מאז קום הממשלה האחרונה, "ממשלת ימין מלא מלא" כפי שהיא מכונה לעיתים, אנו חשופים להתלהמות הולכת וגוברת מצד חבריה וחברותיה. אלה המושלים במדינת ישראל, שאמורים לפעול על פי צרכי המדינה ואזרחיה – כל האזרחים, למען ביטחונה, למען כלכלתה ולמען רווחת התושבים.

אלא שמעבר לעיסוק הקומפולסיבי במהפכה המשפטית והזנחת נושאים אחרים שחשובים לקיום הכלכלי-חברתי של כולנו, עסוקים נבחרי העם בחלק גדול מזמנם בריבים עם כל מי שלא חושב כמותם. עבורם אין מקום לאחר, לחשיבה שונה, לאפשרות שבכל דבר קיימים גוונים ויש לערוך בדיקה מעמיקה כדי לגלות אותם, להבין את משמעויותיהם ורק אז לקבל החלטה.

לא כך רואים את הדברים חלק מהשרים והשרות בממשלה. הכפשות של פקידים ופקידות בכירים, אלה שעסקו ועוסקים במלאכת ניהול המדינה, הכפשות של צה"ל, הכפשות אל מחוץ לקואליציה ולא פחות בתוכה נשמעות על בסיס יומי. מלחמות חורמה אלה באלה מלבות את הקיצוניות והשנאה וסותמות את הגולל על האפשרות שנוכל לצאת בשלום מהשבר החברתי-מוסרי שהגענו אליו.

הכפשות של פקידים ופקידות בכירים, אלה שעסקו ועוסקים במלאכת ניהול המדינה, הכפשות של צה"ל, הכפשות אל מחוץ לקואליציה ולתוכה נשמעות על בסיס יומי

נדמה כאילו אחזה באנשי השלטון התפיסה המגלומנית כי רק הם חשובים, צודקים, יודעים – ואין בלתם. מעין גרנדיוזיות מציפה שהזיזה את מידת הענווה, את היכולת לראות את נקודת מבטו של האחר, את החוכמה להקשיב, לחשוב, לשקול ואז לפעול מתוך החלטה. מה שאנחנו צופים בו הוא פעמים רבות התנהגות אימפולסיבית, תוקפנית, מתלהמת שמביאה אימה, תוקפנות והרס.

איך הגענו לכך שאלה פני השלטון במדינת ישראל?

חלק מאנשי השלטון הנוכחי הגיעו לכך לאחר שנים, שבהן נמצאו בשולי הלגיטימיות החברתית בישראל. הם אהודים מאוד בחברה ממנה צמחו ושבוחרת בהם. זו חברה סגורה – בין אם מדובר במצביעי החלק הימני או הדתי-חרדי של המפה הפוליטית, מדובר בחברות סגורות, בלהקות אנושיות מלוכדות הן מכוח האמונה והן מכוח המאבק באחרים.

להקות אנושיות שונות באפיונן זו מזו. חלקן מלוכדות ודורשות מחבריהן ציות מוחלט, שולטות על דרכי החיים ועל המחשבה; וחלקן ליברליות ומאפשרות לחבריהן לחשוב, להתנהל ולפעול כל אחד ואחת על פי דרכו ודרכה.

לכידות בלהקה האנושית מושגת או על ידי דיקטטורה או על ידי אמונה במטרה משותפת. לכידות מושגת גם על ידי מאבק בכל הלהקות האנושיות הנמצאות במרחב שמתנגדות למטרות הלהקה שלנו.

לכידות בלהקה האנושית מושגת או על ידי דיקטטורה או על ידי אמונה במטרה משותפת. לכידות מושגת גם על ידי מאבק בכל הלהקות האנושיות הנמצאות במרחב שמתנגדות למטרות הלהקה שלנו

ככל שאנשים בלהקה ירגישו מוקצים, מותקפים, לא חשובים, הם ינסו לפצות על כך ויגבירו את ניסיונות השמירה על הלהקה שלהם מול אחרים. דרך להגביר את חוזקה ומשמעותה של הלהקה היא לאפשר לתחושת גרנדיוזיות לעלות.

להקות אנושיות מטבע היותן מורכבות מבני ובנות אדם מפתחות נרקיסיזם קולקטיבי. פרויד כתב כי כדי לחוש ביטחון וחשיבות ומשמעות האדם מחפש מנהיג אידיאלי. הוא תופס אותו כחשוב, מוכשר, צודק ובעל כוחות-על ומקבל על עצמו לציית למנהיג ללא סייג כדי לחוש שייך אליו, אהוב ומוערך על ידו. בכך הוא מעלה את ההערכה העצמית של עצמו. (פרויד, 1921, 2011).

נרקיסיזם קולקטיבי הוא תופעה המתרחשת כאשר הקבוצה כולה נתפסת על ידי חבריה כיוצאת דופן, בעלת כוחות-על, חשובה ומשמעותית הרבה יותר מקבוצות אחרות. להקה אנושית כזו תדרוש מחבריה כניעה וציות עיוור לחוקיה ולתפיסות העולם שלה. בתמורה היא מפזרת על חבריה תחושת חשיבות וערך עצמי ועליונות על אחרים הנמצאים בלהקות אנושיות אחרת.

בצורה זו מתבססת הלכידות והכוח המגלומני לעשות את כל מה שחלמו אותן קבוצות לעשות ולהשיג במשך שנים. כמו ילד שנכנס לחנות צעצועים ונאמר לו שהוא יכול לקחת כל מה שנפשו חפצה, כיוון שאבא לא שם גבול, הכול מותר וכשר ונתון למה שהוא רוצה באותו הרגע . כיוון ש"אבא" – ראש הממשלה של הממשלה הנוכחית – לא שם גבול.

כך אנו עדים לצונאמי של חוקים הבאים להחיל את חוקי הדת על כלל האוכלוסייה. הקצאה חדשה למשרות של אלף רבנים חדשים, ואיתם לשכות, נהגים, שירות מזכירות וכיבודים שונים אחרים לכל מי ששייך ללהקה שלהם היא רק דוגמה אחת מני רבות של מי שבודק את מטר החוקים המוצעים הנוגעים בחיזוק מנגנוני הדת בישראל.

הקצאה חדשה למשרות של אלף רבנים חדשים, ואיתם לשכות, נהגים, שירות מזכירות וכיבודים שונים אחרים לכל מי ששייך ללהקה שלהם היא רק דוגמה אחת מני רבות

מפלגות שהיו מפלגות קיצוניות בעבר נשארו מבחינת התפיסה שלהן את עצמן כנמצאות בשולי הלגיטימציה הציבורית, חשות נרדפות ושניטל עליהן להמשיך ולהילחם במערכות המדינה.

כמו הפליטים מאירופה שלקח זמן עד שהחלימו מחרדת האנטישמיות והפנימו כי מדינת ישראל היא המדינה שלהם, שלנו, של כולנו – כך הקיצונים לא הפנימו עדיין שהם יושבים בממשלת ישראל, בעלי כוח, ועליהם להשתמש בו בתבונה ובחרדת קודש. הראייה החד-צדדית המאפיינת להקות אנושיות תחת סטרס ואיום קיומי ממשיכה להכתיב את התנהגות מנהיגיהן.

לשם שמירה על לכידות הקבוצה שלהם הם תופסים את עצמם כאחרים מלהקות אנושיות אחרות, צודקים יותר, חכמים יותר, מוסריים יותר – חשים כי האמת האלוהית אצלם בלבד. הם מתייחסים אל אחרים בעם כאל שוגים ומסוכנים, שיש להילחם בהם מלחמת חורמה. השמירה על לכידות בתוך הלהקה האנושית מתוך בידול קיצוני מלהקות אחרות מחמירה את הקרע בעם.

מקורות:
פרויד, ז' (1921, 2011). פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני, גינזבורג, ר' (תרגום),  תל אביב:  רסלינג.

נטע ענבר סבן היא פסיכולוגית קלינית ומטפלת משפחתית וזוגית. מחברת הספרים "נשבר לי הלב, תעזרו לי - טיפול פסיכולוגי בילדים ובנוער" (גלילי הוצאה לאור), "מחול התודעה והנפש - מבט פסיכולוגי על תהליכי התפתחות אישית וחברתית" (גלילי הוצאה לאור) ו"פסיפס אנושי - מבט פסיכולוגי על הגוונים המרכיבים את עם ישראל" (צמרת הוצאה לאור).