אחת ההתפתחויות המטרידות, שלא נָתַנּוּ לה את תשומת הלב הראויה, היא הודעת ארצות הברית כי תטיל סנקציות על "מתנחלים קיצונים שתקפו פלסטינים", אחרי שציפתה שישראל תעניש אותם, וזה לא קרה.

הודעה זאת עלולה להתברר כציון דרך במעמדה של ישראל, לא רק בעיני ארצות הברית, אלא בכלל.

*הגרעינים התורניים מסמנים יעד חדש: קיבוצי העוטף!*
משפחות המפונים, שביתם חרב בשבעה באוקטובר, מצטופפות בחדרים קטנים בבתי מלון, מתגעגעות לפינה ולחיים שלהם, והגרעינים התורניים כבר חומדים את היישובים שלהן.
לא ייאמן. pic.twitter.com/aGbJqy95sy

— listein (@Lihistein) December 8, 2023

אם מערכת המשפט בישראל לא מסוגלת להתמודד עם נערי הגבעות, אז מישהו אחר צריך להתמודד עם האתגר, ובכלל זה הטריבונל של האג. זה עלול להתרחב למתנחלים וחלילה להגיע גם לחיילי צה"ל. אם מערכת המשפט של ישראל כל כך חלשה, זה לא רע רק לישראל פנימה, אלא משתקף גם החוצה ונוגע למעמדה בעולם.

אם מערכת המשפט בישראל כ"כ חלשה ולא מסוגלת להתמודד עם נערי הגבעות – מישהו אחר צריך להתמודד עם האתגר, ובכלל זה הטריבונל של האג. זה עלול להתרחב למתנחלים ולהגיע גם לחיילי צה"ל

האתגר שארצות הברית מציבה לבנימין נתניהו נוגע גם למערכת הפוליטית. בגלל חלוקת הנשק הפרועה של איתמר בן גביר, שר בכיר בקואליציה של נתניהו, ארצות הברית הודיעה על עצירת משלוח של כלי ירייה למשטרת ישראל.

https://twitter.com/ChoenAmit/status/1726987193724338438

אבל הדברים חמורים הרבה יותר. הואיל ונתניהו מסרב לומר לארצות הברית מהן מטרות המלחמה, ומשאיר לה לנתח אותן לבד, מתברר שמבחינת ארה"ב יש רק דרך אחת להבין את מטרת המלחמה – להקים את מדינת יהודה על חורבות מדינת ישראל.

את זה האנליסטים האמריקאים יכולים להסיק מניתוח התקציב שהוגש בעיצומה של המלחמה לאישור הכנסת. זה לא רק תקציב ביזה, אלא תקציב שמפרט את יעדיה של ישראל (שם זמני) לעידן של אחרי המלחמה.

ישראל (שם זמני) תעסוק בפיתוח התודעה הדתית היהודית, תעודד את הגרעינים התורניים ותילחם בהתבוללות. כלומר: במקום לשקם את ישראל היא תקים את מדינת יהודה על חורבותיה.

אם חשבנו שההדתה של כיכר דיזנגוף בשמחת תורה ירדה מן הפרק, התקציב החדש מבשר הגברה של ההדתה הזאת, דווקא בריכוזים חילוניים, והכי חמור – זורה מלח על פצעי הקיבוצניקים השקועים עמוק בטראומה משמחת תורה השחורה.

ישראל (שם זמני) תעסוק בפיתוח התודעה הדתית היהודית, תעודד את הגרעינים התורניים ותילחם בהתבוללות. כלומר: במקום לשקם את ישראל היא תקים את מדינת יהודה על חורבותיה

יש לשים לב לזעקת רם שפע, אחראי השיקום של התנועה הקיבוצית – על כוונת הממשלה ליישב את העוטף בגרעינים התורניים. ההזנחת וגם ירשת?

הצעד שנקטה ארצות הברית מאותת, כי בעלת בריתה היא מדינת ישראל. מדינת יהודה נושקת למדינת טרור, שלא מקובלת עליה, והוא תסיר את חסותה ממנה.

כאשר אנו מדברים על נתניהו, אין אצלו עמדות מוחלטות. הכל פרי מצב נתון, ומניפולציה מוגדרת. כרגע התרגיל הוא לגייס את הבייס בתבהלת הפייק של מדינה פלסטינית מצד אחד, ונטיעת תקווה במימוש ההדתה מצד שני. הוא בונה על כך שהם כבר שכחו את פייק סיפוח בקעת הירדן, כדי שיתפתו לפייק החדש של מדינה פלסטינית.

אנו כבר רואים לכך ציוני דרך בעזה עצמה, כמו למשל פתיחת בית חב"ד בעזה, שלא יכול היה להתממש בלי אישור משרד הביטחון. בית חב"ד בעזה הוא הסנונית הראשונה לשיבה לגוש קטיף, אשר שותפיו של ביבי ל'מדינת יהודה" לא מסתירים אותה.

בית חב"ד הראשון בעזה:
מספר לוחמים, חסידי חב"ד הנלחמים בעזה, פתחו את הבית חב"ד בצפון הרצועה בבית חאנון, שם יפיצו את אור בחנוכה לעשרות אלפי חיילי צה"ל במהלך החג. pic.twitter.com/FVq92t1Kuk

— שניאור אלפנביין (@ShneorElfenbein) December 6, 2023

מול עמוס הוכשטיין שעושה ימים ולילות כדי לפתוח דלת לישראל בברית הסונית מול איראן, מטרת המלחמה האמיתית של ארצות הברית – בן גביר, בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק היא לסגור את ישראל בגטו חדש שייקרא "מדינת יהודה".

לנתניהו אין עמדות מוחלטות. הכל פרי מצב נתון, ומניפולציה מוגדרת. כרגע התרגיל הוא לגייס את הבייס בתבהלת הפייק של מדינה פלסטינית מצד אחד, ונטיעת תקווה במימוש ההדתה מצד שני

יש לשים לב גם לתקציב המיועד למלחמה בהתבוללות. מכיוון שלא מוכרת תופעה שיש להקצות לה תקציבים ולעצור אותה – תופעה של יהודים העומדים לפני המרת דת לנצרות או לאסלאם – הרי שיש לחפש משמעות נסתרת, חוץ מכמובן מהר שלל חש בז.

כאן אנו נוגעים באיום האמיתי על מכונני מדינת יהודה, והוא החיבור בין החילונים שהם "השמאל" לבין הלא-יהודים, ובעיקר ערביי ישראל.

לאכזבתם של מכונני מדינת יהודה, ערביי ישראל לא נגררים לפרובוקציות לחזור ל"פרעות תשפ"א", יתר על כן, הבדואים בנגב מדברים על "העם הישראלי". זאת ההתבוללות, שמדינת יהודה לא תוכל לקבל.

@mehazkim

השיח' סאלם אלהוזייל מרהט הקים בצומת בית קמה אוהל הזדהות עם משפחות החטופים והנרצחים. האוהל, השוכן לצד הכביש מרוהט בפשטות, ואת יריעות הבד שלו מעטרות תמונות החטופים. "אני כבר חודש עובד על הקמת האוהל" הוא מספר, "זו יוזמה שלי ושל כל עם ישראל". זו הפעם השלישית בחייו בה יושב אלהוזייל באוהל הזדהות עם חטופים. "אני כבר חודש עובד על הקמת האוהל" מספר אלהוזייל. "הקמתי אוהל כזה גם לגלעד שליט והייתי בו חמש שנים, ישבתי גם באוהל למען הדר גולדין ואורון שאול במשך חודשיים, עד שהמשפחות ביקשו שאפסיק". "בדואים נהרגו ונחטפו על-ידי חמאס" הוא אומר בזעם שקט. "החמאס הוא בגידה. הם לא מבדילים בין יהודים למוסלמים. הם חזירים כמו דאע"ש. אף בן-אדם לא יכול לעכל את מה שהם עשו". משפחות החטופים הבדואים עתידות להגיע אל האוהל בשבוע הבא. בינתיים מגיעים מבקרים בכל שעות היום והערב. "אנו רוצים ללחוץ על הממשלה לא לעצור את המלחמה, אומר אלהוזייל, "ולהחזיר את החטופים כמה שיותר מהר". אלהוזייל מספר על הזדהות ושותפות גורל שהתחזקה בנגב בעקבות טבח ה-7 באוקטובר: "כולם אחים כאן. כולם מוזמנים. כולם תומכים בי ובאוהל"

♬ צליל מקורי – מחזקים

ואם לשפוט על פי התקציב שהם מעבירים, הם כבר מכינים את הכלים לסכל האיום של השתלבות ערביי ישראל במדינה. חלום הדורות שלנו הוא סיוט הדורות שלהם. הם מגוייסים לממש את "ערכיהם", ומה איתנו?

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. מחבר הערכים על הפלסטינים באנציקלופדיה העברית החדשה. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על הבעיה הפלסטינית, וספר בלשנות על שורשי השפה העברית "סיפור שורש". הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.