני שני בתי הקונגרס האמריקאי.

אגב, לזכותו של השר אלי כהן אפשר לזקוף את הווידוי על כך שנושא הרפורמה אכן לא הוזכר בבחירות ולא הובא לדיון בישיבת ממשלה.

אז כן, בואו נקרא יחד לכל מדינות המערב להודיע לממשלה ישראל שאישור ההפיכה המשטרית יהפוך אותה למצורעת. למבודדת. עם כל ההשלכות הביטחוניות והכלכליות שתהיינה לכך.

בואו נקרא יחד לכל מדינות המערב להודיע לממשלה שאישור ההפיכה המשטרית יהפוך אותה למצורעת. למבודדת. עם כל ההשלכות הביטחוניות והכלכליות שתהיינה לכך

עולות גם כמה הצעות לפעילות נוספת שלנו. למשל, שחברי הכנסת מהאופוזיציה יחרימו את הכנסת – כדי להגביר את המודעות הבינלאומית לקטסטרופה שעוברת כאן, וגם קריאה ברורה ומפורשת של נשיא המדינה. אנחנו שומעים על פעילות שלו מאחורי הקלעים, אבל זה לא הזמן לשיחות חשאיות. זה הזמן לקול צעקה גדולה. צעקה גדולה שתצא ממשכן נשיאי ישראל ותמלא את הארץ. צעקה שהדיה ישמעו עד למרחוק: MayDay ,MayDay!

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד הפעיל של מפקדים למען ביטחון ישראל, בוועדת ההיגוי של פורום ארגוני השלום ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום. היא חברה במועצה הדתית של עיריית תל אביב. בעלת ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתונים חדשות ועל המשמר ועורכת ומגישה יומני חדשות ותוכניות מלל ברשת ב של קול ישראל.