במצב בו הבית בוער ואנו על סיפו של חורבן הבית השלישי, בימי בין המצרים, יכולת לדחות את הנסיעה שלך לוושינגטון. זה לא היה מחויב המציאות. לא היה קורה דבר אם הנסיעה הזו הייתה יוצאת לפועל בעוד מספר חודשים.

את האנרגיה שלך היית צריך להשקיע כעת באיחוי הקרע הנורא בעם, והשפעה על הממשלה הרעה הזו לעצור את התהליכים ההרסניים האלה.

חיל האוויר עומד בפני השבתה, מפקדים וקצינים ביחידות הכי קריטיות בצבא ובכל היחידות מפסיקים את התנדבותם, הרופאים וסקטורים רבים במדינה שובתים, מפקדים בכירים בכל שדרות הצבא ומערכות הביטחון קוראים לעצור את המהפכה המשפטית, הכלכלה נהרסת, ועוד צרות רבות, ואתה נשיא המדינה, האזרח מס' 1 במדינה, שתקת יותר מדי זמן.

כבוד הנשיא, לא תמיד אפשר וצריך לנקוט עמדה ניטרלית כך שתהיה בסדר עם כולם. יש מצבים קשים שחייבים לנקוט עמדה חד משמעית. הבית השלישי על סף חורבן שאם לא ייעצר, בנינו ונכדינו ישובו לגלות ממנה שבו אבות אבותינו זה לא מכבר. ואתה כאילו מהאו"ם, מנסה לרצות את כולם, ובעיקר את ראש הממשלה הזה שמוביל לחורבן במצח נחושה.

כבוד הנשיא, לא תמיד אפשר וצריך לנקוט עמדה ניטרלית כך שתהיה בסדר עם כולם. יש מצבים קשים שחייבים לנקוט עמדה חד משמעית. הבית השלישי על סף חורבן שאם לא ייעצר, בנינו ונכדינו ישובו לגלות

הבטחת לנו שהקואליציה והאופוזיציה יגיעו בבית הנשיא להסכמות, זה לא קרה. שוב ראש הממשלה הזה משתמש בך, בבני גנץ וביאיר לפיד לצרכיו ותוכניותיו. ידעת שאי אפשר להאמין לו, ידעת מראש שהוא והמחנה שלו לא יעמדו בדבריהם, ובכל זאת נתתם לו יד.

כעת גם כשהוא הפר את הסיכומים והחקיקה הרעה הזו מתקדמת, ומסכן את המשך קיומה של המדינה, אתה ממשיך לשתוק. אין לך מה לומר? היית צריך לעלות על בריקדות, ולומר את מה שנדרש ממך לומר. אתה לא בתפקיד פוליטי, אתה נשיא המדינה, זה המינימום שהיה מצופה ממך לעשות, לומר את מה שהנך מחויב לומר בְּרֵישׁ גְּלֵי, ללא מורא. אבל אתה שותק והחורבן מתקדם.

אז במקום להישאר בבית ולנסות לעצור את תהליך החורבן, החלטת לנסוע. אבל גם אם החלטת לנסוע לפגישות עם הממשל ובתי הנבחרים בארה"ב, היית אמור לנסוע כנשיא מדינת ישראל, ולא כשליחו של בנימין נתניהו, ולהציג את המצב לאשורו. אבל, העדפת להתהדר בכבוד שהרעיפו המארחים לדברי הקילוסין שלך, שהם רחוקים מאוד מהמציאות כיום.

המארחים שלך, ידועים בתרבות הדיבור המנומסת שלהם. שלא כמונו הישראלים הישירים, הם מעבירים גם תובנות קשות בנימוס רב, שרק מי שבעל עור מחוספס לא מצליח לקרא בין השורות למה התכוונו.

והנה אחרי הפגישה שלך עם הנשיא ג'ו ביידן, שכנראה הבין שהגעת לפגישה לא רק כנשיא מדינת ישראל, אלא יותר כשליחו של נתניהו, הסיק שכנראה לא תעביר את המסרים שלו לנתניהו כפי שהם. לכן, מצא לנכון, מיד אחרי הפגישה אתך, לזמן את תום פרידמן, שיעביר לעם ישראל את המסרים החריפים כפי שהם.

הבטחת לנו שהקואליציה והאופוזיציה יגיעו בבית הנשיא להסכמות, זה לא קרה. שוב ראש הממשלה הזה משתמש בך, בבני גנץ וביאיר לפיד לצרכיו ותוכניותיו. ידעת שאי אפשר להאמין לו

וכשכבר עמדת בפני בתי הקונגרס, היית צריך לעמוד כנשיא מדינת ישראל ולא כשליח שמקריא את מסריו של נתניהו. לא פלא שנתניהו לא דאג לברך אותך לפני נסיעתך, לפחות לא בפומבי, אבל כן דאג לברך אותך על נאומך בפני בתי הקונגרס.

בדבריך צבעת הכל בוורוד, כאילו לא קרה דבר ביחסים בין מדינת ישראל לארה"ב, כאילו לא נפל דבר בישראל. אנו לפני חורבן ואין לך מה לומר על כך? לא חשבת שצריך להזכיר אולי גם את הכיבוש שהגיע הזמן לסיימו, ולא מצאת לנכון להזכיר את יחסי הפלגים הימניים המשיחיים ואת מעלליהם. איך הם מובילים למדינת אפרטהייד דו לאומית בין הירדן לים עם רוב ערבי, ועוד כמה דברים שדאגת ליפות במצב הקשה הזה.

במקום זאת דאגת להדגיש את המנטרה הבלתי מסתיימת של נתניהו – איראן, איראן, איראן. אדוני הנשיא, אולי לנתניהו זה לא ברור, אני מקווה שלפחות לך זה ברור. הסכנה הקיומית המיידית למדינת ישראל היא מחורבן הבית מבפנים שמוביל נתניהו יחד עם הקואליציה הימנית משיחית שלו בעזות מצח. למדינת ישראל, אין סכנה קיומית מאיראן. איראן לא תעז להשתמש נגד ישראל בנשק לא קונוונציונלי (על פי מקורות זרים). האייתוללות אולי מטורפים אבל הם לחלוטין לא מטומטמים.

וכשכבר עמדת בפני בתי הקונגרס, היית צריך לעמוד כנשיא מדינת ישראל ולא כשליח שמקריא את מסריו של נתניהו. לא פלא שנתניהו לא דאג לברך אותך פומבית לפני נסיעתך, אבל בירך אחרי הנאום

כבוד הנשיא, לעת הזאת, אתה מחזיק בתפקיד הרם ביותר במדינה, ולאור מה שקורה כאן כשאנו בדרך לחורבן הבית, חובתך לעמוד בפרץ ולנקוט עמדה ברורה. אי אפשר תמיד לרצות את כולם. לא תמיד יש פשרה, כי לא תמיד שני הצדדים מוכנים ללכת לפשרה, כמו במקרה הזה. לעיתים דרך האמצע מחייבת לנקוט בגישה הקיצונית ביותר, כפי שהיה נדרש לדוגמה בפתיחת מלחמת העולם השנייה, ולא רק לספק עד בלי די את רצונו של התוקפן, כי הוא לעולם לא מסופק.

בעת הזאת, כדאי להזכיר את דברי קהלת:

"לַכֹּל זְמָן וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם. עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק, עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר (קהלת פרק ג').

ואתה אדוני, לא עת דודים היא השעה הזו, שאתה יכול להמשיך להחריש. הגיע הזמן שתעמוד ותדבר על מנת לעצור את הטירוף הזה.

יחיאל גלבוע הוא ד\"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.