היה זה שבוע קשה למשטרת מחוז ת"א. השיא היה בבוקרו של יום השבת. שוטרי המחוז ואנשי משטרה רבים אחרים שהוזעקו תל-אביבה ניצבו בפני אלימות קשה ומתמשכת, שהם לא חוו כמותה מזמן או אי-פעם. רבים נתלים בסוגיות – האם השוטרים התכוננו כהלכה לאירוע או האם פעלו כראוי אל מול אלפי האריתראים המתפרעים.

לא אלה היו השאלות, שראשי המחאה נגד "ההפיכה המשטרית" היו צריכים להתמודד אתן או להתייחס אליהן. ניצבה בפניהם הזדמנות-פז – להוכיח את מותר המפגינים הללו ממפגינים אחרים ובוודאי מן התומכים ב"רפורמה המשפטית"; היה עליהם לבטל את "הפגנת קפלן" במוצאי-השבת.

בפני ראשי המחאה נגד "ההפיכה השלטונית" עמדה הזדמנות-פז – להוכיח את מותר המפגינים הללו ממפגינים אחרים ובוודאי מתומכי ה"רפורמה המשפטית"; היה עליהם לבטל את "הפגנת קפלן" במוצ"ש

שקמה ברסלר, מנחת ההפגנות בקפלן, פתחה בדברים: "אני רוצה להודות לשוטרים". לא זה היה צריך להיות המסר, אלא: "אני מתנצלת בפני השוטרים ובני משפחותיהם". זאת משום שקיום ההפגנה גזל משוטרים אלה רגע של מנוחה, ומנע מבני משפחותיהם להסב עמם לשולחן ולשהות בקרבתם בסופ"ש זה.

ראשי המחאה היו צריכים לבטל את ההפגנה. היא לא דבר שבקדושה. קפלן איננו בית-כנסת או היכל קודש, וניתן לוותר, ולו פעם אחת בלבד, על קיומה של הפגנה במוצ"ש. ביטול ההפגנה היה מוכיח את המטרה שהמפגינים נלחמים למענה – דמוקרטיה מהותית, שפירושה הבטחת זכויותיהם של בני-אדם והתחשבות ביכולותיהם ובסיכוייהם, ולצד אלה הפגנת הזדהותם של המוחים עם אחרים וביטוי לאכפתיות ולחמלה כלפי החלשים יותר בחברה.

והיום, בניגוד לטענה המקובלת, השוטרים הם החלשים והפגיעים ביותר בחברה, "הדל והאביון", "שק החבטות" מימין ומשמאל. אנשי המחאה היו צריכים לגלות התחשבות באנשי המשטרה ה"נופלים מן הרגליים" ולהפגין חמלה כלפיהם וכלפי בני משפחותיהם. אכן, "הפגנות קפלן" הן שקטות ולא-אלימות, אך השוטרים נוכחים בהן במקום להיות ספונים בבתיהם.

עלינו לזכור, כי אחת הטענות המבוססות ביותר של אנשי המחאה מצביעה על העדר הפן האנושי בהתנהגותם של רבים מתומכי ה"רפורמה", ועל השנאה והבוז שאנשים אלה רוחשים כלפי כל השונה מהם, יהיו דתו, גזעו, מינו ומגדרו, ודעותיו, אשר יהיו. לכן, מחאת קפלן המתמדת והנחושה היא הכרח אל מול הרוח הרעה הפורצת מן הקואליציה והממשלה, ומתומכיהן.

עם זאת, יש נסיבות מיוחדות, בלתי צפויות אך רבות עוצמה, שמזמנות הפעלת גישה שונה, פסק-זמן, עצירה הנובעת ממבט רחב-היקף והמביעה גדלות-רוח. התפרעויות האריתראים, הגיוס של כוחות משטרה רבים להתמודד עמהן, והמאמצים שהשוטרים השקיעו בדיכוי המהומות, היו נסיבות שכאלה.

במחאה היו צריכים לגלות התחשבות באנשי המשטרה ה"נופלים מן הרגליים" ולהפגין חמלה כלפיהם וכלפי משפחותיהם. אכן, "הפגנות קפלן" שקטות ולא-אלימות, אך השוטרים נוכחים בהן במקום להיות ספונים בבתיהם

לפעמים היוצא-מן-הכלל זורה אור נגוהות על הכלל ומעצים אותו. למרבה הצער, מנהיגי המחאה העדיפו את הכלל, "שגרת קפלן", על היוצא-מן-הכלל, ביטול חד-פעמי של ההפגנה. בכך אולי הוחמצה הזדמנות לקירובם של קהלים אחרים בחברה אל המפגינים ואל תפיסות-העולם המנחות אותם.

לשעבר - מורה לאזרחות; לעיתים מזומנות - עורך ומתרגם; לעיתים קרובות - כותב באתרי שיפוט כדורגל בינלאומיים