באחד הסקרים האחרונים על התאמה לראשות הממשלה, עלה שרק כרבע מהבוחרים וכמחצית ממצביעי הליכוד סבורים שהבנימין הנוכחי, נתניהו, יותר מתאים מהשני. גנץ, לעומתו, זוכה לתמיכת מחצית הציבור, כפול מראש הממשלה המכהן.

אין פלא שאלו המספרים של גנץ – בתקופה קשה אנשים מחפשים תקווה ושינוי. אך אני מנסה להבין מה עובר בראש של אותו מעט יותר מרבע מהציבור שעדיין חושב שנתניהו הכי מתאים לתפקיד. מה לדעתו עשה המכהן, שמצדיק נאמנות כזו?

אין פלא שאלו המספרים של גנץ – בתקופה קשה אנשים מחפשים תקווה ושינוי. אני מנסה להבין מה עובר בראש של מי שעדיין חושב שנתניהו הכי מתאים. מה לדעתו עשה המכהן, שמצדיק נאמנות כזו?

יש לי השערה, אבל ראשית, נדרש לחזור על מקצת מהדברים הידועים:

הפער בישראל בין עשירים ועניים הוא מהגבוהים במערב, וצומח יותר מהר מאשר ביתר המדינות עם אי-שוויון גבוה.

אני מנסה להבין מה עובר בראש של מי שעדיין חושב שנתניהו הכי מתאים לראשות הממשלה. מה לדעתו עשה המכהן, שמצדיק נאמנות כזו? יש לי השערה, אבל ראשית, נדרש לחזור על מקצת מהדברים הידועים

מי שנזקק לכביש יודע שגוש דן הוא אחד האזורים הפקוקים בעולם.

במדדי חינוך בינלאומיים, התלמידים במדינה של "עם הספר" אינם מצטיינים, בלשון המעטה.

אשר למחיר דירה, אפשרות הרכישה בורחת, ועלויות שכר שרודפות אחריה מתנשפות ומשתרכות הרחק מאחור.

*  *  *

בשנים שבהן התופעות הללו היכו שורש, שרים באו והלכו, בעוד העומד מזה שנים בראש הממשלה ניצב איתן. בבואו לזכות שוב ושוב באמוננו, מי שמחזיק בתפקיד הביצועי הראשון במעלה התהדר ביכולותיו, בביצועיו, ובאחריותו לכל.

סביר שבין המודעים לאמור לעיל היו מי שהמשיכו לתמוך, מתוך אמונה שהוא "מר ביטחון". האמת התגלתה בבוקר שמחת תורה. איתה נמוגה תדמית אשף ההסברה, והתרוקנה ההכרזה לפיה "נתניהו – ליגה אחרת", שהופיעה על שלטים לקראת בחירות, ועליהם תצלומי ענק של ראש ממשלתנו לצד מנהיגים כמו ולדימיר פוטין ודונלד טראמפ. אז מניין שרידי התמיכה בנתניהו, אחרי הכישלונות הללו?

סביר שבין המודעים לאמור לעיל היו מי שהמשיכו לתמוך, מתוך אמונה שהוא "מר ביטחון". האמת התגלתה בבוקר שמחת תורה. איתה נמוגה תדמית אשף ההסברה, והתרוקנה ההכרזה לפיה "נתניהו – ליגה אחרת"

אבקש להציע תשובה, לפחות חלקית. היא מבוססת על מה שמכונה "פוליטיקה של זהויות", מונח משנות השבעים של המאה הקודמת. לכתחילה, דובר בחיזוק קבוצות חלשות, אך יש לה השלכות אחרות, שלא כאן המקום לתאר.

כך, התנועה הפמיניסטית קראה תיגר על עליונות גברית מובנית, ואפליה מתקנת מסייעת לקבוצות מופלות למצוא את מקומן הראוי. הדברים אמורים בזהויות שמוגדרות כמנוגדות: נשים מול גברים, שחורים בחברה לבנה, בני דת מיעוט בקרב הרוב, וכדומה.

אלא שבישראל באה לעולם הנגדה חסרת משמעות. יש מנעדים ברורים בין שמן ורזה, חרוץ ועצלן, עני ועשיר, ישר ולא כל כך, ורובנו נעים לאורכם. אין ולא יכול מנעד בין שמאל ויהודי, מונחים מתחומים שונים לגמרי, אלא אצל מי שבא בכוונת מכוון להעמיק שסעים.

שמענו את הדברים, בין היתר בלחישה לאזנו של הרב יצחק כדורי בשנת 1997 ושוב לאחרונה, סביב תפילה בתל אביב ביום כיפור.

עם ישראל ביקש להתאחד ביום הכיפורים בבקשת סליחה, מחילה ואחדות בתוכנו. לתדהמתנו, דווקא במדינת היהודים, ביום הקדוש ביותר לעם היהודי, מפגיני שמאל התפרעו נגד יהודים בעת תפילתם. נראה שאין גבולות, אין נורמות ואין סייג לשנאה מצד הקיצונים משמאל. אני, כמו רוב אזרחי ישראל, דוחים זאת. אין…

— Benjamin Netanyahu – בנימין נתניהו (@netanyahu) September 25, 2023

אין ספק שהדובר מבין שההנגדה שאימץ כתכסיס רטורי כוללת קטגוריות שונות – כמו לשאול, מה את מעדיפה, תפוח או טלוויזיה? את יותר ירושלמית או גמלאית? למה קיבוצניק בעוטף עזה חייב לבחור בין זהות יהודית וחשיבה שמאלנית? מדוע על הקורא להחליט בין לאומיותו ועמדתו הפוליטית? למה לא גם וגם?

כי המניפולטור הגדול פועל בהצלחה לא מבוטלת להטמיע שיהדות ושמאל מצויים בשני הקצוות של אותו מנעד, ואז כביכול השמאל מתנגד לזהות הבסיסית והמהותית, היהודית, ומאיים עליה. בלעדיה, מה אנחנו? רק נתניהו יגן עליה (ועלינו) מפני הקמים עליה (ועלינו), אחרי אלפיים שנות גלות שלה (ושלנו).

המניפולטור הגדול פועל בהצלחה לא מבוטלת להטמיע שיהדות ושמאל מצויים בשני הקצוות של אותו מנעד, ואז כביכול השמאל מתנגד לזהות הבסיסית והמהותית, היהודית, ומאיים עליה

לא אשאל מה משמעות להיות יהודי עבורו, וכיצד הדברים משתקפים בחייו האישיים. אך ברור – גם לו – שזו משוואה שקרית, שנועדה להפריד ולמשול. הוא יודע היטב שאפשר להיות ימני ודרוזי, או ערבי שתומך בשמאל פוליטי ובימין כלכלי, וגם ששמאל ויהודי אינם סותרים זה את זה.

בני אדם, כמו מצבים, הם מורכבים ולא שטוחים, כפי שהורגלנו שמתייחסים אלינו בקול בריטון סמכותי. ההתפכחות הנדרשת מסיסמאות חלולות מתקדמת, אך עדיין לא הושלמה. נקווה שהיא תסתיים בהקדם, ותוביל לשינוי. יש במקומותינו די והותר אתגרים ושסעים אמיתיים שמחייבים התמודדות. הגיע הזמן להתמקד בהם, ולא בהטעיות מזיקות ובמי שמקדם אותן.

טובה הרצל היא גמלאית של משרד החוץ. שרתה כקצינת קישור לקונגרס בשגרירות ישראל בוושינגטון, הייתה השגרירה הראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות בריה"מ, ופרשה אחרי כהונה בדרום אפריקה.